פותחים שבוע נוסף עם בשורה קשה על נפילתו של סמ"ש נטע יצחק כהנא, לוחם מסתערב במג״ב דרום, שנפל אתמול בהיתקלות עם מחבלי חמאס ברצועת עזה.
עוד גיבור שיצא להילחם עבורנו ולא חזר בחיים... הקריב עצמו למען מדינת ישראל.
יהי זכרו ברוך🇮🇱🕯
שנהיה ראויים.

כמה נורא! חלל נוסף מהקרבות אתמול בעזה- סרן עידו וולוך, בן 21 מירושלים, קצין שריון מפקד מחלקה בגדוד 46, נפל אתמול בשג'עייה בפעולת חילוצו של נטע המסתערב שנפל שם קודם. איזה אובדן קשה!
יהי זכרו ברוך, גיבור ישראל🇮🇱🕯שנהיה ראויים.

התבשרנו היום על נפילתו של סרן עידו וולוך קצין השריון מירושלים... מה שלא נתפס זה שעכשיו כשהוא נפל הוא מתאחד עם חברו סמ"ר עידו טסטה לוחם מגדוד שקד. לשניהם קוראים עידו, שניהם גרו באותה שכונה בירושלים ולמדו יחד באותה כיתה, שניהם היו חברים טובים ומה שהכי מצמרר זה ששניהם נפלו באותו תאריך עברי רק בהפרש של שנה...
עידו וולוך כל כך רצה להגיע לאזכרה ביום שישי של עידו טסטה ולהיות שם עם משפחתו אבל לא יכול היה לצאת כי היה בעזה, וממש באותו זמן נלחם ולמעשה נפל.
איזה אובדן, גיבורי ישראל... ימים בודדים לפני יום הזיכרון חשוב שנזכור את כל החללים, הטובים ביותר שהקריבו עצמם למען המדינה שלנו...
שרק נהיה ראויים להם!

לינה מחול היא זמרת תומכת טרור שמבחינתה חיפה היא עיר בפלסטין ובעצם כל ישראל מבחינתה שייכת לפלסטין... חבל שנותנים לה להופיע בישראל, אם היא גם ככה לא מכירה במדינת ישראל הגיע הזמן לשלול לה את האזרחות הישראלית!

בסיס זיקים היה יכול להפוך לסמל הגדול של מחדל 7 באוקטובר. בזמן ששהו בו באותה השבת 100 טירונים ועוד מספר אזרחים כולל כאלו שברחו מהטבח בחוף, והכוחות בבסיס בעיקרם היו מפיקוד העורף, לא כאלו שהתאמנו בתרחישי לחימה כמו באותה שבת. מחבלים רבים עם נשק רב הסתערו על הבסיס ואם היו מצליחים במשימתם היו מבצעים בו טבח קשה וחטיפות רבות. סיפורי הגבורה שהתגלו שם מנעו את זה!
למשל טירון ללא נשק שהסתער בידיו על מחבל חמוש!!! מפקדות שרצו קדימה וחתרו למגע כדי להילחם במחבלים ולהגן על הבסיס... לוחם שחטף קליע ברגלו והמשיך להילחם כך תחת אש במשך שעה, חובשים שטיפלו תחת אש בפצועים כולל אשת רב שהתארח עם משפחתו במהלך השבת בבסיס, והיא אחות במקצועה, כך שבעצמה הגישה עזרה רפואית וסייעה רבות בפינוי וטיפול הפצועים.
רגעי גבורה לא נתפסים מול התופת הגדולה, וגיבורים וגיבורות ששילמו בחייהם ונזכור אותם תמיד!

אם יש משהו שחמאס מומחים בו חוץ מטרור זה לשקר...

اذا في اشي حماس موهوبه فيه غير الارهاب فهو الكذب...

כשהייתה בשבי בעזה אסרו על לירי ועל חברותיה להביע רגשות, להתחבק, לכעוס או לבכות... כל רגש אנושי היה אסור. בוקר אחד לירי לא יכלה עוד להכיל את הקושי, וכשהדמעות חנקו את הגרון שלה היא לקחה מחברת ועט ופשוט ציירה את עצמה בוכה... זו הייתה הדרך שלה לפרוק את הדמעות.
היום כשהיא חופשייה היא יכלה להשלים את החצי השני של הציור. חצי מלירי עדיין שם בעזה, סופר את הימים חי בייאוש, וחצי ממנה בתקווה כי היא כבר בבית, ואינשאללה כל החטופים יזכו לצאת כבר מייאוש לתקווה!

היצירה של לירי מוצגת בנתב"ג בתערוכה של מטה החטופים לרגל יום עצמאות- "מהי עצמאות עבורך?" יחד עם עוד יצירות של שבים... אם אתם טסים השבוע, תעברו שם וקחו איתכם לטיסה את חשיבות המאבק למען החופש של החטופים שלנו!

זה גיבור ישראל נמרוד אלירז, קצין בגדוד 13, אחד מארבעת הגיבורים שנלחמו בכניסה לחמ"ל נחל עוז בשביעי באוקטובר ומנעו מהמחבלים להיכנס, והיחיד מהם ששרד.
נמרוד שיתף לראשונה בחדשות 12 את סיפור גבורתם הבלתי נתפס, איך הוא יחד עם איתי אברהם רון, איברהים ח'רובה, ויוחאי דוכן נלחמו עד הכדור האחרון, כשאזלה התחמושת עברו לסכיני קומנדו ובשום אופן לא הסכימו להיכנע. הם ידעו שזה קרב בלי סיכויים, אבל עשו הכל כדי להגן על החיילות בחמ"ל וכדי לא לתת למחבלי חמאס לנצח.
כמה גיבורים נפלו שם באותה שבת... וכמה טוב ששרדת נמרוד, בין השאר כדי שתוכל לשתף בסיפורי הגבורה האלה ובעזרתם להנציח את חבריך גיבורי ישראל!

רגע לפני שנציין עוד יום עצמאות על אפם וחמתם של אויבינו- יצאנו לחלק דגלים כדי לצבוע את הכבישים בכחול לבן ולהרים את הגאווה הלאומית🇮🇱

גם הבוקר ישראל שיחררה עוד 11 אסירים מעזה שנעצרו במהלך המלחמה וגם היום בלי שום תמורה, בלי החטופים, בלי מידע עליהם, בלי כלום!
הביזיון הזה נמשך ומי שעוקב מגלה שזה קורה אחת לכמה ימים, וכבר שוחררו ככה עשרות רבות של שבויי מלחמה עזתים מצידנו בזמן שאנחנו לא מקבלים מחמאס כלום!!! ולא פחות נורא זה שאף אחד למעלה לא נותן לנו דין וחשבון על זה, למה החולשה הזו?! למה לא למדנו כלום?! למה לעזאזל לא יודעים כאן לדבר ערבית!!! מחדל ענק על חשבוננו ועל חשבון הלוחמים והלוחמות הגיבורים והגיבורות שלנו שמחרפים נפשם בעזה... אסור לנו לשתוק מול זה!!!

אלון אהל נמצא כבר 570 ימים בשבי בעזה, כשהוא מורעב, פצוע, עובר התעללות וקשור בשלשלאות.
אלון איבד את הראייה בעין אחת ועם רסיסים בכל גופו מה-7 באוקטובר.
היום אביו שיתף במידע חדש על התנאים המזעזעים שלו, וסיפר שמי ש"טיפל" בו הוא עזתי בן 19 שתפר את הפציעה שלו עם חוט ומחט בלי הרדמה ובלי משכחי כאבים.
אין דין בינלאומי שמאפשר להחזיק אזרח תמים בתנאים כאלה! אז למה כל העולם זועק למען עזה ולא למען אלון והחטופים הישראלים?! למה העולם לא מבין שבהכל חמאס אשם ואין דבר חשוב יותר מלהציל את החטופים שלנו!!!

גועל נפש! צריך לעצור את אותם מפגינים קיצוניים ואנטי ישראליים. אני בז להם! ובהצלחה לכל המתגייסים מהחברה החרדית, זו הדרך הנכונה- כולנו חלק מהמדינה🇮🇱

יונתן בן חמו גיבור ישראל שנפצע בתחילת המלחמה הוא השראה וגאווה לאומית ויש לו מסר חשוב לכל עם ישראל🇮🇱

אתם רואים את הבחורה בתמונה? מדובר באכבר לביאה ולוחמת!
רון בן עזרא שירתה כמ"כית טירונים בבסיס זיקים בשבעה באוקטובר. כשהחלה מתקפת חמאס היא יחד עם הסגל של המפקדים מיד חתרו למגע כדי להגן על הבסיס והטירונים. רון חטפה כדור בראשה, אך גם כשהיא פצועה היא המשיכה להילחם ולסייע בטיפול בפצועים. בהמשך אותו יום כשעדיין הקרבות בעיצומם, אביה שהוא איש קבע בגדוד 101 קפץ מביתם באשקלון והצטרף למלחמה כתף אל כתף יחד עם ביתו וחבריה.
רון סירבה להתפנות עד שכל יתר הנפגעים בבסיס פונו, וגם כשהגיעה לבית החולים המשיכה משם בטלפון להכווין את הכוחות לאן שצריך.
הסיפור של רון ממשיך ואחרי שיקום, היא חזרה למדים, סיימה קורס קצינים ומשרתת היום כמ"מ בחילוץ והצלה וממשיכה את דרכו של הקצין שלה ינאי קמינקא שנפל באותו יום כשהחליף אותה יחד עם המפקדות בעמדה בה נפצעה כדי שתתפנה.
בהצלחה בהמשך השירות רון, את גיבורת ישראל! זכינו שיש לנו לוחמות ומפקדות כמוך בצה"ל💪🇮🇱

כל כך הרבה גיבורים וגיבורות שבו משדה הקרב במלחמה ומאז מתמודדים עם פוסט טראומה... הגעתי היום לאירוע של עמותת "לצמוח כמנצחים" שמסייעת ללוחמים ולוחמות הלומי קרב כדי לקרוא מכאן: פוסט טראומה זו לא בושה- חשוב שתדאגו לטפל בה!

זהו סיפורו של רס״ן עידו יהושע ז״ל.
עידו גדל והתחנך בקיבוץ איילת השחר, אהב לשחק כדורסל ולטייל בארץ. עידו היה איש של אנשים. הוא התגייס למסלול ביחידת 669, ובהמשך השירות ביצע תפקידים בגולני ובשלדג. עידו הצטיין לאורך כל שירותו ואף קיבל מצטיין מפקד חיל האוויר לראש השנה, כחודש לפני נפילתו... עידו התחתן עם זיו, והם כל כך שמחו כשהיא נכנסה להריון לקראת בנם הראשון.
ב-7.10 ביום בו זיו אשתו חוגגת יום הולדת כשהיא בחודש שישי, עם פשיטת מחבלי הנוחבה לארץ עידו נלחם בקרב על אוגדת עזה כמפקד כוח בשלדג. במהלך הקרב, הקשר של עידו נפצע, עידו קם תחת אש בניסיון להצילו וכאשר רכן מעליו חטף אש מהמחבלים ונפל. בן 27 בלבד. לאחר כ-3 חודשים זיו ילדה את בנם, איתן שלא זכה להכיר את אבא שלו הגיבור.
מתוך הכאב וכדי להנציח את עידו ולהעביר את הערכים שלו לבנם ולחברה הישראלית כולה, כתבה זיו ספר ילדים מרגש שנקרא ״פותחן הפלאים של איתן״...
ננציח ונזכור תמיד את עידו גיבור ישראל🇮🇱🕯
יהי זכרו ברוך.
שנהיה ראויים.

סמ"ר יאיר נווה אסולין לוחם בגדוד שמשון נפל לפני קצת פחות מחצי שנה בלחימה בעזה. לפני כמה ימים המשפחה מצאה בפתקים בנייד שלו טקסט שכתב בערב יום הזיכרון הקודם, ממש לפני שנה.
הנה קטע ממנו:

"כמה משמעויות יש ליום הזה אי אפשר לתאר. אין מישהו שלא הכיר מישהו, אין אחד שהיום הזה לא נוגע בו יותר מתמיד. בחיים לא חשבתי כמה משמעות אני ארגיש בחיים האלה, כאילו נולדתי בשביל התקופה הזאת... היום הכי מיוחד בשנה, כל שנה מתכוננים ליום הזה ולא יודעים איך להגיע אליו, מנסים להדחיק את זה שהוא בא. כל שנה היום הזה מקבל משמעות אחרת, מילים אחרות אבל השנה בשונה מתמיד הוא מקבל משמעות הרבה יותר אמיתית ושונה.
לציין את היום הזה בזמן מלחמה, זאת תחושה אחרת, זה פצע שלא החלים ועדיין מדמם.

לציין את היום הזה בתור לוחם זה תערובת רגשות, תחושת שליחות, ללכת להילחם ולדעת שכל העיניים של כולם עליך, שכולם סומכים עליך, לדבר עם אמא שבוכה, האחים שמנסים לחזק ואתה יודע שקשה להם, ואבא שמנסה לשדר שהכל בסדר ולתת לכולם פרופורציה למרות שאתה יודע שהכי קשה לו, ואז עולה השאלה למה? למה אני צריך את זה? ואז אתה מקבל משלוח ממשפחה שאתה לא מכיר ופותח דף שילד בן 7 צייר ציור של חייל עם דגל ישראל וכתב בו ״תשמרו על עצמכם אנחנו אוהבים אתכם״ וזה ממלא אותך בכל כך הרבה טוב ומזכיר לך כמה העם הזה מיוחד, שבסוף עם כל הפילוג והחוסר הסכמה- כולם רוצים את אותו הדבר, שיהיה פה טוב, ומזכיר כמה שווה להלחם בכל מחיר בשביל הארץ הזאת".

מילים מצמררות של גיבור ישראל, שהשנה ביום הזיכרון נחשוב גם עליו ונזכור אותו לנצח...

שנהיה ראויים.

רותם יעיש היה מ"כ בגבעתי, לוחם ומפקד מסור שאף נבחר למצטיין הנשיא ומאז השביעי באוקטובר נלחם בעזה בגבורה.
אחרי שהשתחרר, המשפחה יצאה לטיול בתאילנד בינואר 2025 לחופשה משותפת לחגוג את השחרור שלו, ודווקא שם אחרי ששרד את הלחימה הקשה בעזה, הוא נהרג בתאונת אופנוע.
אמא שלו תהל כתבה לי: "אני בטוחה שרותם בעולם שכולו טוב. אני מרגישה אותו שהוא מחזק אותנו מלמעלה עם כל החברים הכי טובים שנפלו כשהיו ביחד. בסופו של דבר החיים חזקים מהכל ולנו נותר גם להיות חזקים כמו שרותם היה וכמו שרצה שנהיה".
חיבוק גדול למשפחת יעיש, נזכור את רותם תמיד. יהי זכרו ברוך🕯🇮🇱

עידו אביגל נרצח בגיל 5 מרקטה של חמאס לביתו בשדרות בזמן מבצע שומר החומות. אמא שלו שני אביגל כתבה לו מכתב מצמרר שאני חייב לשתף איתכם קטע ממנו:

"יום זיכרון רביעי, 4 שנים שאתה לא כאן.
זוכרת את המילים שאמרתי לאבא בעודי שוכבת על האלונקה, רגע לפני שמכניסים אותי לאמבולנס ומרדימים אותי- "עידו מת! רוץ לעידו! עידו מת!" 
במספרים ניתן לכמת את הזמן שאתה לא נמצא אך בגעגוע זה נספר אחרת, כל יום מרגיש כמו שנה.
שוב לא חגגנו לך יום הולדת
אך בהחלט ציינו 9 שנים, 5 לנצח בחייך וארבע אחרי מותך.
אנחנו לא לוקחים אותך לחוגים ולא לחברים, אך מדברים עליך דברים טובים ומשתדלים לעשות בשמך למען אחרים.
החיים ממשיכים, אנחנו גדלים ומתפתחים, וטוב שכך! 
זו התקווה שלנו.
אך החור בלב, בצורה שלך, נותר בעינו.
אנחנו לא זקוקים ליום הזיכרון
כדי לזכור אותך ילד, אתה חלק מהיום-יום שלנו. גם אורי, אחיך הקטן שנולד אחרי לכתך, מכיר אותך ואומר "עידו גר בשמיים".
כואב ועצוב לנו שאתה לא פה,
אפילו שאנחנו יודעים שאתה לגמרי פה, איתנו.
יום הזיכרון נועד על מנת לזכור
כאשר הטקסים הממלכתיים נפתחים ב- "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו".