הפרלמנט האיראני אישר הצעת חוק - שלפיה חל איסור להפעיל רחפנים אזרחיים ללא היתר מעל מרחבים השייכים לגופים צבאיים, ביטחוניים, משטרתיים או כאלו המסווגים

דובר המשטרה האיראנית: עצרנו סוכן מוסד בתחנת המטרו בטהראן. נטען כי הוא עסק בייצור כטב"מים וכלי טיס זעירים במערב המחוז, היה מחובר לגורם מקומי שפעל עבור המוסד, אסף מידע על פעילות מערכות ההגנה האווירית של איראן ודיווח עליהן, וכן שלח מיקומים מדויקים ורגישים

תקיפה במערב ג'באליה, צפון הרצועה

מקורות בחמאס ומארגוני טרור נוספים לעיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי: לא ניתן לדבר על פריצת דרך ממשית במשא ומתן לעסקה, בגלל העקשנות של ישראל להימנע מהפגנת גישה חיובית וברורה יותר כלפי הדרישות המרכזיות, ובראשן הפסקת הלחימה באופן מלא, נסיגת כוחות צה"ל מכל רצועת עזה, לצד שיקום הרצועה והסרת המצור מעליה.

לדבריהם, "התקווה להגיע להסכם עדיין קיימת, אבל ייתכן שהמגמה כעת היא לעסקה חלקית, בהתאם להצעה של השליח האמריקני סטיב וויטקוף, עם תיקונים שדרש חמאס - בעיקר הבטחה שהתקופה שנקבעה ל-60 יום תתקיים במלואה וללא הפרות ישראליות".

המקורות הוסיפו כי ארגוני הטרור בעזה דרשו גם שימי שחרור החטופים הישראלים ייפרסו במהלך ימי הפסקת האש, ושיחולו תנאי הפרוטוקול ההומניטרי מהפסקת האש בינואר 2025, שלטענתם ישראל לא עמדה בו במלואו.

לטענתם, "מוקדם לדבר על פריצת דרך, אבל קיימים מגעים ופגישות שנמשכות, לעיתים מסביב לשעון ובאינטנסיביות גבוהה, בניסיון להגיע להסכם".

תיעוד נוסף: תקיפות "חגורת אש" בעיר עזה

ערוץ של מנגנוני הביטחון של חמאס מזהיר הערב: פרסומים הכוללים מיקומים מדויקים של תקיפות, שמות מלאים או תמונות שחושפות מיקומים או מידע רגיש - מסייעים בפועל לישראל לאמת פגיעות, לעדכן נתונים מודיעיניים ולעדכן את בנק המטרות. הוא קרא לעזתים "לגלות אחריות ולא להפוך לכלי שמשרת את האויב"

בכיר חמאס בחו"ל מחמוד מרדאווי אמר בריאיון לאל-ג'זירה הלילה: "אנחנו שומעים כמו כולם את ההצהרות שמתפרסמות בזו אחר זו, אבל בפועל, המשא ומתן תקוע. עמדת ישראל שמיוצגת בידי נתניהו, היא עקשנית - הוא עדיין מתעקש להמשיך את המלחמה ואינו מוכן להפסיק אותה. זה תנאי יסוד בכל הסכם שהיה או שיהיה. עד עכשיו לא קיבלנו ממנו שום מסר מנתניהו שמעיד על הסכמה לעצור את המלחמה".

הוא הוסיף: "אנחנו עצרנו בשלב של דיון על הפסקת אש עם דרישה לערבויות ולביצוע בפועל. רק כשהערבויות יאושרו - נוכל להתקדם לפרטים. אפילו הפרטים עצמם עוד לא נידונו. כלומר, מה שקורה בתקשורת לא משקף את המציאות. הדרישות שלנו טבעיות: עצירת התוקפנות, חזרה לפרוטוקול הקודם, הכנסת סיוע וערבויות ממשיות וחזקות ליישום ההסכם".

כשנשאל לגבי הערבויות שחמאס דורש, הוא אמר: "שההסכם יכלול סעיף ברור ומפורש, שאינו משתמע לשתי פנים שבו האויב הציוני מתחייב להפסיק את המלחמה הזו. בנוסף, הסכם כזה צריך להיות מגובה בידי האחים (הערבים) והאמריקנים, בפומבי עם טקסט ברור וביצוע מקביל - לא כפי שרוצה האויב, שיקבל את כל דרישותיו וישאיר את הדרישות הבסיסיות של העם הפלסטיני מחוץ למשוואה".

מרדאווי נשאל אם חמאס יסכים לתנאים של ישראל - שחמאס לא ישלוט בעזה ביום שאחרי, יתפרק מנשקו ושחלק מההנהגה תעזוב את הרצועה, והבהיר: "זה דמיוני. פלסטין היא הארץ שלנו, לא נסכים לשום סעיף שפוגע בריבונות שלנו. לקחנו נשק בגלל שהאויב הציוני תקף את אדמתנו וזכויותינו. פנינו למוסדות הבין-לאומיים, לאו"ם, למועצת הביטחון ולא קיבלנו צדק. לכן. לקחנו את הנשק. רק אם תקום מדינה פלסטינית עצמאית - אז המדינה תחליט מה תעשה עם בנשק. עד אז. כל דיון בעניין הנשק הוא ויתור על זכותנו, ואין פלסטיני אחד שיסכים לזה".

"הסמליות של הנשק - זו זכותנו לחיות בארץ הזו, זו התנגדות לכיבוש ואנחנו מוכנים לשלם את המחיר על כך. רק אם יסתיים הכיבוש וייעלם מהמפה ההיסטורית - העם שלנו יחליט איך להתנהל. עצם הדיון בפירוק הנשק לא מקובל על אף פלסטיני".

מקורות דיפלומטיים לעיתון אל-אח'באר הלבנוני: קהיר מאמינה כי סימני "פריצת דרך" במשא ומתן להפסקת האש בעזה "נראים באופק", בצל שורת אינדיקציות שהיא מפרשת כ"שינוי אמיתי". לפי המקורות, למרות קיומם של מכשולים ממשיים, נראה שהרצינות הפעם גבוהה יותר והלחצים כבדים יותר, בזמן שבו ההימור הפוליטי על הפסקת אש נעשה ברור יותר בנרטיב של כל הצדדים, לעומת העבר.

המקורות ציינו כי בין האינדיקציות הבולטות - אישור ביקורו המסתמן של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בבית הלבן. קהיר רואה בצעד זה "לא רק פרוטוקולי, אלא כזה שמגיע בעיתוי רגיש, בעקבות מגעים אמריקנים אינטנסיביים בראשות הנשיא דונלד טראמפ שמטרתם לקדם הפסקת אש כחלק מחבילה שמצויה כעת במשא ומתן - הכוללת הפסקת אש, חילופי שבויים והרחבת הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועת עזה".

המקורות ציטטו בכירים מצריים שאמרו: "ארה"ב מפעילה לחץ ממשי הפעם, לא רק כדי להגן על האינטרסים שלה באזור, אלא גם בתגובה למבוכה הבין-לאומית הגוברת לנוכח האסון ההומניטרי בעזה, בזמן שהאו"ם, מדינות אירופה וטורקיה קוראים להפסקת אש מיידית".

מצרים ראתה גם ב"עלייה" בכמות הסיוע שישראל הכניסה לרצועת עזה ביומיים האחרונים "צעד מקדים לריכוך העמדות ולהכנת הקרקע למשא ומתן מעמיק יותר". היא מייחסת לכך "אינדיקציה לכך שחלק מהמכשולים ארוכי הטווח מתחילים להתפוגג, לפחות מבחינה טכנית, מה שנותן את הרושם שיש כוונה אמיתית מצד ממשלת ישראל להתקדם לקראת הסכם, גם אם רק חלקי".

קהיר סבורה כי "אישיותו של נתניהו שבעבר היוותה מכשול עיקרי להתקדמות במשא ומתן, עשויה כעת להיות חלק מהדחיפה לעבר הסכם, לאו דווקא מתוך שכנוע פנימי, אלא תחת משקל הלחץ האמריקני הגובר והצורך האישי של נתניהו להקל על הלחץ המשפטי והתקשורתי הפנימי שמופעל עליו".

"קהיר מבססת את ההערכה הזו על כך ש"ראש הממשלה הישראלי סופג ביקורת רחבה על ניהול המלחמה, ומבין שהופעה בבית הלבן בהקשר של הפסקת אש עשויה להעניק לו לגיטימציה בינלאומית כלשהי ולשמש כמרווח נשימה פוליטי לנוכח בידודו הגובר בזירה הפנימי".

מנגד, קהיר סבורה שחמאס, שעדיין מתעקש על ערבויות כתובות להפסקת הלחימה, מבין שכל הסכם, גם אם חלקי - עשוי "להניב הישגים ישירים לפלסטינים, בין אם ברמה של הפסקת התקיפות, הכנסת סיוע הומניטרי או תחילתו של מהלך לחילופי שבויים. קשה להתעלם מהישגים אלה, ויש אפשרות לנצל אותם כהישג מדיני והומניטרי בשלב הנוכחי".

המקורות ציינו כי ארגון הטרור מעורב כעת יותר, גם אם בזהירות - בדיון על פרטי ההסכם, עם חזרתם של המתווכות למסלול המשא ומתן והצגת הצעות חדשות.

על רקע זה, קהיר הגבירה את מאמציה הדיפלומטיים בתיאום עם דוחה וושינגטון, במטרה "לנצל את הרגע" שאותו רואים הבכירים המצריים כ"הזדמנות אסטרטגית, במיוחד לנוכח השינוי הגלוי בשיח הישראלי, העלייה במעורבות הבינלאומית, והנכונות של הצדדים לוותר על חלק מתנאיהם הראשוניים - כל עוד תתקיים מסגרת לחצים בינלאומית שתבטיח מחויבות הדדית".

לכן, מצרים וקטאר פועלות ל"קירוב בין העמדות בצורה שלא תיתפס כוויתור חד-צדדי של אף צד, אלא תוצג כמהלך טקטי ראשון לעבר רגיעה רחבה יותר בעתיד".

מקורות סוריים לעיתון אל-אח'באר הלבנוני: מתקיימים דיונים אינטנסיביים הרחק מעיני התקשורת, במעגלים הקרובים לשלטון החדש בסוריה, לגבי ההתעקשות של ארה"ב לכינון הסכם שלום בין סוריה לישראל.

לטענת המקורות, בניגוד למה שמועבר בידי שליחים בין-לאומיים, שלפיהם הנשיא הסורי אחמד א-שרע מברך על רעיון כינון יחסים עם ישראל - הדיונים שמתנהלים בפועל הראו כי מהלך כזה לא זוכה לקונצנזוס אמיתי, אפילו לא בתוך הצוות שנאמן לא-שרע.

המקורות ציינו כי מקורבים לנשיא "מפצירים במתווך האמריקני לשקול אפשרויות מתונות יותר", ובהן למשל הכרזה על הסכם בנוגע להסדרים ביטחוניים הקשורים לאזורים שבקרבת הגבול - הסדרים שמטרתם חזרה להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974. במסגרת זו תיסוג ישראל מכל השטחים שאליהם נכנסה מאז 8 בדצמבר 2024, ובתמורה תכריז סוריה על סיום "מצב העוינות" עם ישראל.

בתשובה לשאלה על היקף ההתנגדות האפשרית לצעד כזה מצד א-שרע, אמרו המקורות: "העניין לא נוגע לסוריה בלבד. מצד אחד, מדובר בסוגיה פנימית רגישה שקשה להצדיק אותה בעיני הציבור, גם אם תקושר לפרויקטים של שיקום המדינה - בהתחשב בכך שהמלחמה בעזה עדיין נמשכת ותקיפות מתבצעות גם בלבנון, איראן וסוריה. מצד שני, יש לעניין גם היבטים הקשורים לטורקיה - אנקרה אינה מעוניינת שדמשק תהיה תחת השפעתה של ישראל, במיוחד כאשר המחנה הפרו-טורקי בסוריה רואה בצעד כזה סימן לכך שסוריה תהיה כפופה לניהול ביטחוני, פוליטי וכלכלי של ישראל וערב הסעודית".