הטיעון שלפיו "בשם הדמוקרטיה" אין לנבחרי הציבור סמכות להחליף את ראש המשטרה החשאית, הוא שיא חדש של טמטום, צביעות וחוסר בושה של אוליגרכיה גוססת.

זה טיעון מטורלל לגמרי אפילו אם רונן בר לא היה האחראי הישיר למחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה. אין פלא שמחאת קפלן גוססת - יש גבול לשקרים שניתן למכור לציבור.

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "הנחיתי את צה"ל לתפוס שטחים נוספים בעזה, תוך פינוי האוכלוסייה, ולהרחיב את אזורי הביטחון מסביב לעזה לטובת ההגנה על היישובים הישראלים ועל חיילי צה"ל. ככל שהחמאס ימשיך בסרבנותו לשחרור החטופים הוא יאבד יותר ויותר שטח שיצורף לישראל"

האיראנים תרגמו מילה במילה את המכתב של רונן בר
https://t.me/mhrezaa2/179190?single

ד"ר עינת סולניק
התמחתה בעליון
יועמ"ש של "לובי 99"
"כמה ביביסטים עשו כסף בחיים שלהם שלא על דרך שוד וביזה? כמה ביביסטים יצרנים יש בעולם הזה?"

#

בני תרבות מקיאים מקרבם נוכלים מסוגה של איילת שקד.

כותב ד”ר רן ברץ:
״באותה מידה בדיוק מזכיר הממשלה יכול להוציא צו שמקפיא את החלטת השופטת שטייניץ עד לבירור העניין בישיבת הממשלה הקרובה, שבה ייקבע אם הצו הוצא כדין או שלא.
‏בית המשפט מוזמן להגיש את טענותיו בעניין לפני הדיון דנן, אבל צריך להיות ברור שאת נציג בית המשפט בדיון תמנה הממשלה.
‏אם הממשלה תפסוק שהצו של שטייניץ הוצא שלא כדין, יושתו על בית המשפט הוצאות הדיון.
‏ואולי כדאי שבדיון הזה גם יחשבו על הוצאת שופטים לנבצרות, דיון מקדים ותיאורטי, שבו הממשלה תגדיר לעצמה את הסמכות העקרונית.
‏אבל האמת היא שכל האנלוגיות האלה למה שבית המשפט עושה לא בדיוק תופסות. כי בעוד שראש הממשלה וחברי הממשלה מונו כחוק, נשיא בית המשפט העליון וסגנו לא מונו כחוק. אז האנלוגיה אפילו לא מתחילה״.

.
סבא אהרן ברק בישל דייסה.
נתן לזה, נתן לזה...
ולמי לא נשאר?
(סיפור לילדים לפני השינה)

מחאת קפלן מתה

הערב בקבינט שישי

@NavehDromi
@i24NEWS_HE

avishai matia 🔗

פיד ימין - The Right Way
בטלגרם: https://t.me/FidYamin
בוואטסאפ: https://did.li/FidYamin
לשיתוף בWhatsApp 💬

האנשים שמתווכים לנו את המציאות מסלפים את תמונת העולם. לסגור עם השלט.

מן הארכיון: קאטרגייט של גנץ.
אבל יש קטארגייט, ויש קטארגייט. וזה לא אותו דבר, אומרים לכם!

תיעוד מרהיב מעזה: רגע התקיפה העוצמתית בשכונת שג'אעיה, מוקדם יותר

פיד ימין - The Right Way
בטלגרם: https://t.me/FidYamin
בוואטסאפ: https://did.li/FidYamin
לשיתוף בWhatsApp 💬

כמה שבועות אחרי פתיחת המלחמה, סגרתי על ראיון בלעדי ב"פגוש את העיתונות". עם נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר. כידוע, אצל בנט מילה זה מילה והבטחה ליבתית זה הבטחה ליבתית, ובכל זאת הופתעתי כשביום שישי הוא התקשר: "ממש מצטער, עמית, אני בג'ט לג נוראי מטיסה, אתראיין אצלך בשבוע הבא, מילה שלי". שנה ורבע חלפו, והמסכן טרם התגבר על היעפת.

האמת, אני יכול להבין את בנט. אם בוחנים את הסקרים, נניח את זה האחרון של מנו גבע, בערך מחצית ממצביעיו הפוטנציאליים תמכו בבחירות האחרונות בגוש נתניהו ומחצית בגוש היריב. רק משוגע או אדם ערכי במיוחד יבוא להתראיין כאשר ברור לגמרי שכל אמירה שלו תרחיק חצי מבוחריו. זה מגונה ברמה העקרונית, אבל פוליטית זה חכם.

לכן, כאשר ראש הממשלה לשעבר וראש ממשלת הסקרים הנוכחי פרסם 17 דקות אחרי כניסת שבת בירושלים פוסט ארוך במיוחד ברשת האיקס נגדי, האינסטינקט הראשון של ג'ינגים כמוני הוא להשיב מלחמה בחמת זעם. אבל מזל שיש שבת, כי במהלכה דווקא הסקרנות שלי כפרשן פוליטי התעוררה: מה קרה, בעצם, שהאיש לא אומר מילה על עסקת חטופים, מתחמק מכל עמדה על הלחימה בצפון, לא אומר דבר על סיפוח או טרנספר, אבל הנושא היחיד שאליו התייחס בלי להתחמק ובלי להתבלבל הוא הפרשן הפוליטי של חדשות 12? אפילו אני לא מעריך את עצמי עד כדי כך. האיש שלא אמר כמעט מילה על סרבנות בשנת המחאה ולא אומר כלום בימים אלה, שלא מעיר לגופם של גולן ונתניהו - מדבר דווקא על עיתונאי?

הסיבה המיידית להתקף הטנטרום היא כמה תזכורות עבר שהעליתי על מתקפות משולחות רסן שלו מן העבר נגד בג"צ, בעוד היום איילת שקד (אותה הוא מכנה "האובססיבית" בקבוצות ווטסאפ של מקורביו) קוראת לכבד את פסיקת בג"צ. במקביל העליתי גם תזכורת לימים שנתניהו העלה על נס את בג"צ. כיסיתי כבר שישה ראשי ממשלה ואצל כולם העסקתי את הארכיון שעות נוספות. שרון היה נוהג להתעלם עד שאתה לא בטוח שבכלל שידרת, אולמרט לא התייחס, נתניהו לא הגיב, לפיד היה מחייך בביטול, ברק מחליף איתך דאחקות. היחיד שיצא מעורו הדק הוא בנט.

אז למה?

הנה ההסבר לדעתי. בנט משול כעת למי שבחדר החקירות של התקשורת, בעצת יועציו, חייב לשמור על זכות השתיקה כדי לא לפגוע בעצמו. אבל לבנט יש פחד קמאי מהתקופה שבה כיהן כראש ממשלה עם שישה מנדטים ימניים בממשלת מרכז שמאל: אז, כל מי שהצביע לו לא סימפט אותו ומי שסימפט אותו – לא הצביע לו. התוצאה הייתה שבנט הפך לראש הממשלה הראשון בהיסטוריה של ישראל שלא העז להתמודד מחשש שלא יעבור את אחוז החסימה. הוא חושש שגם הפעם יישאר קירח משני הכיוונים, אלוף הארץ בסקרים ועם התרסקות בקלפי, כמו בכל הפעמים הקודמות.

אז הוא לא מדבר בחקירה, אבל מזמזם לעצמו מנגינה. והמנגינה שבנט מזמזם היא קפלניסטית. אולי זה קשור לעובדה שכל יועציו היום הם אנשי המחאה, שאייל ולדמן מגדולי התורמים הוא חברו הקרוב לדרך הפוליטית החדשה. אולי לאמוציות שיש לו כלפי המחנה שאת קולותיו לקח. זו הסיבה שבגללה, שעתיים לפני שמתקפת הביפרים יצאה לדרך, בנט מתראיין בעיתון גרמני ומציע שם לשקול את האפשרות של הפסקת אש "ולהילחם ביום אחר". הוא הכיר, כמובן את תכנית הביפרים, אבל יש בייס חדש שרצה בסיום המלחמה.

בנט משול בעיניי למי שממלא מול מפגיני קפלן טופס טיולים שבו הוא מזדכה על הציוד מפעם: ברטוריקה כלפי נתניהו ("ממשלת החורבן"), בסירוב המוחלט שלו לתמוך בסיפוח, רעיון שהוא הכניס לפוליטיקה הישראלית, ועכשיו במתקפה עליי. אני לא כל כך מודאג מזה עיתונאית. הרי מי שהכניס את ההשתלחות הפראית בעיתונאים לספר הכלים של פוליטיקאים בישראל זה לא ביבי 2017 אלא בנט 2015. כמה מגדולי מותקפיו הם היום גדולי מתודרכיו.

הסיבה שבגללה בנט קופץ בחמת זעם כשמזכירים לו את עמדותיו שלו, ולא ממש מזמן, איננה שמצביעיו החדשים ייזכרו שהיה פעם ימני. הם זוכרים. הבעיה היא, כמו שאמר פעם ידידי אמנון אברמוביץ', שאנשים אוהבים את הבגידה, אבל את הבוגד הם לא אוהבים.

כל השתפכות הזעם הזו נובעת מהחשש שהם יתפסו את הסוד הגדול בתכנית האסטרטגית שלו בבחירות האלה: כשם שבבחירות 2021 הוא לקח את קולות מצביעי הימין כדי לעמוד בראשות ממשלת מרכז שמאל, כעת התכנון האסטרטגי, אם לא יצליח לכבוש את ראשות הממשלה, הוא לקחת את קולות מצביעי המרכז וללכת לממשלת ימין. על כן הוא חייב לשרוף לעיניהם את כל הגשרים, גם אם זה 17 דקות אחרי כניסת השבת בירושלים.

*ראש הממשלה בנימין נתניהו בפנייה לאזרחי ישראל:*
*״יש לי הערב חשיפה דרמטית של עובדות שיטלטלו אתכם״.*

צילום: תקשורת ראש הממשלה.

לקרוא כל מילה! חיים רמון:

‏בעקבות הוויכוח הסוער אודות הפסקת כהונתו של רונן בר בראשות השב"כ נזכרתי שהייתי שותף לדיונים בוועדה של הכנסת שעסקה בחקיקת חוק השב"כ. פשפשתי בפרוטקולים של הכנסת ולא האמנתי למראה עיניי – מני מזוז, אז המשנה ליועמ"ש ולימים היועמ"ש בעצמו ושופט בבית המשפט העליון, מסביר באופן חד וברור כיצד משרד המשפטים שסייע בהכנת החוק, מציע לכתוב ביחס לסיום כהונתו של ראש השב"כ "רק הוראה כללית, שהממשלה – לא ראש הממשלה – רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום כהונתו. בלי להיכנס לעילות, אם זה מסיבה א', ב' או ג'".

בסופו של דבר, כך אכן נקבע בסעיף 3(ג) בחוק: "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו".

אני הייתי אז חבר בוועדה המשותפת לועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט שהוקמה לעניין חוק השב"כ, שנידון בין 1998 ל-2002.

במהלך הדיונים, מני מזוז המליץ לנו חברי הכנסת שלא לקבוע בחוק עילות מוגדרות לסיום כהונתו של ראש השב"כ, משום שהעיקרון המנחה שיש לקבוע בחוק הוא שראש שירות לא יכול לכהן אם אין לו את אמון הממשלה. כל חברי הוועדה קיבלו את עמדתו, וכך נקבע בחוק.

בכירי השב"כ והיועצים המשפטיים של השב"כ שהשתתפו בדיונים על ניסוח החוק מאוד לא אהבו את סעיף 3(ג) שמסמיך את הממשלה להדיח את ראש השב"כ לפני תום כהונתו, וניסו בטיעונים מטיעונים שונים להביא לביטולו. אבל חברי הכנסת, הייעוץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים, דחו את עמדתם והיה ברור להם שחייבים לקבוע בחוק ברחל בתך הקטנה שהממשלה יכולה להדיח את ראש השב"כ, בכל סיטואציה שהיא. כאשר עוזר ראש השב"כ העלה מצב שראש השב"כ "עושה חקירה מיוחדת, בעלת רגישות פוליטית, והממשלה לא מעוניינת שהוא ימשיך בזה ומחליטה על פיטוריו" והציע להתנגד לסעיף הזה, השיב לו חבר הכנסת טומי לפיד, אביו של ראש האופוזיציה הנוכחי, בפסקנות: "לא ייתכן שלממשלת ישראל לא תהיה סמכות לפטר אותו". כאשר יועמ"ש השב"כ טען שאין צורך לקבוע בחקיקה את סמכות הממשלה להדיח את ראש השב"כ לפני תום כהונתו משום שלפי "כללי פרשנות מקובלים הגוף הממנה הוא הגוף שיכול לפטר", המשנה ליועמ"ש מזוז לא היה מוכן לשמוע על כך וענה לו: "חייבים לכתוב במפורש".

בישיבה מוקדמת יותר של הוועדה, מזוז היה נחרץ עוד יותר: "הנחת המוצא היא שראש שירות, כמו מספר תפקידים נוספים, לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה".

מזוז אף הגדיל וציין כי בסמכות הממשלה לפטר ראש שב"כ אפילו באופן חפוז: "הממשלה היא הממנה לפי הצעת ראש הממשלה, אז גם הפסקת הכהונה תהיה לפי הצעת ראש הממשלה. אם זה עניין חיוני יכול ראש הממשלה לכנס ישיבה דחופה, אפילו במשאל טלפוני".

לפיכך, בדיון הקרוב בבג"ץ על פיטורי ראש השב"כ אני ממליץ לממשלה לקחת את עו"ד מני מזוז לייצג אותה, כדי שיסביר לחבריו בבית המשפט העליון לא רק מדוע הממשלה יכולה להדיח ראש שב"כ מהיום להיום, בלי לציין שום עילה, אלא שבמדינה דמוקרטית שבה השלטון האזרחי הוא השולט על ארגוני הביון, לא ניתן לכפות על ממשלה נבחרת ראש שירות ביטחון פנים שהיא אינה רוחשת לו אמון.

מתוך מאמר שפרסמתי באתר "דיומא".

קטע נפלא מתוך ספרו החדש של יובל שטייניץ, שר האוצר בתקופת ״המחאה החברתית״ בתחילת העשור שעבר, שבו מתאר את התגייסות התקשורת בישראל לשלהב את המחאה נגד הממשלה.

הנה הדוגמה שהביא: ״גם הריאיון כשלעצמו היה לא פשוט. המראיינת, אשרת קוטלר, הרשתה לעצמה לקטוע את דברי על ימין ועל שמאל, כשמאחורי הוקרנו צילומים מההפגנות בתור רקע. ואולם מנת הרעל העיקרית הוגשה לי דווקא עם תום הריאיון, כשהמהדורה יצאה להפסקת פרסומות. *"תשיגו לי כמה מפגינים שיגידו ששטייניץ שקרן!" שמעתי ביחד עם עוזריי את קולה של אשרת קוטלר בוקע ממסך הטלוויזיה שהיה תלוי בפינת חדר האיפור, "שיגידו למצלמה שהם לא מאמינים לאף מילה ממה שאמר בריאיון!"*
מישהו מהכתבים הסביר לה, שהאנשים שמשתתפים בהפגנה לא יכלו לצפות בריאיון שהסתיים זה עתה.

"לא משנה", ענתה לו השדרנית האובייקטיבית, *"אז שפשוט יגידו שהם לא מאמינים לאף מילה של שטייניץ ושל נתניהו".*

-
ואני מוסיף: מי שחושב שמדובר בחריגה אחת ויחידה מהאתיקה העיתונאית, או בפעם הראשונה שהתקשורת המרכזית בישראל מתגייסת נגד ממשלה ימנית, אינו אלא טועה.

הבעיה היא התקשורת.

אדוני רה״מ. יש לי הצעה שאפילו השופטת שטייניץ לא תוכל להתנגד לה. אחרי הכל היה זה בעלה, ח״כ שטייניץ, שהבהיר כי לרה״מ סמכות להשעות את ראש השבכ. הממשלה רשאית לפטר, אך לרה״מ הסמכות להשעות!
הפרוטוקול מונח לפניכם.
אציע לרה״מ על יסוד כוונת המחוקק, והבהרתו של שטייניץ להודיע לראש השב״כ על השעייתו לאלתר.
אין כמו לנצח את שלטון בגץ בכלים שלו.

טלי גוטליב 🔗

פיד ימין - The Right Way
בטלגרם: https://t.me/FidYamin
בוואטסאפ: https://did.li/FidYamin
לשיתוף בWhatsApp 💬