‏אני אוהב נשים.
אבל גם מועד ונזיקין.
לא בהכרח בסדר הזה.
זה לא משנה
זו אהבה ללא תנאים.
לפעמים יש חגיגה, לפעמים יש מכות.
במיוחד אם הוא קרא לה תמיד פרה.
אבל כשיש אהבה בלי תמורה-
גם אם בעלה חלה, היא תביא לו את מעילה.
אם הבנתם הכל- ברכות.

כשאשתו של מנחם הורוביץ נולדה, ההורים שלה קמו לתחיה כל לילה

​​אני לא יודע לשחות.
וזה לא שההורים שלי לא שלחו אותי לחוג שחיה. שלחו.
ולמרות שחלפו כל כך הרבה שנים מאז שיעורי השחייה, אבל אני עדיין זוכר את הפעם ההיא שהתקשיתי לשחות והמורה הניח את הידיים שלו מתחתיי ו"שחיתי" ככה עד קצה הבריכה.

בפעם הבאה, כבר קלטתי את הטריק ופשוט הפסקתי לשחות בכוונה. המורה תפס אותי שוב והעביר אותי באותו אופן עד קצה הבריכה. בלי מאמץ. ככה כל פעם, עד שנגמר החוג שבסיומו בכלל לא למדתי לשחות.
--
אני קצת כועס על המורה ההוא.
שחמלת היתר שלו השתלטה עליו והוא לא התעקש שאלמד לשחות אלא נכנע לי פעם אחר פעם.
--
אקדים ואומר-
אני מעריך ומוקיר את כל עמותות החסד.
יחד עם זאת, אני מבכר דווקא את אלו שלא רק תומכות בך כשאתה חלילה טובע, אלא גם מלמדות אותך לשחות, כדי שבפעם הבאה לא תטבע.

לפעמים, הקצבה הקבועה שניתנת למשפחה נזקקת, דווקא מקבעת את המצב שלה ולא מאפשרת לה לצאת מהמעגל האינסופי של העוני.
--
יש גם מצבים בהם שני בני הזוג עובדים, אבל לא סוגרים את החודש בגלל התנהלות כלכלית שגויה, או לעיתים בגלל חוב כבד שנוצר בעקבות עסק שקרס, והותיר את בני הזוג בפשיטת רגל.
--
האנשים הללו מסתובבים בינינו. עוטים מסיכה. לא רק בפורים.
אנחנו פוגשים אותם מחייכים בגן, בעבודה, בבית הכנסת. אבל כשהדלת נסגרת ואף אחד לא שומע, הם מורידים את המסכה ומתפרקים. מתביישים שהם לא יכולים לתת לילדים שלהם מה שהם רוצים. צריכים לוותר, להסביר לילדים שהפעם אי אפשר לצאת לטיול. שהחודש צריך להדק חגורות.
--
עבור אותן משפחות קמה עמותת "מקימי".
כדי לתמוך, ללוות, ללמד ובמידת הצורך גם לתת תמיכה כספית בשביל היציאה הראשונית מהבור.
אבל הם לא נותנים את הכסף והולכים, אלא נשארים ונפגשים ומלווים את המשפחות עד שהן יוצאות מהמעגל ועומדות על הרגליים.
--
אני רוצה שתצא מכאן קריאה כפולה.
למי שצריך את העזרה-
שיפנה לארגון המדהים הזה ויקבל מומחים עם ניסיון שיתמכו ללא תמורה.

ולמי שב"ה נמנה על הנותנים-
אתם מוזמנים לתמוך בארגון הזה באמצעות תרומה, וגם להעלות תמונה שלכם עם מסכה, כדי להפיץ את המסר החשוב הזה שישנן משפחות שנאלצות להתחפש כל השנה- אבל יש להן מענה ותמיכה.

בואו נשתמש בטלגרם גם כדי לעשות טוב.
ואולי בזכותכם, עוד משפחות ילמדו לשחות ולצאת מהמערבולת, אל עבר היבשה היציבה.

#התחפשו_ושתפו

אני: סליחה, מה השעה?
פעיל זהות: תקרא את המצע

‏קוראים לו קו 947 על שם כמות התחנות בהן הוא עוצר בדרך

זה הצחיק אותי בראש 😕

לכבוד שבת- שיר שכתבתי ליום ההולדת של אודיה

אוהב את הסרטון החדש של כחול לבן 😍

אמנם יש עוד חודש, אבל לא התאפקתי 😕

השקעתי

‏מעניין אם סוסים מתבאסים כשהם מקבלים משלוח מנות ענק, ומגלים שכל הלמטה זה חטיפים ויש רק מעט קש מלמעלה.

‏לא פלא שהאיראנים הצליחו לפרוץ לסלולארי של גנץ, אם כל הזמן הוא מדבר בסיסמאות.

‏נו, מתי אלירז שדה מקבל כתבת שער בשבעה לילות על האומץ לחשוב אחרת? על ההשתקה, על הפחד להגיד דעה שונה.

זו הדרך הכי מוזרה שראיתי לעשות ברית מילה 😳

‏לקראת המעבר לשעון קיץ

אלו שלא יודעים למתוח ומגלים מוקדם מדי.
"שומע אחי, התקשרו מ..סתם, סתם- אבא שלך חי!!"

יום הולדת לועזי שמח, לכל הילדים שנולדו היום ואף אחד לא האמין להורים שלהם.

כתבתי שיר לסיכום ה״פרשה״

בחירות.
היום שבו כל העצלנים צריכים לחזור לעיר של ההורים כדי להצביע.

אני בעד לאמץ את השיטה של בתי הספר-
אם לא הצבעת, אין לך זכות דיבור.