‏כבר סיפרתי פעם שלפני המון שנים, יותר מ-20 כשהייתי כתב צעיר, השתתפתי במפגש שקיים אהרון ברק, אז כנשיא בית המשפט העליון, עם כתבי דתות.
‏אמרתי לו שם - על רקע בג״ץ קעדן והמשפט שכתב ׳זו תחילתה של דרך ארוכה׳, וכן בשל פסיקות אקטיביסטיות אחרות - שחלקים נרחבים מאוד בעם, כנראה הרוב, לא שותף לדרך הארוכה הזו, ושיום אחד הוא יגלה שהוא רץ קדימה כאשר המונים אינם מאחוריו.
‏ברק לא הקשיב. כמובן.
‏ממשיכיו לא ניחנו אפילו ביכולת לנהל שיח, והוא גם לא טרח לרסן אותם מעולם.
‏כך הגענו הלום.
‏הייתי רוצה שהשינויים יהיו בהסכמות. אך כדי להסכים צריכים להיות שני צדדים, ולא צד אחד - שהוא המיעוט אגב - שכופה את עצמו על הרוב.
‏ברק יכול וצריך לבוא בטענות רק לעצמו.
‏נ״ב - הוא יכול להרגיע. לא תהיה מלחמת אזרחים.

לשימושכם הטקסט המלא של מכתב ראש השב״כ, רונן בר:

אתמול בלילה פורסם כי הממשלה עתידה להתכנס היום לדון בהפסקת כהונתי כראש שירות הביטחון הכללי. מדובר בישיבה שכונסה בבהילות, זאת בניגוד לכל כלל משפטי בסיסי העוסק בזכות השימוע ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה.
כמי שמשרת במשך למעלה מ – 35 שנים את ביטחון המדינה ורוחש למוסדותיה ולשלטון החוק כבוד רב, אבקש להבהיר, כבר בפתח הדברים, כי החלטתי שלא להגיע לישיבת הממשלה נובעת אך ורק מהבנתי כי מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של כל עובד, קל וחומר ממלא תפקיד בכיר, ותפקיד ראש השב"כ במיוחד.
אני סבור כי החלטה תקדימית ומשמעותית שעניינה פיטוריי מתפקידי כראש השירות, זאת לאחר שכבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן, חייבת להתבסס על טענות מפורטות ומבוססות לרבות דוגמאות, אשר יובאו בפני ואליהן אוכל להתייחס, לרבות על דרך של הצגת מסמכים רלוונטיים, ולאחר שניתנה שהות מספקת לכך. לצערי הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי. אציין כי גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות.
בנסיבות אלו איני יכול להתייחס כאן לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה, אשר ניכר כי באו אל העולם לשם הליך זה ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמא אחת. התייחסות מהותית לטענות כאלה מחייבת הליך סדור, לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים, ולא הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש. מכל מקום מדובר בטענות מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת.
את עמדתי המפורטת, הן ביחס לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה והן ביחס למניעים העומדים מאחוריה אציג בפורום המתאים, בהתאם לחוק ולמה שייקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים וכן בפני אזרחי ישראל.

אציין בתמצית רק זאת:  
בפועל, ובניגוד לנטען, מאז כניסתי לתפקיד וביתר שאת מאז תחילת המלחמה בחזיתות השונות, מתקיים שיתוף פעולה אינטנסיבי ויעיל בין השירות בהובלתי לראש הממשלה, אשר מוביל לתוצאות משמעותיות בסיכול הטרור ובקידום מטרות המלחמה. ראש הממשלה עמד על כך במספר הזדמנויות, לרבות בהתבטאויות פומביות. השירות פועל ליישם את המדיניות שקובע הדרג המדיני, וימשיך לעשות כן. לצערי, שרי הממשלה אינם נחשפים לרובם של הדברים, וזאת בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עלי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה, הנחייה שספק אם יש לה בסיס בחוק. לפיכך, הופתעתי לקרוא בהצעת ההחלטה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו. בהקשר זה ראוי שיובאו בפניי דוגמאות המבססות טענה מופרכת זו. זאת, לאור העשייה הסיכולית האינטנסיבית של שב"כ, חסרת התקדים בהיקפה ועוצמתה, בדגש על תקופת המלחמה, בהנחיית הדרג המדיני, בכל הגזרות, הן מול איומי טרור והן מול איומי ריגול.
מהצעת ההחלטה משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים. מבלי להיכנס לעובי הקורה, אציין כי עסקת שחרור החטופים אשר מומשה לאחרונה באה אל העולם נוכח פעילות ייחודית שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה. העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית, שככל הנראה כשלתי בהבנתה, הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה. בפועל, הרחקת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המו"מ פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים, ועל כן אין שחר לטענת ראש הממשלה בהקשר זה. אחזור ואדגיש את מחוייבותי האישית ומחוייבות השירות לעשות כל שלאל ידנו כדי להחזיר את החטופים החיים ואלו שאינם בין החיים בחזרה לישראל, בעיקר בחלון ההזדמנויות הנוכחי.
במסגרת ההליך בעניין הרצון לסיום כהונתי, שאני תקווה כי ייתקיים כדין, ולאור הנטען בהצעת ההחלטה, אציג פירוט מלא באשר למהלכים התקפיים והמלצות לדיונים אסטרטגיים, הנגזרים מתפיסתי הביטחונית והאסטרטגית, אשר הבאתי לאישורו של ראש הממשלה, הן לפני ה – 07.10 והן לאחריה, ואשר חלקם המשמעותי לא קודמו על ידו, וכן את תהליכי השיקום הענפים המתקיימים בשב"כ על בסיס לקחי תחקיר 07.10.

בנוסף, וכידוע, מתנהלת בימים אלה חקירה מורכבת, מסועפת ובעלת חשיבות רבה ורגישות מיוחדת העוסקת למעורבות של קטאר, בקודש הקודשים של קבלת ההחלטות הישראלית, לשכת ראש הממשלה. אני רואה בהשלמת החקירה במלואה וחתירה לחקר האמת, תהא תוצאת החקירה אשר תהא, כחובה ציבורית ראשונה במעלה המוטלת עליי. כפי שפורסם, מהלכי חקירה משמעותיים מתקיימים בימים אלה ופגיעה בהם באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם, טבולה כל כולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו. פיטורי ראש השירות בשעה זו ביוזמת ראש הממשלה מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצוייה המיטבי של החקירה. זוהי סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל.
 
כמו כן, הצגת עמדת השירות באשר לצורך הביטחוני בקיומה של בדיקה מקיפה, עמוקה ובלתי תלויה באשר לאירועי ה – 7 באוקטובר והמהלכים שקדמו להם, הנרמזת בהצעת ההחלטה כטעם להפסקת כהונתו של ראש השירות, הינה חלק מחובותיו של ראש השירות. גם ביחס לסוגיה זו, אין המדובר בחוסר אמון, אלא בתפיסה זרה של נאמנות אישית במקום נאמנות לציבור. הצורך הלאומי הדחוף בקיומה של חקירה כאמור אינו יכול להיות מוכפף לשיקולים אישיים של מי שמעורב בעניין, שכן היא הדרך היחידה להבטיח כי כשל רב מערכתי שכזה לא ישוב.    

מעל הכל, מודאג אני מכך שחוסר האמון, שנטען לכאורה כלפיי, נובע מכך שראיתי את תפקידי ככזה שמילויו, לטובת תהליך קבלת ההחלטות ברמה הלאומית הגבוהה ביותר, מחייב אותי להביע עמדות מקצועיות בצורה עצמאית ועניינית, זאת גם אם לעיתים הן שונות מהנוכחים בחדר. כך עשיתי ועודני עושה בנושא החטופים, בהצעה ובדחיפה של יוזמות מבצעיות ייחודיות ולטובת מימוש יעדי המלחמה במקרים לא מעטים. כך גם עשיתי לפני טבח ה-7.10 בהתרעות אינספור שהעברתי לדרג מדיני. לצד זאת אדגיש, כי כאשר עמדותיי המקצועיות אינן מתקבלות, תמיד פעלתי למימוש מלא של ההחלטות ושל המדיניות שנקבת על ידי הממשלה. כך חונכתי בשב"כ.
 
מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. 59 חטופים עוד נמצאים בלב הרצועה, חמא"ס עוד לא הוכרעה, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב זירתית והיד האיראנית נמצאת עמוק בתוך המדינה. ישראל חזקה, נחושה, נלחמת, אך לכל מי שנושא תפקיד ציבורי אחריות עצומה ויש להתפלא כי במצב זה, הממשלה מבקשת לנקוט בצעדים שתוצאותיהם מחלישות אותה, הן פנימית והן מול אויביה.
 
כאמור, השב"כ ככלל, ואני כעומד בראשו בפרט, נפעל למימוש תפקידי השירות בהתאם לחוק ועל פי החלטות המוסדות המשפטיים המוסמכים, כפי שראוי שיתקיים במדינת חוק. אין בכוונתי לסטות מכך ולו בפסיק. את המענה המלא והמפורט לטענות העולות מהצעת ההחלטה וכן את המניעים העומדים מאחוריה אפרוס במלואן בפני הפורום שייקבע, בהתאם להחלטות הגורמים המשפטיים המוסמכים.

גורם מדיני:

ממשלת ישראל, שממונה על השב״כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות.

הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב בשבעה באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ״ל היוצא. אך רונן בר העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון?

אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים לשבעה באוקטובר.

ההאשמות של ״הגורם המדיני״ חמורות במיוחד ונשמעות בפעם הראשונה:
לטענתו רונן בר *ידע על מתקפת חמאס שעות לפני התרחשותה*. זו טענה מדהימה אך מחייבת הוכחה.
גם הטענה שראש השב״כ עושה שימוש ציני בחטופים ובמשפחות שלהם, קשה מאוד, ומחייבת הוכחות.

ראש השב״כ לשעבר, השר אבי דיכטר, הצביע בישיבת הממשלה בעד העברת ראש השב״כ מכהונתו:

״ראש הממשלה אמר בצורה כנה, קשה ועצובה שאין לו אמון בראש השב״כ.

בניגוד למוסד שיש לו היבטים מבצעיים, לשב״כ יש גם היבטים אישיים הקשורים לראש הממשלה - ראש השב״כ אחראי על אבטחתו האישית של ראש הממשלה.
לכן, כל הדברים האחרים בכלל לא רלוונטיים.

במצב של חוסר אמון יש שתי אפשרויות: או שראש השב״כ יתפטר, או שיפוטר. ואם הוא לא מתפטר, אז הוא מפוטר״.

ממש מתחילת המלחמה טלפונים מ״משרד ראש הממשלה״ לשלל גורמים, מנעו פרסומים שליליים על קטאר. זאת למרות שמידע לא חסר. למה? כי ״צריך את קטאר לעסקת חטופים״. אך האם זה כל הסיפור? והאם ״קטאר גייט״ כוללת רק מקורבים לנתניהו? התשובה היא ממש לא.

https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/17578937

וזה המאמר המלא, הציוץ של צחי הנגבי לטובת קטאר מתחילת המלחמה ועוד פרטים: https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/17582995

בישראל לא מכירים נכונות מצרית להקים עיר זמנית עבור תושבים עזתים בצפון סיני. כך אמרו לישראל היום שני גורמים מדיניים.

הכוונה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, ובכלל של הממשלה למשול, מוצגת כאיזו גחמה פרטית ואנטי-דמוקרטית כבכול של נתניהו וכמה אנשים 'לא לגיטימיים' שסביבו. זו כמובן הצגת דברים מופרכת.
כי קודם כל יש לנו את אמריקה. אם אמריקה הייתה מודל דמוקרטי עד 4/11/24, היא כזו גם מה-6/11 של אותה שנה. שם כידוע טראמפ החליף את בעלי התפקידים הבכירים באנשי אמון, ועשה זאת עם תחילת התפקיד.
שנית, יש הרבה מאוד אנשים, לא בהכרח ימניים, לא תומכי נתניהו, שצמחו בכלל בצד שמאל של הרחוב הישראלי, הסבורים שהסרבנות של אהרון ברק והחבורה העיקשת שסביבו לכל פשרה, היא שהביאה אותנו הלום. לא הממשלה שניסתה פעם אחר פעם להתפשר ולמעשה הקפיאה את הרפורמה המשפטית באמצע 2023.
בין האנשים האלה (ואני מונה פה רק מי שלא צמחו בערוגות הימין):
חיים רמון
פרופ' משה כהן (איליה)
פרופ' יובל אלבשן
עירית לינור
אמנון לורד
דלית סוטר
תמיר מורג
ארי שמאי
אלי גולדשמידט
וזו ממש רשימה חלקית.
מעבר לכך, גם באופוזיצה שכאילו מתנגדת לממשלה, יש הסכמה מהותית נרחבת שנדרשת רפורמה בין הרשות השופטת לשתי האחרות.
אביגדור ליברמן הציע לפני שנים להקים בית משפט לחוקה, שישקף את מגוון הדעות בעם ("צריך להרוג את היתוש הזה כשהוא קטן", הייתה התגובה של אהרון ברק).
בני גנץ ויאיר לפיד, אמרו לא אחת שנדרשת רפורמה באיזון בין הרשויות. הם (בפרט לפיד, גנץ היה יותר ענייני) רק אמרו 'לא' בכל פעם שעלו הצעות פשרה על סדר היום.
ציפי לבני נאבקה באקטיביזם המשפטי אך גם אותה הכריעו.
כך שמהלכי הממשלה אולי נעשים באופן קצת מגושם ומהיר. הייתי מוותר למשל על סרטון ה'דיפ סטייט', בפרט לאור חידוש המלחמה.
אבל יא חביבי, בסופו של יום מותר לממשלה למשול ואי אפשר לעשות דה לגיטימציה לכל צעד שלה.

נ"ב – אנחנו שומעים את "האזהרות" מפני הפיכת ישראל לצפון קוריאה, סין וכמובן גרמניה הנאצית מאז 2009, או שמא מ-1977. מה שהיה אווילי אז נשאר כזה גם היום.

*שר הביטחון ישראל כ"ץ: "הנחיתי את צה"ל לתפוס שטחים נוספים בעזה, תוך פינוי האוכלוסייה, ולהרחיב את אזורי הביטחון מסביב לעזה לטובת ההגנה על היישובים הישראלים ועל חיילי צה"ל. ככל שהחמאס ימשיך בסרבנותו לשחרור החטופים הוא יאבד יותר ויותר שטח שיצורף לישראל"*

"ישראל תמשיך במבצע "עוז וחרב" בעוצמה הולכת וגוברת עד לשחרור החטופים על ידי החמאס.

*אנו דבקים בהצעת השליח המיוחד של נשיא ארה"ב למזה"ת וויטקוף לשיחרור כל החטופים, החיים ושאינם בחיים,* מראש ובשתי פעימות עם הפסקת אש בתווך - בלי לסכן אינטרסים ביטחוניים ישראלים.

במידה וארגון הטרור חמאס ימשיך לסרב לשחרר את החטופים - הנחיתי את צה"ל *לתפוס שטחים נוספים,* תוך פינוי האוכלוסייה, ולהרחיב את אזורי הביטחון מסביב לעזה לטובת ההגנה על היישובים הישראלים ועל חיילי צה"ל, *באמצעות אחזקה קבועה של השטח על ידי ישראל.*

*ככל שהחמאס ימשיך בסרבנותו הוא יאבד יותר ויותר שטח שיצורף לישראל.*

נעצים את הלחימה במהלומות מהאוויר, מהים ומהיבשה ובאמצעות הרחבת התמרון הקרקעי עד לשחרור החטופים ולהכרעת החמאס, תוך שימוש בכל אמצעי הלחץ הצבאיים והאזרחיים - כולל פינוי האוכלוסייה העזתית דרומה ומימוש ביצוע תוכנית המעבר מרצון של נשיא ארה"ב טראמפ לתושבי עזה".

*תקשורת שר הביטחון*

מעתה אמור:
שטחים תמורת אנשים.

טוב לשלום. טוב לביטחון. טוב למחירי הדיור. טוב לניצחון על האויב. טוב לארץ ישראל. טוב לציונות.
תענוג.

גורם מדיני מבהיר לישראל היום: לא הייתה כוונה לאשר שום קונספירציה

גורם מדיני מבהיר לישראל היום את טענתו אמש, שהתייחסה לשאלה הנוגעת לראש השב"כ בתדרוך שהוציא: "מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון?".

מדברי הגורם המדיני עלה כאילו רונן בר אִפשר במזיד את ההתקפה המחרידה על ישראל, כפי שטוענות חלק מתיאוריות הקונספירציה שנפוצו מאז פרוץ המלחמה.

הגורם המדיני מדגיש כי הביקורת הופנתה לכך שלראש השב"כ היה מידע מקדים על פעולות מסוימות שעשה חמאס בלילה שבין ה-6 ל-7 באוקטובר, כגון הדלקת כרטיסי הסים הישראליים בטלפונים ,"והוא ועדיין בחר לעשות מה שבחר, במקום להתקשר לרה״מ ולראשי רשויות".

עם זאת, הגורם מבקש להדגיש כי "לא התכוון לשום קונספירציה כמובן".

*יו”ר ועדת המשנה למוכנות צה”ל וביטחון שוטף, חה״כ מרב מיכאלי:*

החלטת שר הביטחון לכבוש שטחים ולהסלים שוב את הסכסוך הקיים מסכנת שוב את החטופים, ותגרום לישראל לשקוע בבוץ העזתי תוך החמרת מצבנו הביטחוני והאסטרטגי.

המהלך הזה יביא לסיכון חמור לחטופים וימשיך לחזק את חמאס, תוך שהוא מעמיק את השחיקה הקשה של הלוחמים והמשרתים ומסכן את חייהם לשווא.

מה שנדרש כעת הוא עסקת חטופים כוללת, בשיתוף עם בנות בריתנו, לצד מהלך מדיני אזורי שיביא להחזרת החטופים בדחיפות, לשלטון חלופי בעזה ולביטחון אמיתי לתושבות ולתושבי ישראל.

הטלגרף: יותר ממחצית מתושבי עזה היו עוזבים אם תינתן להם ההזדמנות. כך עולה מהסקר.
מחסור בחשמל ובדלק, גישה למים ואבטחה פיזית בין הסיבות שצוינו.

בג״ץ משהה את ההחלטה לפטר את רונן בר.

השופטת גילה כנפי שטייניץ חתומה על ההחלטה.

עוד נקבע כי חמשת העתירות ייקבעו לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיום 8.4.2025.

*חברי ועדת המשנה למודיעין, שירותים חשאיים ושו"ן של הכנסת- גדי איזנקוט, שרון ניר ורם בן ברק ליו"ר ועדת חוץ וביטחון:*
*לא ניתן לעבור לסדר היום על מכתבו החמור של ראש השב״כ. זמן אותו במיידי להצגת טענותיו; במתקפה חמורה מפי ״גורם מדיני״ שזהותו ברורה לכל, הופצה אמש תיאוריית קונספירציה אומללה ומסוכנת.*

• ״כחברי ועדת המשנה למודיעין הממונה על הפיקוח הפרלמנטרי על פעילות השב״כ *איננו יכולים להשלים ולעבור על סדר היום על מכתבו החמור של ראש השב״כ לממשלת ישראל. במכתב זה עולות טענות חמורות, הן על תפקוד הממשלה בנושאים דחופים במהלך המלחמה, בהם גם החזרת החטופים, והן על המניעים העומדים ביסוד ההחלטה לפטר את ראש השב״כ בעת הזו״*.

• *״במתקפה מפי "גורם מדיני" (אשר ברור לכולנו מי הוא), הופצה אמש תיאוריית קונספירציה מסוכנת ואומללה, לפיה ראש השב"כ ידע לכאורה, על מתקפת חמאס שעות לפני התרחשותה והחליט שלא לערב את ראה״ם. זו טענה שלא ניתן לעבור עליה על סדר היום מבלי לקבל את התייחסות ראש השב״כ וה״גורם המדיני״.״*

• ״חוק שב״כ קובע כי הגוף המפקח מטעם הכנסת על השירות הוא ועדת המשנה ואנו *דורשים בתוקף לממש את אחריותנו בחוק: זמן את ר׳ השב״כ וראש הממשלה בדחיפות״*.