לכל החברים, זוהי קריאה חשובה!
תתאמו קולות כך שאף מפלגה לא תצליח להרכיב ממשלה ואז נקבל עוד יום חופש!!!!
תתאמו קולות כך שאף מפלגה לא תצליח להרכיב ממשלה ואז נקבל עוד יום חופש!!!!
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
כמה תובנות על פסח...
ממגן דוד אדום נמסר, כי במהלך החג טופלו כ150 איש שלא לקחו מספיק אוויר לפני השורה:
"אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ
וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵּנוּ״
"אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ
וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵּנוּ״
ראיתי טרמפיסט שעמד עם שלט "אריאל".
עצרתי לידו, אמרתי "נעים מאוד, אמיר" והמשכתי.
עצרתי לידו, אמרתי "נעים מאוד, אמיר" והמשכתי.
איך הפוסט על לחמי?
Anonymous Poll
50%
מובן ומצחיק
6%
לא מובן
17%
מובן, לא מצחיק
16%
לקח לי קצת זמן, אבל שווה את זה. אהבתי!
12%
ענק 😂
באופן מעניין, ימי הזיכרון נותנים לאדם שאיננו מאמין -
הצצונת לעולמו של האדם המאמין.
--
כיצד?
ביום הזיכרון יש מצוות עשה (לעמוד בצפירה, ללבוש לבן) ומצוות לא תעשה (לא להשמיע ברדיו שירים שמחים, לא לפתוח חנויות) יש לו זמני כניסה וזמני יציאה. הרבה אנשים אפילו מגדירים אותו כ"יום קדוש".
בכל שנה, אנחנו נתקלים בפוסטים זועמים על אנשים שהעזו לא לעמוד בצפירה, או אנשים שחיללו את היום הקדוש ועשו מנגל בפארק.
לכאורה, מה אכפת לנו מה אחרים עושים?
מה זה משנה לי אם מישהו אחר החליט שהוא לא מכבד את היום הזה ומשמיע שירים שמחים בפול ווליום? למה זה כל כך חורה לנו?
--
פשוט מאוד.
כי ביום הזיכרון, חשוב לנו שתהיה גם אווירה.
אם אני אעמוד בצפירה אבל ברקע תהיה מוזיקה שמחה- זה משפיע עליי.
אם אני אלך ברחוב אבל על מותם של חיילים שהקריבו את חייהם בשבילי וברקע המסחר מתנהל כרגיל ואנשים מתנהגים כבכל יום-
זה פוגע ופוגם גם בחוויה האישית שלי.
--
אני חושב שהתובנה הזו עשויה לעזור להבין טוב יותר את תפישת עולמו של האדם הדתי.
זה שכל חייו מלאים במצוות עשה ומצוות לא תעשה. זה שיש לו יום קדוש כל שבוע. זה שהיה רוצה שביום הקדוש שלו – תהיה גם אווירה של יום קדוש.
--
אז נכון,
יש לא מעט הבדלים בין יום הזיכרון ליום השבת.
אני לא מנסה ליצור השוואה מלאה ביניהם.
אבל אולי עכשיו תוכלו להבין קצת יותר, למה האדם הדתי היה שמח שבשבת לא יהיה מסחר, והתחבורה תפעל במינימום.
גם אם אתם עדיין לא מסכימים מכל סיבה שהיא, לפחות עכשיו נבין אחד את השני יותר.
שבת שלום!
הצצונת לעולמו של האדם המאמין.
--
כיצד?
ביום הזיכרון יש מצוות עשה (לעמוד בצפירה, ללבוש לבן) ומצוות לא תעשה (לא להשמיע ברדיו שירים שמחים, לא לפתוח חנויות) יש לו זמני כניסה וזמני יציאה. הרבה אנשים אפילו מגדירים אותו כ"יום קדוש".
בכל שנה, אנחנו נתקלים בפוסטים זועמים על אנשים שהעזו לא לעמוד בצפירה, או אנשים שחיללו את היום הקדוש ועשו מנגל בפארק.
לכאורה, מה אכפת לנו מה אחרים עושים?
מה זה משנה לי אם מישהו אחר החליט שהוא לא מכבד את היום הזה ומשמיע שירים שמחים בפול ווליום? למה זה כל כך חורה לנו?
--
פשוט מאוד.
כי ביום הזיכרון, חשוב לנו שתהיה גם אווירה.
אם אני אעמוד בצפירה אבל ברקע תהיה מוזיקה שמחה- זה משפיע עליי.
אם אני אלך ברחוב אבל על מותם של חיילים שהקריבו את חייהם בשבילי וברקע המסחר מתנהל כרגיל ואנשים מתנהגים כבכל יום-
זה פוגע ופוגם גם בחוויה האישית שלי.
--
אני חושב שהתובנה הזו עשויה לעזור להבין טוב יותר את תפישת עולמו של האדם הדתי.
זה שכל חייו מלאים במצוות עשה ומצוות לא תעשה. זה שיש לו יום קדוש כל שבוע. זה שהיה רוצה שביום הקדוש שלו – תהיה גם אווירה של יום קדוש.
--
אז נכון,
יש לא מעט הבדלים בין יום הזיכרון ליום השבת.
אני לא מנסה ליצור השוואה מלאה ביניהם.
אבל אולי עכשיו תוכלו להבין קצת יותר, למה האדם הדתי היה שמח שבשבת לא יהיה מסחר, והתחבורה תפעל במינימום.
גם אם אתם עדיין לא מסכימים מכל סיבה שהיא, לפחות עכשיו נבין אחד את השני יותר.
שבת שלום!
מה דעתכם על קטעים מהסוג הזה? ^
Anonymous Poll
40%
אוהב/ת שאתה משתף גם את זה בערוץ
10%
לא אוהב, אני כאן רק בשביל לצחוק
37%
מדי פעם, במינון הנכון- זה בסדר
12%
אוהב/ת ואין מספיק- תשתף יותר כאלה
בין תחביביי:
להיכנס למגידי עתידות בלי לקבוע תור ולהגיד לו שהוא היה אמור לדעת שאני אגיע.
להיכנס למגידי עתידות בלי לקבוע תור ולהגיד לו שהוא היה אמור לדעת שאני אגיע.
363 ימים בשנה צופרים כי אין תזוזה.
יומיים בשנה לא זזים כי יש צפירה.
יומיים בשנה לא זזים כי יש צפירה.
באיזו עוד מדינה.
--
באיזו עוד מדינה,
יותר מ20 אלף איש יגיעו להלוויה של חייל שהם לא מכירים, רק כדי שההלוויה לא תהיה ריקה?
היכן בעולם,
אפשר למצוא ארגון כמו "ידידים", שישלח אליך מתנדב לכל מקום כי נתקעת מחוץ לבית, כי יש לך פאנצ'ר, או סתם כי הרכב לא מניע?
איפה ברחבי הגלובוס,
תמצא אלפי ארגוני חסד, שיעזרו לך מכל הלב מבחינה רפואית, כלכלית, סיעודית, נפשית, ויחד עם מאות אלפי המתנדבים שלהם, אתה יודע שאף פעם לא תהיה לבד?
איזו עוד מדינה,
יכולה להיות גם מרכז הייטק בינלאומי מוביל, עם מיזם ש(כמעט) מנחית חללית על הירח, ושבוע לאחר מכן לשמור ולכבד מסורת של אלפי שנים?
היכן בעולם,
בזמן מלחמה ישנה דווקא הגירה חיובית מרחבי העולם?
איפה ברחבי הגלובוס,
אנשים מבטלים טיול שתוכנן במשך חודשים רק כדי שתהיה להם את הזכות להגן על המדינה שלהם?
באיזו עוד מדינה,
חייל מוכן לסכן את חייו רק כדי שלהורים של החבר שלו יהיה קבר לעלות אליו?
היכן בעולם,
בתי החולים קורסים בזמן מלחמה, אבל דווקא בגלל כמות המבקרים?
איפה ברחבי הגלובוס,
תוכל למצוא מישהו שלא מסכים עם דעתך, אבל מוכן לקפוץ על רימון כדי שתוכל להמשיך ולהשמיע אותה?
איזו עוד מדינה,
קיבצה אליה מאות אלפים מכל העולם שבאו לבנות אותה ולהיבנות בה?
היכן בעולם,
תושבי הצפון מארחים אלפי משפחות מהדרום המופגז, ותושבי הדרום מארחים אלפי משפחות מהצפון המופגז?
איפה ברחבי הגלובוס,
אנשים טסים לחו"ל ומבקשים "מלון בלי ישראלים", אבל בכל פעם שהם יפגשו אחד כזה באמצע רחוב בבודפשט- הם מיד יתחברו, יצחקו על האירופאים, ויחליפו המלצות איך לא לצאת פראייר ולפרנס את ה"אנטישמים האלה".
אני רוצה לגור במדינה שבה לכולם יש דעה. גם אם זה על ספר שהם לא קראו.
אני רוצה מדינה שבה אני יכול לצאת לאכול לאפה שווארמה עם הסמנכ"ל ולדבר איתו בגובה העיניים.
אני רוצה לדבר עברית. לשמוע עברית. לקרוא עברית. לנשום עברית.
אני רוצה להתהלך באותם שבילים שבהם הילכו אבות אבותיי לפני אלפי שנים.
אני רוצה לגור במדינה, שבה גם אם עזבת – חשוב לך להזכיר כל הזמן לכולם כמה טוב לך שם בחוץ.
--
חג עצמאות שמח!! 🇮🇱
--
באיזו עוד מדינה,
יותר מ20 אלף איש יגיעו להלוויה של חייל שהם לא מכירים, רק כדי שההלוויה לא תהיה ריקה?
היכן בעולם,
אפשר למצוא ארגון כמו "ידידים", שישלח אליך מתנדב לכל מקום כי נתקעת מחוץ לבית, כי יש לך פאנצ'ר, או סתם כי הרכב לא מניע?
איפה ברחבי הגלובוס,
תמצא אלפי ארגוני חסד, שיעזרו לך מכל הלב מבחינה רפואית, כלכלית, סיעודית, נפשית, ויחד עם מאות אלפי המתנדבים שלהם, אתה יודע שאף פעם לא תהיה לבד?
איזו עוד מדינה,
יכולה להיות גם מרכז הייטק בינלאומי מוביל, עם מיזם ש(כמעט) מנחית חללית על הירח, ושבוע לאחר מכן לשמור ולכבד מסורת של אלפי שנים?
היכן בעולם,
בזמן מלחמה ישנה דווקא הגירה חיובית מרחבי העולם?
איפה ברחבי הגלובוס,
אנשים מבטלים טיול שתוכנן במשך חודשים רק כדי שתהיה להם את הזכות להגן על המדינה שלהם?
באיזו עוד מדינה,
חייל מוכן לסכן את חייו רק כדי שלהורים של החבר שלו יהיה קבר לעלות אליו?
היכן בעולם,
בתי החולים קורסים בזמן מלחמה, אבל דווקא בגלל כמות המבקרים?
איפה ברחבי הגלובוס,
תוכל למצוא מישהו שלא מסכים עם דעתך, אבל מוכן לקפוץ על רימון כדי שתוכל להמשיך ולהשמיע אותה?
איזו עוד מדינה,
קיבצה אליה מאות אלפים מכל העולם שבאו לבנות אותה ולהיבנות בה?
היכן בעולם,
תושבי הצפון מארחים אלפי משפחות מהדרום המופגז, ותושבי הדרום מארחים אלפי משפחות מהצפון המופגז?
איפה ברחבי הגלובוס,
אנשים טסים לחו"ל ומבקשים "מלון בלי ישראלים", אבל בכל פעם שהם יפגשו אחד כזה באמצע רחוב בבודפשט- הם מיד יתחברו, יצחקו על האירופאים, ויחליפו המלצות איך לא לצאת פראייר ולפרנס את ה"אנטישמים האלה".
אני רוצה לגור במדינה שבה לכולם יש דעה. גם אם זה על ספר שהם לא קראו.
אני רוצה מדינה שבה אני יכול לצאת לאכול לאפה שווארמה עם הסמנכ"ל ולדבר איתו בגובה העיניים.
אני רוצה לדבר עברית. לשמוע עברית. לקרוא עברית. לנשום עברית.
אני רוצה להתהלך באותם שבילים שבהם הילכו אבות אבותיי לפני אלפי שנים.
אני רוצה לגור במדינה, שבה גם אם עזבת – חשוב לך להזכיר כל הזמן לכולם כמה טוב לך שם בחוץ.
--
חג עצמאות שמח!! 🇮🇱