Adam Gold אדם גולד
20K subscribers
1.91K photos
131 videos
54 files
762 links
עובדות, נתונים, טענות ושות'
https://twitter.com/realadamgold
Download Telegram
קצת מסובך, אבל קחו לכם סיפור מעניין שממחיש קצת את חוסר הבושה הטוטאלי בבורדל המכונה בית משפט עליון.
ובפינת חדשות הבורדל:

דיברנו על דיון נוסף שנקבע היום?
ובכן, הדיון הנוסף שקבע סולברג יתקיים בענין פסק דינו של עמית, שהפך את פסק דינו של השופט אשר קולה במחוזי.
זה אותו השופט קולה שבאירוע מהדהד, לא הרבה זמן לפני כן, הפך (בפועל) את פסק דינו של עמית בנושא רומן זדורוב.

אבל רק התחלנו.
כי הרי כל זה קורה בזמן שעמית שיבץ את עצמו ואת דפנהל'ה לדיון בנוגע לחוק הנוגע לתיקון חוק נציב תלונות הציבור על שופטים.
כזכור, התיקון לקח (מעט) כוח מעמית כך שלא יחזיק בשליטה הרסנית על מינוי מי שיבדוק את התנהלות השופטים בעתיד.
הודות לתיקון זה מונה השופט קולה לנציב תלונות על השופטים - כמובן, בניגוד לעמדתו של רובינשטיין, שישב בוועדה בתקן שופט עליון.
(כמובן שגם המינוי הזה כמעט טורפד ובוצע רק הודות לסירובו העיקש של אלרון, שקיומו הוא סיבה מרכזית בבחירת עמית להנדס הרכב סניוריטי של שלושה מבלי להרחיב הרכבים - לתת צו ביניים שיהרוג את החוק)

אבל הדרמה פה ממשית.
כי זהות הנציב היא כמובן לא סוגיה תאורטית.
שהרע אחד הנושאים הראשונים - וודאי החשוב ביותר - שמונח על שולחנו של נציב התלונות קולה יהיה תלונות על אחד בשם יצחק עמית.
כזכור, עסקינן במספר פרשיות בהן מואשם עמית בהאשמות קשות למדי ובכללן ניגוד ענינים והפרת אמונים, מרמה והסתרת פרטים, עבירות בנייה, תפירת ועדה תוך ניצול מעמדו וכו'

ובמלים אחרות:
לא קרה שום דבר מיוחד.
סך הכל עמית ניצל את מעמדו ואת הסמכות שלו להתערב בקביעת הרכבים, כדי לשבץ את עצמו בהרכב רגיש במיוחד בדיון על חקיקה שתיקח ממנו סמכויות (ומשותפיו להרכב, הנשיאים הצפויים אחריו - סולברג וברק ארז) - וצפויה להכריע לגבי זהותו ומעמדו של נציב התלונות שידון בתלונות לגבי הפרשיות הקשורות בו.

חייבים להודות,
אירוע מושחת גם ביחס לפוליטיקאים חסרי בושה באופן מיוחד.

ואיך אמר מישהו חכם?
דומה כי מדינת ישראל עברה מתרבות פוליטית של it is not done לתרבות של it is now done, בריש גלי ובראש חוצות.
ובפינת התמריצים:
'עיתונאית' פורצת דרך בשם יולן כהן - שאם הבנתי נכון מדי פעם משמשת ככתבת חצר כל כוהני דת החטופים ופעם אפילו צעקה על ביבי - מקבלת פרסים ועיטורים מארגונים פוליטיים.

יחד עם העילוי התקשורתי יקבלו עוד שלושה 'עיתונאים' שונאי נתניהו למיניהם -- שקיבלו מענק חיזוק על 'מחויבותם' הפוליטית.
הכל בחסות עוד פייק-ארגון קפלניסטי שמכנה את עצמו "המכון הישראלי לעיתונות ותקשורת".

מה אפשר לעשות?
לעג בריא ותזכורת לאלו מביניהם עם עבר בעיתונות - ג'וש בריינר - שהעיטור הפוליטי הוא אות קלון במסגרת הפיכת העיתונאי לסוכן בורות.

מה עוד אפשר לעשות בשדה הקרב העגום הזה?
להציב תמריצים נגדיים.

איש לא מנע מכם להקים את "איגוד העיתונות הישראלי", "המועצה לקידום עיתונות חופשית", "ארגון העיתונות הציונית" או כל ארגון אחר ולחלק כמה אלפי שקלים לעיתונאים שמקדמים ומאפשרים רעיונות לאומיים.

תסכול והתבכיינות אינם תוכנית עבודה
רגע רגע, אז אתם רוצים להגיד לי שלמרות שהעתירה הפכה לתאורטית בשל נסיונות ההתחמקות של נתניהו, פוליטיקאים חסרי מעצורים ניצלו את ההזדמנות וההרכב כדי לבצר את המחנה הפוליטי שלהם?
חזיז ורעם, שוד ושבר שוקינג מוחלט מי מאיתנו ראה את זה בא?!
רק לשם ההמחשה של הפרטאץ' - אם נתניהו (באמצעות בא כוחו עו"ד ציון אמיר) לא היה מסכים שהדיון יתקיים כאילו כבר ניתן צו על תנאי -
כל האירוע היה משתנה.

למה לעזאזל הסכים אמיר? האם זה קשור לכך שאמיר - עם כל הכבוד והחיבה - אינו בקי במשפט מנהלי אלא במשפט הפלילי? אם כבר משחקים את המשחק, איזו סיבה יש שהממשלה לא דואגת לייצוג ראוי ולוחמני עם רקע בתחום? למה להגיע למגרש מוטה מלכתחילה עם נחיתות נוספת?
Adam Gold אדם גולד
ובכלל, למיטיבי לכת, כמה מילים על יריב לוין ועל תיקון מערכת המשפט. בגדול, קשה להגיד שהלב של יריב לוין לא במקום הנכון (ובכל מקרה, בשום מצב אסור לו להתפטר לאור הסיכוי שימונה במקומו איזה סמרטוט תורן שיסגור דילים עם העליון). לוין הוא אידיאולוג אמיתי, שחי את הנושא…
תזכורת בענין אסטרטגיה משפטית (שמשקללת את הפיל שבחדר - האיום הקבוע של מערכת המשפט בהפיכה רשמית, גם באמצע מלחמה, ובהפעלת "מבחן הטנקים החשאיים" בה גופי הבטחון נשמעים לעמית ודפנה ולא לחוק לממשלה הנבחרת)

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא
מדהים שכמו כל קפלניסטית טובה מהקרם דה-לה-קרם של צפון תל אביב, גם דפנה ברק ארז זוכרת תמיד את עקרון היסוד של השמאל הקפלניסטי:
"עיניים על הכדור".

מלחמת קיום נגד אויב נאצי שנשבע להשמידנו? נו, זה תופס רק לימנים.
חיילים נופלים כל יום? זו אחלה הזדמנות לשחרר פסק דין שמבטל חוק יסוד.

אנחנו פה בשביל להבטיח שאף אחד לא יזיזו לנו את הגבינה לעולמי עד.
אנחנו שומרים על המבצר
(ופה: הבטחת כפיפותם המוחלטת של בכירי מערכות הבטחון והפקידות לשלטון המשפטנים - ולא לציבור ונבחריו)
Adam Gold אדם גולד
וזו הדוגמה ה-345387535 לחוק גולד הידוע בענין זהות המותבים: אם ניתן לנחש בוודאות כמעט-מוחלטת את התוצאה 'המשפטית' בהתאם לזהות הרכב השופטים שדן בתיק ואפיונם האידיאולוגי - זה לא משפט זו פוליטיקה.
התקדמות מסוימת:
במדינת ישראל לא נותר אדם אחד,
מטומטם נאיבי ודביל ככל שיהא,
שטרם הבין שזה לא משפט -
אלא פוליטיקה.
(צינית, כוחנית וחסרת מעצורים)
האם יש משהו יותר מטומטם ומכוער מהמתקפה של מכונת הרעל נגד מינוי האלוף זיני לראשות השבכ, עם מרכוז הטענה לפיה זיני 'אינו מגיע מהארגון' וחסר 'ניסיון מודיעיני הכרחי'?

למעשה, יש פה מפגש מדהים של צביעות וטמטום.

רק לשם ההשוואה:
ממש לאחרונה, הועלתה מועמדותו של אלוף (מיל') אלי שרביט, אף הוא איש צבא, לתפקיד. למרות שלשרביט היה רקע פחות רלוונטי (הגיע מחיל הים), רבים מהשמאל ובהם יאיר גולן ואיזנקוט מיהרו לברך ולקבוע את התאמתו לתפקיד.

ועוד יותר מזה.
הרי ברור שדווקא כעת, לאחר הטלטלה העצומה של השבעה באוקטובר, כישלון קונספטיבי ומבצעי שאין שני לו, נדרש מבט חיצוני, נקי ובלתי תלוי, כדי לחקור לעומק, להסיק מסקנות אמיצות ולבנות מחדש את הארגון שכשל באופן מחפיר.
הצנחה חיצונית של מפקד היא כמעט מובנת מאליה בנסיבות האלו.

סתם לשם ההשוואה, בשנת 1996 לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, כישלון צורב של השב"כ, מונה לתפקיד עמי אילון, אלוף בצהל - שגם הוא ביצע את כל תפקידיו בחיל הים. למעשה, אילון מונה דווקא מהסיבה שהיה 'אאוטסיידר' – מתוך תקווה שיוכל לשקם את הארגון ולהוביל בהחלטיות שינויים נדרשים.

וכמובן, במקרה של זיני, אשכרה מדובר באחד המפקדים הבכירים היחידים בצה"ל שהתריעו באופן פרטני בדיוק מהכשלים שהביאו לשביעי באוקטובר.

ובקיצור, כרגיל, מאה אחוז פוזיציה.
גדי איזנקוט, 31.3.25, על מינוי האלוף במיל' אלי שרביט (שהגיע מחיל הים!) לראש השב"כ:
"מנהיג", "מפקד", "מקצועי וערכי", "הצטיין בכל תפקידיו בצה"ל", "משוכנע שיקדם את הארגון"

גדי איזנקוט, 21.5.25 (פחות מחודשיים לאחר מכן!) על מינוי האלוף המכהן דוד זיני לראש השב"כ:
דוד, ותר על התפקיד כדי "לאפשר בחירת מועמד מנוסה יותר לעת המלחמה"

אשכרה אין בושה.
תזכורת: דובר צה"ל מתחנן כבר כמעט שבוע ל'בלתי מעורבים' להתפנות צפונה כי האזור שלהם הוא זירת לחימה.

כמה אוטומטיות וצביעות נדרשת כדי להתעלם מכך שהאחראים להרג נטען של ילדים כחלק ממלחמה הם ההורים והחברה העזתית החולה שאיבדה כל ערך לחיי אדם?

איזה עיוות מוסרי נדרש כדי לנסות ללחוץ על צה"ל לסכן חיי לוחמים כדי לא לסכן עזתים שבוחרים במכוון להסתכן כחלק מהמאבק להגנת חמאס?

וגם אם הכל בשמאל הישראלי מטומטם מזמן, איך אפשר בכלל לקיים דיון כשנקודת המפתח, הבחירה המכוונת והשיטתית לסכן ילדים במקום לזוז מרחק קצר ולהוציא אותם מהשטח לגביו ניתנה התראה - פשוט לא מופיעה בדף המסרים של חבורת הליצנים הזו?
סליחה, כדאי לדייק.
לוחשים לי באזניה שהודעת הפינוי לגבי האזור שבו נטען שנפגעו עזתים 'לא מעורבים' ממשפחת אלנג'אר (בין חאן יונס לרפיח) לא ניתנה לפני קצת פחות משבוע - אלא פורסמה כבר לפני חודש וחצי (!) על ידי דובר צה"ל.

כמובן, גם במפה העדכנית שמפרסם צה"ל, האזור (87, על פי הדיווחים ברשתות) מופיע ומסומן היטב כשטח חיץ מפונה - כשעל פי הדיווחים כוחות צה"ל גם מתמרנים באזור כבר זמן רב תוך שימוש באש.

וכאן חוזר כל אדם שאינו שמאל רדיקלי מטורלל לגמרי ושואל:
איזה אדם שפוי מחזיק את הילדים שלו באזור שכבר חודש וחצי (!) נמצא תחת מספר אזהרות פינוי וסביב לחימה אינטנסיבית ומסוכנת?

ואולי יותר חמור, כמה דפוק מוסרית צריך להיות בשביל להסביר שהאשמים במותם של אלו שסירבו להתפנות והתעקשו לשמש מגן אנושי לחמאס ולהתנגדות - הם לא הורי המשפחה אלא מדינת ישראל שהתחננה שיזוזו?
ועוד הערה חשובה:
לא רק שמטורללי השמאל הרדיקלי מתעלמים לגמרי ממיקום ההפצצה - וכך הופכים את העזתים לקופי אדם אינפנטיליים שלא אחראים למעשיהם או להחלטה שלא להשקיע חצי שעה כדי להציל את חיי ילדיהם.

ולא רק שהם מקדמים קמפיין שהתכלית המרכזית שלו היא שבמקום נאצים ותומכיהם - ובכלל זה משפחות שהתנדבו להגן עליהם - יסוכנו וייהרגו לוחמי צה"ל.

אלא שהמסקנה הפשוטה של דף המסרים על "הטרגדיה התנכית" והחשש לחיי אחרים אמורה להיות פשוטה וברורה -
לאפשר לעזתים להיות פליטים (ולו זמניים, לצורך הדיון) במדינה שלישית בטוחה.

כל דובר בארץ ובעולם,
שהמסקנה שלו, בדרך פלא, אינה לאפשר מקלט רחוק ל'בלתי מעורבים',
אלא תמיד שישראל תכנע לחמאס ו/או שלוחמי צהל יפעלו באופן התאבדותי ויכנסו באופן כירורגי לזירות ממולכדות -
לא באמת מתעניין לרגע אחד ב"חיי ילדים עזתיים".
אין מה להתייחס לבוז'י ברצינות, אבל חשוב שהטרמינולוגיה תהיה ברורה.

במדינת ישראל יש היום שני פוליטיקאים בולטים שבחודשים האחרונים בחרו שלא לציית למספר רב של חוקים:
דפנהל'ה ואיציק עמית.

הטענה שהגיגים פוליטיים של שני אנשים - יהיו אשר יהיו קודמים לחוקי מדינת ישראל,
היא לא רק אנטי דמוקרטית אלא מופקרת ממש.