תשובת המדינה על בג״ץ הגיוס: לא יכולים לנקוב בלוח זמנים לקבלת החלטות בסוגיה

*אחים לנשק על תגובת המדינה לבג״ץ הגיוס: מקצינה עוד יותר את האפלייה בין דם לדם*

מתנועת אחים לנשק נמסר: ״עצוב ומביך לראות את תגובת מדינת ישראל לבג״ץ. בעוד הצורך בעוד חיילים איננו אקדמי אלא צורך קיומי וערכי לממשלת ישראל עדין אין מענה מתי היא תחוקק חוק אשר יצמצם את האי שוויון הקיצוני. הגיע הזמן שיתעסקו בצרכים הביטחוניים והחברתיים של המדינה ולא רק בפוליטיקה קטנה של קומבינות בין שותפים לקואלאציה. אנו מקווים שבג"ץ ישים סוף לפארסה המפלה והלא חוקית הזו״.

הערב בכותל המערבי: ההשבעה של פלוגת תומר של גבעתי שסיימה טירונות. ביניהם גם חיים טרייטל המתוק שכיכב בכתבה השבוע.
‏
שיצאו לשלום וישובו לשלום 🇮🇱

השופט פוגלמן מאריך למדינה את המועד להגשת תגובה מקדמית בעניין הגיוס עד יום שלישי הקרוב

איך המלחמה שינתה את דעת הקהל על גיוס חרדים? נתונים חדשים - על המהפך החריף ביותר שנרשם דוקא בקרב מצביעי ש״ס, והפער המפתיע ביותר (בעיניי) שנחשף בין תומכי המחנה הממלכתי לליכוד

הטור השבוע במקור ראשון

https://www.makorrishon.co.il/opinion/735327/

תראו את הגרף לפי מפלגות
ושימו לב לקפיצה בש״ס -
‏26% ששינו את דעתם ותומכים כעת בגיוס חרדים
‏וגם הפער המפתיע בין כ90% תמיכה בקרב תומכי המחנה הממלכתי ל56% מתומכי הליכוד

‏(שימו לב: לפי *כוונות ההצבעה* כיום. לא לפי ההצבעה בבחירות האחרונות. כלומר ייתכן שהתוצאה בליכוד קשורה בנדידתם של התומכים בגיוס לתמוך כעת במפלגות אחרות)

האם ההתבטאויות של ארבל ומרגי היו באמת חריגות?
שימו לב לנאום של דרעי עצמו לפני שנה, בערוץ היוטיוב הרשמי של ש״ס

(ותודה לעוקב א׳ על התזכורת)

https://m.youtube.com/watch?v=hnZJl2v7ifg

היועמ״שית: החל מיום 1.4.2024, בלא קידום חקיקה על ידי ממשלת ישראל, אין בסיס חוקי להימנעות גורפת של המדינה מגיוס בני ישיבות.

שימו לב - הקריטריון של ״קידום חקיקה״ נתון לפרשנות. אבל זה לא דרישה להעברת חוק בשלוש קריאות

תזכורת לכרוניקה של סיפור הגיוס

אגב בין ביטול החוק ב2017 לפקיעתו סופית ב2023, בג״ץ נתן 15 דחיות לממשלה כי תמיד היו נסיבות פוליטיות שלא איפשרו חקיקה. איזה שופט יורה על גיוס בכח?
הסנקציה האמיתית היא הפסקת תקצוב לישיבות בהיעדר בסיס משפטי למעמד התלמידים

משהו קורה במגזר החרדי. "לנוכח המערכה הגורלית" כתבו השבוע רבני דגל התורה, "חלילה מלהשתמט". רבני הפלג הירושלמי ערכו אסיפת חירום וזעקה בקריאה "לעמוד על נפשנו". ביתד נאמן הכותרת בישרה על "זעקה של הרגע האחרון – מי לה' אליי" נוכח "חובת השעה", והזהירה שמי שיעמוד מנגד עובר על "לא תעמוד על דם רעך". אלא שהטקסטים המרגשים האלו לא מבשרים על הפנמה מאוחרת של משמעות המלחמה, אלא על בואן של הבחירות המוניציפליות. כמו ביקום מקביל, האפשרות שמפלגה חרדית אחת תכניס עוד נציג למועצה על חשבונה של מפלגה חרדית אחרת, או חלילה ראשות העיר תיפול בידי המפלגה התאומה, מוציאה מההנהגה החרדית תחושת חירום ודחיפות שלא ראינו כמותה מראשית המערכה בעזה.

העניין חרדי בבחירות המוניציפליות היה תמיד גבוה במיוחד. אבל הפעם הפער החריף עוד יותר: בכל הארץ זו תהיה מערכת בחירות מנומנמת, מאולצת, אפורה. העניין התקשורתי כמעט אפסי. ובמגזר החרדי אש: יהדות התורה כבר אינה מתפקדת כמפלגה אחת. הפילוג הפעם הוא לא רק בין הליטאים לחסידים אלא בתוך החסידים עצמם. הפרת הדיל בין דגל התורה לש"ס בעיר אלעד הוביל לסבב קטטות ונקמות שנע לאורך ולרוחב כל הערים החרדיות.

מועמדותו הכמעט בלעדית של משה ליאון בירושלים היא מזכרת אחרונה מימים יפים יותר בציר הספרדי-ליטאי. בתקופת הנהגתו של הרב קניבסקי, כשדגל התורה וש"ס התנהלו כמעט כמו מפלגה אחת מאותו מטבח צר ברחוב רשב"ם בבני ברק. ליאון, שנבחר בזכות הדיל החרדי השכיל לנהל את העיר בתבונה ובהגינות בלי עימותים בין מגזריים. צמצם חיכוכים באמצעות הקצאות חכמות. ולכן, בניגוד למרוץ הסוער והיצרי של הפעם שעברה, עכשיו הוא קוטף את העיר בהליכה נינוחה.
אלא שהרכב המועצה שלו ישפיע מאד על עתידה של ירושלים. בהיעדר עניין בצד הליברלי של הבירה, ייתכן מאד שיתגבש רוב חרדי-חרד"לי (מפלגת נעם מנהלת קמפיין נמרץ במיוחד) במועצת העיר, שייאלץ את ראש העיר לסטות ממדיניות האיזון שלו. ולכן, גם בלי רטוריקת געוואלד מופרכת, שווה להזכיר שיום השבתון מצדיק ביקור בקלפי גם בערים ללא מערכה צמודה.

ועוד מסקנה בשולי השוליים של הבחירות: יש הבדלים רבים בין המוניצפלי לכנסת, אבל מתברר שכשרוצים וכדאי, אפשר גם לערוך בחירות כשברקע מלחמה. אפילו בעזה הוצבו קלפיות.

(מתוך הטור במקור ראשון)

לשם המחשה: שער יתד נאמן הבוקר

אלפים בעצרת המסורתית של דגל התורה ערב הבחירות בבני ברק

הוסיפו לליינאפ גם תפילות בעקבות המצב הביטחוני ולמען החטופים

הקמפיין של יהדות התורה שכנע גם אותי: המציאות חייבת להשתנות

גנץ מציב אולטימטום: בלי קידום מתווה השירות שלו לחרדים וערבים, לא יתמוך בחוק הכבדת הנטל על המשרתים שמערכת הביטחון מבקשת

צו הביניים לעניין תקופת השירות מקפיא את הפז״מ של אלו שלא מגויסים. שלא ייצא שבמסגרת הסחבת הם יקבלו פטור או שירות קצר מעצם חלוף הזמן