Adam Gold אדם גולד
20K subscribers
1.88K photos
130 videos
54 files
761 links
עובדות, נתונים, טענות ושות'
https://twitter.com/realadamgold
Download Telegram
אבל לא סיימנו, הפוסט הקפלניסטי של מיארה ממשיך בנסיון לטעון שיש לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בהתאם לכללים שקבעה הממשלה.

גם כאן, צריך לשפשף את העיניים מרמת הזריקה הזלזול והשרלטנות של גלי וגילי באלף-בית של המלאכה המשפטית והצגת הדברים.

ראשית, האם בפסק הדין בגץ התייחס להמלצת וועדה כזו כתנאי מחייב? אם לא, למה בעצם?
שנית, איזו מין 'יועצת משפטית' מפנה לכללים עלומים "שקבעה הממשלה" בלי לטרוח לציין בפני ראש הממשלה באילו כללים מדובר, באיזו החלטה הם נקבעו ומהם הפרמטרים הרלוונטיים שמתווים את הפעולה?

אבל המשפט העמום והמטעה הזה של מיארה חמור אפילו יותר. לא סתם היא לא מפרטת את ההחלטה. כי למיטב ההבנה, עיון בהחלטות הרלוונטיות (החלטה 1148, 4062, או 4470) מראה שמשרת ראש השב"כ כלל לא נכללת בהחלטות הרלוונטיות.

ושוב, נגיד שאת סבורה אחרת. האם להסביר לנמק ולפרט מה מביא אותך לסתור, לכאורה, את נוסח החלטת הממשלה - זה לא הסטנדרט המינימלי הנדרש מיועצת משפטית ברשות מקומית זעירה - שלא לדבר על יועצת משפטית לממשלה?
על הדרך 'היועצת המאפשרת' גם מנסה להסדיר יש-מאין ובניגוד להוראעות החוק מעין הליך שימוע (!), שכמובן ינוהל תחת פיקוחה.
הכל, תוך נסיון למסגר החלפת ראש שב"כ, פקיד בטחוני ולא נבחר שאין חולק שכשל באופן נוראי בטבח השביעי באוקטובר, שנה וחצי לפני הזמן כרעידת אדמה שמצריכה מעורבות משפטית ישירה של מי שנמצאה כלא ראויה לתפקיד על ידי יו"ר הוועדה גרוניס.
וכל זה לא חדש במהות, אבל די חדש בנראות.
כבר לא מעט שנים שהייעוץ המשפטי משמש כמעין פרוקסי פוליטי שתפקידו להוות את הזרוע הארוכה של בית המשפט העליון בפיקוח על הממשלה.
אבל האירוע פה חמור יותר.

החבורה הקיצונית הזו של מיארה וסגניה היא כיום הגוף הפוליטי הקיצוני ביותר במדינת ישראל.
אפילו בבית המשפט העליון יש לפחות קולות אחרים שמדי פעם משמיעים את קולם.
בלחש, בחששנות, ברפיסות בלתי נסבלת במבחן המעשה -
אבל עדיין מתנהל סוג של דיאלוג, בטח במקרי קיצון.

אבל בתיבת התהודה הקפלניסטית של מיארה לימון ושרון אפק?
שום דבר. כלום. נאדה.
אין אפילו איזה רז נזרי לרפואה. איזו אמירה גנרית על כך שאנחנו צריכים להיות יותר קשובים או משהו בסגנון. אפילו לא עושים כאלו.
אפס דיון או מחלוקות. אין אפילו הדלפות של 'בכירים' שמודאגים מהקיצוניות של מיארה.
סדום ללא צדיקים.

יש פה מונוליטיות מחשבתית שמשתלבת באופן ברור ואינהרנטי גם עם רמה משפטית נמוכה מאד.
זה לא המצב בבית המשפט העליון, צריך להודות, אבל לפחות בצאלח-א-דין, בראש הפירמידה עומדים משפטנים שהם לא רק פוליטיקאים חסרי יושרה - אלא שגם המלאכה המשפטית שלהם עלובה, דלה ורשלנית.

פייר, לא יודע אם גרוניס ובגץ יאפשרו להחליף את מיארה. סיכוי גבוה מאד שינסו לטרפד את ההחלפה.
אבל דבר אחד אני יכול להגיד לכם בוודאות -
אין אף משפטן ראוי שיקרא את הפמפלט המביך הזה של מיארה ויטען *בכנות* שמי שחתומה על המסמך ראויה להיות היועצת המשפטית הממשלה.
"משטרת בן גביר"

כמובן שהנזק לעשרות ואולי מאות אלפי אזרחים בעיר הבירה של מדינת ישראל היה יכול להימנע בקלות עם מעצרים מקדימים - בדיוק כפי שהיה בעבר בנסיונות חסימה המוניים מימין.

אבל התובעת הראשית של מדינת ישראל, ומי שאמונה על אכיפת החוק ותביעה אזרחית ופלילית של עבריינים בגין עבירות חמורות וסמי-טרוריסטיות שנועדו להטיל מורא על הציבור כדי לקדם אינטרסים פוליטיים,
היא לא רק משפטנית בינונית - שבהגדרה לא מבינה כלום ושום דבר במשפט פלילי - אלא גם פוליטיקאית מושחתת וחסרת בושה.
פושעים, רוצחים, עבריינים.
גם היום וגם מחר וגם אתמול - חסימת צירים היא אלימות טהורה.

כל מי שחוסם לאזרחים את דרכם לאסוף את הילדים, עוצר מילואימניקים באמצע מלחמה בדרך לבסיס ומעכב לאמבולנסים בדרך לבתי החולים ולילדים מעולפים -
צריך להיות מטופל באגרופי ברזל.

פינוי אגרסיבי ונחוש, מעצר עד תום ההליכים, כתבי אישום מהירים (בדרך לעבריינים חוזרים ומארגני החסימות), אכיפה אזרחית ותשלום פיצויים על הנזק וכו' וכו'

זה לא קשור לנושא המחאה.
להפך, דווקא האכיפה תוכל להוכיח שהמחאה היא אמיתית ולספק סיגנל על כך שהפעם באמת 'מתה הדמוקרטיה'.

סבורים שצריך לעשות הכל בשביל המחאה?
חושבים שאין ברירה אלא לשבש חיים של אחרים כדי להציל את המדינה או את עולם התורה?
בטוחים שהמצב כל כך קטסטרופלי עד שאין ברירה אלא לדפוק אותנו כדי לתת במה לרעיונות שלכם?
אוקיי, נניח.
אבל המינימום הוא שתוכיחו את הדחיפות.

המינימום הוא שכל העבריינים ישלמו מחיר כבד.
דיברנו על שלטון חוק, לא?
הזקן האשמאי הזה הוא ללא ספק אחד מהאנשים הכי מסוכנים, מזיקים ומגלומנים בתולדות העם היהודי.
אין שום יכולת לתאר את השפל שמפגין פה ברק.

הפוליטיקאי בדימוס שבעבר הסביר בנכלוליות שאין שום בעיה עם הפסיקות הפיראטיות שלו שהביאו להפיכה חוקתית,
כי הממשלה יכולה לבטל את חוק היסוד ברגע שהיא רוצה -
כעת מאיים במלחמה ובשפיכות דמים אם לא יקשיבו לדרישותיו שלא להחליף את ראש השב"כ הכושל בתולדות מדינת ישראל.
קשה להתנער מהדיסוננס.
האיש הזה כמו יצא מסרט אימה.

אדם שברמה האישית מדבר בצורה מנומסת בלשון רכה ובקול שקט -
מיישם פעם אחר פעם התנהלות מאפיוזית, אלימה ובריונית שאף מכונת רעל לא יכולה להמציא.

גם ה'אזהרה' שלו פה לא ניתנה בשום צורה בצורת משקיף מן הצד אלא כאיום קלאסי של סנדק.
רק שהוא לא מאיים על אדם זה או אחר -
אלא על מדינת ישראל כולה.
ושוב, המטרה של בליץ הראיונות של ברק ברורה:
א. משרוקית כלבים לציבור שלו - ובעיקר לקיצוניים שבהם
ב. לחץ על שופטי בגץ לקראת ההכרעות העתידיות (בדומה לראיונות ול'מאמר' סביב הרפורמה והעתירה בענין צמצום הסבירות)
ג. הרתעת הימין שתמיד היה נאמן לממלכתיות (וגם היום מקדם יוזמות מינוריות באופן יחסי)
ד. ואולי יותר מכל, הוא באמת מאמין שאיום מאפיוזי על מדינת ישראל יסייע בשימור מפעל חייו - העברת הכוח מהציבור ונבחריו לפקידים שבחסות 'מקצועיות' ישמרו עמדות אידיאולוגיות-פוליטיות שלא זוכות לרוב בקלפי
די מדהים להסתכל במאקרו על מה שקורה פה.

הימין בישראל עבר הכל.
הוא עבר את אלטלנה, הפנקס האדום, הסכם השילומים, אוסלו, ההפיכה המשפטית של בגץ, ההתנתקות וגם את סיכול הרפורמה המשפטית בחסות אלימות ובאיומי סרבנות.

פעם אחר פעם הוא ראה והבין והרגיש איך למרות נצחונות בקלפי הוא לא יכול לתרגם את הרוב בגלל שהמיעוט מסרב לשחרר את הכוח והסמכויות מידיו.
ובכל זאת הוא נשך שפתיים.

וכעת הקשיש המופרע והמופקר הזה מאיים - באמצע מלחמה במספר חזיתות - במלחמת אזרחים ובשפיכות דמים בגלל שמחליפים איזו פקידה שמלכתחילה לא התאימה לתפקיד? בגלל החלפה של פקיד שאין חולק שבמחדליו הוא אחד מהאחראיים המרכזיים לטבח?
אין לאנשים האלה גבולות?
וגם היום מה שמדהים זה שמעבר לפסאודה יודעת-כל ולאינטונציה הבטוחה בעצמה - הטיעונים של המחנה האנטי דמוקרטי כל כך חלשים.

אז בואו נשים שניה בצד את הטעויות וההטעיות העובדתיות.
זה לא קל. רק בפסקה וחצי הזו יש שורה ארוכה של שגיאות: מי שמחליף את ראש השב"כ היא הממשלה, מי שמחליף את היועצת היא הממשלה, זו לא קואליציה של 64 אלא 68, מי שהתנגד במקור למינוי נציב תלונות שופטים הוא בכלל ברק (ואחר כך סירס את התפקיד עם שליטה של שופט עליון בדימוס), תרבות ההחרמות מאז ומתמיד הייתה של השמאל וברק מהחרמת גביזון ועד הווטו על בקשי וביטון.

אבל שימו את זה בצד.
בואו נתמקד בעיקר.

האם אהרן פאקינג ברק אשכרה בא בתלונות לנבחרי הציבור מהימין על שימוש בכוח במקום חיפוש הסכמות?
העריץ שעשה הפיכה שיפוטית ושאב עוד ועוד סמכויות מהממשלה והכנסת אל קומץ שופטים מדבר על "לפעול בכל דרך להסכמה"?
ומה עוד בתוכנית? בני סלע מציף לצניעות ופוריטניות? אחמד סינוואר מטיף נגד אלימות?
אז נכון שחלק גדול מחסידיו הפכו לעדר, אבל הוא אשכרה חושב שכולנו מטומטמים?
איזו התנהלות מופרעת של רונן בר.
הפקיד אשכרה סירב להגיע לישיבת הממשלה ולהשיב לשאלות של הממשלה שממונה עליו.

ובכלל, איזה מכתב פסיכוטי שנראה כאילו חציו נוסח על ידי משפטן מנהלי - וחציו השני על ידי גנרל מטורף ברפובליקת בננות שלא קרוב להבין מהי דמוקרטיה ומסרב להכיר בכפיפות שלו לממשלה בהתאם לחוק

מה האנד גיים שלו?
צו ביניים של בגץ?
ונגיד שכן, כמה זמן לדעתו זה יתפוס? שבוע? חודש? ובכלל, האם הוא חושב זו מסגרת עבודה תקינה? בריאה למדינה?

אז מה המטרה פה?
הוא סבור שהטנטרום המופרע הזה ירתום את הקפלניסטים לנסות ולהשכיח את נהרות הדם שעל ידיו?
מה בדיוק חושב הפתטי הזה כשהוא מסיים את הקדנציה הכושלת להחריד שלו באחיזה נואשת בציפורניים בקרנות המזבח?
שרים נכבדים בממשלת ישראל, שלום רב, רגע לפני שאתם מחליטים בענין החלפת רונן בר אבקש לשכנע אתכם לדחות את ההחלטה בעשרה ימים כדי לנסות לקדם החלפה מוסכמת.

אז נכון, ההתנהלות של רונן בר מופקרת ומופרעת. גם האיומים הקשורים מסוכנים ובמצב רגיל ראוי להמשיך במלוא הכוח ולא לתת לם סנטימטר.
ובכל זאת, ולמרות הכל, לא הייתי מקבל החלטה בנושא היום אלא ממשיך וממצה את הבירור, מוודא מנגנון חקירה נקי שלא יושפע מהחלפת ראש השב"כ וקובע ישיבה נוספת בעוד כ-10 ימים שם תתקבל ההחלטה - כשעד אז יתבצעו נסיונות להגיע להסכמה על מועד עזיבה מתואם.

למה לקיים הידברות למשך 10 ימים נוספים?
א. ניהול סיכונים - כי זו לא קלישאה. אנחנו אכן באמצע מלחמה מול אויבים במספר חזיתותְ. ראוי לנהל סיכונים גם ביחס לאפשרות של מלחמת אחים, דחוקה ככל שתהא.
ב. דעת קהל - בסוף, המטרה היא לשכנע את הישראלי החציוני. זה לא אמור להיות קשה במיוחד כשמדובר בראש שב"כ שרוב מוחלט של הציבור תומך בהחלפתו. ברגע שהממשלה תצהיר על נסיון להגיע להסכמות, והצד השני ידחה את היד המושטת - יש לזה משמעות ציבורית.
ג. בגץ ומשפט מנהלי - שופטי העליון פוליטיים עד העצם. האירוע מוכר לי. ועדיין, יש מספר שופטים אקטיביסטים מעט פחות. מכיוון שהחוק כה ברור בנושא הקונקרטי הזה, כדאי להתנהל נכון. אין סיבה שלא לאפשר מיצוי של הדיון, בחינת העובדות בכובד ראש וכד' על מנת לא להעניק תירוצים מיותרים סביב "הפרת חובות מנהליות".
ד. אין מחיר אמיתי לדחייה - הרוב ברור, והפיטורים ממילא ייכנסו לתוקף עוד 30 יום. יהיו לחצים והפגנות? בהחלט יכול להיות. ועדיין, המחיר מינימלי.
ה. צו ביניים וזהות השופט תורן - אם תתקבל ההחלטה עכשיו, לצו הביניים שיוגש ביום ראשון תגיב רות רונן. אם היא תתקבל עוד -10 ימים השופט התורן כבר יהיה נעם סולברג.
מה שכן, תודו שכולכם מחכים לראות את שרגא והליצנים שלו עותרים ומסבירים שההחלפה של בר היא בעקבות החקירה - אחרי שיצאו בקמפיין פוליטי תקשורתי למנוע את פיטורי בר כבר לפני ארבעה חודשים.

לא שזה יפריע לחבורת המוקיונים הזו - ובכל זאת.
והיום, בפינת הדיון המגוון והמפרה.

וברצינות,
מי האנשים שצורכים את השלשול התקשורתי הזה?
כמה אפשר לכלוא את עצמך בתיבת תהודה?
מאיפה הפחד הזה מלנהל דיון עם עמדות ודעות סותרות?
איזה מין 'גוף תקשורת' מקיים 'פאנל' ובו ארבעה אנשים שחושבים בדיוק אותו דבר, רק אולי מתחרים ברמת ועוצמת השנאה לנתניהו?
ברק שורק במשרוקית עם איומים מאפיוזיים
והכלבים האלימים עם הקצף מיד יוצאים לדרך.
הולדת הספין ויישומו:

לפני למעלה מחודש -
מיד לאחר פתיחת החקירה, התדרוך הזחוח של רונן בר (מפי עמוס הראל) שמרגיע את קוראי הארץ כי הוא קפלניסט נאמן ובניגוד להרצי שנכנע, הוא לא יסיים את הקדנציה ההו-כה-מפוארת שלו בלי קרב מדמם מול הדמון נתניהו.

היום, בלי שמץ של בושה -
בר מנסה להשתמש בחקירה נגד חלק מלשכת נתניהו כתירוץ שבגללו הוא זה שצריך האם מתי ואיך תסתיים כהונתו (חקירה שלפחות על פי הדיווחים העובדתיים שיצאו עד כה, תסתיים, לכל היותר, בענייני מיסוי וכד'. כאשר עד אז, בהתאם לדיווח מהיום, החקירה בכלל מנוהלת על ידי פרקליט המדינה, מבוצעת על ידי חוקרי המשטרה ולצדם אכן משתתפים בה גם חוקרי שב"כ)