בשבעה באוקטובר כשחדרו המחבלים לחוף זיקים, שני האזרחים הראשונים שהם רצחו היו דז׳ון אסלנוב ורוברט שאולוב. שניהם הכירו כבר בילדות, הפכו לחברים קרובים, ובהמשך גם לגיסים אהובים, שניהם ילידי רוסיה שעשו עלייה לישראל ושניהם התגוררו באשדוד. באותו בוקר הם יצאו מוקדם לדוג בחוף זיקים.
הבת של דז'ון סיפרה על אביה
שהיה אדם מיוחד — חכם, צנוע, אמיץ ואוהב אדם, ועל דוד רוברט שהיה אדם חם, בעל לב ענק, עם נתינה אינסופית שהקדיש את חייו למשפחתו.
רוברט ודז'ון חלקו יחד רגעים רבים של צחוק, שש-בש, ארוחות משפחתיות ודייג בים, ולבסוף גם נרצחו יחד בלי שהם מבינים מה קורה... שניהם חצו את גיל 70 ונרצחו באכזריות על ידי חבורה של מחבלים מפלצתיים וברבריים. הם לא עשו רע לאיש, לא היוו איום, כמובן שלא היו חמושים... נרצחו רק בגלל שהם אזרחי מדינת ישראל.
נרצחו כל כך הרבה ישראלים באותו יום וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, אסור לשכוח.
יהי זכרם ברוך🕯🕯

זהו סיפורו של נצ"מ איציק בוזוקשוילי ז"ל.
איציק בנם של מרים ודוד נולד וגדל בבאר שבע.
שירת כלוחם וכמפקד כיתה במשמר הגבול ולאחר שירות הסדיר התגייס למשטרת ישראל ושירת במחוז דרום.
הוא נישא לטלי חברת ילדותו ויחד הקימו את ביתם בבאר שבע ובמהלך השנים נולדו הבן אוראל, ושתי הבנות ליאל ונועה. איציק היה איש משפחה למופת, בן זוג מסור ואב אוהב לילדיו. ב-2010 עברה המשפחה לגור ביישוב מיתר, מצפון לבאר שבע.
איציק ניחן בטוב לב וביושרה, היה אוהב אדם, ותמיד חשב על טובת האחר לפני שחשב על טובתו. מלא שמחת חיים, הומור ושנינות.
במרץ 2023 מונה למפקד תחנת שגב שלום.
באותו בוקר, כשנשמעה ברשת הקשר המשטרתית הפקודה "פרש פלשת" המתריעה על חדירת מחבלים, מיהר איציק עם בתו ליאל, לוחמת במשמר הגבול שהתעקשה להצטרף, אל תחנת המשטרה שבה שירת (ובתמונה רואים אותם יוצאים לקרב... רק ליאל חזרה משם. זו התמונה האחרונה של איציק למעשה). בתחנה הם חברו לשלושה שוטרים, והחמישה יצאו ברכב ממוגן לכיוון אופקים. בדרך נתקלו במחבלים חמושים ברובי קלצ'ניקוב, מטולי אר-פי-ג'י ורימונים, שפתחו עליהם באש עזה.

השוטרים שברכב השיבו אש, חיסלו מחבלים רבים, ובמהלך הנסיעה חילצו שוטרים פצועים. כך איציק נלחם בגבורה לצד ביתו ולצד חבריו. במשך זמן רב איציק וצוותו המשיכו לחלץ שוטרים ואזרחים בכמה מוקדים בעוטף עזה, נתקלו בעשרות מחבלים, והחליפו רכב לאחר שרכבם נפגע בירי וכמעט הושבת. בקיבוץ רעים הם חילצו באומץ רב עשרות אנשים, תחת אש כבדה, ובהם יותר מארבעים מבלים שנמלטו ממסיבת הנובה. בהמשך איציק השאיר את ביתו ליאל באזור תחנת אופקים וחזר לשטח הלחימה. בסביבות השעה שתיים בצהריים נתקלו במחבלים שירו לעברם רקטת אר-פי-ג'י מתוך אחד הבתים, ואיציק נהרג בפגיעה ישירה. לצידו נהרג רב-סמל בכיר יקיר בלוכמן, שנהג ברכב. שני השוטרים שבצוות נפצעו קשה וחולצו.
איציק נפל בקרב, בן ארבעים ושלוש בנופלו. בעקבות נפילתו החליט בנו הבכור, אוראל, להצטרף לשורות המשטרה כבלש בתחנת רהט. בתו של איציק, ליאל, שלחמה איתו כתף אל כתף החליטה להמשיך לשירות קבע במשמר הגבול בעקבות בקשתו של אביה בשיחה שקיימה איתו ב-6 באוקטובר, יום לפני נפילתו.
נזכור את איציק תמיד. גיבור ישראל🇮🇱🕯
יהי זכרו ברוך.
שנהיה ראויים.

סופסוף צה"ל מדבר ערבית בתימן וחודיידה באש. אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו- יש לנו יכולות לגרום לחותים לשלם מחיר כבד ואני מקווה שהתקיפה הזו תגרום להם להצטער על כל טיל ששיגרו אלינו... לתקוף חזק והכי חזק שיש, ולא רק כדי לסמן וי, ובעיקר להתקדם עכשיו לקראת היעד הבא- איראן!

*התמונה להמחשה מתקיפות בתימן בעבר- אני מקווה שהתקיפה העדכנית נראית הרבה יותר עוצמתית מזה ותגרום לנמל לחודיידה להפוך לאתר ארכיאולוגי!

יעקוב חנא הוא מדען ערבי ישראלי ופרופסור ממכון ויצמן שניסה לעשות סיבוב על הגב שלי...
הפרופסור הנכבד כנראה ניסה להציג אותי כמי ששינה את הדעות שלו בשביל כבוד. הנה בשנת 2019 בעפולה לא רוצים אותי כי אני ערבי, והנה ב-2024 אני כערבי דוקטור לשם כבוד במדינת ישראל וכותב על שקר האפרטהייד. אז נתחיל ונאמר שאם היית קורא את הטור ולא רק את הכותרת היית יודע שמעולם לא ניסיתי לרכוש דירה בעפולה (למרות שכשכן נצרתי אני אוהב את העיר מאוד)- באותה תקופה היו הפגנות של מיעוט בעיר מול דירה שנמכרה למשפחה מהחברה הערבית ולכן כתבתי טור ביקורת על כך (והעורך באתר דאג לכותרת שתביא קליקבייט). באותו טור וגם בסרטונים שעשיתי עוד הרבה לפניו הוכחתי כמה ישראל לא אפרטהייד, ואגב באותו טור גם העברתי ביקורת על המנהיגים שלנו בחברה הערבית שתרמו לגזענות לפילוג ולהסתה בין ערבים ויהודים במדינה. אבל לפרופסור הנכבד בטח לא היה זמן לקרוא את הטור כשהוא העלה את הדמגוגיה הזו... בכל אופן הטור הזה בו העברתי ביקורת כמיעוט וקיבלתי תמיכה גורפת בחברה היהודית (כולל תושבים רבים מעפולה שכתבו שמבחינתם אני יכול לגור בבית שלהם) היא רק הוכחה כמה ישראל לא מדינת אפרטהייד.

בכל מקום אלחם נגד גזענות ואנטישמיות ואלחם בשקרים ובורות נגד המדינה שלי!
ואגב אני יודע שקשה לך אבל אתה בעצמך, פרופסור לצביעות, אתה ההוכחה שישראל היא לא מדינת אפרטהייד (ואני אדאג להשתמש בשם שלך במסעות ההסברה הבאים כי תמיד טוב להראות לעולם איך ערבים ישראלים יכולים להיות מדענים בכירים ופרופסורים באקדמיה הישראלית), אז תגיד תודה שאתה חי כאן- מוזמן להצטרף אלי למסע הסברה פעם, או סתם לביקור בעפולה 🇮🇱

גם בעולם הערבי התרגשו מהמשואה של אנשי המוסד התותחים שלנו✌️🇮🇱

מזכרת קטנה מאירוע פיצוץ 🔥

תראו את שני הפחדנים הכנועים העלובים האלה- תראו אותם!!!
אלה שני מחבלי חמאס, אחד מהם מפקד מחלקה בחמאס שהשתתף בטבח והיה אחראי על החזקת חטופים בשבי. והנה הם כאן ברפיח נכנעים לחיילי צה"ל הגיבורים. הם ששיחקו אותה אכבר גברים מתגלים כעכברים מושפלים! ככה נראים מחבלי נוחבה הסמרטוטים... תמסגרו את זה! כל הכבוד לצה"ל🇮🇱🤟

סרן ניצן לוי שירת במילואים כסמ"פ בשריון מהשביעי באוקטובר. הוא נפצע קשה בטנק שלו מירי RPG בהיתקלות בחאן יונס במהלך התמרון הקרקעי, אירוע בו נפל בטנק שלו אוריאל סילברמן ז"ל. ניצן עבר אשפוז ושיקום ארוך במהלכו אשתו ילדה את בנם השני. ואחרי כל מה שעבר, ושהיה כל כך קרוב לסיים את חייו- ניצן אומר באופן מאוד ברור: כשיקראו לי שוב אני אתייצב! איזה אכבר גיבור🇮🇱💪 תמשיך להתחזק ניצן, בזכות גיבורים כמוך אנחנו כאן!

עין תחת עין! החותים ניסו להשבית את נתב"ג עם ירי לשם- עכשיו נמל התעופה בצנעא עומד לספוג מתקפה קשה מצה"ל!
העובדה שמדינת ישראל בעזרת הודעה אחת של דובר צה"ל גורמת למדינה במרחק של מעל 2000 קילומטר להיכנס ללחץ ולפנות את נמל התעופה הראשי שלה תוך דקות מוכיחה שזו הדרך היחידה והשפה היחידה שבה צריך להתנהל במזרח התיכון! רק כוח ועוצמה!!!

אין המראות ואין נחיתות בתימן... אין שום מטוס בשמיים שלהם (ואם יש אז כנראה מצויר עליו מגן דוד והוא נושא עליו כמה טילים שעוד מעט ישתחררו)

שדה התעופה בצנעא מושבת! בנתב"ג בינתיים טיסות ממריאות ונוחתות. ככה מדברים ערבית, זו המשוואה!!! בכל המזרח התיכון רואים היום את העוצמה הישראלית ומה קורה למי שמנסה לפגוע בנו. כמה אני גאה תמיד והיום במיוחד להיות ישראלי🇮🇱

תיעוד בלעדי!
מטוסי חברת התעופה התימנית של החות'ים בורחים משדה התעופה צנעה 😉✌🏼🇮🇱😂

צוחק מי שצוחק אחרון... איפה הקומיקאי החות'י עכשיו?!

בתמונה הזו רואים זה לצד זה את אליה כהן ואלון אהל במיגונית בבוקר השביעי באוקטובר, זמן קצר לפני שמחבלי הנוחבה הגיעו לשם והחלו לזרוק רימונים ולירות ולטבוח בצעירים שם. הגורל של אלון ואליה נקשר שם כששניהם נחטפו פצועים מהמיגונית, ובהמשך כשנפגשו במנהרות בעזה. אחרי 505 ימים אליה השתחרר לחופשי, אבל אלון עדיין שם במצב קשה מאוד... וגם אליה לא באמת יכול להשתקם עד שאלון וכל החטופים ישובו! הגיהנום הגדול של אלון שהחל שם בתמונה הזו מהמיגונית מהשבעה באוקטובר עדיין לא נגמר ונמשך כבר 579 ימים! לא נעצור עד שאלון וכל החטופים ישובו אלינו🎗️

שדה התעופה בצנעא לפני שצה"ל ביקר אתמול ואחרי...
מי שתיכנן לבקר בתימן בקיץ הקרוב שיחפש תוכניות אחרות, כרגע הטרמינל שם סגור לרגל שיפוצים.
בכל מקום בעולם- אל תתעסקו עם ישראל🇮🇱

בהפגנה הזו באוניברסיטת חיפה היום הניפו תמונות ילדים מעזה אבל לא הניפו אפילו תמונה אחת של כפיר או אריאל ביבס. קראו קריאות נגד צה"ל ומדינת ישראל אבל לא קראו אפילו קריאה אחת נגד ארגון הטרור חמאס שפתח במלחמה הזו עם הטבח הגדול ביותר שעברנו והביא את החורבן על עזה.
זו בסך הכל עוד הפגנה של צביעות דוחה ממש כמו בקמפוסים בעולם- רק שזה קורה אצלנו בבית, וזה הדבר המדאיג... לא שיש צבועים כאלה שהם בסך הכל מיעוט שולי, אלא זה שמאפשרים להם לכער את הקמפוסים שלנו!

אתמול בלילה הצטרפתי ללוחמי המילואים הגיבורים מגדוד 5016 בחטיבת יהודה לפעילות מבצעית ורגע לפני שיצאנו היה לי חשוב למסור להם תודה בשם כולנו!