הבוקר חיל הים תוקף בתימן יעדים של החות'ים. רק אתמול כוחות של צה"ל בלב ים עצרו את משט הסלפי של גרטה... איזה יכולות לכוחות שלנו בים, באוויר וביבשה- ככה מחזירים את העוצמה הישראלית למזרח התיכון💪🇮🇱

אחרי המשט של גרטה תתכוננו לפרובוקציה הבאה- שיירה רכובה מאפריקה לעזה

אני לרגע אחד כל כך שמחתי לדעת שבניו יורק טיימס סופסוף מסקרים את מה שקורה במנהרות חמאס מתחת לבתי חולים בעזה- אבל אז כשצוללים לטקסט מגלים את האמת... הם כועסים על כך שמוחמד סינוואר נהרג שם מהגזים הרעילים כתוצאה מהפצצות צה"ל. כל כך כואב להם על הדרך שבה נהרג ארכי טרוריסט... הלוואי שאת הרחמים האלה הם היו מפנים לחטופים הישראלים שעוברים עינויים במנהרות חמאס!

For a moment, I was so happy to know that the New York Times is finally covering what's happening in the Hamas tunnels under hospitals in Gaza - but then when you dive into the text, you discover the truth...
They're angry that Mohammed Sinwar was killed there by the poisonous gases resulting from IDF strikes.
They're so hurt by the way a terrorist was killed... I wish they would direct that mercy toward the Israeli hostages who are still being tortured in Hamas’s tunnels!

אגב שימו לב שמבחינתם סינוואר הוא לא ארכי מחבל ומאדריכלי ה-7 באוקטובר אלא "מיסטר סינוואר"🤮

פפ גווארדיולה, בכדורגל אתה מבין יותר מכולם, אבל אין לך מושג לגבי המציאות בישראל... זה בשבילך!

Pep Guardiola, you understand football better than anyone, but you have no idea about the reality in Israel...

זהו סיפורו של סמ"ר ליאור שטיינברג ז"ל.
כבר מילדות ליאור היה עוזר לילדים שקשה להם בבית ספר, היה מחבר אותם יחד עם כולם וחבר אמת עבורם.
ליאור האמין שצריך תמיד להיות בתדר חיובי ולא ליפול לעצבות וכך נהג. כשמו כך הוא היה, תמיד האיר כל חדר אליו נכנס, תמיד העלה חיוך על פניהם של מי שפגשו אותו. היה בחור אהוב על כל מכריו.
ליאור שירת כחובש קרבי בפחת"ק גבעתי, הוא התגייס באוגוסט 23 רגע לפני שהחלה המלחמה. עם פתיחת המלחמה בזמן ההכשרה הוא וחבריו קיבלו משימות משמעותיות בקיבוצים וגם נכנסו לעזה. בהמשך מפקדיו של ליאור ראו לנכון להוציא אותו לקורס חובשים בגלל מסירותו לתפקיד ונכונותו ללחימה. ליאור כל כך היה נלהב מהתפקיד של להיות חובש ולעזור להציל חיים, זה היה בטבע שלו. ליאור סיפר שקורס החובשים היה התקופה הטובה ביותר בחייו והוא הכיר שם המון חברים לחיים. את הקורס הוא סיים לפני שבועיים וישר אחרי זה החליט לחזור לגדוד.
בשבוע שעבר הוא נפל עם שני חבריו סמ"ר אופק ברהנה וסמ"ר עומר ואן גלדר כשעלו עם הג'יפ על מטען בג'באליה. ליאור נפל בגיל 20.
נזכור תמיד, יהי זכרו ברוך גיבור ישראל🇮🇱🕯
שנהיה ראויים.

זהו סיפורה של אושר שמחה ברזילי ז"ל.
אושר גדלה והתחנכה במזכרת בתיה. היא הייתה תלמידה מצטיינת ואהובה שהעזרה לזולת תמיד הייתה מרכז חייה. אושר הייתה מתנדבת מצטיינת במד״א, חנכה מתנדבים צעירים והשקיעה בכך רבות ובעיקר ידעה לשלב בין התנדבות, חיי חברה, בילויים והנאה. אושר כתבה על עצמה שהיא ״תמיד מחייכת״ וכולם מעידים שאכן כזו היא הייתה. תמיד עם חיוך, ממש כמו בתמונה הזו.
אושר שירתה כסמב"צית בבסיס נחל עוז. היא אהבה את התפקיד ועשתה אותו באופן הטוב ביותר. היא שאפה לצאת לקצונה ובעתיד הרחוק יותר גם ללמוד רפואה כדי להיות מנתחת מוח.
בשביעי באוקטובר אושר הייתה הסמב״צית היחידה במשמרת בחמ״ל, כשמאות המחבלים חדרו למוצב. בתוך הכאוס אושר נשארה קרת רוח, ריכזה את דיווחי התצפיתניות והכווינה את הלוחמים אל המחבלים. אושר תיפקדה תחת אש ולחץ באופן הכי מקצועי שיש. היא הספיקה לתת לחברותיה ליצור קשר עם הוריהן בטלפון שלה, וכתבה מילים אחרונות למי שהותירה אחריה - הורים, חמישה אחים ובן זוגה. אושר נפלה שם יחד עם חיילים רבים נוספים. בתחקיר נכתב שתפקדה למופת עד הרגע האחרון.

אושר הייתה בת 19 בנפילתה, ממש היום הייתה אמורה לחגוג יום הולדת 21, אך היא תישאר לנצח בת 19... נזכור אותך תמיד אושר🇮🇱🕯
יהי זכרה ברוך, גיבורת ישראל.
שנהיה ראויים.

איך הפלסטינים הגיבו לזכייה של בחור פלסטיני בתואר- "מר עדינות"?

זהו סיפורה של רב"ט שירת ים עמר ז"ל.
שירת ים הייתה בחורה שהקרינה אור גדול בכל מקום בו הייתה. היא הייתה מלאת שמחת חיים מדבקת והחיוך שלה לא ירד מהפנים.
שירת ים קיבלה כל אדם באהבה, הייתה רגישה ומכילה ותמיד ידעה לתת תמיכה ולהיות אוזן קשבת.
היא הייתה נאמנה לעצמה, הלכה אחרי החלומות והאמינה שהיא אחראית לאושר שלה.
היא גם ידעה לחלום ולהגשים, הייתה שאפתנית וחרוצה וכל מי שהכיר אותה ידע שאין אתגר שלא תצליח להתמודד איתו או יעד שלא תוכל להגיע אליו. שירת ים סיימה קורס תצפיתניות והגיעה למוצב נחל עוז יומיים בלבד לפני ה-07.10. באותו בוקר היא הייתה במיגונית יחד עם חברותיה כשמחבלי חמאס כבשו את הבסיס. בלי נשק, בפיג'מות, באימה לא נתפסת. שם היא עשתה הכל כדי להרגיע את החברות שלה, וגם נתנה את הטלפון שלה לחברות כדי שיוכלו גם לדבר עם משפחותיהן. כשהמחבלים הגיעו אליהן, את אחד הרימונים שהשליכו פנימה למיגונית היא תפסה בידה בגבורה והספיקה להשליך החוצה לעבר המחבלים רגע לפני שהתפוצץ בפנים ובכך הצילה חלק מחברותיה שנחטפו בחיים. אך שירת ים עצמה לא שרדה את הטבח שבוצע במיגונית ונפלה שם בעודה בת 19 בלבד.

הותירה מאחור משפחה מדהימה שלא תהיה שלמה שוב לעולם, ההורים היקרים מושיקו וקרן והאחים יונתן ובן.
אובדן ענק שלא ניתן להכיל. נזכור אותה תמיד, יהי זכרה ברוך גיבורת ישראל🇮🇱🕯
שנהיה ראויים.

החות'ים ממשיכים לירות לעבר אזרחים בישראל ולעולם לא אכפת... אבל הם לא מצליחים ולא יצליחו לעצור לנו את החיים!

The Houthis continue to fire missiles at civilians in Israel, and no one cares... but they can’t and won’t be able to stop our lives!

הבוקר פורסם תחקיר השבעה באוקטובר וקרבות הגבורה במושב יכיני. מהתחקיר בולטת דמותה של סמל שני רווית חנה אסייג ז"ל, לוחמת מג"ב. כשקפצה עם חבריה להילחם במושב, כבר בדרך נתקלו בחייל פצוע. רווית שמה לו חוסם עורקים ועצרה רכב אזרחי שעבר כדי שיפנה אותו לבית החולים ובכך הצילה את חייו. מיד כשהגיעו ליכיני החלו להילחם בקרבות פנים אל פנים מול המחבלים שחדרו. הכוח יחד עם רווית לחמו בגבורה והצליחו לחסל מחבלים ולהציל חיים רבים.
באחד המבנים חשדו שיש מחבל בפנים, רווית הסתערה פנימה ראשונה אך נורתה מקרוב בידי המחבל שהסתתר שם. היא נפלה שם במקום בעודה נלחמת עד הרגע האחרון שלה בגבורה לא נתפסת. רק בת 19 אבל אכבר לוחמת. "היא היתה ילדה ולוחמת של פעם בדור", סיפרו עליה בחטיבה.
רווית היא גיבורת ישראל אמיתית, נזכור תמיד. יהי זכרה ברוך🇮🇱🕯
שנהיה ראויים.

בזמן שישראל מספקת מזון לתושבי עזה- חמאס הוא זה שגונב אותו מהם באלימות... תראו בעצמכם!

While Israel provides food to the inhabitants of Gaza, Hamas violently steals it away from them... take a look for yourself!

צה"ל וכוחות הביטחון השיבו מעזה את גופתו של יאיר יעקב שנרצח ב-7 באוקטובר בניר עוז וגופתו נחטפה. סגירת מעגל למשפחה היקרה אחרי מעל 600 ימים שציפו לשובו, אחרי ששני בניו ובת זוגו שנחטפו גם הם שוחררו בעסקה הראשונה ומאז נלחמו למענו... כעת יוכל להיקבר באדמות המדינה שלנו.
מתפללים לבשורות טובות ולשובם של כל החטופים אינשאללה בקרוב! תודה ללוחמים המדהימים שלנו🇮🇱

זהו סיפורו של סמ״ר סהר סודאי ז״ל.
סהר היה מילדות מנהיג שקט, עשה הכל בדרך נועם וענווה ודאג להיות דוגמא אישית לאחאים. המשפט שאפיין כל כך את סהר היה ״אמור מעט ועשה הרבה״, סהר התהלך כך לאורך כל חייו.
סהר היה האח התאום של שחר והיא מספרת עליו שהיה האח הכי טוב שהיא יכלה לבקש, תמיד דואג, תומך ומי שתמיד היה לצידה. הם עברו כל שלב בחיים ביחד.
סהר התגייס בנוב׳ 21 לגבעתי, גדוד רותם. לאחר הכשרה של 8 חודשים סיים כמצטיין גדוד רותם, עלה לקו לבנון ל-3 חודשים ולאחר מכן יצא לקורס מפקדים. בסיום הקורס חזר לגדוד כמ״כ וביצע קו בעוטף עזה. לאחר 3 חודשים חזר לבא"ח גבעתי כסמל של מחלקת הביינישים.
סהר כפי שהחיילים שלו מספרים עליו הוסיף להם קומות של אישיות, לחימה ובנה אותם להיות הטובים ביותר כמו כל דבר שעשה בחייו.
בסיום ההכשרה של חייליו, סהר נכנס עם המחלקה שלו לפעילות בעזה בזמן המלחמה ונפל בהיתקלות עם מחבלים בג'באליה ב-26 במאי 2024. בן 20 בנופלו, חודש לפני יום הולדתו ה-21 וחודשיים לפני שיחרורו.
נזכור תמיד, יהי זכרו ברוך גיבור ישראל🇮🇱🕯
שנהיה ראויים.