שוד ושבר הלם ותדהמה חזיז ורעםשכה אחיה מי האמין -
(להתחיל) לעשות מה שצריך עובד.

כעת רק צריך להוסיף דיוק בתמריצים, ענישה מנהלית וחילוטים,
וכמובן ללחוץ בתקשורת ובכל מקום אפשרי על הפרקליטות ועל השופטים למצות את הדין מול הפשיעה הלאומנית
- תוך התחשבות בממד הבטחוני המובהק של פשיעת הרכב בהבט של הפגיעה בבטחון האישי של הציבור -
ומדינת ישראל תתחיל לזוז בכיוון הנכון בנושא מרגיז במיוחד.

וזו הדוגמה ה-345387535 לחוק גולד הידוע בענין זהות המותבים:
אם ניתן לנחש בוודאות כמעט-מוחלטת את התוצאה 'המשפטית' בהתאם לזהות הרכב השופטים שדן בתיק ואפיונם האידיאולוגי -
זה לא משפט זו פוליטיקה.

ולעוקבי הפרימיום שלנו,
כבונוס מיוחד,
מצ"ב דוקטורט חוקתי בהצטיינות יתרה, שפורסם לאחרונה מעבר לים,
שיסייע לכם לצפות תוצאות משפטיות בדיוק רב פי כמה מהממבו ג'מבו של שרלטנים חוקתיים שמסתובבים בינינו.

עוד יום במדינה שהפסיקה להתנהל כמו מדינה ריבונית -
ועברה להתנהל כמו כת סהרורית שלא מסוגלת לתעדף בין אינטרסים לאומיים ואסטרטגיים שישפיעו על מיליוני אנשים כלליים לסוגיות שנוגעות ל20 אנשים עם פרצוף וסיפור שאנחנו מכירים.

"נדע להתמודד"

ובפינה הבינלאומית:
ניהול סיכונים מופקר ו"נדע להתמודד" במודל האוקראיני
("הכל טוב, אפשר להירגע יש לנו ערבויות בינלאומיות, מה כבר יוכל להשתבש?!")

הרבה הרבה לפני שאנחנו מאשימים את ממשל טראמפ - צריך להאשים את עצמנו. את הממשלה שלנו ואת הציבור שלא נלחם בדת החטופים.

יש פה מציאות פשוטה:
האמריקאים נתנו לנו קארד בלאנש לעשות מה שאנחנו רוצים לאויבים הכי מרים שיש לנו (בטח בצמוד לגבולות המדינה)
ישראל ויתרה על ההזדמנות יוצאת הדופן הזו.

אף אחד לא ילחם על האינטרסים הקיומיים שלנו -
אם אנחנו לא מתעקשים עליהם.

בפינת המציאות:
כהני ה"בכל מחיר",
פוגשים את המחיר.

חשד בצוות גולד:
סולימאן מסאוודה מפעיל חפרפרת בתוך הקבינט המדיני-בטחוני

איני יכול עוד.
איזו אנומליה מטורללת.

עיתונאי ערבי שנולד במזרח ירושלים,
ועד לפני רגע אפילו לא היה אזרחי ישראלי (!) -
מדברר הדלפות (סנסציוניות!) מחפרפרות שמופיעות בפני הקבינט הבטחוני (רונן בר?).

ומה ההדלפות האלו מדווחות לנו?
ששר בקבינט, שהתפקיד שלו לפי חוק הוא להכתיב מדיניות צבאית-בטחונית היה צריך להשיג מידע מגורמים בשטח -
אחרי שהגורמים הבטחוניים פאקינג הסתירו ממנו את המידע הזה.

עוד יום עבר במדינה שנחטפה על ידי מערכת משפט רקובה, חסרת בושה שכופה על האזרח הציוני מדיניות שמאל רדיקלית והתאבדותית.

מאיפה מתחילים?

יאללה, המשכנו.

אז למי שהספיק לשכוח.
לפני למעלה משבע שנים (ב-21 פברואר 2018) חקרה המשטרה, בהנחיית וידיעת הפרקליטות ובפיקוחה ההדוק - דמות מסתורית הקשורה לניר חפץ. הדמות נחקרה בעדות פתוחה ונשאלה שאלות חודרניות ביחס לטיב הקרבה ומהות מערכת היחסים בינה לבין חפץ.

עברו יותר משבע שנים.
בכירי מערכת אכיפת החוק שהיו מעורבים באופן ישיר במסכת פעולות פליליות שבמדינות נורמאליות היו אמורות להסתיים בהדחה ובכתב אישום על עבירות חמורות במיוחד - נהנו מחסינות מוחלטת.
איך הזהיר איסמן? לא חוקרים פה שחיתות שלטונית.
ומי שולט פה הרי כולנו יודעים.

אבל איפה המערכת כן נזכרת בכמה היא דואגת לזכות לפרטיות ולשם טוב? נכון. מול החשודים המיידיים והדמונים של המחנה.
אחרי שש שנות הליך בבית משפט היא מחייבת את ברדוגו ויאיר נתניהו בפיצויים של סכומים אדירים לחפץ על כך שדיברו בקול על הפרשה ההו-כה-סודית.

עולם הפוך ומעוות.
מי שיזמו ניהלו ויצרו את העוול המכוער והפלילי זוכים לחסינות מלאה ואף מתקדמים במערכת -
ומי שאולי לא דיברו על העוול מספיק בזהירות, כשביקרו את המערכת הרקובה, מטופלים בדווקנות ובמלוא חומרת הדין

הלאה.
בשבועות האחרונים שמענו על עוד ועוד תחקירים כשכמעט כל גוף צה"לי ביצע בדיקה זו או אחרת (אפילו הפאקינג רבנות צבאית!)
אבל על תחקיר אחד לא שמענו -
אז בפעם האלף,
מישהו יודע מתי הפרקליטות הצבאית חוקרת את האחריות לגיבוש הוראות הפתיחה באש המופקרות שבחסותן ובסיוען הנאצים ביצעו בנו את הטבח הכי נורא מאז השואה?

וכמובן, במדינה המופרעת שלנו, גם התמונה המטורללת של שגריר ביפן ונתניהו בבית המשפט כבר כמעט עוברת לנו בגרון.

פייר, אסור להתרגל להזיה המופרעת הזו בהליך שבו הסעיף הרציני היחיד (שוחד) כבר הוכרז כלא רלוונטי על ידי השופטים.

באמצע מלחמה,
בזמן שבו ישראל חייבת לנצל הזדמנויות,
כשבסוריה האיסלמיסטים טובחים בכל מי שזז,
כשהחמאס הולך ומתעצם בזמן שהוא עדיין מחזיק חטופים שלנו,
כשהחות'ים כבר מאיימים שוב והתקיפה באיראן נמצאת כל הזמן ברקע -
נתניהו עדיין נגרר לבית המשפט כדי להתעסק בשטויות בחסות פוליטיקאים-פרקליטים בינוניים ואובססיביים.

המשאב כמעט הכי יקר בעולם - זמן של ראש ממשלה ישראלי בזמן מלחמה סימולטנית במספר רב של זירות - מבוזבז על שטויות.
אבל למי אכפת?
הרי הכל זה ביבי ולא ביבי.