מקורות בחמאס ומארגוני טרור נוספים לעיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי: לא ניתן לדבר על פריצת דרך ממשית במשא ומתן לעסקה, בגלל העקשנות של ישראל להימנע מהפגנת גישה חיובית וברורה יותר כלפי הדרישות המרכזיות, ובראשן הפסקת הלחימה באופן מלא, נסיגת כוחות צה"ל מכל רצועת עזה, לצד שיקום הרצועה והסרת המצור מעליה.

לדבריהם, "התקווה להגיע להסכם עדיין קיימת, אבל ייתכן שהמגמה כעת היא לעסקה חלקית, בהתאם להצעה של השליח האמריקני סטיב וויטקוף, עם תיקונים שדרש חמאס - בעיקר הבטחה שהתקופה שנקבעה ל-60 יום תתקיים במלואה וללא הפרות ישראליות".

המקורות הוסיפו כי ארגוני הטרור בעזה דרשו גם שימי שחרור החטופים הישראלים ייפרסו במהלך ימי הפסקת האש, ושיחולו תנאי הפרוטוקול ההומניטרי מהפסקת האש בינואר 2025, שלטענתם ישראל לא עמדה בו במלואו.

לטענתם, "מוקדם לדבר על פריצת דרך, אבל קיימים מגעים ופגישות שנמשכות, לעיתים מסביב לשעון ובאינטנסיביות גבוהה, בניסיון להגיע להסכם".

תיעוד נוסף: תקיפות "חגורת אש" בעיר עזה

ערוץ של מנגנוני הביטחון של חמאס מזהיר הערב: פרסומים הכוללים מיקומים מדויקים של תקיפות, שמות מלאים או תמונות שחושפות מיקומים או מידע רגיש - מסייעים בפועל לישראל לאמת פגיעות, לעדכן נתונים מודיעיניים ולעדכן את בנק המטרות. הוא קרא לעזתים "לגלות אחריות ולא להפוך לכלי שמשרת את האויב"

בכיר חמאס בחו"ל מחמוד מרדאווי אמר בריאיון לאל-ג'זירה הלילה: "אנחנו שומעים כמו כולם את ההצהרות שמתפרסמות בזו אחר זו, אבל בפועל, המשא ומתן תקוע. עמדת ישראל שמיוצגת בידי נתניהו, היא עקשנית - הוא עדיין מתעקש להמשיך את המלחמה ואינו מוכן להפסיק אותה. זה תנאי יסוד בכל הסכם שהיה או שיהיה. עד עכשיו לא קיבלנו ממנו שום מסר מנתניהו שמעיד על הסכמה לעצור את המלחמה".

הוא הוסיף: "אנחנו עצרנו בשלב של דיון על הפסקת אש עם דרישה לערבויות ולביצוע בפועל. רק כשהערבויות יאושרו - נוכל להתקדם לפרטים. אפילו הפרטים עצמם עוד לא נידונו. כלומר, מה שקורה בתקשורת לא משקף את המציאות. הדרישות שלנו טבעיות: עצירת התוקפנות, חזרה לפרוטוקול הקודם, הכנסת סיוע וערבויות ממשיות וחזקות ליישום ההסכם".

כשנשאל לגבי הערבויות שחמאס דורש, הוא אמר: "שההסכם יכלול סעיף ברור ומפורש, שאינו משתמע לשתי פנים שבו האויב הציוני מתחייב להפסיק את המלחמה הזו. בנוסף, הסכם כזה צריך להיות מגובה בידי האחים (הערבים) והאמריקנים, בפומבי עם טקסט ברור וביצוע מקביל - לא כפי שרוצה האויב, שיקבל את כל דרישותיו וישאיר את הדרישות הבסיסיות של העם הפלסטיני מחוץ למשוואה".

מרדאווי נשאל אם חמאס יסכים לתנאים של ישראל - שחמאס לא ישלוט בעזה ביום שאחרי, יתפרק מנשקו ושחלק מההנהגה תעזוב את הרצועה, והבהיר: "זה דמיוני. פלסטין היא הארץ שלנו, לא נסכים לשום סעיף שפוגע בריבונות שלנו. לקחנו נשק בגלל שהאויב הציוני תקף את אדמתנו וזכויותינו. פנינו למוסדות הבין-לאומיים, לאו"ם, למועצת הביטחון ולא קיבלנו צדק. לכן. לקחנו את הנשק. רק אם תקום מדינה פלסטינית עצמאית - אז המדינה תחליט מה תעשה עם בנשק. עד אז. כל דיון בעניין הנשק הוא ויתור על זכותנו, ואין פלסטיני אחד שיסכים לזה".

"הסמליות של הנשק - זו זכותנו לחיות בארץ הזו, זו התנגדות לכיבוש ואנחנו מוכנים לשלם את המחיר על כך. רק אם יסתיים הכיבוש וייעלם מהמפה ההיסטורית - העם שלנו יחליט איך להתנהל. עצם הדיון בפירוק הנשק לא מקובל על אף פלסטיני".

מקורות דיפלומטיים לעיתון אל-אח'באר הלבנוני: קהיר מאמינה כי סימני "פריצת דרך" במשא ומתן להפסקת האש בעזה "נראים באופק", בצל שורת אינדיקציות שהיא מפרשת כ"שינוי אמיתי". לפי המקורות, למרות קיומם של מכשולים ממשיים, נראה שהרצינות הפעם גבוהה יותר והלחצים כבדים יותר, בזמן שבו ההימור הפוליטי על הפסקת אש נעשה ברור יותר בנרטיב של כל הצדדים, לעומת העבר.

המקורות ציינו כי בין האינדיקציות הבולטות - אישור ביקורו המסתמן של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בבית הלבן. קהיר רואה בצעד זה "לא רק פרוטוקולי, אלא כזה שמגיע בעיתוי רגיש, בעקבות מגעים אמריקנים אינטנסיביים בראשות הנשיא דונלד טראמפ שמטרתם לקדם הפסקת אש כחלק מחבילה שמצויה כעת במשא ומתן - הכוללת הפסקת אש, חילופי שבויים והרחבת הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועת עזה".

המקורות ציטטו בכירים מצריים שאמרו: "ארה"ב מפעילה לחץ ממשי הפעם, לא רק כדי להגן על האינטרסים שלה באזור, אלא גם בתגובה למבוכה הבין-לאומית הגוברת לנוכח האסון ההומניטרי בעזה, בזמן שהאו"ם, מדינות אירופה וטורקיה קוראים להפסקת אש מיידית".

מצרים ראתה גם ב"עלייה" בכמות הסיוע שישראל הכניסה לרצועת עזה ביומיים האחרונים "צעד מקדים לריכוך העמדות ולהכנת הקרקע למשא ומתן מעמיק יותר". היא מייחסת לכך "אינדיקציה לכך שחלק מהמכשולים ארוכי הטווח מתחילים להתפוגג, לפחות מבחינה טכנית, מה שנותן את הרושם שיש כוונה אמיתית מצד ממשלת ישראל להתקדם לקראת הסכם, גם אם רק חלקי".

קהיר סבורה כי "אישיותו של נתניהו שבעבר היוותה מכשול עיקרי להתקדמות במשא ומתן, עשויה כעת להיות חלק מהדחיפה לעבר הסכם, לאו דווקא מתוך שכנוע פנימי, אלא תחת משקל הלחץ האמריקני הגובר והצורך האישי של נתניהו להקל על הלחץ המשפטי והתקשורתי הפנימי שמופעל עליו".

"קהיר מבססת את ההערכה הזו על כך ש"ראש הממשלה הישראלי סופג ביקורת רחבה על ניהול המלחמה, ומבין שהופעה בבית הלבן בהקשר של הפסקת אש עשויה להעניק לו לגיטימציה בינלאומית כלשהי ולשמש כמרווח נשימה פוליטי לנוכח בידודו הגובר בזירה הפנימי".

מנגד, קהיר סבורה שחמאס, שעדיין מתעקש על ערבויות כתובות להפסקת הלחימה, מבין שכל הסכם, גם אם חלקי - עשוי "להניב הישגים ישירים לפלסטינים, בין אם ברמה של הפסקת התקיפות, הכנסת סיוע הומניטרי או תחילתו של מהלך לחילופי שבויים. קשה להתעלם מהישגים אלה, ויש אפשרות לנצל אותם כהישג מדיני והומניטרי בשלב הנוכחי".

המקורות ציינו כי ארגון הטרור מעורב כעת יותר, גם אם בזהירות - בדיון על פרטי ההסכם, עם חזרתם של המתווכות למסלול המשא ומתן והצגת הצעות חדשות.

על רקע זה, קהיר הגבירה את מאמציה הדיפלומטיים בתיאום עם דוחה וושינגטון, במטרה "לנצל את הרגע" שאותו רואים הבכירים המצריים כ"הזדמנות אסטרטגית, במיוחד לנוכח השינוי הגלוי בשיח הישראלי, העלייה במעורבות הבינלאומית, והנכונות של הצדדים לוותר על חלק מתנאיהם הראשוניים - כל עוד תתקיים מסגרת לחצים בינלאומית שתבטיח מחויבות הדדית".

לכן, מצרים וקטאר פועלות ל"קירוב בין העמדות בצורה שלא תיתפס כוויתור חד-צדדי של אף צד, אלא תוצג כמהלך טקטי ראשון לעבר רגיעה רחבה יותר בעתיד".

מקורות סוריים לעיתון אל-אח'באר הלבנוני: מתקיימים דיונים אינטנסיביים הרחק מעיני התקשורת, במעגלים הקרובים לשלטון החדש בסוריה, לגבי ההתעקשות של ארה"ב לכינון הסכם שלום בין סוריה לישראל.

לטענת המקורות, בניגוד למה שמועבר בידי שליחים בין-לאומיים, שלפיהם הנשיא הסורי אחמד א-שרע מברך על רעיון כינון יחסים עם ישראל - הדיונים שמתנהלים בפועל הראו כי מהלך כזה לא זוכה לקונצנזוס אמיתי, אפילו לא בתוך הצוות שנאמן לא-שרע.

המקורות ציינו כי מקורבים לנשיא "מפצירים במתווך האמריקני לשקול אפשרויות מתונות יותר", ובהן למשל הכרזה על הסכם בנוגע להסדרים ביטחוניים הקשורים לאזורים שבקרבת הגבול - הסדרים שמטרתם חזרה להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974. במסגרת זו תיסוג ישראל מכל השטחים שאליהם נכנסה מאז 8 בדצמבר 2024, ובתמורה תכריז סוריה על סיום "מצב העוינות" עם ישראל.

בתשובה לשאלה על היקף ההתנגדות האפשרית לצעד כזה מצד א-שרע, אמרו המקורות: "העניין לא נוגע לסוריה בלבד. מצד אחד, מדובר בסוגיה פנימית רגישה שקשה להצדיק אותה בעיני הציבור, גם אם תקושר לפרויקטים של שיקום המדינה - בהתחשב בכך שהמלחמה בעזה עדיין נמשכת ותקיפות מתבצעות גם בלבנון, איראן וסוריה. מצד שני, יש לעניין גם היבטים הקשורים לטורקיה - אנקרה אינה מעוניינת שדמשק תהיה תחת השפעתה של ישראל, במיוחד כאשר המחנה הפרו-טורקי בסוריה רואה בצעד כזה סימן לכך שסוריה תהיה כפופה לניהול ביטחוני, פוליטי וכלכלי של ישראל וערב הסעודית".

בדרך להסכם שלום? גורמים בדמשק ל-N12: "צפוי הסדר ביטחוני עם ישראל בשלב הראשון"

בצל המגעים שמתקיימים בין ישראל לסוריה, מקור שמעורה בפרטים מבהיר: "היחסים בין הצדדים צפויים להיבנות בהדרגה - ייתכן שעד סוף השנה נראה התחלה" • גורם אחר מבהיר: "ישראל תידרש לסגת מהאזורים שכבשה אחרי נפילת אסד" • דיווח: אלו התנאים של הצד הסורי

גורמים בדמשק מדגישים הבוקר בשיחה עם N12 כי "היחסים בין הצדדים צפויים להיבנות בהדרגה וייתכן שעד סוף השנה יונח הבסיס לכך". לדברי המקורות ששוחחו איתנו, לחץ אמריקני כבד, בהובלתו של הנשיא טראמפ והתמורות הגיאו-פוליטיות באזור יוצרים הזדמנות. אך הדרישה לפשרות מכל הצדדים, מעידה כי הדרך לשם עדיין רצופה מוקשים.

לדברי אחד הגורמים הסורים שמעורים בסוגיה, "השלב הראשון שמסתמן הוא חתימה על הסכם ביטחוני וצבאי הכולל התחייבות לכיבוד הסכם (הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה) מ-1974. רק בשלב השני צפויות להיפתח שיחות על עתיד רמת הגולן - תוך מוכנות מסוימת לגמישות מצד הסורים".

לדבריו, "הנשיא אחמד אל-ג'ולאני מגלה פתיחות יוצאת דופן כלפי שלום עם ישראל והוא אכן שואף להגיע להסכם - כפי שהביע בפגישותיו עם הנשיא טראמפ ועם השליח האמריקני לסוריה תום בראק. עם זאת, שלום כזה לא יקרה מחוץ להסכמה אזורית נרחבת וללא עמידה בדרישות".

"הסכם שלום עם סוריה עשוי לסמן כניסה של ישראל לעידן חדש ביחסיה עם מדינות האזור, מפני שסוריה היא אחת ממדינות הטבעת הסובבות את ישראל", ציין הגורם הסורי. "שלום עם דמשק עשוי לפתוח את הדלת להסכמים נוספים, ייתכן שעם סעודיה".

הוא הדגיש כי "על ממשלת ישראל להבין את חשיבותו האסטרטגית של הסכם שלום עם סוריה, ולגלות גמישות. הסכם לא יוכל להתקיים ללא ויתורים מכל הצדדים וכדי שיהיה יציב ומאוזן - הוא יידרש להתבצע בשלבים".

במקביל, הגורם הסורי מבהיר: "ישראל תידרש לסגת מכל האזורים שכבשה לאחר נפילת אסד ולהפסיק את התקיפות בשטח סוריה. בנוסף, יש להכיר באחדות של סוריה, לא להתערב בענייניהם של הדרוזים, העלווים והכורדים, ולא לאיים על שלטונו של אל-ג'ולאני שלטענת אנשיו - זקוק לזמן על מנת לפרק את כוחן והשפעתן של הקבוצות האסלאמיות החמושות".

הוא טוען כי "ללא סידור מתאים שיאפשר לשלטון הסורי לפרוס את מרותו בדרום ולשכנע את דעת הקהל הפנימית - כל הסכם שיושג בכפייה, ללא כיבוד זכויות הסורים, עלול להוביל להפלת השלטון החדש ולסכנה ממשית לחייו של הנשיא".

גורם נוסף מדמשק שמעורה בעניין, אומר בשיחה שמקיים איתנו: "טראמפ והשליח האמריקני רואים שסוריה צועדת לעבר שלב חדש ויש לחץ אמריקני אמיתי, אפילו על ישראל, שתשקול מחדש את עמדותיה. טראמפ לוחץ על נתניהו ועל ממשלתו לכונן הסכם שלום עם סוריה כי זה יהיה דבר שייטיב עם שני הצדדים - גם עם הסורים וגם עם הישראלים ובוודאי שטראמפ יהיה מרוצה, כי זו מדינה חדשה שתצטרף להסכמי אברהם".

"מה שישראל אומרת בתקשורת שונה ממה שהיא עושה בפועל, מאחורי הקלעים. כלומר, היא עומדת בקשר עם השלטון של אחמד אל-ג'ולאני ומתקרבת אליו כדי להגיע להסכם שלום", מוסיף הגורם שמכיר מקרוב את שלטון אל-ג'ולאני בשיחה עם N12.

לדבריו, טראמפ לוחץ על שני הצדדים כדי לסיים את המחלוקות לגבי הגולן. עם זאת, הוא טוען כי "אין כרגע באמת דיון על הגולן, הוא יישאר במצב ביניים - כלומר, אזור מפורז, בלי הגעה להבנה סופית לגביו".

הוא ציין כי "הסוגיה תישאר תלויה באוויר במשך זמן נוסף, אבל כן ייתכן בעתיד שלום בין שני הצדדים - יחסים כלכליים, מדיניים, מעבר חופשי וכל מה שצריך. לאט-לאט הכול יתקדם. ייתכן שעד סוף השנה כבר יקרה משהו, תהיה התחלה של העניין הזה".

הכתבה המלאה ב-N12
https://mobile.mako.co.il/news-diplomatic/2025_q2/Article-fa44ab6ea1fb791026.htm

משרד החוץ המצרי: שר החוץ המצרי בדר עבד אל-עאטי קיים היום שיחת טלפון עם השליח האמריקני סטיב וויטקוף - שבה הדגיש את הצורך בחידוש הפסקת האש ברצועת עזה ושחרור החטופים והאסירים, כהכנה לקידום הפסקת אש קבועה ולמימוש חזונו של הנשיא דונלד טראמפ לכינון שלום כולל במזרח התיכון

דובר משרד החוץ הקטארי מאג'ד אל-אנסארי אמר במסיבת עיתונאים: "לא מתנהל כעת משא ומתן רשמי. אם היו מתקיימות שיחות, הייתם שומעים על כך ישירות. מה שיש כרגע אלו מגעים - קטאר יחד עם שותפותיה בתיווך מצרים וארה"ב מקיימת קשרים עם כל הצדדים כדי להגיע לנוסחה שתאפשר חזרה לשולחן המו"מ. אנחנו שומרים על אופטימיות כי פשוט אין לנו ברירה אחרת. אבל המצב ההומניטרי בעזה חמור ואי אפשר להמשיך ולהתעלם ממנו".

"אי אפשר להמשיך ולקשור בין שיקולים ביטחוניים לבין הממד ההומניטרי. קטאר ממשיכה לפעול עם כל הצדדים כדי לבנות מנגנון חדש - כרגע לא נחשוף את פרטי השיחות, אבל תהליך כזה בהחלט קורה ומתפתח על בסיס השטח".

לדבריו, העמדה של קטאר ברורה: הסוכנויות הבינלאומיות נמצאות בגבול. המנגנון שהן פיתחו עבד, היה ברור, יעיל ולא הביא למצב ההומניטרי הנורא שאנחנו רואים היום. אין צורך "להמציא את הגלגל מחדש". יש מנגנון קיים - הוא מוכן לפעולה מידית, ברגע שהצד הישראלי יאשר זאת"

אפקט הלחץ נשחק: כך פועלות המתווכות - והדרישות העיקשות של חמאס במו"מ

אחרי חודשים ארוכים של דשדוש, נראה שהמנופים שהפעילו המתווכות - מאבדים אפקט • חמאס ממשיך להציב את אותן דרישות ולא מוכן לוותר על ערבויות לסיום המלחמה • בכיר בארגון הטרור: "הדיון על פירוק מנשק לא מקובל - זו התנגדות"

https://mobile.mako.co.il/news-military/f239747af17c5910/Article-95305b6d180c791027.htm

איראן של אחרי המלחמה: החשדות נגד המדינה השכנה, פסקי הלכה נגד טראמפ - ומאבק ברחפנים

בעקבות המלחמה עם ישראל, המשטר באיראן מחריף את הטון - מגביר מעקב פנימי ומעודד פסיקות דתיות שמזהירות מפני ארה"ב וישראל • שגריר איראני טען: ביקשנו לחקור חשד שאזרבייג'אן שיתפה פעולה עם ישראל • מאות אלפי פליטים אפגנים עזבו את המדינה: "משפחות אפגניות נעקרות בתנאים קשים" • כך נראית איראן אחרי העימות
https://mobile.mako.co.il/news-world/2025_q2/Article-0ad4b458901c791027.htm