‏בג"צ רוצה למנות שופט חובש כיפה רק כדי שהעונש יהיה מדתי

אומרים שחלת מפתח היא סגולה לפרנסה.
אבל אתם יודעים איזו סגולה טובה יותר לפרנסה?
לעבוד

אוגד: יאללה, זזנו? כולם פה?
מושא: כן, קדימה, צריך להזדרז
נשוא: למה אתה מאחורה נושא, אתה לא יכול להזדרז?
נושא: איזה, הלוואי עליי.

מכירים את זה שמישהו הולך לישון בצהריים ואתם לא יודעים אם לאחל לו לילה טוב או צהריים טובים? אז האקדמיה ללשון קבעה כי יש לאחל לו למות ביסורים.

שתי מתנות קיבלנו- הזיכרון והשכחה.
הזיכרון, כדי שיהיה לנו בשביל מה לחיות.
והשכחה, כדי שנוכל להמשיך לחיות.

מַשְׁבֵּר.
כיום המילה הזו משמשת אותנו כדי לתאר תקופה קשה שעוברת עלינו.
אבל בשפה העברית הקדומה יותר, המילה 'משבר' תיארה גם את פתח היציאה של התינוק מהרחם וגם את מקום מושבה של היולדת בעת הלידה.

המילה 'משבר' של היום כנראה נולדה מה'משבר' של פעם.
במהלך הלידה הגוף והנפש עוברים משבר. כאב חזק ומתמשך, סכנה לעובר וליולדת, בכי, צרחות, ייאוש, פחד. יש הנוהגים לקיים אפילו התרת נדרים אחרי הלידה, כיוון שבשיא הכאב האישה עשויה לנדור בינה לבין עצמה שהיא לא תלד יותר.

מצד שני, החלק המדהים ביותר בלידה בעיניי, הוא שברגע שמניחים את התינוק החדש שנולד על בטנה החשופה של האם, הכאב שהיולדת חוותה רק כמה רגעים קודם- כמעט לא קיים. מתגמד. הוא לא נעלם לגמרי, אבל המראה של התינוק החדש שבא לעולם, מקומט ככל שיהיה- משכיח מהיולדת כמעט לחלוטין את כל הסבל שהיא עברה.

הלידה של המדינה שלנו הייתה במשבר גדול ומתמשך. מלחמות, מבצעים, קרבות. עשרות אלפי הרוגים. אבות, ילדים, אמהות, אחים ואחיות. כאב חזק ומתמשך, סכנת קיום, ייאוש, בכי ופחד. אבל דווקא מתוך הכאב הזה וההקרבה הזו - יש לנו מדינה. חיה. נושמת. והמעבר הוא חד. מכאב הזיכרון לחגיגות העצמאות. כמו לידה.

בשיא הכאב והצער על אילו שאינם, בשיא המַשְׁבֵּר-
צריך גם לשמוח בחיים שהוא הביא איתו.

כשאתה רואה דוכן צמר גפן מתוק:
3% איזה טעים זה
97% מחשב כמה רווח הזבל הזה עושה

‏איזה מסוכן זה ספריי שלג, ראיתי איזה ילד קקה שהשתמש ונשברו לו הידיים והרגליים

באיזו עוד מדינה.
--
באיזו עוד מדינה,
יותר מ20 אלף איש יגיעו להלוויה של חייל שהם לא מכירים, רק כדי שההלוויה לא תהיה ריקה?
היכן בעולם,
אפשר למצוא ארגון כמו ידידים - סיוע בדרכים, שישלח אליך מתנדב לכל מקום כי נתקעת מחוץ לבית, כי יש לך פאנצ'ר, או סתם כי הרכב לא מניע?
איפה ברחבי הגלובוס,
תמצא אלפי ארגוני חסד, שיעזרו לך מכל הלב מבחינה רפואית, כלכלית, סיעודית, נפשית, ויחד עם מאות אלפי המתנדבים שלהם, אתה יודע שאף פעם לא תהיה לבד?
*
איזו עוד מדינה,
עצרה את הנשימה שלה למשך 18 ימים (!) בחיפוש אחרי שלושה נערים שנחטפו?
היכן בעולם,
בזמן מלחמה ישנה דווקא הגירה חיובית מרחבי העולם?
איפה ברחבי הגלובוס,
אנשים מבטלים טיול שתוכנן במשך חודשים רק כדי שתהיה להם את הזכות להגן על המדינה שלהם?
*
באיזו עוד מדינה,
חייל מוכן לסכן את חייו רק כדי שלהורים של החבר שלו יהיה קבר לעלות אליו?
היכן בעולם,
בתי החולים קורסים בזמן מלחמה, אבל דווקא בגלל כמות המבקרים?
איפה ברחבי הגלובוס,
תוכל למצוא מישהו שלא מסכים עם דעתך, אבל מוכן לקפוץ על רימון כדי שתוכל להמשיך ולהשמיע אותה?
*
איזו עוד מדינה,
קיבצה אליה מאות אלפים מכל העולם שבאו לבנות אותה ולהיבנות בה?
היכן בעולם,
תושבי הצפון מארחים אלפי משפחות מהדרום המופגז, ותושבי הדרום מארחים אלפי משפחות מהצפון המופגז?
איפה ברחבי הגלובוס,
יש אנשים שלא משנה באיזה חור הם, את החגים הם יעשו יחד בבית חב"ד.
**
אני רוצה לגור במדינה שבה לכולם יש דעה. גם אם זה על ספר שהם לא קראו.
אני רוצה מדינה שבה אני יכול לצאת לאכול לאפה שווארמה עם סמנכ"ל הלוגיסטיקה ולדבר איתו בגובה העיניים.
אני רוצה לדבר עברית. לשמוע עברית. לקרוא עברית. לנשום עברית.
אני רוצה להתהלך באותם שבילים שבהם הילכו אבות אבותיי לפני אלפי שנים.
אני רוצה לגור במדינה, שבה גם אחרי שעזבת – חשוב לך להזכיר כל הזמן לכולם כמה טוב לך שם בחוץ.
--
חג עצמאות שמח!!

בגדול, אם ירד מחר גשם הוא יהיה בחזקת בשרי

- אחי, כדור השוקולד שהכנת טעים מדי.
- צודק, אני אוסיף קוקוס

דרמה: אסיר נמלט מתאו

ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת, מי בנה ומי נטע כולנו ביחד!
אני בניתי בית, בארץ ישראל!
אז יש לך תמ"א? ואישור מהעירייה? וחריגות בנייה? בארץ ישראל

למה אין לי חברים...

‏פגם קטן זה מיני מום?

סוף ההפלגה:
תום קרוז.

‏הוא עוזר לאנשים שקשה להם לצעוד, לכן קוראים לו מקל הליכה.

רציתי להכין עוגה, אבל שמתי לב שכל המרכיבים היו יבשים ועייפים כאלה-
אז הוספתי בצק שמרים.

‏כשם שהתפקיד היחיד של אקספלורר הוא להתקין כרום-
‏התפקיד היחיד של אבא, זה לענות על השאלה: "איפה אמא"

מנויי הטלגרם שלי הראשונים לדעת-
בע"ה בשבוע הספר הקרוב אני צפוי להוציא ספר חדש עם אוסף נבחר של הסטטוסים שלי, בליווי איורים נהדרים של נדב נחמני המוכשר. הנה אחד מתוך כ200 שיהיו שם. אעדכן 🙂