אמיר מויאל חושב בקול
2.41K subscribers
595 photos
67 videos
1 file
182 links
מחשבות, תמונות, סרטונים של הבחור ההוא מהפייסבוק. נו, זה עם משחקי המילים 😕
Download Telegram
שיגיד תודה, לפחות לא מכרו אותו לישמעאלים
אם לאגד היה חוש הומור, קו 67 היה נוסע למזרח ירושלים
‏במסגרת שריפת חמץ הכנסנו לאש עוגיית עבאדי. לא קרה לה כלום ונראה לי שעכשיו היא כועסת.
חמאס שלח בת שבע לחזית
לא הבנתי, הם חושקים באוריה החיתי?
גדי: אני רוצה לפתוח את תיק האימוץ שלי!
טלה: חחחחח...אתה לא מעז
גדי: בדיוק!
- השם שלי הוא חני, אבל כולם קוראים לי חנה.
- השם שלי הוא שׂרי, אבל כולם קוראים לי שרה.
- השם שלי הוא דבי, ואני שונאת את המשחק הזה.
כשאני לא יודע אם השוטר הולך לתת לי קנס או לקחת לי את הרישיון, אני מנסה להבין מדבריו אם הוא מתכוון לחיוב או לשלילה.
סלרי זה כרפס עם יח"צ
עוד 72 שעות אפשר לאכול שוב חמץ, אבל מי-מונה?
‏יושבים?
‏ספר מתכוני אפייה לפסח:
‏"אסור להחמיץ"
‏כשהמרוקאים כבר סתם עושים מאכלים בשביל להסתלבט
לכבוד המפתחים של ווייז:
אני יודע שהבטיחות מאוד חשובה לכם, אז אם אפשר להגדיל את הריבוע של
"אינני הנהג" כי ממש מסוכן ללחוץ עליו כשאתה ב90 קמ״ש.
🎶 קניידלעך הוא נשק לך והלך 🎶
- חברים, הגיע הזמן לתת שמות לגדלים השונים של הדף.
מזכיר לכם שזה צריך להתחיל בA
- אוקיי. מה דעתך שככל שהמספר גדול יותר, הדף קטן יותר?
- מה דעתך על יא גאון?
יומיים בשנה לא זזים כי יש צפירה.
363 ימים בשנה צופרים כי אין תזוזה.
קריאה שאני משתדל לפרסם כל שנה
מתוך 5,000 איש שיצאו ל'צעדת המוות' שרדו רק 300.
זכינו לארח אתמול אחד מהם במסגרת מיזם "זיכרון בסלון".
הוא בן 95 כמעט, ראשו צלול לחלוטין.
שמו נתן וחינוכו היקי ניכר לכל אורך הערב. הוא זוכר את ילדותו לפרטים. תאריכים, מספרים, מקומות.
--
את צעדת המוות, שרד באורח נס נתן בזכות המון תושייה.
הרוסים התקרבו אל המחנה בו שהו והחיילים הנאצים הסיגו אותם משם בצעדה רגלית שנמשכה שבועיים (!) בשלג (!!) מבלי שניתן להם אוכל כלל (!!!). שבועיים.
כאשר עצרו בכפרים נטושים בדרך, במקום לישון הוא ניצל את העצירה כדי לחפש אוכל מתחת לשלג.
למזלו הרב מצא מדי פעם גזר או כרוב שהחזיקו אותו בחיים עוד מספר ימים.
--
עקב הרעב התמידי היה על סף מוות בגלל סיבוכי מעיים, לקה בטיפוס ובשלב מסוים הפך להיות "מוזלמן"- עור ועצמות.
הוא נע ונד ממחנה למחנה ובזכות השליטה שלו במספר שפות, חכמתו והקסם האישי שלו הצליח בסופו של דבר, אחרי תלאות רבות לשרוד, להגיע לארץ ישראל ולהקים משפחה לתפארת.
סיפורו המצמרר והמרגש הותיר אותנו נדהמים.
--
למילים שלנו יש כוח עצום.
שימוש לא נכון בהן יכול לרוקן אותן מתוכן.
אם למשל אגיד על כל שיר שאני שומע שהוא "מהמם", תבינו שלמילה הזו כבר אין ממש משמעות מיוחדת מבחינתי.
וכשאני אקשיב ליצירה שלכם ואגיד שהיא "מהממת", זה כנראה לא ירגש אתכם ולא יניע בכם כלום
--
לעומת זאת,
נסו להיזכר בפעם הראשונה שמישהו או מישהי אמר לכם "אני אוהב אותך". איזו צמרמורת. איזו התרגשות. כי רוב האנשים שומרים את שלוש המילים הללו רק לאדם אחד שהוא אתם.
--
בשנים האחרונות אני מפרסם בכל פעם שמגיע יום השואה קריאה להפסיק ולהשתמש במונחי שואה כדי לתאר מאורעות היום יום שלנו.

הבוס שלנו לא נאצי. לא חשוב כמה הוא קשוח ודקדקן.
היום שלנו לא היה "שואה". לא משנה כמה קושי חווינו בו.

למילים שלנו יש כוח עצום.
אל תשְׁחקו אותן והקפידו להשתמש בהן רק במשמעות המקורית שלהן.
השואה צריכה להישאר סמל חד פעמי לרוע ואכזריות בלתי נתפסים שעיצבו חלק ניכר מהזהות שלנו.

אל תשחקו אותה
"זה לא בסדר שמתייחסים לניצולי שואה רק ביום השואה!!"
כתב הישראלי הממוצע רק ביום השואה.