חג שמח

ההתקפות האנטישמיות המצולמות בכל רחבי הארץ צריכות להזכיר ליהודים שהאפקט המצנן של תודעת "הנכבה" אצל האויב הערבי קצת שכך.
הגיע הזמן לחדש אותו.

שווה צפיה

https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IGDLGG&c41t4nzVQ=EF
מחשבות על המצב הנוכחי.
עם בן כספית ואריה אלדד

ביום ירושלים הקרוב אני מוביל סיור בהר הבית מוזמנים להצטרף

נאום מופלא של חברי הטוב רוטמן.
כה לחי

הנאום המלא למעוניינים

https://www.srugim.co.il/?p=556695

המכתב של שקלי.
שווה קריאה.
חבר טוב ואיש עקרונות שכולנו צריכים להיות גאים שיש כמוהו בכנסת.

המכתב המלא

המסקנה הפוליטית של אירועי השבוע האחרון היא שקואליציה הנשענת על המפלגות הערביות לא בת קיימא עד להודעה חדשה באקלים הבטחוני בישראל. מכאן נגזרים הצעדים הבאים

והמסקנה הצבאית היא שחבל מאוד שמבצע חומת מגן לא בוצע בזמנו בעזה.
עלינו צריך מדיניות ולהכריע את החמאס במקום לנסות להכיל אותו.

הדרך לניצחון עוברת גם במימוש הריבונות בכל רחבי הארץ.

לפני כמה דקות: המתפרעים הערבים בלוד - העלו ניידת משטרה באש. המשטרה "מכילה" ועושה טעות גדולה. זה עלול להיגמר רע מאוד, אם היא לא תתחיל לתפקד:

אתם קולטים שמדינת ישראל מספקת (גם ברגעים אלה ממש!) חשמל לעזה? אתם קולטים את זה? אתם מבינים שמכוח פסק דין נטול סמכות, ביסוס או הנמקה בבגץ אלבסיוני של דורית בייניש הסתומה אנחנו אשכרה מספקים חשמל לאלה שמפציצים את ילדינו? איזה טמטום, אלוהים אדירים. האם בתולדות האנושות הייתה עוד מדינה שהפקירה כך את אזרחיה?

מכון ארגמן שמח להזמינכם לדיון בנושא:
"גלובליזם ולאומיות – ביחד או לחוד?"
לרגל הוצאת הספר "ניידים ונייחים: מאבקן של האליטות נגד הדמוקרטיה הישראלית", מאת ד"ר גדי טאוב, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית בירושלים.
את הדיון ינחה ד"ר רונן שובל, דיקן קרן תקווה וראש מכון ארגמן,
וישתתפו בו ד"ר גדי טאוב וד"ר שגיא ברמק, ראש תכנית אדם סמית במכון ארגמן.
האירוע יתקיים במכון ארגמן, רחוב אהליאב 5, רוממה, ירושלים.
יום ראשון | י"ט סיון | 30 במאי | 20:30
הכניסה בתשלום של 50 ₪. לחברי הקהילה: 10 ₪.
להרשמה לקהילה : https://argaman.mn.co.
לתשלום: https://did.li/koGNf

כל האמת

עד מתי? עד שכוחו של ישראל בארצו ידון למפרע לתבוסה כל התקפת האויב, באשר הוא שם; עד שהנלהב ביותר והנועז ביותר בכל מחנוֹת האויבים באשר הם שם, ידע: אין אמצעי לשבור את כוח ישראל בארצו, כי הכרח-החיים אתו ואמת-החיים אתו, ואין דרך בלתי אם להשלים אתו. זהו טעם המערכה.

בלינסון, דבר 1936