ובפינתנו הקבועה:
איך הפכו אמיר אוחנה ועוד כל מיני חדלי אישים את הפרלמנט הישראלי לבורדל מביך

קחו לכם דקה לחשוב על ההזיה הזו.

הרי זה סרטון בלתי נתפס.
מתכנסת הוועדה הכי חשובה בכנסת, ועדת חוץ בטחון, בזמן מלחמה.

יש אינספור נושאים קריטיים שהפרלמנט נדרש לעסוק בהם ולפקח על הרשות המבצעת. אינספור.

אבל אנחנו מדינה דתית.
אז במקום לעסוק בנושאים החשובים עליהם היא אמונה, הכנסת הופכת את עצמה להייד-פארק.
מין בית כנסת של דת החטופים שבו קרובי משפחה שקרובי משפחתם חטופים או שגופתם מוחזקת בידי החמאס - נושאים נאום חופשי שבו מותר להם לעשות הכל כולל לגדף ולטנף על חברי הכנסת שמולם.

מה אתם חושבים שזה אומר מבחינת תמריצים?
מי ירצה להצטרף לשיט שואו שכזה?

אתם חושבים שיש לנו בעיה עם חלק גדול מנבחרי הציבור? נהדר, גם אני.
איך בדיוק תחליפו אותם באנשים ראויים?
כשתהפכו אותם לסמרטוטים שכל מי שרוצה יכול לדרוש לפתוח את הישיבה בהגיגיו ואז להעמיד את כולם כשמתחשק לו?
אתם התחרפנתם לגמרי?

ציון לשבח לחבר הכנסת (משה סעדה?) שעוד ניסה בחצי-פה להגן על הכבוד הרמוס של הפרלמנט - ובפועל, שלנו, אזרחי המדינה שבחרו בחבריו - בזמן שאדלשטיין מורה מיד להתרפס בפני הגחמה הפרובוקטיבית.

גחמה שניסתה (והצליחה) לרמוס עוד טיפה את כבודם האבוד של חברי הכנסת שהתרגלו והפנימו את מעמדם כבובות חסרות חשיבות.

כי בסוף הכל ענין של תמריצים.

שהרי למה שאדם איכותי יתקרב אל הבורדל הזה? מה ייצא לו מזה?
למה שאישיות עם יכולות, רקורד ראוי ואופי מרשים, שיכול להרוויח היטב בעולם האמיתי ולהנות מיוקרה וחיים נוחים ומעמד ותנאים ויציבות וכבוד - יכניס את עצמו לקרקס עלוב שכזה?
ובפועל, אתם לא מבינים שאם שאבתם את מעמד נבחר הציבור מסמכויות ובמקביל הפכתם אותו לסמרטוט ציבורי שכל זב חוטם משליך עליו בוץ ואשמה וסיאוב ושנאה -
אנשים ראויים יתרחקו וממילא יגיעו לתפקיד יותר ויותר חברי כנסת נחותים?

במקום ליילל כל היום עד כמה חשוב להחליף את הפוליטיקאים -
חשוב פי כמה להחליף להם את התמריצים.

(וכמובן, גם פה ביזוי נבחרי הציבור אינו באג אלא פיצ'ר. נשאיר לעוקביי הנבונים לחשוב לבד לאיזה מיעוט פוליטי ולאילו גופים מוסדיים מתחרים משתלם להפוך את הפרלמנט הישראלי לחסר חשיבות והשפעה ואת כלל נבחרי הציבור לבדיחה חסרת כבוד ומעמד)

טראמפ: קדימה, פתחו את שערי הגהנום!
מדינת ישראל: פותחת לרוצחים את שערי הכלא.

איך נאמר זאת בעדינות?
יש משהו מאד ביזארי ומכמיר לב במדינה שבמשך כמה ימים (וכנראה הרבה יותר) מרכינה ראש ומתאבלת מעומק לבה על אם ושני ילדיה הקטנים שנרצחו על ידי הנאצים -

וממש באותו זמן משחררת מאות רוצחים ופסיכופטים שהנסיון מראה שיהיו אחראים, ברמה כמעט-מוחלטת של ודאות, לטבח הביבסים הבאים.

ובפינתנו הקבועה:
איך הפכו אמיר אוחנה ועוד כל מיני חדלי אישים את הפרלמנט הישראלי לבורדל מביך

ושוב צריך לכתוב את זה:
יש אינספור נושאים קריטיים ומעשיים שהפרלמנט נדרש לעסוק בהם ולפקח על הרשות המבצעת. אינספור.

אבל אנחנו מדינה דתית.
מדינה שדתה היא דת החטופים.

אז במקום לעסוק בנושאים החשובים עליהם היא אמונה, הכנסת הופכת את עצמה להייד-פארק.
מין מקום פולחן קיצוני וחסר גבולות של דת החטופים.

הפרלמנט הישראלי הפך את עצמו ביודעין לקרקס ביזארי,
כזה שבו קרובי משפחה שקרובי משפחתם חטופים או שגופתם מוחזקת בידי החמאס -
נושאים נאום חופשי שבו מותר להם לעשות הכל כולל לגדף ולטנף על חברי הכנסת שמולם ועל מדינת ישראל.

שימו בצד שנייה את האינטרס הציבורי ואת העובדה שסינוואר יושב וצוהל מול מסך הטלוויזיה, כשהוא רואה איך הציונים הטיפשים מייצרים סיטואציות בלתי-אפשריות מבחינתם.

אבל מה טקס ההשפלה הקבוע הזה אומר?
מה אתם חושבים שזה אומר מבחינת תמריצים?
מי ירצה להצטרף לשיט שואו שכזה?

אתם חושבים שיש לנו בעיה עם חלק גדול מנבחרי הציבור?
נהדר, גם אני.
איך בדיוק תחליפו אותם באנשים ראויים?
כשתהפכו אותם לסמרטוטים?
כשתייצרו טקס קבוע שבו כל מי שרוצה יכול לדרוש לפתוח את הישיבה בדקות ארוכות של הגיגיו ואז להגיד להם שהם יותר גרועים מחמאס?

איזה בנאדם נורמאלי ירצה לקחת חלק בטרלול הזה?

בקצב הזה של הבורדל בפרלמנט הישראלי,
בהתאם לעקרונות דת החטופים,
ולאור הדריסה המוחלטת של כללי המשחק מצד השמאל הישראלי והתקשורת -
מניח שתוך שבוע-שבועיים ככה תראה כנסת ישראל
(במסגרת איזו מחאה סוערת על חבר כנסת סורר שלא ראה בשידור חוזר את אילנה דיין או משהו בסגנון)

ובפינת הצפרדע המתבשלת, למי שהצליח להדחיק:
רונן בר,
ראש המשטרה החשאית,
שאמון על קדנציה כושלת בכל פרמטר אפשרי,
שמתדרך כל יומיים תדרוך פוליטי אחר,
ושעל הידיים שלו יש באופן הכי ישיר שש דם של אינספור חיילים ואזרחים בטבח השביעי באוקטובר -
החליט להיאחז בקרנות המזבח, להפעיל טרור ולחצים כדי להחליט מי יחקור את מחדליו, ולמנות את מחליפיו מתוך שני מקורביו ששימשו כסגנים בזמן הקטסטרופה הארגונית.

אבל היי, הוא לקח אחריות!

תמונת מצב של השיח הפנים הישראלי:
בזמן שצד פוליטי אחד, ככלל,
מדבר בנימוס ומציג טענות ויוצר מעגלי שיח ורבים מאד מתומכיו עשו מאות ימי מילואים ושוטח טיעונים מורכבים מאמין שאם הוא רק יהיה ממש נחמד ויתמקד בשמונים אחוז המשותף הכל יהיה בסדר -
צד שני ליטרלי מתהדר (או לכל הפחות לא מתבייש) בראש ארגון חמוש שמפזר איומים על כך שהוא ישרוף את המדינה אם מישהו יעז לגעת בו ובארגון הכושל שלו.

חדשות טובות.
יש לכם היום הזדמנות מעולה לנייר לקמוס אולטימטיבי לשפיות ולענייניות של בן השיח שלכם.

מבחן קלאסי להבין עם מי אפשר לדבר ומי נדפק לחלוטין מרוב שנאה רלביזם ופוזיציה פוליטית.

פשוט ניגשים ושואלים:
"צהריים טובים, תגיד, עזוב/עזבי שניה ביבי או לא ביבי וימין או שמאל,
לך לך אל מאחורי מסך הבערות ותנסה לענות -
האם נראה לך תקין שמפקד המשטרה החשאית שהוא ללא ספק אחראי מרכזי מאד על כשל מקצועי-מבצעי חסר תקדים שהסתיים במוות של למעלה מ-1200 אזרחים,
מסביר שגם אחרי שנה וחצי ואחרי ש'לקח אחריות' הוא מסרב להתפטר,
תולה את התפטרותו העתידית באירוע חיצוני שלא קשור בשום צורה שהיא לתחום עיסוקו או מומחיותו,
ומודיע שילחם כדי שאת מחדליו יחקרו חוקרים נכונים מהצד הנכון -
ואחרי כל 'מבהיר' לאחר עזיבתו הוא יתעקש על החלפה בידי אחד משני סגניו ו"לא יאפשר" מינוי מחליף חיצוני שיתקן את הארגון השבור הזה?

אם בן השיח שלך מודיע לך שבעיניו הטרלול הזה תקין -
אתה יכול לדעת שאין מה לדבר איתו.

מכל הרעשים, חשוב להתמקד במה שבאמת חמור 'בתחקיר' השב"כ.

תראו, לא נולדנו אתמול.
אנחנו בוגרי אוסלו, ההתנתקות עסקת שליט ושומר חומות. את איכות ההערכות של הפרדות העצלות אנחנו מכירים היטב, לצערנו.

אנחנו מכירים היטב את הפוליטיזציה, הנסיון לטעון ש'יהיה בסדר', המסגור של פסיכופטים נאצים כפרטנרים או גורמים פרגמטיים ואת מנטרות ה'נדע להתמודד'.

לכן, מכיוון שהנסיון האמפירי שלנו מראה - באופן עקבי, שיטתי ומובהק - שלהערכות *הכלליות* של השב"כ אין כל יתרון, התירוצים שלו ביחס לכשלון בהיבט הזה הרבה פחות מעניינים.

מביכים? בוודאי.
אבל אין בהם חידוש.