לידיעת ציבור עוקבינו-
הרשות הפלסטינית היא שמימנה את בניית בית המחבל מחדש (זה שנהרס הלילה)

הרשות הפלסטינית וחמאס מגנים את הרס בית המחבל שרצח את החייל רונן לוברסקי. בכיר הרשות סאיב עריקאת: "מדובר בהמשך הענישה הקולקטיבית נגד העם הפלסטיני". דובר חמאס בעזה חאזם קאסם הגדיר את הריסת הבית "טרור נפשע" וטען כי הוא ייבנה מחדש

ההפגנות בלבנון: כלי תקשורת לבנוניים מדווחים כי מפגינים חוסמים את הכבישים בבירה ביירות, בצידון שבדרום המדינה ובעוד נקודות ברחבי לבנון במחאה על המצב הכלכלי והשחיתות הפוליטית זה היום השמיני ברציפות. כוחות הצבא, בד בבד, מנסים לפתוח כבישים שנחסמו במהלך ההפגנות. בתוך כך, אתר החדשות הלבנוני 'א-נשרה' דיווח כי כמה מפגינים הנמנים עם תומכיו של הנשיא מישל עון התווספו הבוקר מול ארמון הנשיאות בביירות והשמיעו קריאות תמיכה בו. בצהריים צפוי עון להעביר מסר לאומה.

בכיר הרשות הפלסטינית חוסיין א-שייח אומר כי הרשות תשוב ותבנה את ביתו של (המחבל) שנהרס הלילה, על פי החלטת ראש הרשות אבו מאזן. דחפורי הכיבוש לא ישברו אותנו ולא ניכנע. הנחישות שלנו עולה על הטנקים והדחפורים שלהם.

ההפגנות בלבנון נכנסות היום ליומן השמיני וכמו שאנחנו כאן בישראל מפנים את מבטנו צפונה, גם האזרחים בשאר מדינות האזור מביטים לעבר לבנון, וחווים את דעתם על המתרחש בה.

אז, איך הם רואים את מה שקורה שם?

נתחיל מנקודות המבט הרציניות יותר של משתמשי רשת ממדינות ערב שרואים את המחאות הללו כחלק מגל מחאות רחב יותר שפוקד את השכונה שלנו בתקופה האחרונה. משתמשי רשת מכווית ומתימן למשל אמרו שלדעתם הגל הזה התחיל בסודאן בדצמבר האחרון, שם יצאו האזרחים למחות על המצב הכלכלי הרע במדינה. משם המחאות, לפי המשתמשים, המשיכו לאלג'יריה, בה יצאו בפברואר האחרון האזרחים לרחובות במטרה למנוע מהנשיא דאז, עבד אלעזיז בותפליקה, להתמודד בפעם החמישית ברצף לתפקיד נשיא המדינה וכעת לטענתם הגיע גל המחאות הזה ללבנון.

צריך להגיד שבשתי המדינות הללו, סודאן ואלג'יריה, נראה שהמחאות צלחו, או לפחות צלחו חלקית.

נשיא סודאן לשעבר, עומר אלבשיר, הופל. גם שני גנרלים שניסו לתפוס את מקומו אחריו הוחלפו וכעת שולטת במדינה ממשלת מעבר (שאמורה להיות) זמנית. באלג'יריה התפטר בותפליקה חודשיים לאחר תחילת המחאות ומאוחר יותר הלך לעולמו, בזמן שהמחאות עדיין מתקיימות.

משתמשי הרשת ייחסו את המחאות הללו להתעוררות תודעתית שנוצרה לטענתם בקרב אנשי מדינות האזור בזמן מחאות האביב הערבי.

האם יש להסיק מתוצאותיהן של המחאות במדינות הנ''ל על האפשרויות לתוצאות המחאות בלבנון? אין לדעת, ימים יגידו.

לעומת הדעה הרצינית הזאת, היו כאלה שייחסו פחות רצינות למחאות בארץ הארזים. משתמשים מסומליה וממצרים ייחסו למחאות בלבנון אופי יותר מסיבתי ופסטיבלי והשוו את המחאות שם לפסטיבלים כאלה ואחרים במדינות המוצא שלהם.

פרט מעניין הוא שברוב המחאות האחרונות הללו שפוקדות לאחרונה את אזורנו, בסודאן, בלבנון וגם במהומות שראינו בעיראק בשבועות האחרונים, מי שהופכות לסמלי המאבק הן הנשים. בסודאן למשל זאת הייתה מפגינה בשם אלאא' סאלח, היא עמדה ושילהבה את המפגינים באמצעות שירים ששרה, בעיראק זאת הייתה אישה מבוגרת שחילקה ממחטות למפגינים, ובלבנון הפכה לאייקון אישה שהכתה את שומרו של שר החינוך הלבנוני בחלציו לאחר שהוא יצא עם נשק שלוף לעברה ולעבר חבריה המפגינים.

לסיום, לא נראה שהמחאות, יש שיגידו המסיבות בלבנון, נרגעות כרגע. ימים יגידו מה יהיו תוצאותיהן.

בתמונות:
הנשים שהפכו לסמלי המחאות בסודאן, לבנון ועיראק.

בעיראק מתכוננים להפגנות שייערכו מחר אשר קרא להם המטיף השיעי מוקתדא א-סדר כהמשך להפגנות שפרצו במדינה לפני יותר מחודש במחאה על המצב הכלכלי והשחיתות הפוליטית. א-סדר קרא להמונים לפני כמה ימים לצאת להפגנות המוניות מחר ברחבי המדינה, בד בבד, הוא הפציר במפגינים להימנע מאלימות במהלך המחאה. כמה מפגינים כבר הגיעו לכיכר תחריר בבגדאד, כך דיווח אתר החדשות העיראקי א-סומרייה. בתוך כך, משרד הפנים העיראקי הכריז על כוננות שיא לקראת מחר.

נשיא לבנון, מישל עון, קורא למפגינים לפתוח בהידברות ישירה עמו באמצעות נציגים שייפגשו עמו ויציגו את דרישותיהם לפניו. עון אמר למפגינים כי מסמך הרפורמות שגיבשה ממשלת לבנון בראשות סעד אל-חרירי הוא רק הצעד הראשון להצלתה של לבנון. הוא הגדיר זאת כהישג ראשון של המפגינים .עון התחייב לערוב לכך שהרפורמות ייושמו ואמר למפגינים שהם יפקחו על יישום הרפורמות והכיכרות ימשיכו להיות פתוחות לפניהם: "אם תהיה סחבת או עיכוב, אני, מתוקף תפקידי, אהיה ערב לכך שהן ייושמו. אני אדבר אתכם בגילוי לב על כל מה שמתרחש ואשקיע כל מאמץ כדי ליישם את הרפורמה". עון גם הבטיח בנאומו שכל מי שגנב מכספי המדינה, יועמד לדין: "בואו נחשוף את כל החשבונות של הבכירים וניתן לרשויות השופטות לקבוע". עון לא התייחס במפורש לדרישת המפגינים שהממשלה תתפטר, אך ציין כי "כיוון שהרפורמה היא פעולה פוליטית מובהקת, הכרחי לבחון את המציאות של הממשלה הנוכחית, על מנת שהרשות המבצעת תוכל להמשיך לשאת באחריות, בהתאם לחוק". המפגינים בכיכר ריאד א-סולח בביירות הגיבו בביטול לדבריו של עון ואמרו כי נראה שהוא אינו רואה את המחאה ולא יכול לעשות דבר פרקטי. "הנשיא שעומד בראש הרשות העליונה ביותר לא יכול לעשות דבר. אם אתם לא יכולים לעשות דבר, אז תעופו, אמר אחד המפגינים.

ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, התקשר לנשיא לבנון, מישל עון, ובירך אותו על קריאתו לבחון את המציאות הממשלתית הנוכחית, בהתאם למנגנונים החוקתיים הקיימים.

ההפגנות בלבנון: כלי תקשורת לבנוניים מדווחים על חיכוכים במוקד המרכזי של המחאות בביירות, כיכר 'ריאד א-סולח', בין תומכי מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, לבין מפגינים אחרים. ערוץ MTV הלבנוני דיווח על פצועים כתוצאה מהחיכוכים. על פי הדיווחים, חלק מהמפגינים השמיעו קריאות נגד נסראללה.

לפני שבועיים - סטודנטים מאוניברסיטת ביר זית מבקרים בבית המשתפץ של משפחת אבו חמיד. ראייה שהאמא ושבעת ילדיה שאחד נהרג והשאר היו או ישנם בכלא הישראלי מהווים סמל פלסטיני לאורך כל השנה

בתוך כל ההמון שפוקד את רחובותיה של ארץ הארזים כבר למעלה משבוע, אפשר למצוא גם כמה סיפורים אנושיים מרגשים.

אחד מהם הוא של אישה ששמה באדיה פחס. היא לא ראתה את בנה 11 שנים בגלל חוק בלבנון שקשור לתנאי המשמורת של נשים על ילדיהן במקרה של גירושים והוא תקף רק לגביי נשים שיעיות במדינה. באדיה הגיעה להפגנה בעיר נבטיה הנמצאת בדרום לבנון והרימה בה שלט עליו היה כתוב "אני רוצה לראות את בני איאד".

נבטיה היא עיר לא מאד גדולה, 40,000 תושבים יש בה, וכך, לאחר שהרימה את השלט החלה "לרוץ" השמועה בקרב המפגינים על האישה שמחפשת את בנה. המאמצים למצוא אותו צלחו ולבסוף היא ראתה אותו בפעם הראשונה מזה 11 שנים.

היא תיארה את המפגש איתו בפוסט ברשתות החברתיות בו כתבה "לא ידעתי מה לעשות ומה להגיד, פחדתי לבכות ופחדתי לצחוק, פחדתי לחבק אותו. שאלתי אותו אם הוא מזהה אותי והוא ענה:"כן". עיניי החלו לדמוע."

הסיפור הזה מייצג תופעה רחבה יותר בהפגנות האחרונות בלבנון, תופעה של יציאה נגד ה"עדתיות". לבנון היא מדינה שחיים בה זה לצד זה אנשים המשתייכים לדתות ולעדות שונות ומגוונות. העדתיות מתבטאת גם בשיטת הממשל של לבנון: על ראש הממשלה להיות מוסלמי סוני, על הנשיא נוצרי מרוני ועל יו''ר הפרלמנט מוסלמי שיעי. בפוסט שלה היא מגדפת את העדתיות, את מערכות החוק והשלטון ואת ההלכה הדתית שלדבריה הביאו לכך שלא תוכל לראות את בנה במשך 11 שנים.

מפגינים במדינה אומרים שהם לא רוצים יותר לראות אחד את השני כשיעים, סונים, דרוזים או נוצרים אלא כעם אחד - כלבנונים. ומי שמגלם בסיפור הזה את תפקיד האויב שסביבו הלבנונים מתאחדים היא הממשלה.

------

את הסיפור הבא, המדגים גם כן בצורה יפה את הסלידה מתופעת העדתיות במדינה הביא רועי קייס שלנו ב-2015 באתר "ישראל חופשית":

סיפור מעניין נוסף הנוגע לסלידה מה"עדתיות" במדינה התרחש במאי 2013, אז רצו בני זוג לבנונים, סוני ושיעית, להינשא נישואים אזרחיים במדינה, מה שלא היה אפשרי עד אז.

מה עשו, אם כך, בני הזוג הלבנוניים?
הם מצאו פרצה בחוק הלבנוני האוסר על בני זוג להינשא נישואים אזרחיים אלא אם הם חסרי דת.

הזוג השתמש בפרצה הזו בכדי לעקוף את החוק, וכך הגיעו בני הזוג לאחת מלשכות רשות האוכלוסין שבבקעת הלבנון, שם מחקו את עדתם מהמסמכים הרשמיים שלהם והיו לזוג הראשון שנישא נישואים אזרחיים בארץ הארזים.

נשיא המדינה דאז, כמו גם השר הפנים, ברכו על התקדים והיו זוגות נוספים שעשו שימוש באותה לקונה בחוק בכדי להינשא נישואים אזרחיים, אך כמאמר השיר: "לפעמים החגיגה נגמרת". לאחר ביקורות שהופנו כלפיו, החליט שר הפנים דאז להפסיק לתת אישורים לזוגות שרצו להינשא בדרך המדוברת.

ההחלטה הזו, הביאה לכך שילדים של זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים אך לא קיבלו אישור רשמי לכך ממשרד הפנים, לא היו יכולים להנות מזכויות שמקבלים ילדים להורים לבנונים שנישאו כנהוג - בהתאם לדת.

במהלך השנים היו נסיונות להביא לאישור חוק נישואים אזרחיים אצל השכנה מצפון אך כולם ירדו מהפרק ורובם זכו לגנויים חריפים מצד גורמים דתיים במדינה.

בינתיים, המחאה הנוכחית בלבנון מספקת לנו הצצה יפה ומעניינת לשכנה מצפון שאזרחיה נמצאים ברחובות כבר למעלה משבוע "באש ובמים".

גם בעיראק החלו הפגנות הערב, לאחר סבב הפגנות קודם שנגמר ביותר מ-150 הרוגים. המפגינים החלו לזרום לכיכר א-תחריר בבגדאד. המפגינים, שמצוידים בדגלי עיראק, גם השמיעו קריאות נגד מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה של איראן, קאסם סולימאני. "יא קאסם סולימאני, המדינה הזו (איראן) סובלת". כרגע מדובר בעשרות אולי מאות בודדות.

מהמדורה: הכתבה שלי ושל רועי קייס על היבה לבדי, ירדנית ממוצא פלסטיני, שנחקרת כבר שבועות בשב"כ בחשד ל"עבירות ביטחוניות חמורות". ביררנו עם משפחתה מה הם אומרים על מעצרה ועל ההסתה שלה ברשתות החברתיות