ממה שאני מבין, אחרי הביקור של שרת התחבורה מירי רגב לפני מספר ימים בקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן -

האישור הבינלאומי שהתעכב התקבל. כבר בשבוע הבא תכונס הוועדה ולסכם על תאריך פתיחה בקרוב.

חדשות טובות בתשעה באב

פתיחה מסתמנת: אמצע אוגוסט

*ח״כ אלי דלל מהליכוד מושך את החוק לפיצול תפקיד היועמ״ש:*
״לאור אי כוונתי לקדם אותו בכנסת הנוכחית ומרצון אמיתי וכנה לשיחות, פשרות והגעה להסכמות עם חבריי לאופוזיציה, החלטתי למשוך את החוק.
כולי תקווה שנדע ימים טובים ומאוחדים ושנגיע להסכמות רחבות בכל הקשור לאיזון הנדרש בין הרשויות.״

ביטן באירוע ט׳ באב: ״בהמשך לא ניתן שרק אדם אחד בליכוד יקבע ואני אומר את זה בצורה מפורשת״

נתניהו ברשת ABC על הפשרה: השהינו את החקיקה כדי להשיג פשרה עם האופוזיציה אבל לא הצלחנו. עכשיו עם החקיקה הם יכולים לראות שאנחנו יכולים לחוקק בלעדיהם ובתקווה הם ירצו שנחוקק איתם.

גם אם לא משיגים פשרה עם הפוליטיקאים באופוזיציה, המטרה להשיג קונסנזוס בציבור.

בכיר המחאה משה רדמן בראיון לכלכליסט מודיע שיפעלו להקשות מאוד על המצב הכלכלי כדי להכביד על הציבור ולגרום לחברים בקואליציה להתקפל

קטע מדהים ממש: מני מזוז שהיה היועמ״ש ששלח למעצר אלפי מפגינים על חסימות כבישים מאורגנות מסביר ליונית לוי שהפעם לא היו כאלה.

נתניהו בראיונות בארהב על מינוי דרעי אומר ש תלוי אם בית המשפט יבטל את החוק: "אם החוק יישאר על כנו, אני מצפה שזה יקרה".

על הסרבנות: "אני לא חושב שזה משפיע על הביטחון הלאומי שלנו"

*סקר "ישראל היום" | 62% מהציבור - לא מרוצים מתפקוד הממשלה*

*נתוני מכון "מאגר מוחות": רק 19% מביעים שביעות רצון מהתנהלות הממשלה. 52% סבורים שהרפורמה המשפטית מחלישה את ישראל. הרוב רוצים רפורמה בהסכמה. אילו הבחירות היו מתקיימות היום, האופוזיציה היתה זוכה לרוב של 63 מנדטים. המפלגה הגדולה: המחנה הממלכתי. הסקר המלא*

*אילו הבחירות לכנסת היו נערכות היום לאיזו מפלגה היית מצביע?*

*המחנה הממלכתי:* 28
*הליכוד:* 27
*יש עתיד:* 21
*ש"ס:* 10
*הציונות הדתית (סמוטריץ ובן גביר):* 9
*יהדות התורה:* 7
*מרצ:* 5
*רע"מ:* 5
*חד"ש-תע"ל:* 4
*ישראל ביתנו:* 4
---

*חלוקת הגושים:*
*קואליציה:* 53
*אופוזיציה:* 63
*חד"ש-תע"ל:* 4

---
*לא עברו את אחוז החסימה:*
*העבודה:* 3.3%
*בל"ד*: 2.6

*שר החקלאות חה"כ אבי דיכטר כתב כעת בעמוד הפייסבוק שלו:*

*"תנו לשכל שבלב לנצח"*

יום לאחר תשעה באב, כמה מילים אישיות ממני אליכם:

*בניגוד לקולות כאלה ואחרים, אני לא מתעלם מהשבר הקשה שעובר עלינו. הריב חוצה בינינו, המחלוקת משסעת. כל צד מאשים את הצד השני, בדיוק כמו אז, בימים שלפני חורבן הבית השני.*

*ברור לחלוטין ש"הבריונים" השורפים את אסמי המזון, ושאותם צריך לרסן בכל דרך - עובדים ופועלים עם כללים משלהם ולא לטובת העם והמדינה.*

*"בריונים" אינם חייבים להיות עם כח המונים, הם משתמשים בהמון כח: כח פיזי, כח פיננסי, כח כלכלי וכח עסקי. כן, הם גם מפעילים מוקדי כח אנושיים שסרים למרותם, מבלי באמת להבין זאת.*

זה האתגר הבא שלנו והוא מתחיל היום, ממש יום לאחר שציינו את תשעה באב, יותר מאשר בימים רגילים.

בדיוק כמו ביום הכיפורים של שנת 1973, "בריונים" של קונספציה, סיכנו מאוד את המדינה מבחינה ביטחונית וצבאית. *כך היום, ישנם "בריונים" המסכנים את המדינה בגרירה לחקיקה קיצונית, או בסחיפה למחאה קיצונית ואלימה.*

לא חשבתי אז ב-73׳, שחורבן בית שלישי מתרגש עלינו. אולי היותי צעיר מידי, או תמים מדי כלוחם בסיירת מטכ"ל, שגרמו לי כבר אז להיות אופטימי.

*לא חשתי אז ואיני רואה היום, חורבן בית חלילה. אני כן רואה לנגד עיניי, את האתגר שביכולתנו להתמודד עימו ולנצח.*

*השפויים משני הצדדים, שהם הרוב המוחץ, נגד "הבריונים" מכל צד, שהם המיעוט הרוצה לפוצץ.*

נעשה זאת עם הרבה שכל ועם המון לב, ובעיקר עם יותר שכל בלב - ביחד ננצח!

דיכטר מכנה פה את מי שקוראים לחקיקה נרחבת ״בריונים קיצונים״

הניצחון שנחל הימין ביום שני הוא ניצחון ציבורי חשוב על איומי סרבנות הטייסים. הכנסת כופפה את כנף המרד, וכנסות עתידיות יודו לה על כך.
אבל דבר אחד הוא לא: ניצחון משפטי. בחזית הזו, המקורית של המערכה, הוא הוכה מכה אנושה. כל מי שיתבונן על התמונה דרך עדשות נקיות מבהלה וזעם, יגיע למסקנה שכחלוף שבעה חודשים, הימין לא הצליח להשיג אף לא אחת מהמטרות שהציב לעצמו בשינוי היחסים בין הרשויות. המחיר היה כבד מנשוא לממשלה, לימין וכמובן למדינה, והסחורה לא הגיעה.  
לפני חצי שנה יצא הימין לדרך עם רוב גדול בציבור ובכנסת שסולד מהתערבות היתר המשפטית. השבוע, בעודו חוגג ביטול בחוק של עילה שמעולם לא נכתבה בו – צעד שמשמעותו המעשית היא בערך כמו להוציא גזר דין מוות לפיה – התברר שבית המשפט דווקא מרחיב את גבולו עוד ועוד. הכנסת מנסה למנוע מבית המשפט שימוש בסבירות, אך יממה לאחר מכן כבר מפצירה היועמ"שית לפסול חוק יסוד בנימוק חדשני של "השתק מעין שיפוטי". כשגם הוא יבוטל בשלוש קריאות, יצוץ אולי השיפוט המעין השתקי.
בג"צ והיועמ"שית שאבו עד היום את הלגיטימציה מאליטה מצומצמת יחסית. כיום הם גיבורי תרבות במילייה מסוים. גלי בהרב מיארה, דמות אלמונית למחצה עד לאחרונה גם בחוגים משפטיים, מתקבלת בתשואות של רוקסטאר בתיאטראות. עמית בכר, אלמוני לא פחות, הפך למנהיג המונים. אהרן ברק אמר לאחרונה בסיפוק שבאיחור של שלושים שנה, יש לו תשובה מי העניק לעליון ב-1995 את הסמכות לפסול חוקים: ההמונים ברחובות ב-2023.
וכל זה באשמתם הישירה של ראשי הקואליציה הנוכחית. הייתה להם ההזדמנות להסיט את הספינה ממסלולה עשרים מעלות, אבל הם ניסו במקום זאת להטביע אותה. שמרנות לא מקדמים באמצעות מהפכה, זה פשוט לא עובד ככה. שישאלו את ברק: הוא אבי הסלאמי האמיתי. עקב בצד אגודל, במשך שנים. באבולוציה ולא ברבולוציה.
במקום זאת, הימין העניק לשמאל רוח במפרשים, ערכים להיאבק עליהם, מכנה משותף מהציונות הדתית הליברלית ועד בואכה חד"ש.  
בנסיבות שונות, גדעון סער שינה ב-2007 את הרוב הדרוש לוועדה לבחירת שופטים. אלמלא זכות הוטו שהוענקה לקואליציה, נעם סולברג ואלכס שטיין וחבריהם לעולם לא היו מתמנים. זה היה תהליך איטי וארוך אבל בלתי הפיך. כך גם חלק מהשופטים שמינתה איילת שקד.
ללוין ורוטמן הייתה היכולת לקדם שינויים קצת יותר מהר, קצת יותר אפקטיבי. אבל תפיסתם הייתה שכל שופטי העליון ללא יוצא מן הכלל הם אקטיביסטים, שכל השינויים עד היום לא מספיקים. שכל האקדמאים השמרנים מתקרנפים.
מי שהיה צריך להצית מדורות באיילון הם דווקא מצביעי הקואליציה. הם צריכים לשאול, ככותרת הספר המוכר, למה אתה בוחר ימין ומקבל, במבחן התוצאה, שמאל.

(המאמר המלא היום במוסף לשבת בידיעות אחרונות)

אקוניס נגד לוין: אין סיבה שהוועדה לבחירת שופטים לא תתכנס לבחור שופטי שלום ומחוזי

אמר זאת לדוד בן בסט בתכנית הנבחרים ברדיוס

מנכל משרד החינוך אסף צלאל מתפטר במחאה על החקיקה המשפטית

מכתב של המנכ״ל למנהלי המחוזות וסמנכ״לי משרד החינוך-

חברים
אני כותב לכם על גבול דמעות.
הודעתי היום לשר החינוך על סיום תפקידי. כנציג ציבור ביקשתי לקחת אחריות על המצב שנוצר. לא אוכל להמשיך לשרת את המערכת שאני כלכך אוהב ורציתי להביאה לחוף מבטחים אליו היא זקוקה. הקרע אליו הגענו אינו מאפשר לי להמשיך ולממש את אחריותי כהלכה.
מעולם לא השתייכתי לצד זה או אחר ואיני בוחר צד גם היום. מערכת החינוך היא ממלכתית ויש לשמור עליה כזו. יש לקחת אותה כעת, לחשב מסלול מחדש וגם באמצעותה לפעול לאיחוי הקרעים. אני פונה דרכיכם לכל עובדי המשרד ואנשי החינוך היקרים - אני גאה בכם ומעריץ את עשייתכם. המשיכו בתפקידכם המקצועי וממשו את אחריותכם הגדולה.
אני מודה לשר יואב קיש על ההזדמנות, החברות והשותפות האמיתית והכנה, אני מאמין מאוד בתוכנית העבודה אותה שמנו יחד לשנים הקרובות ומשוכנע שיואב ידע להוביל את המערכת החיונית, אותה הוא כל כך אוהב ופועל למענה, למקומות טובים עוד יותר במעלה הדרך.
כטייס אמשיך לטוס ולשרת בתפקידי המקצועי בצה״ל בראש מורם, כי זו משמעות המשפט -׳אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת׳.

שלכם תמיד
בחברות ובהערצה
אסף צלאל
מנכ״ל משרד החינוך

השר קיש:

קיבלתי הבוקר (ו׳) את בקשתו של אסף צלאל לסיים את תפקידו כמנכ״ל משרד החינוך.

אסף שימש כמנכ״ל משרד החינוך בחצי שנה האחרונה, ובינינו הכרות ארוכת שנים המושתתת על שותפות וחברות.
אני מודה לאסף על ביצוע תפקידו באופן מקצועי ומסור, תוך שימת דגש על טובתם של תלמידי ישראל והערכות לפתיחת שנת הלימודים. אני מאחל לו הצלחה רבה בכל אשר יפנה.
בחרתי במנהל מחוז ירושלים מר מאיר שמעוני, שהינו איש חינוך מוערך ומקצועי ובעל ניסיון של עשרות שנים במשרד החינוך, לתפקיד מ״מ מנכ״ל. שמעוני ייכנס לתפקיד באופן מיידי, תוך כדי חפיפה מסודרת עם המנכ״ל היוצא.

המשרד ממשיך בפעילותו הנרחבת להערכות לפתיחת שנת הלימודים, בשיתוף כלל הגורמים המעורבים בנושא.

מטעמו של ראש הממשלה נתניהו:

האופוזיציה מסלפת את דבריו של ראש הממשלה נתניהו.

ממשלות ישראל תמיד מכבדות את החלטות בית המשפט ובית המשפט תמיד ראה את עצמו כפוף לחוקי יסוד להם הוא מייחס מעמד של חוקה. כמו רוב אזרחי ישראל, ראש הממשלה נתניהו מאמין שצריך להמשיך לשמור על שני העקרונות הללו גם יחד.

מה?