כולם מדברים על "פסקת ההתגברות" שעשויה להיות אלמנט משמעותי בממשלה החדשה, אבל מה היא נועדה לעשות ולמה צריך אותה? מה יקרה כשהיא תעבור ומה הסיבות של התומכים והמתנגדים לה? השאלות והתשובות בטור הבא.

תוך כדי שאתם מהרהרים בסוגיות שעלו בטור, תזכרו שיש לנו עם אחד, מדינה אחת - וארץ פשוט נהדרת.

לטור המלא לחצו כאן

‏היועצת המשפטית לממשלה נגד פעילת הליכוד: היועמ"שית הגישה לבית המשפט בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת נגד פעילת הליכוד, אורלי לב, בעקבות פרסומים שלה על התובעת במשפט נתניהו, ליאת בן-ארי.

בית המשפט העליון הכריע סופית: הסרט ג'נין ג'נין נאסר להקרנה בישראל.

‏לאחר שנים: בית המשפט קבע כי מצלמות המהירות הכתומות של המשטרה אמינות גם לצורך הרשעה בפלילים.

חוק דרעי: למה הליכוד תומך בחקיקה פרסונלית?

‏הקואליציה הנכנסת פעלה במרץ נגד חקיקה פרסונלית נגד נתניהו, והליכוד טען כי מדובר בחוק "נוסח איראן". לאן נעלמו הטענות נגד חקיקה פרסונלית כשמדובר בחוק שיכשיר את אריה דרעי לכהן כשר בממשלת נתניהו השישית?

אחד החוקים הראשונים שבקואליציה העתידית מתכננים להעביר הוא חוק דרעי, זה שיאפשר ליו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי להתמנות לשר – למרות שהורשע בעבירות מס לפני פחות משנה ונגזר עליו עונש מאסר על תנאי.

היום החוק אוסר למנות לתפקיד שר אדם שנגזר עליו עונש מאסר. לטענת דרעי החוק אינו מתייחס לעונש מאסר על תנאי, ועל כן הוא יכול להתמנות לתפקיד שר. הבעיה של דרעי היא שמשפטנים רבים לא סבורים כמותו, והוא יודע כי כאשר יוגשו לבג"ץ עתירות נגד המינוי שלו, רוב מוחץ של הסיכויים קובע שהשופטים יפסלו את מינויו לשר בממשלה.

אבל אל תדאגו לדרעי, הוא כבר הבהיר שיש לו פיתרון לסוגיה. במהלך אוקטובר האחרון, דרעי התארח ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12, שם הבהיר לעמית סגל ובן כספית כי במידה ובג"ץ ימנע ממנו לכהן כשר, הכנסת תהפוך את פסק הדין בחקיקה. במידה והחקיקה תבוטל על ידי בג"ץ, הכנסת תחוקק את החוק הפסול בשנית באמצעות פסקת ההתגברות. כמה קל, ככה פשוט.

אבל היום דרעי מבין שבג"ץ יפסול אותו מלכהן כשר, אז למה לו לעבור את מסכת העתירות? לדרעי יש קיצור דרך: מיד לאחר חקיקת פסקת ההתגברות, חוק יסוד הממשלה יתוקן כך שיהיה אסור למנות שר רק אדם שנידון למאסר בפועל. מה התוצאה המיידית? דרעי, שנידון למאסר על תנאי, יוכל לכהן כשר.

האמת היא שדרעי רוצה את פסקת ההתגברות כ'שכבת מגן' נוספת. בתכלס פסקת התגברות נועדה לחוקים רגילים, וכאן מדובר בתיקון של חוק יסוד הנמצא במעמד נורמטיבי גבוה יותר מחוק רגיל. עם זאת, דרעי זוכר שבמאי 2021 בג"ץ קבע כי במקרים חריגים מאוד ניתן לפסול חוקי יסוד. בהצטבר הנתונים, שקצרה היריעה מלפרטם, דרעי רוצה הגנה מפני האפשרות שבג"ץ יפסול את תיקון החקיקה שיאפשר לו להיות שר.

חקיקה פרסונלית היא פסולה

כל אדם שעיניו בראשו יודע לזהות חקיקה פרסונלית. האמת, מחנה הימין ידע לעשות את זה בצורה מעולה כשהממשלה היוצאת ביקשה לחוקק את "חוק נתניהו" או "חוק הנאשם". החוק הזה היה אמור למנוע מאדם שהוגש נגדו כתב אישום לכהן כראש ממשלה. מול מי החוק היה מכוון? תעלומה. כאילו יש עוד אדם חוץ מנתניהו שהחוק הזה רלוונטי לו.

חקיקה פרסונלית היא פסולה, ומנוגדת לעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית. אין חולק על כך. הכנסת צריכה לחוקק נורמות כלליות, והממשלה ובתי המשפט הם אלה שצריכים להחיל אותם באופן פרטני.

התומכים בחוק נגד נתניהו טענו שלא מדובר בחוק פרסונלי

בשל כך, התומכים בחוק נגד נתניהו, ניסו להראות שמדובר בסך הכל בקביעת נורמה חדשה ולא בחקיקה נגד נתניהו באופן אישי.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, אמר כי "התיקון אינו פרסונלי אלא כללי, וצופה פני עתיד".

שר המשפטים גדעון סער אמר כי "לא מדובר בתיקון פרסונלי. החוקים יחולו על כולם מהכנסת הבאה ואני לא יודע איפה יעמוד מר נתניהו. אולי הוא יזוכה עד אז? אולי יוגשו כתבי אישום נגד אנשים אחרים בכנסת?"

יו"ר ועדת חוקה, גלעד קריב, אמר ביוני האחרון: "כשבאים ואומרים לא שנדיח ראש ממשלה ברגע שמגישים נגדו כתב אישום, אלא שאחרי בחירות, כשמתגבשת תמיכה של קבוצת מפלגות בהטלת תפקיד על מועמד, לא ניתן יהיה להטיל את הרכבת הממשלה על מועמד שנמצא בעיצומו של הליך פלילי, ותתכבד מפלגתו ותציג מועמד אחר, לבוא ולטעון שזו חקיקה פרסונלית זה אבסורד".

בליכוד ידעו לזהות חוק פרסונלי, כשהיה מדובר בחוק נגד נתניהו

מנגד, המתנגדים לחקיקה ידעו לזהות טוב מאוד את הנפגע הישיר היחיד ממנה – נתניהו. בליכוד אף הגדירו את החוק כ"חוק אנטי דמוקרטי נוסח איראן".

חבר הכנסת אמיר אוחנה כינה את החוק "פיגוע בדמוקרטיה" ואמר לקריב באותו דיון ביוני האחרון: "מה שאתם מנסים לעשות עכשיו הוא לשלול את היכולת ממי שזוכה לתמיכה הציבורית הרחבה ביותר מלהתמודד לכנסת. אתם לא מנסים לחולל נורמה עקרונית שלא באה לעולם ב-74 שנות המדינה, אלא מנסים לחסום מועמד ספציפי".

ח"כ יואב קיש אמר: "שנה שלמה לא פעלתם בנושא כי ידעתם שזה חוק פרסונלי, מסוכן לדמוקרטיה". מירי רגב הגדילה לעשות ואמרה כי "החוק הזה זה לא חוק הנאשם. זה חוק התנקשות פוליטית בביבי נתניהו".

שימו בצד את המילים החריפות בהן בחרו חברי הליכוד לעשות שימוש. לעמדתי, אין שמץ של ספק כי החוק שאוסר על נאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה היה חוק פרסונלי נגד נתניהו, וטוב שלא עבר בכנסת.

לאן נעלמו טענות הליכוד נגד חקיקה פרסונלית?

אבל עכשיו אותה אופוזיציה שלחמה ברוב עזוז נגד החקיקה הפרסונלית נגד נתניהו, עומדת להפוך לקואליציה והיא ככל הנראה עומדת לחוקק חוק פרסונלי בעד אריה דרעי.

קשה לא לראות שהנהנה הישיר היחיד מהחוק שיאפשר למי שהוטל עליו עונש מאסר על תנאי לכהן כשר הוא אריה דרעי, כמו שקשה לראות שהנפגע הישיר היחיד מהחוק שאוסר על נאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה הוא נתניהו.

לאן נעלמה הטענה שחוק פרסונלי הוא מסוכן לדמוקרטיה? מתי נעלמה הטענה ל"חוק ההתנקשות" – או בראי למקרה של חוק דרעי, "חוק ההכשרה"? מדוע הטענה כי החוק יחול על כולם באופן שווה, שהייתה לא לגיטימית בעת שגדעון סער הציג אותה, הפכה ללגיטימית בכדי להעביר חקיקה פרסונלית למען אריה דרעי? האם הליכוד כבר לא סבור שמדובר בחוקים נוסח איראן?

הכנסת יכולה לקבוע את הנורמות ב"חוק הנאשם" ו"חוק דרעי" בלי שיהיו פרסונליות, אבל הקואליציה לא רוצה

אמרתי בעבר, ואומר גם עכשיו: הכנסת מוסמכת לקבוע איזו נורמה שנכונה בעיני חברי הכנסת. אנחנו אלה שבחרנו את המחוקקים, והסמכות הדמוקרטית בידיים שלהם. אבל, אם מעוניינים לקבוע נורמה חדשה ולא חקיקה פרסונלית – מה הבעיה להחיל את אותה הנורמה מרגע שעבר החוק, ולהבא?

הצעתי בעת הניסיונות להעביר את "חוק הנאשם" נגד נתניהו, כי אם קביעת הנורמה היא זו שחשובה לקואליציה היוצאת שתתכבד ותקבע בדבר חקיקה כי החוק יחול רק על כתבי אישום שיוגשו לאחר העברת החוק. לא בכדי הקואליציה היוצאת לא פעלה בצורה הזאת. החוק היה מכוון אישית נגד נתניהו.

את אותו הדבר אני מציע כעת: אם לקואליציה הנכנסת חשוב לקבוע נורמה כי רק למי שהוטל עליו עונש מאסר בפועל יהיה אסור לכהן כשר, ואילו למי שהוטל עליו עונש מאסר על תנאי יהיה מותר לכהן כשר – תתכבד הקואליציה הנכנסת ותודיע כי תקבע בדבר חקיקה שההיתר לכהונה כשר למי שהורשע במאסר על תנאי יהיה רק מיום העברת החוק, ללא תחולה רטרואקטיבית על מי שהוטל עליו עונש מאסר קודם לכן. אבל הקואליציה הנכנסת לא תפעל כך, ואתם כבר יודעים למה. החוק הזה נתפר אישית למידותיו של אריה דרעי.

חקיקה פרסונלית היא דבר אסור. מדובר באחד מעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית. מי שיפעל היום בעד חקיקה פרסונלית בעד אריה דרעי, שלא יבוא בתלונות אם מחר הצד השני יפעל בעד חקיקה פרסונלית נגד נתניהו.

לטור באתר סרוגים, לחצו כאן.

‏משפט נתניהו: הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד ארבעה נאשמים בהטרדות של עד המדינה ניר חפץ ועדת התביעה הדס קליין.

בית המשפט העליון החמיר את עונשם של שני מחבלים שהשתתפו בלינץ' על זוג יהודי שהתארס בזמן פרעות תשפ"א.

עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו תקף את פסק הדין המקל של השופטת מאק-קלמנוביץ' שנהפך בעליון: "מצפים מבית המשפט המחוזי בירושלים לשנות מגישתם המקילה ולהשית על המחבלים עונשים משמעותייים".

‏פרסום ראשון: בית המשפט העליון לא עומד בייעדי החוק לייצוג הולם.

מתוך 209 עובדים, רק 10 נכנסו בשערי בית המשפט באמצעות מכרזי ייצוג הולם: 7 חרדים, 2 ערבים ואתיופי אחד.

הפרטים המלאים באתר ‎סרוגים:
https://www.srugim.co.il/?p=736416

*שני אירועים חשובים הערב:*

1. ‏נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מתייחסת לראשונה לרפורמות במערכת המשפט אותן מתכננת הממשלה החדשה.

חיות: "נמשיך לעמוד איתן גם אל מול הרעמים והברקים הנשמעים והנראים בעת הזו. הם מופנים לעברנו ומבשרים, כך נראה, את בואה של סערה – אך כשהדין, והוא לבדו, לנגד עינינו, יכול נוכל גם לה".‏

2. בית המשפט קיבל את בקשת היועצת המשפטית לממשלה והוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד פעילת הליכוד אורלי לב.

לאורלי לב יהיה אסור לפרסם כל דבר בנוגע לבנה של ראש צוות התביעה בתיקי נתניהו, עו"ד ליאת בן ארי.