השחקנית המצריה ממוצא יהודי ליילא מוראד ממשיכה לעורר עניין גם עשרות של שנים לאחר מותה. בימים האחרונים פורסם חוזה הנישואין בינה לבין בעלה הראשון, השחקן והמפיק אנוור ווגדי בשנת 1945, ופרטיו עוררו שובל של תגובות ברשתות החברתיות.
החוזה קבע כי חיי הנישואין של הזוג הצעיר יתנהלו על פי חוקי השריעה האיסלאמית, וכבר בסעיף הראשון הביעה מוראד את הסכמתה לכך שווגדי יוכל להיות נשוי במקביל לעוד שלוש נשים נוספות, בין אם הדבר יהיה לרצונה או לא. ואם לא די בכך, הרי שהסעיף השני הותיר בלעדית בידי ווגדי את ההחלטה על סיום הנישואין: "הבעל רשאי לגרש את אשתו בכל מועד שיחפוץ, ללא שום קשר להסכמת האישה". יתר על כן, לבעל הותר גם לחזור בו מן הגירושין, כל עוד אינם סופיים, וכי גם כאן, ללא ייחוס שום משקל לדעתה של האישה. עוד הוסכם כי הבעל הוא זה שיחליט אם ומתי יורשה לאשתו לצאת את ביתם המשותף וכן מותר לו "לכפות עליה לציית לו כל עוד הדבר עולה בקנה אחד עם חוקי השריעה".
יהדותה נרמזת בסעיף נוסף שקבע כי ילדי בני הזוג "יחונכו על ברכי האיסלאם", וכי בשל כך אין לה זכות לרשת את הון הבעל (ולו אין זכות לרשת את הונה).

הפרסום עורר עניין רב במצרים, לא רק משום שמוראד נחשבה לאמנית גדולה ונהנתה מתדמית של אישה עצמאית לתקופתה, אלא בעיקר על רקע הויכוח בארץ הנילוס סביב סוגיית הפוליגמיה. הצייצן סאמר ת'אבת כתב: "גם אם הייתי מתחתן עם תום קרוז ולא עם אנוור וגדי, לא הייתי חותם על החוזה". את הדיון חתמה הודא גייד באומרה: "השבח לאל שראייתי חלשה ואינני מצליחה לקרוא (את סעיפי החוזה).