הסתיימה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני), במשרד ראש הממשלה בירושלים.
הקבינט המדיני ביטחוני קיבל שורה של החלטות לפגיעה במחבלים ובשולחיהם והסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון לפעול בנידון.
הקבינט מגבה את מפקדי וחיילי צה"ל ואנשי זרועות הביטחון בפעילותם נגד גורמי הטרור למען ביטחון אזרחי ישראל.
הקבינט המדיני ביטחוני קיבל שורה של החלטות לפגיעה במחבלים ובשולחיהם והסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון לפעול בנידון.
הקבינט מגבה את מפקדי וחיילי צה"ל ואנשי זרועות הביטחון בפעילותם נגד גורמי הטרור למען ביטחון אזרחי ישראל.
היועמשית ללוין: לוועדת פגסוס שאתה מבקש להקים אסור לדון בתיקים תלויים ועומדים בדגש על תיקי נתניהו
עמית סגל
היועמשית ללוין: לוועדת פגסוס שאתה מבקש להקים אסור לדון בתיקים תלויים ועומדים בדגש על תיקי נתניהו
אגב, מה באשר לניגוד העניינים של לשכת היועמ״ש עצמה? שהרי כידוע גם תפקודה ייבדק
לוין נועד עם אדלשטיין. בלשכות השניים אומרים שהפגישה עסקה בשלל נושאים, לא בניסיון לגבש את תמיכת אדלשטיין בהמשך החקיקה המשפטית
לשכת רה״מ:
ועדת המשנה בראשות רה״מ החליטה כי שירות הביטחון הכללי יסייע למשטרת ישראל בפעולתה נגד ארגוני הפשיעה בכל הקשור לבחירות לרשויות המקומיות, וזאת במסגרת ייעודו ותפקידיו על פי חוק.
ועדת המשנה בראשות רה״מ החליטה כי שירות הביטחון הכללי יסייע למשטרת ישראל בפעולתה נגד ארגוני הפשיעה בכל הקשור לבחירות לרשויות המקומיות, וזאת במסגרת ייעודו ותפקידיו על פי חוק.
פוטין חיסל זה עתה את מפקד כוח ווגנר ביירוט מטוסו. מן הסתם הסיבה הרשמית תהיה תקלת שמן.
אם פוטין שומע אותי, תמיד הערכתי אותו ואת מנהיגותו מאוד
אם פוטין שומע אותי, תמיד הערכתי אותו ואת מנהיגותו מאוד
*הודעה מטעם הפרקליטות:*
במענה לפניות כתבים הרינו לעדכן, כי פרקליטת מחוז מרכז הזמינה את בני משפחתו של רפאל אדנה ז״ל לפגישה ביום ראשון הקרוב, וזאת בעקבות התחושות המלוות את המשפחה, כפי שהשתקפו במפגשים קודמים ואף בתקשורת.
פרקליטת המחוז תיפגש עם בני המשפחה על מנת להציג להם תמונת מצב עדכנית ולאפשר להם להציג את עמדתם ולשטוח את טענותיהם. במהלך הפגישה תאפשר הפרקליטות למשפחה, לפנים משורת הדין, לצפות בתיעודים מיום התאונה. מדובר בפגישה המהווה חלק משמירת הקשר עם המשפחה ובאי כוחה.
במענה לפניות כתבים הרינו לעדכן, כי פרקליטת מחוז מרכז הזמינה את בני משפחתו של רפאל אדנה ז״ל לפגישה ביום ראשון הקרוב, וזאת בעקבות התחושות המלוות את המשפחה, כפי שהשתקפו במפגשים קודמים ואף בתקשורת.
פרקליטת המחוז תיפגש עם בני המשפחה על מנת להציג להם תמונת מצב עדכנית ולאפשר להם להציג את עמדתם ולשטוח את טענותיהם. במהלך הפגישה תאפשר הפרקליטות למשפחה, לפנים משורת הדין, לצפות בתיעודים מיום התאונה. מדובר בפגישה המהווה חלק משמירת הקשר עם המשפחה ובאי כוחה.
היי עמית,
בוא נדמיין רגע סיטואציה:
אתה יושב לפני שידור בבית, כותב את הגיגך על המחשב, שני הגדולים כבר במיטות ישנים, אשתך יושבת לידך, מנסה עדין להרגיע את הקטנה, ילדת חורף כזו שמתקשה יותר להרדם מאחרים.
הכתיבה זורמת, מחר שידור חשוב, ופתאום טלפון.
"מבצעים טייסת" מהדהד על הצג והמבט הזה של אשתך, שהספיקה לראות מי התקשר, נצרב שוב בזכרונך.
המספר הזה שיודע תמיד לצלצל בזמן הכי לא מתאים, שחודר כל מצב טיסה של הטלפון, לא משנה איפה אתה נמצא כבר 20 שנה ותמיד אתה עונה לו אחרי צילצול אחד.
"בוא, צריכים אותך. עוד שעה ברמת דוד".
ואשתך מסתכלת עליך במבט הזה, שמנסה להסתיר את הפחד שבעיניים, והיא אף פעם לא נותנת אישור או אוסרת עליך להתייצב כי היא מפחדת שאם היא תגיד "לך", ואתה לא תחזור, היא לא תוכל לחיות עם עצמה.
אתה אורז את הדברים, מכסה טוב טוב את הילדים, נשיקה מתנצלת ונוסע.
הרגת פעם מישהו רק כי אמרו לך לעשות את זה? חשבת פעם כמה אמון במערכת שהמפקד של המפקד של המפקד של המפקד החליט שזו מטרה ראויה מספיק כדי שאתה, במקום להכנס לאולפן או לעזור עם הילדים, תצא לעשות את זה ואולי לא תחזור? אז חוזה האמון הזה נשבר. ולא תומר ולא הרצי מסוגלים לתקן אותו. רק מי שקרע אותו יכול.
עמית.
אתה, הממשלה וכל מי שתומך בהפיכה המשטרית, מוזמנים להמשיך להעביר עלינו ביקורת כמה שאתם רוצים. אתם פשוט מפספסים משהו חשוב, מילים הרבה פחות פוגעות בנו מטילים במיוחד כאשר אנחנו נלחמים בקרב הכי חשוב שיצא לנו בחיים.
הקרב על הגנת ישראל כדמוקרטית ליברלית.
אנחנו עדיין משרתים.
בועז כץ, טייס מסוקי קרב במילואים (פורסם ברשתות החברתיות)
***
בועז שלום,
אין ספק שאתה יודע לכתוב יותר משאני יודע לטוס.
אכן, את חטאיי אני מזכיר היום: שירתתי בגל״צ. לכן, נראה שלעולם לא אוכל להבין מה זה אומר לסכן את חייך בשליחות המדינה. אני מודה שאינני משתגע במיוחד על טיעוני אד הומינם, מהטעם שהם חרב פיפיות. האם, למשל, נתניהו רשאי לדעתך לענות למתקפה של לפיד על הטיפול בגל הפיגועים במענה שמי ששירת ב״במחנה״ לא יכול לתקוף קצין שנפצע במבצעים נועזים בסיירת מטכ״ל?
מי שאתה צריך להתמודד איתו באמת, בועז, הוא לא ג׳ובניק בגל״צ, אלא עשרות ומאות אלפי הלוחמים בהווה ובעבר שסיכנו את חייהם בשליחות המדינה, בדיוק כמוך, ועדיין אינם מפקירים את עמדתם נוכח פני האויב, בגלל חקיקה שהם מתנגדים לה בתוקף. מה היית עונה לטקסט הזה לו כתב אותו אחי, מילואימניק בגדוד 51 של גולני שסיכן את חייו בעזה? או השכן שיצא למילואים ביו״ש לא מזמן ועזב גם הוא את אשתו וילדיו? איזה טיעון נשאר לך נגד הטקסט, כשמחליפים את שם הכותב?
אלא אם אתה סבור, בטעות, שטייסים מסכנים את חייהם יותר, או אחרת, מלוחמי היבשה והים? שמעתי גם הד עמום בדבריך לטיעון הזה, אז בלי להתווכח עליו אזכיר עובדה פשוטה:
הרוב המכריע של טייסי חיל האוויר אינם מסרבים להתייצב למילואים גם היום.
לא, בועז, זה לא מאבק של הטייסים הקרביים בג׳ובניקים, ואני מציע לך בידידות לא ללכת לאיזורי דודו טופז בנאום השין גימלים שלו. גלול את רשימת הטייסים אצלך: מה תענה להם, אלה שמכירים היטב את הסיטואציה של טלפון מקצינת המבצעים בטייסת ועדיין מתייצבים גם עכשיו? מה תענה להם, שהפלתם עליהם כפל משמרות (אתה בוודאי מכיר את המצב במסלול מסוקים בבית הספר לטיסה אחרי שנטשתם)? הם, שמקבלים עכשיו פי שניים טלפונים כי אתה בעוורונך הצודק החלטת ששברו את הכלים?
אין זה מאבק בין הטייסים הנועזים ובין שאר העולם הג׳ובניק. זה מאבק בין טייסים שהחליטו שמותר להם להפקיר את בטחון המדינה, ובין אלה שחושבים שגם במאבק נוקב על דמותה של המדינה, בטחון המדינה חשוב יותר.
שלך,
סמ״ר במיל׳ עמית סגל
חיל החינוך והנוער
עמית
(הטור המלא היום במוסף לשבת של ידיעות אחרונות)
בוא נדמיין רגע סיטואציה:
אתה יושב לפני שידור בבית, כותב את הגיגך על המחשב, שני הגדולים כבר במיטות ישנים, אשתך יושבת לידך, מנסה עדין להרגיע את הקטנה, ילדת חורף כזו שמתקשה יותר להרדם מאחרים.
הכתיבה זורמת, מחר שידור חשוב, ופתאום טלפון.
"מבצעים טייסת" מהדהד על הצג והמבט הזה של אשתך, שהספיקה לראות מי התקשר, נצרב שוב בזכרונך.
המספר הזה שיודע תמיד לצלצל בזמן הכי לא מתאים, שחודר כל מצב טיסה של הטלפון, לא משנה איפה אתה נמצא כבר 20 שנה ותמיד אתה עונה לו אחרי צילצול אחד.
"בוא, צריכים אותך. עוד שעה ברמת דוד".
ואשתך מסתכלת עליך במבט הזה, שמנסה להסתיר את הפחד שבעיניים, והיא אף פעם לא נותנת אישור או אוסרת עליך להתייצב כי היא מפחדת שאם היא תגיד "לך", ואתה לא תחזור, היא לא תוכל לחיות עם עצמה.
אתה אורז את הדברים, מכסה טוב טוב את הילדים, נשיקה מתנצלת ונוסע.
הרגת פעם מישהו רק כי אמרו לך לעשות את זה? חשבת פעם כמה אמון במערכת שהמפקד של המפקד של המפקד של המפקד החליט שזו מטרה ראויה מספיק כדי שאתה, במקום להכנס לאולפן או לעזור עם הילדים, תצא לעשות את זה ואולי לא תחזור? אז חוזה האמון הזה נשבר. ולא תומר ולא הרצי מסוגלים לתקן אותו. רק מי שקרע אותו יכול.
עמית.
אתה, הממשלה וכל מי שתומך בהפיכה המשטרית, מוזמנים להמשיך להעביר עלינו ביקורת כמה שאתם רוצים. אתם פשוט מפספסים משהו חשוב, מילים הרבה פחות פוגעות בנו מטילים במיוחד כאשר אנחנו נלחמים בקרב הכי חשוב שיצא לנו בחיים.
הקרב על הגנת ישראל כדמוקרטית ליברלית.
אנחנו עדיין משרתים.
בועז כץ, טייס מסוקי קרב במילואים (פורסם ברשתות החברתיות)
***
בועז שלום,
אין ספק שאתה יודע לכתוב יותר משאני יודע לטוס.
אכן, את חטאיי אני מזכיר היום: שירתתי בגל״צ. לכן, נראה שלעולם לא אוכל להבין מה זה אומר לסכן את חייך בשליחות המדינה. אני מודה שאינני משתגע במיוחד על טיעוני אד הומינם, מהטעם שהם חרב פיפיות. האם, למשל, נתניהו רשאי לדעתך לענות למתקפה של לפיד על הטיפול בגל הפיגועים במענה שמי ששירת ב״במחנה״ לא יכול לתקוף קצין שנפצע במבצעים נועזים בסיירת מטכ״ל?
מי שאתה צריך להתמודד איתו באמת, בועז, הוא לא ג׳ובניק בגל״צ, אלא עשרות ומאות אלפי הלוחמים בהווה ובעבר שסיכנו את חייהם בשליחות המדינה, בדיוק כמוך, ועדיין אינם מפקירים את עמדתם נוכח פני האויב, בגלל חקיקה שהם מתנגדים לה בתוקף. מה היית עונה לטקסט הזה לו כתב אותו אחי, מילואימניק בגדוד 51 של גולני שסיכן את חייו בעזה? או השכן שיצא למילואים ביו״ש לא מזמן ועזב גם הוא את אשתו וילדיו? איזה טיעון נשאר לך נגד הטקסט, כשמחליפים את שם הכותב?
אלא אם אתה סבור, בטעות, שטייסים מסכנים את חייהם יותר, או אחרת, מלוחמי היבשה והים? שמעתי גם הד עמום בדבריך לטיעון הזה, אז בלי להתווכח עליו אזכיר עובדה פשוטה:
הרוב המכריע של טייסי חיל האוויר אינם מסרבים להתייצב למילואים גם היום.
לא, בועז, זה לא מאבק של הטייסים הקרביים בג׳ובניקים, ואני מציע לך בידידות לא ללכת לאיזורי דודו טופז בנאום השין גימלים שלו. גלול את רשימת הטייסים אצלך: מה תענה להם, אלה שמכירים היטב את הסיטואציה של טלפון מקצינת המבצעים בטייסת ועדיין מתייצבים גם עכשיו? מה תענה להם, שהפלתם עליהם כפל משמרות (אתה בוודאי מכיר את המצב במסלול מסוקים בבית הספר לטיסה אחרי שנטשתם)? הם, שמקבלים עכשיו פי שניים טלפונים כי אתה בעוורונך הצודק החלטת ששברו את הכלים?
אין זה מאבק בין הטייסים הנועזים ובין שאר העולם הג׳ובניק. זה מאבק בין טייסים שהחליטו שמותר להם להפקיר את בטחון המדינה, ובין אלה שחושבים שגם במאבק נוקב על דמותה של המדינה, בטחון המדינה חשוב יותר.
שלך,
סמ״ר במיל׳ עמית סגל
חיל החינוך והנוער
עמית
(הטור המלא היום במוסף לשבת של ידיעות אחרונות)
*השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:*
לשונאת ישראל בלה חדיד, בוקר טוב.
ראיתי שלקחת אתמול קטע שלי מתוך ראיון, והפצת אותו לכל העולם במטרה להוציא אותי גזען וחשוך.
אני מזמין אותך אליי לקרית ארבע, לראות איך אנחנו חיים פה, איך כל יום נרצחים פה יהודים שלא עשו שום דבר רע לאיש בחייהם, איזה איומים אני אשתי והילדים מקבלים יום יום ממחבלים שגרים פה על ידי.
אז כן, הזכות שלי ושל אחיי היהודים לנסוע ולחזור הביתה בשלום בכבישי יהודה ושומרון, גוברת על הזכות של מחבלים שמיידים עלינו אבנים ורוצחים אותנו.
לא מתנצל ולא חוזר בי מדבריי. אגיד אותם גם עוד 1,000 פעם.
לשונאת ישראל בלה חדיד, בוקר טוב.
ראיתי שלקחת אתמול קטע שלי מתוך ראיון, והפצת אותו לכל העולם במטרה להוציא אותי גזען וחשוך.
אני מזמין אותך אליי לקרית ארבע, לראות איך אנחנו חיים פה, איך כל יום נרצחים פה יהודים שלא עשו שום דבר רע לאיש בחייהם, איזה איומים אני אשתי והילדים מקבלים יום יום ממחבלים שגרים פה על ידי.
אז כן, הזכות שלי ושל אחיי היהודים לנסוע ולחזור הביתה בשלום בכבישי יהודה ושומרון, גוברת על הזכות של מחבלים שמיידים עלינו אבנים ורוצחים אותנו.
לא מתנצל ולא חוזר בי מדבריי. אגיד אותם גם עוד 1,000 פעם.
עמית שלום, סיימתי לא מזמן עשרות שנות טיסה מבצעית בחיל אויר.
עד היום, בכל סבב, בכל סיטואציה טייסי חיל האויר התייצבו ללא שאלה.
השארנו משפחות מאחור לחטוף טילים ולהכנס לממ״דים ויצאנו. שעות על גבי שעות. ממשלות ימין, ממשלות שמאל, בכלל לא משנה, ואגב כפי שאתה יודע, ב -20 השנה האחרונות זה בעיקר ממשלות ימין, אבל זה לא שינה כלום. התייצבנו כולנו למילואים. בלי שאלה בכלל. לא מצפים למדליה או הוקרה פומבית. עושים מתוך שליחות וטובת המדינה.
ואז לפתע פתאום מגיעה ממשלה ומחליטה באופן חד צדדי לשנות את חוקי המשחק. משתמשת בכוחה הפרלמנטרי לעשות שינויים שמשנים בצורה מהותית את אופייה וצביונה של המדינה. ומצפים שהמדינה תמשיך להתנהל כתמול שלשום. אבל זה לא קורה ובצדק. לא עושים כזה שינוי בצורה כזאת שלומיאלית וחסרת מנהיגות.
הטייסים, כמו עוד הרבה מגזרים בחברה, באים ואומרים לא נשתתף במשחק החדש. רוצים לשנות את החוקים? רוצים לשנות את השיטה? צריכים בהסכמה. זה לא עובד אחרת ולא יעבור אחרת. לא עושים זאת חד צדדית.
אז כל טייס ומצפונו. יש הרבה צבעים לסיפור הזה. אין ממש התארגנות מובהקת. כול אחד נכנס למפקד הטייסת לבד להגיד מה כוונותיו.
הטייסים לא עשו מעשה פלילי. לא הפכו באסטות בחווארה, לא הציתו F16 בדת"ק, או גנבו מטוס וטסו להפציץ את הכנסת, או עקרו מטע זיתים. חלקם פשוט אומרים במשחק החדש לא נשחק. "לא משחקים שברו את הכלים..." הם פשוט נשארים בבית. כמו אברכים. להגיד שהם אלי זעירא על סטרואידים זה לפשט את הסיטואציה הקשה והמורכבת שהמדינה הכניסה אותנו.
ובוא נזכור מה עצר באמת את החקיקה. ההפגנות המנומסות בקפלן? לא. רק כשזה הגיע לצבא. רק מכתב הטייסים ופיטורי גלאנט עצרו את הרכבת הדוהרת הזאת. עצוב, אבל זה מה שהיה נדרש.
בין הצבא ובמדינה לבין המילואימניקים יש הסכם רב שנים. לא משנה עכשו מה טיבו אבל הוא מבוסס בעיקר על אמון, יושרה, וטובת המדינה. ואת ההסכם הזה יריב לוין, רוטמן וסמוטריץ החליטו לפתוח ולשנות באופן חד צדדי. אתה היית מסכים שישנו לך הסכם באופן חד צדדי? לא נראה לי. הם לוקחים את המדינה למקום מסוכן.
אסד שלח את הטייסים שלו להפציץ שכונות של מורדים, בני עמו, אולי אפילו בני משפחה בפצצות נוראיות. זו הציפייה מטייסים? תשתקו ותפציצו?
יובל (השם האמיתי שונה)
יובל שלום
חשבתי הרבה על מה שכתבת, ועל אף שאני מרגיש שיש בינינו פערים שהם לא רק לוגיים (זאת אומרת תהום שקשה לגשר עליהם בטיעונים) אנסה להתמודד.
דיברת על שינוי המשטר והפרת החוזה.
תגיד, זה נראה לך הגיוני שהחלטה כה דרמטית מתקבלת על סמך התייעצות אך ורק עם מי שסבור שזה סוף המדינה? איפה דניאל פרידמן, איפה ישראל אומן, אפילו רחמנא לצלן שמחה רוטמן? יובל אלבשן? חיים רמון? ידידיה שטרן ורז נזרי? ככה נראה איסוף מודיעין לפני מה שחלק מהטייסים כתבו לי שהוא המשימה המבצעית החשובה בחייהם? היית יוצא ככה למבצע?
ויותר מזה, אני רוצה לשאול אותך בתגובה, ותוך שאני מקבל את זה שקשה לאתר את החוזה או לתת לו צורה, מדוע החוזה שאתה חש שקיים, חשוב מהחוזה של מישהו אחר שגם הוא משרת בצבא? יש אנשים שבעיניהם משאת הדורות כולם זו ירושלים. זו בעיניהם עילת הקיום כולה. עם יד על הלב, אם ב-2000 ועידת קמפ דייויד הייתה מסתיימת בהסכם, היית תומך, או מבין, אם חצי מכוחות הקרקע היו מסרבים להתייצב למילואים? בעיניהם זה החוזה, ודעתם לא פחות נחשבת מדעתך.
ואגב יובל, אני חושב שאם נתבונן ביושר על הטיעון שלך, המסקנה הבלתי נמנעת הבאה היא שאם בעיניך שינוי עילת הסבירות ומה שאתה חושש שיבוא במקומו הוא כבר שינוי יסודי בחוזה, קרי פגיעה אנושה בדמוקרטיה של המדינה, המסקנה הלוגית הבלתי נמנעת היא שהופר גם החוזה עם משרתי הקבע.
אני כבר חושש מלכתוב זאת כי באקלים המטורף הנוכחי אולי יהיו מי שיאמצו גם את זה, אבל למה לא לקרוא לסרבנות המונית בקבע? כל טיעוני אי ההתנדבות תקפים גם שם: הפרה יסודית של החוזה, קבע הוא מעבר לשירות החובה, וכמובן - אי השירות בדיקטטורה.
אתה כותב:
״הטייסים לא עשו מעשה פלילי. לא הפכו באסטות בחווארה, לא הציתו F16 בדת"ק, או גנבו מטוס וטסו להפציץ את הכנסת, או עקרו מטע זיתים״.
אז זהו, שזה נעשה באופן יותר אלגנטי, אבל בפועל, הנזק ממעשיכם יהיה כבד לאין שיעור מהצתת מטוס או הפצצת הכנסת. אם רמת הכשירות של החיל וכתוצאה מכך של צהל תרד, הרי שנהיה חשופים לסכנות אדירות ברמה הלאומית. לכן, אחת משתיים: או שמדובר במעשה חמור לא פחות מאלה שתיארת, או שאתה אומר לי בקריצה ״עזוב, בסוף לא נפקיר את הביטחון״, ואז המשמעות היא שמדובר במשחק, בעיניי כמעט ציני, בביטחון המדינה להשגת הישג משטרי/פוליטי.
אני כותב את כל זה בכאב רב מכמה טעמים.
עד היום, בכל סבב, בכל סיטואציה טייסי חיל האויר התייצבו ללא שאלה.
השארנו משפחות מאחור לחטוף טילים ולהכנס לממ״דים ויצאנו. שעות על גבי שעות. ממשלות ימין, ממשלות שמאל, בכלל לא משנה, ואגב כפי שאתה יודע, ב -20 השנה האחרונות זה בעיקר ממשלות ימין, אבל זה לא שינה כלום. התייצבנו כולנו למילואים. בלי שאלה בכלל. לא מצפים למדליה או הוקרה פומבית. עושים מתוך שליחות וטובת המדינה.
ואז לפתע פתאום מגיעה ממשלה ומחליטה באופן חד צדדי לשנות את חוקי המשחק. משתמשת בכוחה הפרלמנטרי לעשות שינויים שמשנים בצורה מהותית את אופייה וצביונה של המדינה. ומצפים שהמדינה תמשיך להתנהל כתמול שלשום. אבל זה לא קורה ובצדק. לא עושים כזה שינוי בצורה כזאת שלומיאלית וחסרת מנהיגות.
הטייסים, כמו עוד הרבה מגזרים בחברה, באים ואומרים לא נשתתף במשחק החדש. רוצים לשנות את החוקים? רוצים לשנות את השיטה? צריכים בהסכמה. זה לא עובד אחרת ולא יעבור אחרת. לא עושים זאת חד צדדית.
אז כל טייס ומצפונו. יש הרבה צבעים לסיפור הזה. אין ממש התארגנות מובהקת. כול אחד נכנס למפקד הטייסת לבד להגיד מה כוונותיו.
הטייסים לא עשו מעשה פלילי. לא הפכו באסטות בחווארה, לא הציתו F16 בדת"ק, או גנבו מטוס וטסו להפציץ את הכנסת, או עקרו מטע זיתים. חלקם פשוט אומרים במשחק החדש לא נשחק. "לא משחקים שברו את הכלים..." הם פשוט נשארים בבית. כמו אברכים. להגיד שהם אלי זעירא על סטרואידים זה לפשט את הסיטואציה הקשה והמורכבת שהמדינה הכניסה אותנו.
ובוא נזכור מה עצר באמת את החקיקה. ההפגנות המנומסות בקפלן? לא. רק כשזה הגיע לצבא. רק מכתב הטייסים ופיטורי גלאנט עצרו את הרכבת הדוהרת הזאת. עצוב, אבל זה מה שהיה נדרש.
בין הצבא ובמדינה לבין המילואימניקים יש הסכם רב שנים. לא משנה עכשו מה טיבו אבל הוא מבוסס בעיקר על אמון, יושרה, וטובת המדינה. ואת ההסכם הזה יריב לוין, רוטמן וסמוטריץ החליטו לפתוח ולשנות באופן חד צדדי. אתה היית מסכים שישנו לך הסכם באופן חד צדדי? לא נראה לי. הם לוקחים את המדינה למקום מסוכן.
אסד שלח את הטייסים שלו להפציץ שכונות של מורדים, בני עמו, אולי אפילו בני משפחה בפצצות נוראיות. זו הציפייה מטייסים? תשתקו ותפציצו?
יובל (השם האמיתי שונה)
יובל שלום
חשבתי הרבה על מה שכתבת, ועל אף שאני מרגיש שיש בינינו פערים שהם לא רק לוגיים (זאת אומרת תהום שקשה לגשר עליהם בטיעונים) אנסה להתמודד.
דיברת על שינוי המשטר והפרת החוזה.
תגיד, זה נראה לך הגיוני שהחלטה כה דרמטית מתקבלת על סמך התייעצות אך ורק עם מי שסבור שזה סוף המדינה? איפה דניאל פרידמן, איפה ישראל אומן, אפילו רחמנא לצלן שמחה רוטמן? יובל אלבשן? חיים רמון? ידידיה שטרן ורז נזרי? ככה נראה איסוף מודיעין לפני מה שחלק מהטייסים כתבו לי שהוא המשימה המבצעית החשובה בחייהם? היית יוצא ככה למבצע?
ויותר מזה, אני רוצה לשאול אותך בתגובה, ותוך שאני מקבל את זה שקשה לאתר את החוזה או לתת לו צורה, מדוע החוזה שאתה חש שקיים, חשוב מהחוזה של מישהו אחר שגם הוא משרת בצבא? יש אנשים שבעיניהם משאת הדורות כולם זו ירושלים. זו בעיניהם עילת הקיום כולה. עם יד על הלב, אם ב-2000 ועידת קמפ דייויד הייתה מסתיימת בהסכם, היית תומך, או מבין, אם חצי מכוחות הקרקע היו מסרבים להתייצב למילואים? בעיניהם זה החוזה, ודעתם לא פחות נחשבת מדעתך.
ואגב יובל, אני חושב שאם נתבונן ביושר על הטיעון שלך, המסקנה הבלתי נמנעת הבאה היא שאם בעיניך שינוי עילת הסבירות ומה שאתה חושש שיבוא במקומו הוא כבר שינוי יסודי בחוזה, קרי פגיעה אנושה בדמוקרטיה של המדינה, המסקנה הלוגית הבלתי נמנעת היא שהופר גם החוזה עם משרתי הקבע.
אני כבר חושש מלכתוב זאת כי באקלים המטורף הנוכחי אולי יהיו מי שיאמצו גם את זה, אבל למה לא לקרוא לסרבנות המונית בקבע? כל טיעוני אי ההתנדבות תקפים גם שם: הפרה יסודית של החוזה, קבע הוא מעבר לשירות החובה, וכמובן - אי השירות בדיקטטורה.
אתה כותב:
״הטייסים לא עשו מעשה פלילי. לא הפכו באסטות בחווארה, לא הציתו F16 בדת"ק, או גנבו מטוס וטסו להפציץ את הכנסת, או עקרו מטע זיתים״.
אז זהו, שזה נעשה באופן יותר אלגנטי, אבל בפועל, הנזק ממעשיכם יהיה כבד לאין שיעור מהצתת מטוס או הפצצת הכנסת. אם רמת הכשירות של החיל וכתוצאה מכך של צהל תרד, הרי שנהיה חשופים לסכנות אדירות ברמה הלאומית. לכן, אחת משתיים: או שמדובר במעשה חמור לא פחות מאלה שתיארת, או שאתה אומר לי בקריצה ״עזוב, בסוף לא נפקיר את הביטחון״, ואז המשמעות היא שמדובר במשחק, בעיניי כמעט ציני, בביטחון המדינה להשגת הישג משטרי/פוליטי.
אני כותב את כל זה בכאב רב מכמה טעמים.
האחד הוא שהייתי בגלצ, ולא סיכנתי את חיי, אבל לשתוק איני יכול כי אין לצערי כמעט אף אחד אחר בעיתונות הישראלית (להבדיל מהתקשורת) שמשמיע בימים אלה את הקול הזה, ואני מודאג עד מאוד מההשלכות של מעשיכם, בחזיתות שאינכם משערים בחברה הישראלית.
השני הוא שברור לכל בר דעת מה התרומה ומה האיכות של המשרתים בחיל האוויר בעמדות האלה. ודווקא בגלל זה, אני חושב שחובה עליי לצעוק. התלבטתי קשות לפני שכתבתי את מה שכתבתי (ובדרך כלל אינני מהמתייסרים לפני כתבות או שידורים). זו עת חירום היסטורית ולדעתי אין מנוס מלהרים דגל אדום.
בתקווה לימים טובים יותר,
עמית
(מכתב נוסף, השאר בידיעות אחרונות)
השני הוא שברור לכל בר דעת מה התרומה ומה האיכות של המשרתים בחיל האוויר בעמדות האלה. ודווקא בגלל זה, אני חושב שחובה עליי לצעוק. התלבטתי קשות לפני שכתבתי את מה שכתבתי (ובדרך כלל אינני מהמתייסרים לפני כתבות או שידורים). זו עת חירום היסטורית ולדעתי אין מנוס מלהרים דגל אדום.
בתקווה לימים טובים יותר,
עמית
(מכתב נוסף, השאר בידיעות אחרונות)
הזוג נתניהו חזר לבית ברחוב עזה אחרי כמה ימים ששהה בוולדורף אסטוריה, בשל השינויים שדרש השבכ לערוך בבית מטעמי אבטחה.
*The Prime Minister's Office:*
Israel allows maximum freedom of movement in Judea and Samaria for both Israelis and Palestinians.
Unfortunately, Palestinian terrorists take advantage of this freedom of movement to murder Israeli women, children and families by ambushing them at certain points on different routes.
Thirty four civilians have been murdered by Palestinian terrorists in 2023, many of them while driving home.
The most recent incident occurred when Bat-Sheva Nagari was murdered on route 60 in Judea in front of her 6 year old daughter.
In order to prevent these heinous murders, Israel's security forces have implemented special security measures in these areas.
This is what Minister Ben-Gvir meant when he said ''the right to life precedes freedom of movement".
Israel will continue its policy of maintaining security while affording freedom of movement for both Israelis and Palestinians.
Israel allows maximum freedom of movement in Judea and Samaria for both Israelis and Palestinians.
Unfortunately, Palestinian terrorists take advantage of this freedom of movement to murder Israeli women, children and families by ambushing them at certain points on different routes.
Thirty four civilians have been murdered by Palestinian terrorists in 2023, many of them while driving home.
The most recent incident occurred when Bat-Sheva Nagari was murdered on route 60 in Judea in front of her 6 year old daughter.
In order to prevent these heinous murders, Israel's security forces have implemented special security measures in these areas.
This is what Minister Ben-Gvir meant when he said ''the right to life precedes freedom of movement".
Israel will continue its policy of maintaining security while affording freedom of movement for both Israelis and Palestinians.