ארז תדמור

Forwarded from שלמה פילבר Shlomo Filber (שלמה פילבר)

בשנה האחרונה שואלים אותי כל הזמן "מה הסיפור עם הפער בסקרים?", "למה יש הבדלים כל כך גדולים בין "הסקרים של פילבר" לכל האחרים?".

ובכן התשובה בקצרה היא : ברוב מכריע של הסקרים דוגמים קרוב ל10% מאוכלוסיית ישראל – רובה מוסלמית או זרה, שלא זכאי חוקית או לא משתתפת בבחירות לכנסת. אך רוב הפאנלים מכניסים גם קבוצה זו למדגמים שלהם ובכך יוצרים יתרון טכני תיאורטי לגוש המרכז שמאל, ומקטינים את משקלו של גוש הימין בבחירות עתידיות לכנסת.

שאלתם את עצמכם פעם "למה לכנסת נבחרים כבר עשרות שנים כ 90% חכ"ים יהודים, ורק 8%-12% ערבים, בעוד בישראל חיים לפי הלמ"ס "רק" 78% יהודים?" האם זה מקרי? האם רק אחוזי הצבעה נמוכים אצל הערבים או משהו מובנה אחר משפיע?

אז הנה ההסבר. כולנו מכירים את האותיות הקטנות שמציינות "הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל". שמופיעות בכל המדגמים בעיתונות ובמסכי הטלוויזיה. מדגמים אלו מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שרק ביום העצמאות פרסמה שאוכלוסיית ישראל מונה כ 10 מיליון איש, ורק 77% מתוכם יהודים. ולכן רוב המחקרים מתבססים על מדגם זה המורכב לפחות מ 16% - 20% ערבים, ויש אפילו שמגדילים את חלקם של הערבים ל 23%.

אם מדגם כזה באמת היה "מדגם מייצג" של הבוחרים לכנסת היינו אמורים לראות אצל כל אותם סוקרים לפחות 18-20 מנדטים למפלגות הערביות (שכולם מסכימים כי 85% מהציבור הערבי מצביע למפלגה ערבית).

זה לא קרה באף מערכת בחירות עד היום, כיוון שכמעט מחצית מאוכלוסיית המיעוטים בישראל לא זכאית או לא רוצה לבחור לכנסת. ולמעשה כלל אינה שותפה בשיח שמציגים כל כלי התקשורת והחוקרים השונים כעמדות "הציבור בישראל" – כגון בסוגיות סיום המלחמה, שחרור חטופים, יחסי כנסת ובית המשפט, דת ומדינה וסוגיות ציבוריות רבות שעל סדר היום.

בבחירות לנשיאות ארה"ב, למדנו להכיר את - "likely voters" אלו שבסבירות גבוהה יבואו להצביע והסוקרים שם מתבססים עליהם כדי לדייק בסקרים. ומתוכם לבסוף מצביעים ה Popular voters. בדומה, גם כאן בישראל, יש ההבדל בין "מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה" אותו מפרסמת הלמ"ס, ל"מדגם הבוחרים לכנסת". ההבדל ביניהם הוא בין מי שנכלל בסקרים בעיתונים או על מסכי הטלוויזיה, לבין מי שזכאי להצביע וגם יגיע לקלפי בפועל.
גם ברוב המדינות הדמוקרטיות - לא כל מי שנחשב תושב וגר במדינה וכלול במרשם האוכלוסין שלה גם זכאי להצביע לפרלמנט בה.

אז מי הם אותם כמעט 10% "נוכחים נפקדים?" באוכלוסייה בישראל שמככבים במחקרים אך כנראה לעולם לא יגיעו לקלפי?

בישראל כדי להצביע לכנסת לא צריך להירשם מראש כמו בארה"ב, אבל כן צריך לעמוד בשני תנאים – להיות "אזרח מדינת ישראל" ולא רק תושב הזכאי להתגורר בישראל דרך קבע, ובנוסף להגיע לקלפי עם תעודת זהות בתוקף.
תתפלאו, איש לא סיפר לנו, אבל מקרב אוכלוסיית המיעוטים בישראל כמעט מחצית לא עומדת בתנאים אלו. ואפילו לרשויות המדינה אין נתונים מדויקים על עליהם, (לכן אציין אותם באחוזים מעוגלים את חלקם מכלל האוכלוסייה בישראל)

אז מי כלול בקבוצה זו?
אלו שכלל אינם זכאים לבחור אך רשומים כתושבים בלמ"ס.
- 4% הם ערבים תושבי מזרח ירושלים שיש להם תושבות קבע בישראל אך ללא זכות הצבעה לכנסת, אלא לרשות המקומית בלבד.
- 2% הם עובדים זרים ותיירים שקיבלו אשרת שהייה קבועה בישראל. (אשרה לפי סעיף א5),
- 1% הם הדרוזים ברמת הגולן שהם תושבי קבע בישראל אך סירבו להפוך לאזרחים ולקבל תעודות זהות.

בנוסף אליהם יש את אלו שזכאים לבחור, אך מעולם לא באים לבחור
- 2% של בדואיים בעיקר בדרום, שחלקם מתגוררים בישובים לא מוכרים, וחלקם נשואים לפלשתינאיות ומתגוררים בכלל בשטחי יו"ש ואינם נושאים תעודות זהות,
- אליהם תוסיפו את חברי הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית שהוצאה מחוץ לחוק וחבריה מחרימים את הבחירות.
- ואחרונים – כ 1% זכאי חוק השבות שמגיעים לישראל, (בעיקר ממדינות ברה"מ לשעבר), מקבלים תעודת זהות וסל הטבות לקליטה, ועוזבים לאחר תקופה לחו"ל. גם אלו בשנה הראשונה אחר עזיבתם הם עדיין רשומים כבוחרים.

לכן כשבאים להעריך את מפת המפלגות בבחירות עתידיות, כדאי להתייחס לקבוצת הבוחרים ה"זכאים לבחור לכנסת" ולא למדגם שבו כלולים נדגמים שאינם זכאים לבחור ולא יבחרו – מדגם בו משתמשים רוב הסוקרים. ובכך יוצרים יתרון טכני תיאורטי לגוש המרכז-שמאל, ומקטינים בחלק יחסי את משקלו של גוש הימין בבחירות עתידיות.

בקרוב אציג איך כל זה משפיע על החלטות ציבוריות ופוליטיות רבות

👍243🏆39👌21❤11🤔2👎1

5.18K views04:20