הדובר הצבאי של החות'ים יחיא סריע טוען: שיגרנו חמישה כטב"מים לעבר ישראל - נתב"ג, מטרה צבאית נוספת ביפו, נמל אילת, נמל התעופה רמון ומטרה חיונית באזור אשדוד. "פעולותינו לא ייפסקו אלא אם יופסקו התקיפות בעזה ויוסר המצור עליה"

מקורות פלסטינים טענו באל-ערביה: המתווכות דוחפות להשגת הסכם הפסקת אש בעזה בימים הקרובים - אבל אין התקדמות בדוחה לגבי המפות והנסיגה הישראלית. חמאס מתעקש על כניסת סיוע הומניטרי דרך מוסדות האו"ם

תיעוד מעזה: המוני עזתים מתנפלים על משאיות קמח שנכנסו לרצועה דרך מעבר זיקים

בעזה נאבקים לשרוד: "חיים ברעב, המחירים אסטרונומיים"

בזמן שעסקת חטופים ממשיכה להתעכב, התושבים ברצועת עזה מדווחים על רעב, קריסת שירותים בסיסיים ואלימות מצד חמאס • עזתי בשיחה עם N12: "אין אוכל וסחורות, יש פאודה גדולה" • תיעוד: עזתים שהלכו לאסוף חבילות מזון - הושפלו והופשטו בידי מחבלים
https://mobile.mako.co.il/news-military/2025_q3/Article-f339d4cd3e13891026.htm

חורגת ממנהגי וכותבת כמה מילים בנימה אישית:
יש מי שאומר בימים אלו שהתקשורת הישראלית לא מסקרת מספיק את מה שקורה בעזה, בעוד שאחרים סבורים שהמציאות שם פשוט לא קלה לעיכול לאוזניים ישראליות.

התגובות האלו רק חידדו עבורי את מה שאני מאמינה בו תמיד: עיתונות ראויה לא נכתבת מתוך דעה אישית ולא מתוך הזדהות עם צד כלשהו, אלא מגיעה מתוך מחויבות עיתונאית פשוטה - לתווך את המציאות המורכבת, להביא קולות ולהצליב מקורות.

וכן, היא מעוררת תגובות לכאן ולכאן - ולעיתים גם זעם וכאב, וזה בסדר. המטרה שלי אינה לייצר התנגדות או הזדהות ולא להחליף את עמדת הקורא, אלא לאפשר לו מבט ישיר לתוך מציאות שמורכבת יותר מכל נרטיב אחד - ולתת לו את המקום לשפוט בעצמו.

ועכשיו, לקולות מעזה שהבאתי מעזה בכתבות שפרסמנו ב-N12 השבוע:
ח'אלד, תושב הרצועה שבולט בהתנגדותו העקבית לחמאס ומבקר בגלוי את ארגון בטרור, ממשיך להשמיע את עמדתו גם כשהמציאות סביבו הופכת למסוכנת יותר. "המצב הנוכחי ברצועת עזה הוא טרגי מאוד, הכול חסר בשווקים והמצב מפחיד מאוד. למה חמאס לא נענה עד היום לדרישות הישראליות כדי להגיע לעסקה, גם אם חלקית וזמנית? הפעם האחרונה שאכלתי ארוחה שלמה, כזו שאפשר לקרוא לה ארוחה, רק אורז וזה היה לפני חודשיים".

הוא אמר שרואה גם בחמאס אשם במצב: "חמאס הכניס אותנו לגיהינום הכי קשה שאפשר לדמיין מאז חידוש הלחימה במרץ. רובנו לא מצליחים להשיג אפילו ארוחה אחת ביום. כולם סובלים מרעב, זה הדבר הכי נפוץ בעזה ועכשיו יש גם משבר מים. אין מים לשתייה".

ח'אלד טען כי "היו אנשים שמתו מרעב במצב הנוכחי בעזה. הדבר הנכון עכשיו הוא להעביר אוכל לאזרחים בעזה. הגענו לשלב של רעב, אנחנו חיים את היום-יום בחיפוש אחר כל ביס שיכול להשביע, בעיקר בעבור הילדים. המבוגרים כבר לא מחפשים אוכל - הם מנסים רק להשיג איזו ארוחה פשוטה מאוד, כזו שמכילה אולי קצת קלוריות, רק מה שצריך כדי להישאר בחיים".

לדבריו, "אם עכשיו היה מולי מישהו מחמאס, הייתי אומר לו: 'אתה טרוריסט, מרגל. אני לא יודע מה האג'נדות שלך, אבל הן בטוח לא פלסטיניות - אלא איראניות וקטאריות. אתה לא משרת את העם הפלסטיני. אתה משרת את עצמך. שומר רק על החיים שלך ושל הקרובים שלך'".

כרים, צעיר עזתי, תיאר את המציאות סביבו: "המצב קשה מאוד. הרעב הגיע לשיא. אם יש לך כסף - אתה מקבץ נדבות. אם אין לך - אתה מת". לדבריו, התחושות ברצועה קשות במיוחד. "הרעב ניכר על הפנים של האנשים ברחוב. זה לא מצריך הסברים, מספיק להסתכל עליהם".

סמי עובייד, תושב עזה, אמר: "הבעיה בעזה היא שיש מחסור בסחורה, אין כסף לתושבים והמחירים אסטרונומיים. שק קמח במשקל של 25 ק"ג עולה 3,000-2,000 שקל, ק"ג סוכר עולה 400 שקל, סיגריה עולה 70 שקל, ליטר שמן זית נמכר ב-100 שקל, ק"ג חצילים ב-50 שקל, ק"ג תפוחי אדמה ב-70 שקל וק"ג עגבניות ב-100 שקל".

"אני שונא את חמאס ונגד חמאס, אבל יש גנבים ובוזזים, יש פאודה גדולה בכל עזה. הייתי בזיקים וקרוב לחיילים במרחק של 100 מטר, ראיתי את העזתים מתים מול העיניים ואדם מקבל כדור בראש ופגז".

לדברי עובייד, "ישראל אומרת שהיא לוחצת על חמאס, אבל לחמאס לא אכפת מאף אחד. אתם חושבים שח'אלד משעל שחי בדוחא דואג לתושבי עזה? אף אחד לא דואג להם. ממשלת ישראל גם אשמה בזה, מה הלחימה עושה חוץ מהריסת בתים? אנחנו חיים ברעב ואין עבודה".

ס', עזתי אחר שאני בקשר עימו מאז תחילת המלחמה: צעיר ורהוט, מתנגד מוצהר לחמאס שמשלם על כך מחיר אישי כבד.

"המצב בעיר עזה רע בגלל הרעב שהוא חמור מאוד. אנשים זקוקים לקמח ולמוצרי מזון", סיפר ס' בריאיון ל-N12. "כולם במצב רע - מבחינת אוכל, מבחינת התקיפות ומבחינת ההתנהלות של חמאס. זה לא חדש, אבל צובר תאוצה".

"כולם נמצאים במצב לא יציב. כולם נושאים בנטל של העקירה, כולם סובלים מהחום באוהלים, מהחום באופן כללי ומהיעדר אוכל. אז המצב גרוע יותר ממה שאני מתאר - בשטח, המצב ממש רע לצערי".

הוא אמר כי "בעלי המזומנים גובים עמלה של חצי מהסכום - כלומר, אם אתה רוצה למשוך 100 שקלים, אתה מקבל רק 50 שקלים. היו תקופות שבהן קיבלת אפילו פחות, 43 שקלים בלבד. זה חלק מהזינוק החד ביוקר המחיה. לפני יומיים, ק"ג קמח עלה 350 שקלים, זה יוצא בערך מעל 100 דולר במזומן. יחד עם עמלת המשיכה הבנקאית - זה מגיע ל-150 דולר, כלומר מעל 500 שקלים".

לדבריו, "משפחה של 10 נפשות, שרוצה רק לאכול אוכל בסיסי צריכה לפחות 2 ק"ג ביום. מה שאומר שצריך יותר מ-1,000 שקל ביום. אז ברור שהמצב רק מחמיר, אני והמשפחה שלי לא יכולים לקנות את המוצרים הבסיסיים".

ס' ניסה לתאר את המציאות המורכבת וניכר התסכול בקולו. "אנחנו חיים במצוקה קשה, המשפחה שלי במצב קשה", הוא אמר. זה מצב בצורת, נגמר הכול. אני רק מקווה שיכנס קמח בכמות מספקת כדי שלכולם יהיה, כי זו הסחורה היחידה שאנשים היום מסתכלים עליה. לא רוצים לא נוטלה, לא עוף - רק לחם שישקיט את הרעב".

הוא התייחס למחיר האישי שמשלם על הבחירה להשמיע את קולו ולמתוח ביקורת: "חמאס זימנו אותי בגלל הפעילות האחרונה שלי, בגלל המחאות שארגנתי. שלחו מישהו למקום מגוריי שאמר לי 'תבוא איתי'. ברחתי משם, הייתה סכנה ממשית לחיי ועכשיו אני מסתתר מהעין הציבורית"

באל-מואסי בח'אן יונס גוברת הדאגה סביב תנאי המחיה של העזתים במתחמים הומניטריים, בדגש על אזור אצדאא'. נטען כי מדובר באחד האזורים שנפגעו קשה מתמרון כוחות צה"ל, ונכון להיום שוהים בו רבים שהתפנו.

התושבים שנמצאים במרחב טוענים כי קיים מחסור חמור במים לשתייה ולרחצה, שנגרם בין היתר בשל מחסור בדלק הדרוש להפעלת משאבות, על רקע עומס חום כבד.

גם במתחם הקצבייה הטורקית שבמערב ח'אן יונס פורסמו קריאות לסיוע, לאחר שלפי הטענות נהרסו כ-2,000 מתוך 3,000 האוהלים שהוקמו בו, מה שהוביל לכך שעזתים רבים ששהו בו נאלצים לחיות ברחובות.

על פי מקורות ברצועה, כ-2,500 תושבים נמלטו בשבוע האחרון בצפון הרצועה למערב העיר עזה בעקבות הלחימה, אך גם במקומות שאליהם הגיעו, התמונה רחוקה מלהיות יציבה. מחירי האוהלים מרקיעים, בעזה מעידים על רעב הולך ומחמיר, וניכר שיש קרע פנימי בחמאס שרק מעמיק.

לפי העדויות ברצועה, תושבים שהתפנו מצפון הרצועה והגיעו לעיר עזה, נתקלו ביחס מזלזל ולעיתים אף עוין: אוהלים וציוד נמכרים להם במחירים מופקעים, יש מי שמסרבים למכור להם מזון או לאפשר כניסה לחנויות ולמתחמים, וחלקם נאלצים להתמקם במקומות שאינם ראויים למגורים.

מנגד, תושבים המתגוררים באזורים שאליהם הגיעו העקורים מדווחים על השלכות ישירות על חיי היום-יום. לדבריהם, מחירי המזון זינקו בחדות מאז גל העקירה האחרון וגם עבור האוכלוסייה המקומית - האפשרות להשיג מוצרי יסוד הופכת למורכבת יותר. הם הצביעו על כך שתופעות שליליות מזנקות בעקבות המצב, כמו מעשי גנבה, השתלטות על מרחבים ציבוריים והגברת תחושת חוסר הביטחון.

ערוץ אל-ערביה דיווח: הזרוע הצבאית של חיזבאללה הודיע ליו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי כי הוא לא ימסור את נשקו, גם במקרה של נסיכה ישראלית מדרום לבנון - והוא מוכן לעימות עם מדינת לבנון, אם היא תרצה בכך.

לפי המקורות שצוטטו בערוץ הסעודי ברי הודיע לשליח האמריקני תום בראק שהוא לא מבטיח שהנשק יישאר רק מצפון לנהר הליטאני לפני סוף השנה.

לדברי המקורות, יש זעם בתוך מדינת לבנון כלפי ההתעקשות של חיזבאללה שאותה הגדירו כ"החמצת ההזדמנות". לצד זאת, ציינו כי יש כוונה בנשיאות לבנון וראש ממשלת לבנון להגביל את הנשק, כך שיישאר בבלעדיות בידי המדינה, כאשר בעיני המדינה הלבנונית, חזרתה לחיק העולם הערבי לא תיפגע - גם אם חיזבאללה יתמיד בעמדתו העיקשת.

מקורות פלסטיניים המקורבים למו"מ אישרו לאל-מיאדין: חמאס ופלגי ההתנגדות העבירו למתווכות את תגובתם להצעה להפסקת אש. התגובה עסקה בעיקר בסוגיית כניסת הסיוע, מפות הנסיגה והערבויות להגעה להפסקת המלחמה

מקור פלסטיני לאל-חדת': תשובת חמאס כללה הערות בנוגע למנגנון הכנסת הסיוע ולנסיגה הישראלית ⁧וכן הערות לגבי הערבויות לאי-חזרה למלחמה

באל-ערביה מדווחים: תשובת חמאס נמסרה למתווכות ולא הועברה לישראל. המתווכות דרשו מחמאס לבצע תיקונים על מנת שהתשובה תהיה חיובית

קרן הסיוע האמריקנית לעזה GHF: מחר יתקיים יום ייעודי לנשים במתחמי חלוקת המזון

המתווך הפלסטיני-אמריקני בשארה בחבח תוקף את התנהלות חמאס: זה כמה ימים שהמתווכות ממתינות לתשובת חמאס והסחבת גובה מהעם הפלסטיני עשרות קורבנות מדי יום. אין כל סיבה משכנעת לעיכוב במתן התשובה או לדרישת תיקונים שאינם מהותיים, כל עוד מדובר במסגרת של 60 ימי מו"מ ללא הרוגים וללא שפיכות דמים, שבמהלכם יידונו כל הפרטים.

די לסחבת ולהמשך שפיכות הדמים. עלינו להתקדם לעבר עסקה שתאפשר לכולם לנהל מו"מ תחת ערבויות אמריקניות - במטרה להגיע להפסקת אש קבועה