This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
הרב יצחק יוסף בשיעור אחרון בכהונתו כרב ראשי על השופטים החילונים: ״מה הם יודעים מהחיים שלהם? לא מגיעים לקרסוליים של הרבנים שלנו״
הרקע הוא מעבר מסתמן של כמה מוסדות חינוך חסידיים וספרדיים לממ״ח (כולל לימודי ליבה) בעקבות קשיים תקציביים.
תזכורת: ״מתווה בעלזא״ שבמסגרתו החסידות השניה בגודלה כמעט הסכימה להכניס ליבה למוסדות החינוך שלה, גרר איום של הליטאים בפיצול יהדות התורה.
המשבר ההוא הסתיים בהבטחות של נתניהו לתקציבים גם בלי ליבה, שחלקן לא קוימו עד היום
תזכורת: ״מתווה בעלזא״ שבמסגרתו החסידות השניה בגודלה כמעט הסכימה להכניס ליבה למוסדות החינוך שלה, גרר איום של הליטאים בפיצול יהדות התורה.
המשבר ההוא הסתיים בהבטחות של נתניהו לתקציבים גם בלי ליבה, שחלקן לא קוימו עד היום
*שר הביטחון גלנט קיבל את המלצת צה״ל: זימונים לצו ראשון לחרדים יצאו בחודש הקרוב*
שר הביטחון יואב גלנט קיים הבוקר (ג׳) דיון בנושא היערכות מערכת הביטחון לקראת גיוס בני המגזר החרדי בהשתתפות הרמטכ"ל, רב אלוף הרצי הלוי, סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם, אלוף במיל' אליעזר שקדי, ר אכ״א אלוף יניב עשור, הפצ״רית אלופה יפעת תומר ירושלמי וסמנכ״ל וראש אגף התכנון במשרד הביטחון, איתמר גרף.
בתום הדיון, *שר הביטחון יואב גלנט אישר את המלצת צה"ל להוצאת צווים לתהליכי מיון והערכה (צו ראשון) של מלש״בים מהמגזר החרדי בחודש הקרוב, בהתאם ליכולות הקליטה והמיון ולאחר שיבוצע תהליך טיוב משמעותי של הנתונים הקיימים לגבי המתגייסים האפשריים.*
כמו כן סיכם שר הביטחון כי במהלך החודש הקרוב יעלה לאוויר קמפיין הסברה ייעודי לאוכלוסייה החרדית המנגיש את מסלולי השירות המותאמים לחרדים בצה"ל בהתאם להמלצות "ועדת שקדי".
*שר הביטחון והרמטכ״ל סיכמו בדיון כי מדובר בצורך מבצעי ובסוגיה חברתית מורכבת, ויש לפעול לפי עיקרון ״גיוס בהצלחה״ על מנת להגיע לשירות משמעותי של בני המגזר החרדי, תוך שמירה על אורח חייהם, וכדי להביא למספר הולך וגדל של מתגייסים בתהליך סדור.*
*תקשורת שר הביטחון*
שר הביטחון יואב גלנט קיים הבוקר (ג׳) דיון בנושא היערכות מערכת הביטחון לקראת גיוס בני המגזר החרדי בהשתתפות הרמטכ"ל, רב אלוף הרצי הלוי, סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם, אלוף במיל' אליעזר שקדי, ר אכ״א אלוף יניב עשור, הפצ״רית אלופה יפעת תומר ירושלמי וסמנכ״ל וראש אגף התכנון במשרד הביטחון, איתמר גרף.
בתום הדיון, *שר הביטחון יואב גלנט אישר את המלצת צה"ל להוצאת צווים לתהליכי מיון והערכה (צו ראשון) של מלש״בים מהמגזר החרדי בחודש הקרוב, בהתאם ליכולות הקליטה והמיון ולאחר שיבוצע תהליך טיוב משמעותי של הנתונים הקיימים לגבי המתגייסים האפשריים.*
כמו כן סיכם שר הביטחון כי במהלך החודש הקרוב יעלה לאוויר קמפיין הסברה ייעודי לאוכלוסייה החרדית המנגיש את מסלולי השירות המותאמים לחרדים בצה"ל בהתאם להמלצות "ועדת שקדי".
*שר הביטחון והרמטכ״ל סיכמו בדיון כי מדובר בצורך מבצעי ובסוגיה חברתית מורכבת, ויש לפעול לפי עיקרון ״גיוס בהצלחה״ על מנת להגיע לשירות משמעותי של בני המגזר החרדי, תוך שמירה על אורח חייהם, וכדי להביא למספר הולך וגדל של מתגייסים בתהליך סדור.*
*תקשורת שר הביטחון*
*מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט״א:*
תורה תורה חגרי שק, גלה כבוד מישראל עם הסתלקותו של הגאון הגדול דיינא דנחית לעומקא דדינא, פה מפיק מרגליות, אציל הנפש והמידות ראש אבות בתי הדין בעיר אבות, רבה של באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית, מחותני היקר הגאון רבי יהודה דרעי זצ״ל אשר הקים עולה של תורה בעיר באר שבע וכיתת רגליו לזיכוי הרבים בנועם דבריו ובמתק שפתיו.
הרביץ תורה בכל אתר ואתר בארץ ובעולם, העמיד הדת על תילה שומר משמרת הקודש, וי לארעא דישראל דחסרא גברא רבה.
עולם הרבנות איבד את אחד מטובי מנהיגיו בדמי ימיו בשיא אונו וכוחו, מי יתן לנו תמורתו וחליפתו.
הרופא לשבורי לב ירפא לב משפחתו הרוממה בניו וחתניו הרבנים הגאונים שליט״א הממשיכים בדרכו ומרביצים תורה בכל אתר ואתר, ויהי רצון שיקויים בנו מה שנאמר ובילע המוות לנצח ומחה ה׳ אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, אכי״ר
תורה תורה חגרי שק, גלה כבוד מישראל עם הסתלקותו של הגאון הגדול דיינא דנחית לעומקא דדינא, פה מפיק מרגליות, אציל הנפש והמידות ראש אבות בתי הדין בעיר אבות, רבה של באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית, מחותני היקר הגאון רבי יהודה דרעי זצ״ל אשר הקים עולה של תורה בעיר באר שבע וכיתת רגליו לזיכוי הרבים בנועם דבריו ובמתק שפתיו.
הרביץ תורה בכל אתר ואתר בארץ ובעולם, העמיד הדת על תילה שומר משמרת הקודש, וי לארעא דישראל דחסרא גברא רבה.
עולם הרבנות איבד את אחד מטובי מנהיגיו בדמי ימיו בשיא אונו וכוחו, מי יתן לנו תמורתו וחליפתו.
הרופא לשבורי לב ירפא לב משפחתו הרוממה בניו וחתניו הרבנים הגאונים שליט״א הממשיכים בדרכו ומרביצים תורה בכל אתר ואתר, ויהי רצון שיקויים בנו מה שנאמר ובילע המוות לנצח ומחה ה׳ אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, אכי״ר
הלך לעולמו הרב יהודה דרעי, רב העיר באר שבע ואח של יו״ר ש״ס אריה דרעי. היה מועמד לתפקיד הרב הראשי
*עלה מוות בחלוננו, אוי לנו כי הושברנו!*
*יו״ר ש״ס הרב אריה דרעי: צר לי עליך אחי, נעמת לי מאד!*
בלב מורתח מצער ויגון אני מבכה את הסתלקותו בטרם עת של אחי הגדול, עטרת ראשי, גדול בתורה, גדול בדיינות, גדול במידות, מקים עולה של תורה, הגאון הגדול רבי יהודה דרעי זצ״ל, רב וראב"ד העיר באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית.
היה לי כדמות אב, אח גדול, חבר נפש וידיד אמת בכל משעולי החיים. תמיד חיזק, עודד ונסך אמונה. חלל עצום נפער בליבי, בלב המשפחה כולה, ובלב אלפי תלמידיו ושומעי לקחו.
עלינו יחד עם משפחתנו בגיל 10 ממרוקו, וכבר כנער צעיר בבת ים חתר כנגד הזרם ללמוד במוסדות תורניים, ובזכותו למדנו יחד במתיבתא בחדרה ובישיבת פורת יוסף בירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת עטרת ישראל.
רבי יהודה אהב את התורה, יגע בה והשקיע בה את כל כישוריו ושאיפותיו. עלה והתעלה במעלות התורה וההלכה והתמנה לרבה של שכונת רמות בירושלים ועמד בראש כולל אברכים ׳קול יהודה׳. זכה לקרבתו המיוחדת של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק״ל שראה בו כבן ממש, העריך את תורתו ונשלח על ידו להתעטר בכתר רבנות העיר באר שבע, בירת הנגב.
בכל שנות כהונתו הרבות כרב ואב״ד העיר, חולל מהפכה אדירה של תורה ויהדות, עמד על משמר הכשרות ורבים השיב מעוון. בזכות נועם הליכותיו ומתק שפתיו ידע להאהיב את היהדות על שומעי לקחו ולקרב רבים לאביהם שבשמיים.
היה סמל ומופת לרב בישראל הבקיא בכל מכמני התורה וההלכה ויעידו על כך שלל ספריו וחיבוריו התורניים. העמיד את הדת על תילה ללא כל פשרות, אך דעתו היתה מעורבת עם הבריות, בהקשבה ומציאת שבילי זהב למניעת מחלוקת. מעלותיו אלו הביאו לדבר בו נכבדות כמועמד למשרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל.
היה תפארתה וגאוותה של העיר באר שבע. הסתלקותו בטרם עת היא אבידה ענקית לאלפי תלמידיו, לעולם הרבנות בישראל ולמשפחתנו היקרה.
זכה להקים משפחה לתפארת, דור ישרים מבורך, בנים וחתנים תלמידי חכמים ויושבי על מדין הממשיכים את דרכו בעולם התורה והרבנות.
גדול כים שברנו, מי ירפא לנו.
*יו״ר ש״ס הרב אריה דרעי: צר לי עליך אחי, נעמת לי מאד!*
בלב מורתח מצער ויגון אני מבכה את הסתלקותו בטרם עת של אחי הגדול, עטרת ראשי, גדול בתורה, גדול בדיינות, גדול במידות, מקים עולה של תורה, הגאון הגדול רבי יהודה דרעי זצ״ל, רב וראב"ד העיר באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית.
היה לי כדמות אב, אח גדול, חבר נפש וידיד אמת בכל משעולי החיים. תמיד חיזק, עודד ונסך אמונה. חלל עצום נפער בליבי, בלב המשפחה כולה, ובלב אלפי תלמידיו ושומעי לקחו.
עלינו יחד עם משפחתנו בגיל 10 ממרוקו, וכבר כנער צעיר בבת ים חתר כנגד הזרם ללמוד במוסדות תורניים, ובזכותו למדנו יחד במתיבתא בחדרה ובישיבת פורת יוסף בירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת עטרת ישראל.
רבי יהודה אהב את התורה, יגע בה והשקיע בה את כל כישוריו ושאיפותיו. עלה והתעלה במעלות התורה וההלכה והתמנה לרבה של שכונת רמות בירושלים ועמד בראש כולל אברכים ׳קול יהודה׳. זכה לקרבתו המיוחדת של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק״ל שראה בו כבן ממש, העריך את תורתו ונשלח על ידו להתעטר בכתר רבנות העיר באר שבע, בירת הנגב.
בכל שנות כהונתו הרבות כרב ואב״ד העיר, חולל מהפכה אדירה של תורה ויהדות, עמד על משמר הכשרות ורבים השיב מעוון. בזכות נועם הליכותיו ומתק שפתיו ידע להאהיב את היהדות על שומעי לקחו ולקרב רבים לאביהם שבשמיים.
היה סמל ומופת לרב בישראל הבקיא בכל מכמני התורה וההלכה ויעידו על כך שלל ספריו וחיבוריו התורניים. העמיד את הדת על תילה ללא כל פשרות, אך דעתו היתה מעורבת עם הבריות, בהקשבה ומציאת שבילי זהב למניעת מחלוקת. מעלותיו אלו הביאו לדבר בו נכבדות כמועמד למשרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל.
היה תפארתה וגאוותה של העיר באר שבע. הסתלקותו בטרם עת היא אבידה ענקית לאלפי תלמידיו, לעולם הרבנות בישראל ולמשפחתנו היקרה.
זכה להקים משפחה לתפארת, דור ישרים מבורך, בנים וחתנים תלמידי חכמים ויושבי על מדין הממשיכים את דרכו בעולם התורה והרבנות.
גדול כים שברנו, מי ירפא לנו.
מחקר של גבריאל גורדון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בהתבסס על השוואת נתוני רשות המיסים עם נתוני הלומדים בישיבות עם כמה ממצאים מעניינים מאד:
• *למרות איסור מפורש בחוק, מעל שליש (36%) מבני הישיבות בגיל 21* עבדו לפחות פעם אחת בתעסוקה מדווחת במהלך השנה. כך גם כשליש מבני הישיבות בגיל 20, 28% מבני הישיבות בגיל 19, וכחמישית (21%) בגיל 18.
• *כמעט מחצית (45%) מבני הישיבות בגיל 25 עבדו לפחות פעם אחת במהלך השנה בתעסוקה מדווחת. שליש מבני הגיל הזה היו מועסקים בחודש ממוצע בשנה קלנדרית*.
• *גובה שכרם של בני ישיבה בגיל 19-18 שעבדו בתעסוקה מדווחת עמד על כ-2,200 ש"ח. שכר זה עולה בהדרגה עד 4,200 ש"ח בחודש בגיל 25*.
• *ממצאים דרמטיים על היקפי המשרה*: מניתוח גובה השכר, היקף המשרה של בני ישיבות בגילי 18–20 שעבדו בתעסוקה מדווחת היה 40%. היקף המשרה של בני ישיבות בני 21 קפץ לכחצי משרה (49%).
• בהנחה שמדובר בשכר מינימום, בקרב הלומדים בישיבות בני 23 עלה היקף המשרה ל-62%, בקרב בני 24 ל-69%, ובקרב בני 25 ל-72%.
• בתרחיש של צבירת ותק, שלפיו מתרחש גידול מסוים בשכר, היקף המשרה בקרב בני 23 הוא 59%, בקרב בני 24 הוא 62%, ובקרב בני 25 – 65%.
• *האם תעסוקת בני הישיבות מתרחשת בחופשות* ("בין הזמנים")? החודשים שבהם התעסוקה הייתה הגבוהה ביותר הם נובמבר ודצמבר, שבהם אין חופשה כלל.
• *עבודה ממוצעת בשנה: בני 18 עבדו בממוצע 4.4 חודשים בשנה, בני 21 עבדו בממוצע 7.1 חודשים בממוצע בשנה ובני 25 עבדו בממוצע 8.7 חודשים בשנה*.
• *במה עובדים בני ישיבה? חמישית מתלמידי הישיבות בני 25-18 שעובדים מועסקים בענף החינוך. חמישית נוספת מועסקים בענף המכירות ותיקוני כלי רכב, ועוד 8% – בענף "שירותים אחרים", הכולל שירותי דת*.
• *האם רק נשואים מעל גיל 22 עובדים כנדרש לפי החוק? לא. כמחצית בלבד מהעובדים בגיל 22 נשואים*. כלומר, מחצית מבני הישיבות העובדים בתעסוקה מדווחת עובדים בניגוד לחוק. שיעור הנשואים מתוך העובדים עולה עם הגיל (68% בגיל 23, 75% בגיל 24 ו-82% בגיל 25).
• *חלוקה לפי זרמים*: למרות שליטאים נוטים יותר להמשיך ללמוד בישיבות גדולות, הסיכויים של בני ישיבות ספרדים (46%) ובמידה פחותה יותר של בני ישיבות חסידים (39%) לעבוד בתעסוקה מדווחת – גדולים יותר.
• *למרות איסור מפורש בחוק, מעל שליש (36%) מבני הישיבות בגיל 21* עבדו לפחות פעם אחת בתעסוקה מדווחת במהלך השנה. כך גם כשליש מבני הישיבות בגיל 20, 28% מבני הישיבות בגיל 19, וכחמישית (21%) בגיל 18.
• *כמעט מחצית (45%) מבני הישיבות בגיל 25 עבדו לפחות פעם אחת במהלך השנה בתעסוקה מדווחת. שליש מבני הגיל הזה היו מועסקים בחודש ממוצע בשנה קלנדרית*.
• *גובה שכרם של בני ישיבה בגיל 19-18 שעבדו בתעסוקה מדווחת עמד על כ-2,200 ש"ח. שכר זה עולה בהדרגה עד 4,200 ש"ח בחודש בגיל 25*.
• *ממצאים דרמטיים על היקפי המשרה*: מניתוח גובה השכר, היקף המשרה של בני ישיבות בגילי 18–20 שעבדו בתעסוקה מדווחת היה 40%. היקף המשרה של בני ישיבות בני 21 קפץ לכחצי משרה (49%).
• בהנחה שמדובר בשכר מינימום, בקרב הלומדים בישיבות בני 23 עלה היקף המשרה ל-62%, בקרב בני 24 ל-69%, ובקרב בני 25 ל-72%.
• בתרחיש של צבירת ותק, שלפיו מתרחש גידול מסוים בשכר, היקף המשרה בקרב בני 23 הוא 59%, בקרב בני 24 הוא 62%, ובקרב בני 25 – 65%.
• *האם תעסוקת בני הישיבות מתרחשת בחופשות* ("בין הזמנים")? החודשים שבהם התעסוקה הייתה הגבוהה ביותר הם נובמבר ודצמבר, שבהם אין חופשה כלל.
• *עבודה ממוצעת בשנה: בני 18 עבדו בממוצע 4.4 חודשים בשנה, בני 21 עבדו בממוצע 7.1 חודשים בממוצע בשנה ובני 25 עבדו בממוצע 8.7 חודשים בשנה*.
• *במה עובדים בני ישיבה? חמישית מתלמידי הישיבות בני 25-18 שעובדים מועסקים בענף החינוך. חמישית נוספת מועסקים בענף המכירות ותיקוני כלי רכב, ועוד 8% – בענף "שירותים אחרים", הכולל שירותי דת*.
• *האם רק נשואים מעל גיל 22 עובדים כנדרש לפי החוק? לא. כמחצית בלבד מהעובדים בגיל 22 נשואים*. כלומר, מחצית מבני הישיבות העובדים בתעסוקה מדווחת עובדים בניגוד לחוק. שיעור הנשואים מתוך העובדים עולה עם הגיל (68% בגיל 23, 75% בגיל 24 ו-82% בגיל 25).
• *חלוקה לפי זרמים*: למרות שליטאים נוטים יותר להמשיך ללמוד בישיבות גדולות, הסיכויים של בני ישיבות ספרדים (46%) ובמידה פחותה יותר של בני ישיבות חסידים (39%) לעבוד בתעסוקה מדווחת – גדולים יותר.
יאיר שרקי
Audio
הרב יצחק יוסף בהלווית הרב דרעי:
״תתחנן להעביר ממשלת זדון מן הארץ, להעביר את הגזרה הקשה של גיוס בני הישיבות"
״תתחנן להעביר ממשלת זדון מן הארץ, להעביר את הגזרה הקשה של גיוס בני הישיבות"
ובהמשך- הכתיר את בנו של הרב דרעי לרב העיר באר שבע ״יש ירושה ברבנות… שאף אחד לא יהין להפר את הדבר הזה. נמצא פה ראש העיר והוא שומע את הדברים״