איש מסוכן ומופקר.
פקיד שבמו טרלולו ממחיש למה אסור לו להישאר בכסאו אפילו רגע אחד נוסף.

כשרואים את התגובה המטורפת של רונן בר צריך לנסות להבהיר כמה האירוע הזה מופרע בכל רמה אפשרית.

שהרי, כשחושבים על זה, מה האיש המסוכן הזה בכלל אומר? למה הוא רומז?
אוקיי, "לא מקבל" את החלפתו. אז מה הפקיד הכושל הזה מתכנן לעשות? להתבצר במשרד שלו? להתייצב עם אקדח שלוף? לשלוח צוות טקילה לעצור את חברי הממשלה? ולמה להתאמץ, אם כבר להכריז על מרד אולי הכי מהיר זה בכלל להנחות את חברי היחידה לאבטחת אישים לכלוא (או אולי לנטרל?) את חברי הממשלה.

זה כל כך מופרע שקשה בכלל להתייחס לטירוף הזה.
מה אמור לעשות מגד במילואים שיושב בביתו באלקנה או עופרה ששומע על הטירוף הזה? הוא אמור להתכונן עם לוחמיו (שאת השיוך הסוציולגי שלו כולנו מכירים) להשתלט על מתקני שב"כ אם יתמרדו? אתם מבינים בכלל את המשמעות?

ומה אמורה לעשות המשטרה מול הטרלול הזה? איך היא אמורה להתייחס להוראות והנחיות עתידיות של השב"כ? ואיך היא אמורה להתייחס למידע ושיתופי פעולה בתחומים אחרים אם מי שמצהיר שאינו כפוף לאף אחד אלא להבנתו על מהם היעדים שלו?

זה לא ענין של ימין ושמאל.
יש פה רגע מסוכן שמעולם לא היה פה.
זה לא ענין של העדפה. אפשר בהחלט לחשוב שאת הממשלה הזו צריך להחליף בבחירות הבאות - ואולי להפגין נגדה הרבה קודם.
אבל אנחנו לא שם.
יש פה סוגיה בסיסית מאד של כללי משחק ושל היכולת להבין מה זו דמוקרטיה - מה ההבדל בין דרג נבחר לפקידים חמושים שכל כוחם הוא מכח הציבור ונבחריו.

כל מי שמנרמל או מצדיק אפילו ברמז את הטרלול האנרכיסטי של רונן בר -
יוצא נגד הדמוקרטיה באופן שלא יישכח או ייסלח לעולם.

אוקיי. צריך לסייג.
מסתבר שרונן בר ירד מעט מצמרת העץ.
לפי ההודעה החדשה שלו הוא יקבל את החלטת הממשלה (תודה!) והרטוריקה האנרכיסטית רק נועדה לשלהב את חבריו למפלגה - מיארה שקמה ברסלר וכמובן שופטי בגץ - לנסות לסכל את ההחלפה בכלים האנרכיסטיים ("משפטיים") המוסדיים שכבר התרגלנו אליהם.

תזכורת:
פוליטיקה מדסקסים 90 דקות ובסוף שופטי בגץ מחליטים מה יקרה.

לכן, מי שתחליט האם לתת צו ביניים בענין המינוי היא גילה כנפי שטייניץ - השופטת התורנית בבית המשפט העליון.

תזכורת: כנפי שטיניץ כבר התייצבה בעבר לפקודת העסקנים של שרגא והשהתה את החקירה והביקורת של מבקר המדינה - בניגוד לחוק יסוד מפורש (ובאופן הפוך לגמרי לעתירה המקבילה של השרלטנים של שרגא, שהסבירה שזה לא סביר לא לחקור עם 'האנשים שלהם' שימנה נשיא העליון).

המקרה שלפנינו הוא מופרך אפילו יותר.
החוק שלפנינו ברור, הסמכות של הממשלה להחליף ראש שב"כ מובהקת ומפורשת, וגם הספין על החקירה דחוק - בטח כשלפי הפרסומים נתניהו עצמו לא חשוד בפרשה.
ובכלל, לשיטת הטוענים שחקירת סביבת נתניהו מונעת את הדחתו המתוכננת - ודאי שרונן בר בניגוד ענינים ומנוע מלהורות עליה.

בקיצור, התערבות פה תהיה קיצונית גם במונחי בגץ - ותהיה קשה מאד לאכיפה, בטח לאור יחסי האמון ההדוקים והדיסקרטיים הנדרשים בתפקיד - וסביר להניח שלכל היותר ייצרו איזה מנגנון מווסת כאשר הממונה לא יתעסק בחקירה שתואצל ליועמשית ומחש וכד.
(ומצד שני, כידוע, לעולם אסור להמעיט בחסר עד כמה הפוליטיקאים המשפטיים שלנו נכונים לוותר על כל בסיס משפטי במאבקי כוח מחנאיים ומלאי אמוציות)

חוסר מקצועיות מביך של ראש אגף חקירות במשטרת ישראל.

עכשיו אני מבין את כל התדרוכים של גלי וגילי נגד המשטרה.
האם זה נראה לכם הגיוני שעדיין נשארו שם תמימים שסבורים שיש צורך בהגדרת עבירה כדי לנהל תיק חקירה?

בשורת ההודעות והשפרורים של גלי וגילי חשוב לשים לב לטרנד החדש של הרגישות.
בתקופה האחרונה, בנסיון למצוא הצדקות או סמכויות, לימון ומיארה מתדרכים על הרגישות שמחייבת (ככה יצא!) להעביר כל החלטה להכרעתם ולניהולם - .
הם מקשקשים בלי בושה על רגישות יוצאת דופן שמצדיקה כל עוול או בריונות לא חוקית.

עזבו פגיעה דמוקרטיה,
עזבו שריפת אסמים,
עזבו גם הפקרות לאומית.
יודעים מה? שימו בצד גם עשרות ומאות של עבירות הפרות אמונים, שיבוש הליכי משפט, הדלפות, ניגודי ענינים ועוד שבכל מדינה נורמאלית היו צריכים להוליד כתבי אישום.
שכחו מהכל.
רק על מה שהמשפטנים הבינוניים והכושלים האלה עשו למשפט הישראלי ולעולם המשפטי המופלא שהתקיים פה פעם עד שהם רמסו אותו ברגל פוליטית גסה -
הם צריכים לקבל איזו הגלייה לסיביר.

חשיבה הפכה לאויב הכי חמור של דת החטופים.

הנה המראיין בכלכליסט (ארי ליבסקר) מראיין מומחה לפסיכולוגיה חברתית פרופ' אריה קרוגלנסקי) ונחרד כשהמראיין - איש שמאל מובהק שמטיף בראיון לפינוי התנחלויות והקמת מדינה פלסטינית, לא איזה בן גביר -
מציין את המובן מאליו ביחס לנזק הלאומי שמייצרות עסקאות חטופים.

אמת? מציאות? טיעון תיאורי די טריוויאלי שמנפץ את הדוגמה הדתית בה מאמינים חברי הכת?
יש תגובה אוטומטית -
"הטיעון הזה משרת את הימין הקיצוני בישראל".

כי מה זה משנה מה נכון ומהי האמת?
למי אכפת מה יביא לביבאסים עתידיים ולשגשוג של הנאצים שמאיימים לרצוח את הילדים שלנו?
הכל בקטנה.
עבור החסידים השוטים, הלומי שנאה ומחנאות, האמת לא חשובה.
מה שחשוב זה שהאמת הזו לא תשרת את הדמונים מהצד השני.

עדכון בהפיכת הפרלמנט לבורדל:
אמיר אוחנה ממשיך להכניס לכנסת בריון אלים וחולני שהסביר בראיון ברדיו שהוא רוצה שיאנסו את נבחרת ציבור (שתמכה בעסקת הכניעה!) ואת ילדתה הקטנה,
רק כי היא לא מתיישרת מספיק עם תפיסתו הפוליטית השמאל-רדיקלית.

שוב מציע מפתח קבוע:

על כל דיון בבית המשפט העליון שייפתח בזכות דיבור למשפחות שכולות מפורום הגבורה -
יתנו לנציגים הולמים ממטה המשפחות (כאלו שלא מתארים את רצונם באונס ילדות) זמן דיבור שווה גם בפרלמנט.

עד אז, תפסיקו להפוך את הכנסת לבורדל משפיל שאף אדם מכובד ומוצלח לא ירצה להיות חלק ממנו.
עם מערך תמריצים כזה, אל תתפלאו כשאיכות נבחרי הציבור לא רק שלא תעלה - אלא תרד.

רגע רגע רגע,
אז עמי אשד שהשתמש בתפקידו, בהפרת אמונים מובהקת, כדי לאפשר עבירות פליליות המוניות תוך פגיעה בציבור הישראלי תוך כדי מלחמה - היה גם הוא פוליטיקאי במדי משטרה?
אללי אללי, מי פילל ומי מילל, מי ראה את זה בא, הבהילו אליי את מלחי ההרחה שכן נתעלפתי כליל!

האם יש יותר מגוחך מכך שכל הקרנפים שיושבים ושותקים,
בזמן שהטרלול של הביביזם אוכל כל חלקה טובה ומביא לבגידה שיטתית של מומחים בייעודם ותפקידם - באקדמיה, בשירות הציבורי, במשפט, במערכת הבטחון -
אחרי זה ילרלרו על 'משטרת בן גביר' או על פגיעה בממלכתיות?

גם היום מה שחשוב זה לא *מה* תגידו, אלא *על מה* תדברו.

מי שקובע את הליינאפ הציבורי מעצב את הנראטיב.

וכאן, על אף שאין באמת מחלוקת שהוראות הפתיחה באש בגבול עזה סירסו את הפרימטר והיו חלק מכריע בטבח השביעי באוקטובר -
יש חלק מרכזי בתקשורת ובציבוריות הישראלית שמנסה לברוח מהדיון הקריטי הזה.

* יש סיבה שהם מתנגדים לביקורת של איש מקצוע שזהו תפקידו
* יש סיבה שטרם תחקרו את הפרקליטות הצבאית ואת כלל הגורמים שהביאו למחדלי הוראות הפתיחה באש
* יש סיבה שמוחקים כתבות על המלחמה של הפצרית (בניגוד לעמדת הגורמים המבצעיים) נגד קצינים שניסו להגן על חייהם של תושבי בארי וניר עוז
* יש סיבה שחבורת "בגץ הוא הדין והוא החוק ואסור לסטות מהנחיותיהם אפילו במילימטר" מוכרים למטומטמים את ההסבר לפיו "בגץ לא קשור לדין כי הוא רק קבע הוראות נורמטיביות ומגבלות עקרוניות אבל באופן פורמאלי דחה את העתירה".

הגיע הזמן שהרוב הציוני-לאומי ידע להכתיב סדר יום ולהחליט לא רק מה התגובה בקשר לסערה התורנית -
אלא גם על מה מדברים.
(וכאן, לצד הביקורת על חוסר יכולת לבקר בצורה מספיקה את נתניהו, לינון מגל ולערוץ 14 יש תפקיד קריטי)

איזה קרינג', אלוהים אדירים.

רמה משפטית-ניתוחית של ג'יפיטי (גרסה חינמית) במקרה הטוב,
ופנסיונרית תמהונית בקבוצת ווטסאפ קיצונית במיוחד של קפלניסטים - במקרה הפחות טוב.

שימו בצד יעוץ מאפשר או לא מאפשר,
הפוליטיקאית הזו אפילו לא מנסה להתחפש למישהי שמתעסקת במשהו חוץ מציוצים ולייקים מהבייס הרדיקלי שלה.

ושוב, קשה אפילו לתאר את המכתב הזה כשגוי.
זה נייר מביך.
כזה שלא מתאר בשום צורה שהיא מציאות משפטית אלא אספירציות פוליטיות.

ועוד יותר חמור, השרלטנית הזו שהיא ואנשיה שואבים תקציבים, משאבים, פונקציות וכוח כדי לייעץ לממשלת ישראל על המצב המשפטי -
מציגה ביודעין תיאורים שקריים, חלקיים ומטעים.

אז בוא נשים בצד לצורך הענין את התיאור העובדתי שמתעלם לגמרי שלא רק שיש מספר רב של פרסומים (עוד מנוב' 24) שמראים כי תכנון וקידום הדחת ראש השבכ קדמו בחודשים ארוכים לחקירה -
אלא שרונן בר אף תדרך את עיתונאי החצר בהארץ, מיד לאחר ההודעה בנושא (17.2), שבניגוד להרצי הלוי הוא יאחז בקרנות המזבי עד הסוף, ושהפתיחה בחקירה גד נתניהו היא תכנון מחוכם להעניק לבר חסינות.