נציג הבעלים של ערוץ 14, נתנאל סימן טוב, הגיש קובלנה פלילית נגד ארבעה מפגינים שהיו באירוע בו רכבו הותקף. ברכב שהה בנו בן ה3 של סימן טוב.

בין הנקבלים: סגן ראש עיריית רמת השרון דני אדמסקי וחבר המועצה ירון גדות.

סימן טוב מבהיר כי לאחר ההרשעה ייתכן וידרוש לגזור על הארבעה מאסר בפועל.

גירוש משפחות מחבלים: שר הפנים משה ארבל פנה למזכיר הממשלה יוסי פוקס בבקשה לכנס את הקבינט המדיני ביטחוני בכדי להורות לפרקליטות להגיש בר"ע על ההחלטה שלא לגרש את משפחת המחבל שרצח ארבעה חיילי צה"ל בפיגוע בארמון הנציב.

במשרד המשפטים מסתייגים מהגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בג"ץ ידון "בהקדם" בעתירה לפסילת כהונת נתניהו מתפקיד ראש הממשלה בשל טענה כי נתניהו נמצא במצב של ניגוד עניינים.

העתירה וההחלטה של השופטת רות רונן

פרסום ראשון | הסניגור הציבורי של מחוז ירושלים, עו"ד ודים שוב, פנה למשטרה בעקבות פרסום מעריב על התופעה בה שוטרים עוצרים חשודים לאחר שבית המשפט הורה כי אין לעצור אותם.

"בהתנהלותה, מתעלמת משטרת ישראל לא רק מהחלטות שיפוטיות מחייבות ופועלת בניגוד מוחלט אליהן, אלא גם מהוראותיו הברורות של חוק המעצרים.

התנהלות זו פותחת פתח רחב לפגיעה נוספת בזכויות חשודים, לפי שיקול דעתה העצמאי של המשטרה ובניגוד לכל דין, ולכן אני רואה חומרה יתרה שחורגת מעניינים האישי של החשודים".

לפרסום המלא:
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1022329

לבקשת חלק מהעוקבים, התגובה המקדמית של נתניהו לבג"ץ הקורא לפטרו מתפקיד ראש הממשלה. התגובה הוגשה לפני כשבועיים וחצי

ועדת חוקה צפויה להצביע ביום שני על הנוסח של הצמצום עילת הסבירות לקריאה שנייה ושלישית. לאחר מכן הכנסת תוכל להעביר את החקיקה במליאה במהירות

פרסום ראשון | המשטרה עצרה חשודה בהונאה הסובלת מפוסט טראומה, והשאירה אותה אזוקה בידיים וברגליים במשך הלילה בלי לתת לה מיטה לישון. בנוסף החשודה לא קיבלה תרופות ואוכל מתאים.

השופטת דוניא נסאר מתחה ביקורת חריפה על המשטרה: "תנאי המעצר לא מתקבלים על הדעת".

במשטרה בחרו שלא להגיב.

לפרסום המלא: https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1022474

היועמ"שית לבג"ץ: אין לקבוע שנתניהו פסול לכהן כראש ממשלה ועליו להתפטר מהתפקיד. המכתבים שלי כי נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים לא מבססים עילה להורות לנתניהו להתפטר מתפקיד ראש הממשלה.

המשנה ליועמ"שית גיל לימון: הנוסח החדש של חוק הסבירות מחריף את הבעייתיות שהייתה בנוסח הקודם. יכולת בית המשפט להגן על הפרט משרירות שלטונית תיפגע.

לידיעתכם

לנוחיותם של עורכי הדין האזרחיים כאן

השופט סולברג מבהיר שהוא לא בעד החוק לצמצום עילת הסבירות שבקואליציה מכנים בשם "סבירות סולברג":

"ניתנת האמת להאמר: לא חשבתי אז, לפני 3 וחצי שנים, באותה הרצאה, על תיקון בדרך של חקיקה; חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה.

בסיום הרצאתי אף ציינתי, כי *פרשנות, סבירות* *ומידתיות* "מזמנים אתגרים משמעותיים, ומחייבים אותנו להרחיב ולהעמיק את הדיון החשוב על אודות גבולותיו הראויים של שיקול הדעת השיפוטי".

נעשה את זה פשוט: אם סולברג היה בעד החקיקה, הוא היה כותב שעקרונית הוא סבור שצריך לעשות את השינוי דרך הפסיקה אבל כיוון שלא היה שינוי יש צורך בחקיקה.

אבל זה לא המקרה. סולברג מבהיר שהתמיכה שלו בשינוי עילת הסבירות היא בשינוי דרך פסיקה. לא חקיקה, פסיקה.