העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" המזוהה עם חיזבאללה מדווח מפי מקורות בשטח בסוריה כי לא היו הרוגים בתקיפה הישראלית הלילה באזור דמשק ונגרמו נזקים בלבד. לפי הדיווח, יעדי התקיפה היו כמה מחסני תחמושת צבאית באזור א-סיידה זיינב, בחלק הדרומי של הבירה. עוד דווח כי התקיפה נעשתה בשני גלים – גל אחד של שיגור ארבעה טילים מחופי לבנון לעבר המרחב האווירי הסורי. בגל השני שוגרו טילים מרמת הגולן.

מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם מדווח כי "בתקיפות הישראליות אמש נהרגו לפחות 3 בני אדם בעלי אזרחות זרה".

בוקר טוב לכולם ולכל העוקבים הנאמנים אחר חשבון הטלגרם של דסק הערבים של כאן חדשות. אנחנו הבוקר בשיחה מיוחדת עם ראש דסק הפלסטינים, גל ברגר, שינסה לתת לנו הצצה לסוגיה הכי בוערת בזירה הפלסטינית בימים אלה – האם הולכים לבחירות או לא? בניגוד לאצלנו, שם עדיין לא הכריעו. שלום גל

אז קודם כל נשמח אם תספר לנו את סיפור המעשה, כלומר מתי בפעם האחרונה היו בחירות בשטחים ובעזה ואיפה זה עומד כרגע

לגבי איפה זה עומד כרגע

עדיין לא פורסם צו נשיאותי של אבו מאזן. בלי צו אין בחירות. כדי שיהיה צו – אבו מאזן הציב 2 תנאים: 1) שחמאס יסכים לאפשר בחירות בעזה (וחמאס הסכים), 2) שישראל תסכים לאפשר לתושבי מזרח י-ם להצביע.
ישראל עדיין לא החזירה תשובה למרות שהועברה אליה בקשה רשמית מרמאללה. לפי רמאללה, על זה הכול תלוי ועומד. אם ישראל תסכים לאפשר להם בחירות במזרח י-ם, רכבת הבחירות תצא לדרך. גם אם כך יקרה, המסילה ארוכה ומפותלת.
מכל מקום, יש כרגע דיונים במערכת הביטחון בישראל בנושא, דעות לכאן ולכאן, האם לאשר להם לקיים בחירות במזרח י-ם וכך לאפשר את יציאת רכבת הבחירות מהתחנה. בסוף הקבינט יחליט: לאשר, לדחות או להתעלם מהבקשה הפלסטינית.

מתי היו בחירות? מזמן - והנה בפירוט:

בחירות לנשיאות היו בפעם האחרונה בינואר 2005 – ואז נבחר אבו מאזן (אחרי מות ערפאת חודשיים קודם). מאז אבו מאזן יושב על כיסאו 15 שנה.
בחירות לפרלמנט הפלסטיני היו אחרי שנה, בינואר 2006 – באותן בחירות חמאס ניצח את פת"ח, מה שהוביל אח"כ לפיצול בין עזה לגדה שלא אוחה עד היום (זה קרה משום שפת"ח לא קיבל באמת את תוצאות הבחירות שבהן ניצח חמאס, החלו קרבות רחוב עד שחמאס השתלט על עזה בקיץ 2007).
מאז 2007 (כלומר מאז הפיצול בין הגדה שתחת אבו מאזן ופת"ח לבין עזה שתחת חמאס) הפרלמנט הפלסטיני לא תפקד והיה משותק, עד שפוזר סופית בדצמבר 2018.
בשורה התחתונה: 15 שנה אין בחירות לנשיאות בשטחים, ו-14 שנה אין בחירות לפרלמנט.

ועכשיו מדברים על בחירות לפרלמנט הפלסטיני או גם לנשיאות?

נכון לרגע זה מדובר על בחירות לפרלמנט הפלסטיני בשלב ראשון וכעבור שלושה/ארבעה חודשים אולי קצת יותר – בחירות לנשיאות הפלסטינית.

במבט על – מי רוצה בבחירות כעת ברשות הפלסטינית: אבו מאזן והפת"ח? חמאס? ישראל?

על פניו, לא נראה שמישהו משלושת השחקנים הנ"ל רוצה באמת בחירות בשטחים. לא מן הנמנע ששלושתם דווקא נהנים מהסטטוס קוו: אבו מאזן שולט בגדה/יו"ש ולא זקוק לזעזועים, שלטון חמאס בעזה גם הוא פחות או יותר יציב, וישראל? היא מרוצה מהמצב הזה שבו יש פיצול פנים פלסטיני כאשר עזה תחת חמאס והגדה תחת אבו מאזן – והרי בחירות עלולות בסופו של דבר להפר את המשוואה הזו ולו במעט.

בוא נתעכב על אבו מאזן. לדעתך יש מישהו בסביבתו שכן היה רוצה בבחירות כרגע?

ומי לא?

יש עדיין סימן שאלה גדול אם אבו מאזן אכן רוצה בחירות ופיו ולבו שווים, או שמא זה עוד בלון ניסוי שהוא שחרר לאוויר העולם בלי כוונה אמיתית לממש. אם תרצו התעברות והפריה בלי לידה בסוף. זהו דפוס התנהגות לא חריג אצל אבו מאזן. כבר היו מקרים בעבר שאבו מאזן שחרר נצרה של רימון מבלי להביא בחשבון את פיזור הרסס ואז נקלע לסיטואציה שבה נאלץ ללכת עם הראש בקיר למרות שהדבר פוגע בו או לחזור בו מהמהלך (הסירוב לקבל מישראל את כספי המיסים למשל; הסנקציה שנקט נגד עזה ובמסגרתה קיצץ במשכורות לאנשיו שלו ברצועה).
אגב, אמר לי פעם חבר פרלמנט פלסטיני שפעם מזמן כשיאסר ערפאת היה מביא לאישור בפרלמנט את התקציב השנתי, חברי הפרלמנט היו מממררים לו את החיים על כל סעיף וסעיף בתקציב מתוך תפקידם לפקח על ההתנהלות הכספית של הרשות הפלסטינית. אבו מאזן כאמור כבר מעל עשור בלי פרלמנט מתפקד. הוא לא נתון לשום ביקורת על ההתנהלות הכספית שלו ושל הרשות. אז למה הוא צריך להקים את הפרלמנט מחדש?, תהה אותו חבר פרלמנט.

לגבי מי בסביבתו רוצה/לא רוצה בחירות -

זה כבר חוזר לבריתות ולמחנות שמסתדרים לקראת "היום שאחרי" (היום שאחרי אבו מאזן):
ככל הנראה מחנה ג'יבריל רג'וב רוצה בחירות. לצד רג'וב (שהיה מפקד הביטחון המסכל בגדה ויועץ לביטחון לאומי וכיום עומד בראש ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל) אפשר לכלול במחנה הזה את האישים הבאים:
תוופיק טיראווי שהיה ראש המודיעין הפלסטיני וכיום עומד בראש האקדמיה הביטחונית ביריחו | נאסר אל-קודווה – אחיינו של ערפאת ולשעבר השגריר הפלסטיני באו"ם | שניהם חברים בהנהגת הפת"ח לצד רג'וב | עוד במחנה זה: ראמי חמדאללה, ראש הממשלה הפלסטיני הקודם | אפשר להוסיף למחנה רג'וב כמה מושלי מחוזות, כמה אישים במחנות הפליטים וכמובן לא מעט מאנשי מנגנון הביטחון המסכל שהיו כפופים לו בעבר.
המחנה השני הוא "מחנה אבו מאזן" שבליבו ניצבים מאג'ד פרג' ראש המודיעין הפלסטיני וחוסיין א-שייח' האחראי על הקשרים עם ישראל – המחנה הזה רוצה מה שאבו מאזן רוצה. יש בו כמה אישים שלא רוצים בחירות. במחנה הזה נכללים גם מחמוד אל-עאלול, סגנו של אבו מאזן בפת"ח, ג'מאל אל-מחיסן ראש התנזים, נביל אבו רודינה-הדובר של אבו מאזן ואחרים | גם למחנה זה יש תמיכה בקרב חלק ממושלי המחוזות, מחנות הפליטים ולא מעט בקרב אנשי מנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני שכפוף למאג'ד פרג'.

מה פתאום זה התעורר עכשיו? למה אבו מאזן נזכר שהוא רוצה בחירות?

יש כמה סיבות אפשריות:
1) אבו מאזן מבקש להשאיר מאחוריו מורשת דמוקרטית, לא רוצה להיזכר כמי שלא היו בחירות כל תקופת שלטונו
2) לחץ מתוך הפת"ח עליו – לרענן את השורות
3) לחץ של הקהילה הבינלאומית עליו, אולי רמיזה שקיבל להתניית המשך תרומות בקידום תהליכים דמוקרטיים
4) הוא רואה מסביב את הגל השני של ההפגנות בעולם הערבי שכבר הפילו ממשלות בלבנון ובעיראק, וחושש שזה יכול לקרות גם אצלו בבית

ועכשיו לצלע נוספת במשוואה, חמאס. האם הארגון אכן רוצה בחירות? הוא הרי עלול לאבד את השליטה בעזה...