הרי אורבך כן מנהל מגעים נמרצים בידיעת שקד

בנט בביקור בזק באמירויות

מתקפת מסרונים במרכז שמאל. מעניין מי הוציא 🥸

ממשיכה ההתפוררות: אלקין שוקל להתמודד על תפקיד יו״ר הסוכנות.

אלקין מסר בתגובה: "לפני כחודש וחצי קיבלתי גישוש בשם ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי האם אהיה מוכן לשקול להיות מועמד הממשלה לתפקיד. עניתי שאני אוהב את מיקומי במערכת הפוליטית. חושב שיש לי הרבה מה לתרום. מצד שני אני מעריך את הסוכנות היהודית וחושב שזה גוף חשוב מבחינה לאומית שבמשך שנים רבות מילאתי בו תפקיד בכיר. ולכן במידה ותבוא הצעה רצינית אשקול, אתייעץ עם גדעון סער ואחליט". 

(הסיפור פורסם לראשונה עי יהודה שלזינגר בישראל היום)

אורבך מכנס בביתו יועצים ומקורבים לדון (בפעם המי יודע כמה) מה לעשות. בסביבתו כועסים על מה שהם רואים כאאוטינג מצד הליכוד למגעים

פרקליטי נתניהו: ליאת בן ארי אישרה להציע לפילבר להיות עד מדינה נגד נתניהו עוד ביולי 2017, תוך עבירה על חוק יסוד הממשלה שדורש אישור יועמש.

פגישת בנט אורבך ב-20:30-21:00

מיד במהדורה: ההחלטה של אורבך.

אורבך יאמר להבנתי:

הבטחנו להקים ממשלה אזרחית - קיבלנו הרמת ראש לאומנית ערבית

תוך זמן קצר (להבנתי יותר בימים, לא שבועות ארוכים) פעל ליישר את המורדים, דבר שאורבך לא רואה לו סיכוי, או לפעול להקמת ממשלת ימין עם נתניהו

ואם לא - אורבך יהיה האצבע ה-61 לפיזור הכנסת.

זה מסמך המומ בין זועבי ולפיד, דרישות זועבי שעל בסיסן התנהל המומ: עיניכם הרואות - יותר ממיליארד למגזר, והקמת הכפרים איקרית ובירעם שהוגלו ב-1948.

לאחר הפגישה העבירה זועבי ווטסאפ עם מסמך הדרישות. המנכלית של לפיד השיבה שהיא מטפלת. גורמים ביש עתיד אומרים שאלה הדרישות של זועבי ולא הסכמות שלהם

טוב זה לא פחות ממדהים

אגב, שאלה:

גם אם אורבך יגיד שהוא תומך בפיזור - האם האופוזיציה יכולה לסמוך על זה שלא ייסוג ברגע האחרון?

כך או כך בשני הצדדים מעריכים שבסוף זה לא ייפול על אורבך. הדינמיקה באירועים של התפוררות קואליציות היא שבסוף פיזור לא נופל על חודו של קול.

אנחנו נוטים לחפש את הסילמן הבא, אבל ממשלות בדרך כלל מתפוררות, לא נשברות. אם הבנתם את המשל המגושם

*הודעה משותפת לראש הממשלה נפתלי בנט וח״כ ניר אורבך*

ראש הממשלה נפתלי בנט, וח״כ ניר אורבך סיימו כעת את פגישתם בלשכת ראש הממשלה בקריה.

הפגישה הייתה טובה.

ראש הממשלה וח״כ אורבך, ייפגשו פעם נוספת ביום ראשון הקרוב בשעות הבוקר.

סקר מעריב ופאנלס פוליטיקס:

הליכוד 34
יש עתיד 21
הציונות הדתית 11
ימינה 5
מרצ 0

בלוק נתניהו 60

https://m.maariv.co.il/news/politics/Article-924011

כמו האביר השחור ב"מונטי פייתון והגביע הקדוש", גם הקואליציה של בנט מתעקשת שהכל כרגיל, ואפשר להמשיך להילחם למרות שאיבדה יד אחת, ועוד יד. בכל פעם היא מאבדת עוד אחת מהגפיים, עוד פציעה, מתעקשת שזו רק שריטה, אבל קרב החרבות נמשך גם כשכבר אין עם מה להחזיק את החרב. החדשות הרעות לקואליציה הן שרק חמישה שבועות פרלמנטריים חלפו מאז נפתח כנס הקיץ, במהלכם זועבי עזבה, חזרה ומרדה, ביטון הכריז מלחמה, סער הודיע על היעדר זכות קיום לקואליציה, כהנא נאלץ להתפטר ולא הצליח לחזור, וגנאיים החליט להקים לעצמו סיעת יחיד. החדשות הרעות יותר הן שעד לסיום המושב צפויים עוד שבעה שבועות.
בנט עסוק לפי שעה רק בתגובות, לא בייזום. הוא מתחזק את פינטו, נפגש עם ביטון, מפציר באורבך. אבל עד עתה אין סימנים להיערכות לבחירות והגעה אליהן מכס ראש הממשלה. ההימור שלו עצום: מקובל לומר שאם הממשלה תיפול, בנט יתקשה מאוד לעבור את אחוז החסימה מכס שר הפנים. יש רק בעיה אחת: גם תיק הפנים לא ממתין לו. עיון בחוק יסוד הממשלה מעלה שלבד מתואר ראש הממשלה החליפי, הריק כמעט מתוכן, שום משרד לא מובטח במקרה שהכנסת תפוזר בקולות חברי האגף הימני בקואליציה. איך בדיוק מנהלים קמפיין בחירות כזה? ועם מי?
בנט מעריך – או מקווה, כרגיל אצל ראשי ממשלה לא קל להפריד – שהבחירות תיערכנה בחודש מרץ הבא. הוא סבור שאפשר להחזיק בשיניים עד סיום כנס הקיץ, ואז אריזות וקיפולים בתחילת המושב הבא. בעייתו היא שרוב שותפיו חוזים פיזור הרבה קודם לכן, ופועלים בהתאם. לו רצה, היה לו קל למדי להביא לפיזור הכנסת ולהישאר ראש הממשלה: למשל, להציע לליכוד דיל פומבי לאישור תקנות יו"ש בתמורה להעלאת המלגות לחיילים. עבאס כבר היה מבין את הרמז ופורש.

 
 במגעים העקיפים שהתנהלו בין אורבך והליכוד, תוכננה מחווה פומבית בדמות הכרזה של אורבך שהניסוי עם רע"מ נכשל. המילים נבחרו בקפידה: הרי מי שהגדיר את הממשלה כ"ניסוי" היה נפתלי בנט, בראיון ערב הקמת הממשלה אשתקד. קביעה בדבר תוצאותיו העגומות היא איתות שפניו לפרידה מראש הממשלה. אורבך אמור היה להשמיע את הדברים יממה קודם לכן, אך נמלך בדעתו. לכן, כאשר צעק אותן אל חלל המליאה, נזקפו כמה זוגות אוזניים בשורות הליכוד. זה היה כמו מילת קוד שמשמיעים סוכנים סמויים לזיהוי.
מיד אחר כך הגיע אורבך אל המעבדה, הלא היא לשכת ראש הממשלה. כרגיל בשנה האחרונה, השיחה התנהלה בשני תדרים שאין קשר ביניהם: בנט דיבר על הישגי הממשלה, אורבך - על כישלונות הקואליציה. אחר כך הוזעקו פנימה שני מקורבים לח"כ המתייסר, כדי שראש ממשלת ישראל יפציר בהם להפציר באורבך לא לפרוש. איזה עולם: בנט פילג את הבית היהודי כדי להיפטר מעולמם של הרבנים והעסקנים, והנה הוא שוב תלוי בהם כדי לשרוד. דבר אחד כבר למדו בימינה: אין דרך להכריז על סילמן כפורשת בלי להסתכן בפרישה של אורבך עצמו. כל עוד הוא בוועדת הכנסת ושולט על הדיונים, זה לא יקרה.
הסילמן של האגף השמאלי בקואליציה, ג'ידא רינאווי־זועבי, לא קלה לתפעול גם כן. "הם יעשו ממני אופורטוניסטית צבועה"? התקוממה שלשום, אחרי הצבעה אחת נגד תקנות יו"ש. הפרסומים על הכסף הרב שקיבלה נועדו להרגיע אותה אבל פעלו ההפך. הם הציגו אותה כסחטנית שפרטה את אל־אקצה לתקציבי בית חולים בנצרת וכביש באום אל פאחם. "סער הוא לוייתן, גנץ הוא לוייתן. אני רק נמלה", אמרה זועבי, "אבל גם נמלה לא דוחקים לקיר".
בינה ובין ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד התגלעה מחלוקת יסודית על מה שקרה בפגישתם בחודש שעבר. הוא חשב שפתר את הבעיה אחת ולתמיד. היא ראתה בכך פלסטר זמני שיש להחליפו בכל הצבעה: על כל חוק שמפריע לציבור הערבי היא דרשה תמורה כספית שתצדיק בעיני בוחריה את המהלך. מו"מ כזה לא נוהל איתה לפני ההצבעה על תקנות יו"ש, והתוצאה בהתאם. לפיד חשב שהוא קנה אותה, היא, במקסימום, ראתה בכך עסקת ליסינג.

(הטור המלא הבוקר בידיעות אחרונות)