ההפגנות בלבנון | גם בשעה זו נמשכות המחאה נגד הממשלה בביירות וברחבי המדינה. הערוץ אל-חדת' דיווח כי בעיר א-נבטיה בדרום לבנון פרצו עימותים בין כוחות הביטחון למפגינים במהלכם נפצעו שבעה מהמפגינים. ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, אמר בשיחה עם מפקדי מנגנוני הביטחון והצבא המדינה כי עליהם לשמור על הביטחון והיציבות ולהבטיח את חופש התנועה של האזרחים ואת השארתם של הצירים פתוחים. מוקדם יותר דווח כי צבא לבנון החל במבצע נרחב בניסיון לפתוח את הצירים שנחסמו על ידי המפגינים במסגרת המחאה. במקביל דיווחה התקשורת הלבנונית ששרת הפנים, ריא אל-חסן, סירבה לאפשר לכוחות הביטחון לפנות את המפגינים בכוח.
דובר הכוחות הכורדיים, מוסטפא באלי, עדכן כי מפקד הכוחות הכורדיים, הגנרל עבדי מזלום, שוחח בטלפון עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ופרס בפניו את ההפרות הטורקיות של הפסקת האש שלא הייתה מושגת מבלי מאמציו הכבירים, לשון הדובר. בשיחה הודה מפקד הכוחות הכורדיים לטראמפ על מאמציו שעצרו את המבצע הברברי של טורקיה. טראמפ, לפי באלי, הבטיח בשיחה להמשיך את השותפות עם הכוחות הכורדיים ולהמשיך לתמוך בהם בטווח הארוך בשלל תחומים.
בעזה הובא לקבורה צעיר פלסטיני שנהרג בהפגנות הגדר לפני כשנה והבוקר השיבה ישראל את גופתו לרצועה. גופת הצעיר ממחנה פליטים במרכז הרצועה נעטפה בדגל ירוק של חמאס אף שבישראל אומרים כי אינו משתייך לשום ארגון. במשפחתו אמרו כי הופתעו מהשבת גופתו הבוקר אף שהפעילו לחץ בנושא דרך ארגוני זכויות אדם ואף עתרו לבג"צ. גופתו הושבה לפלסטינים בהמלצת מערכת הביטחון לאחר שבנובמבר אשתקד נהרג במהלך נוהל מעצר חשוד בעת שניסה לחבל בגדר.
חילופי גברי בממשלת סעודיה. שר החוץ הסעודי, איבראהים אל-עסאף, הודח מתפקידו ומונה לשר בלי תיק בממשלת סעודיה. במקומו מונה לתפקיד הנסיך פייסל בן פרחאן. עסאף מונה בדצמבר 2018 לתפקיד שר החוץ ועאדל אל-ג'ובייר הפך לשר במשרד החוץ. עסאף הוא אחד מבכירי הממשל שיורש העצר הסעודי כלא במלון ריץ קרלטון בנובמבר 2017 במסגרתו מאבקו בשחיתות של בכירי הממשל. בתמונה: שר החוץ הנכנס, פייסל בן פרחאן.
מקורות פלסטיניים מדווחים כי צה"ל הרס הלילה פעם נוספת את ביתו של איסלאם אבו חמיד, המחבל שרצח את לוחם דובדבן רונן לוברסקי. כוחות הביטחון נכנסו לפנות בוקר למחנה הפליטים אל-אמערי שברמאללה וסגרו את אזור הבית. במהלך ההריסה התפתחו עימותים בין הכוחות לתושבי המקום.
לידיעת ציבור עוקבינו-
הרשות הפלסטינית היא שמימנה את בניית בית המחבל מחדש (זה שנהרס הלילה)
הרשות הפלסטינית היא שמימנה את בניית בית המחבל מחדש (זה שנהרס הלילה)
הרשות הפלסטינית וחמאס מגנים את הרס בית המחבל שרצח את החייל רונן לוברסקי. בכיר הרשות סאיב עריקאת: "מדובר בהמשך הענישה הקולקטיבית נגד העם הפלסטיני". דובר חמאס בעזה חאזם קאסם הגדיר את הריסת הבית "טרור נפשע" וטען כי הוא ייבנה מחדש
ההפגנות בלבנון: כלי תקשורת לבנוניים מדווחים כי מפגינים חוסמים את הכבישים בבירה ביירות, בצידון שבדרום המדינה ובעוד נקודות ברחבי לבנון במחאה על המצב הכלכלי והשחיתות הפוליטית זה היום השמיני ברציפות. כוחות הצבא, בד בבד, מנסים לפתוח כבישים שנחסמו במהלך ההפגנות. בתוך כך, אתר החדשות הלבנוני 'א-נשרה' דיווח כי כמה מפגינים הנמנים עם תומכיו של הנשיא מישל עון התווספו הבוקר מול ארמון הנשיאות בביירות והשמיעו קריאות תמיכה בו. בצהריים צפוי עון להעביר מסר לאומה.
בכיר הרשות הפלסטינית חוסיין א-שייח אומר כי הרשות תשוב ותבנה את ביתו של (המחבל) שנהרס הלילה, על פי החלטת ראש הרשות אבו מאזן. דחפורי הכיבוש לא ישברו אותנו ולא ניכנע. הנחישות שלנו עולה על הטנקים והדחפורים שלהם.
ההפגנות בלבנון נכנסות היום ליומן השמיני וכמו שאנחנו כאן בישראל מפנים את מבטנו צפונה, גם האזרחים בשאר מדינות האזור מביטים לעבר לבנון, וחווים את דעתם על המתרחש בה.
אז, איך הם רואים את מה שקורה שם?
נתחיל מנקודות המבט הרציניות יותר של משתמשי רשת ממדינות ערב שרואים את המחאות הללו כחלק מגל מחאות רחב יותר שפוקד את השכונה שלנו בתקופה האחרונה. משתמשי רשת מכווית ומתימן למשל אמרו שלדעתם הגל הזה התחיל בסודאן בדצמבר האחרון, שם יצאו האזרחים למחות על המצב הכלכלי הרע במדינה. משם המחאות, לפי המשתמשים, המשיכו לאלג'יריה, בה יצאו בפברואר האחרון האזרחים לרחובות במטרה למנוע מהנשיא דאז, עבד אלעזיז בותפליקה, להתמודד בפעם החמישית ברצף לתפקיד נשיא המדינה וכעת לטענתם הגיע גל המחאות הזה ללבנון.
צריך להגיד שבשתי המדינות הללו, סודאן ואלג'יריה, נראה שהמחאות צלחו, או לפחות צלחו חלקית.
נשיא סודאן לשעבר, עומר אלבשיר, הופל. גם שני גנרלים שניסו לתפוס את מקומו אחריו הוחלפו וכעת שולטת במדינה ממשלת מעבר (שאמורה להיות) זמנית. באלג'יריה התפטר בותפליקה חודשיים לאחר תחילת המחאות ומאוחר יותר הלך לעולמו, בזמן שהמחאות עדיין מתקיימות.
משתמשי הרשת ייחסו את המחאות הללו להתעוררות תודעתית שנוצרה לטענתם בקרב אנשי מדינות האזור בזמן מחאות האביב הערבי.
האם יש להסיק מתוצאותיהן של המחאות במדינות הנ''ל על האפשרויות לתוצאות המחאות בלבנון? אין לדעת, ימים יגידו.
לעומת הדעה הרצינית הזאת, היו כאלה שייחסו פחות רצינות למחאות בארץ הארזים. משתמשים מסומליה וממצרים ייחסו למחאות בלבנון אופי יותר מסיבתי ופסטיבלי והשוו את המחאות שם לפסטיבלים כאלה ואחרים במדינות המוצא שלהם.
פרט מעניין הוא שברוב המחאות האחרונות הללו שפוקדות לאחרונה את אזורנו, בסודאן, בלבנון וגם במהומות שראינו בעיראק בשבועות האחרונים, מי שהופכות לסמלי המאבק הן הנשים. בסודאן למשל זאת הייתה מפגינה בשם אלאא' סאלח, היא עמדה ושילהבה את המפגינים באמצעות שירים ששרה, בעיראק זאת הייתה אישה מבוגרת שחילקה ממחטות למפגינים, ובלבנון הפכה לאייקון אישה שהכתה את שומרו של שר החינוך הלבנוני בחלציו לאחר שהוא יצא עם נשק שלוף לעברה ולעבר חבריה המפגינים.
לסיום, לא נראה שהמחאות, יש שיגידו המסיבות בלבנון, נרגעות כרגע. ימים יגידו מה יהיו תוצאותיהן.
בתמונות:
הנשים שהפכו לסמלי המחאות בסודאן, לבנון ועיראק.
אז, איך הם רואים את מה שקורה שם?
נתחיל מנקודות המבט הרציניות יותר של משתמשי רשת ממדינות ערב שרואים את המחאות הללו כחלק מגל מחאות רחב יותר שפוקד את השכונה שלנו בתקופה האחרונה. משתמשי רשת מכווית ומתימן למשל אמרו שלדעתם הגל הזה התחיל בסודאן בדצמבר האחרון, שם יצאו האזרחים למחות על המצב הכלכלי הרע במדינה. משם המחאות, לפי המשתמשים, המשיכו לאלג'יריה, בה יצאו בפברואר האחרון האזרחים לרחובות במטרה למנוע מהנשיא דאז, עבד אלעזיז בותפליקה, להתמודד בפעם החמישית ברצף לתפקיד נשיא המדינה וכעת לטענתם הגיע גל המחאות הזה ללבנון.
צריך להגיד שבשתי המדינות הללו, סודאן ואלג'יריה, נראה שהמחאות צלחו, או לפחות צלחו חלקית.
נשיא סודאן לשעבר, עומר אלבשיר, הופל. גם שני גנרלים שניסו לתפוס את מקומו אחריו הוחלפו וכעת שולטת במדינה ממשלת מעבר (שאמורה להיות) זמנית. באלג'יריה התפטר בותפליקה חודשיים לאחר תחילת המחאות ומאוחר יותר הלך לעולמו, בזמן שהמחאות עדיין מתקיימות.
משתמשי הרשת ייחסו את המחאות הללו להתעוררות תודעתית שנוצרה לטענתם בקרב אנשי מדינות האזור בזמן מחאות האביב הערבי.
האם יש להסיק מתוצאותיהן של המחאות במדינות הנ''ל על האפשרויות לתוצאות המחאות בלבנון? אין לדעת, ימים יגידו.
לעומת הדעה הרצינית הזאת, היו כאלה שייחסו פחות רצינות למחאות בארץ הארזים. משתמשים מסומליה וממצרים ייחסו למחאות בלבנון אופי יותר מסיבתי ופסטיבלי והשוו את המחאות שם לפסטיבלים כאלה ואחרים במדינות המוצא שלהם.
פרט מעניין הוא שברוב המחאות האחרונות הללו שפוקדות לאחרונה את אזורנו, בסודאן, בלבנון וגם במהומות שראינו בעיראק בשבועות האחרונים, מי שהופכות לסמלי המאבק הן הנשים. בסודאן למשל זאת הייתה מפגינה בשם אלאא' סאלח, היא עמדה ושילהבה את המפגינים באמצעות שירים ששרה, בעיראק זאת הייתה אישה מבוגרת שחילקה ממחטות למפגינים, ובלבנון הפכה לאייקון אישה שהכתה את שומרו של שר החינוך הלבנוני בחלציו לאחר שהוא יצא עם נשק שלוף לעברה ולעבר חבריה המפגינים.
לסיום, לא נראה שהמחאות, יש שיגידו המסיבות בלבנון, נרגעות כרגע. ימים יגידו מה יהיו תוצאותיהן.
בתמונות:
הנשים שהפכו לסמלי המחאות בסודאן, לבנון ועיראק.