אם הייתי חושד חלילה במניעים של שופטי העליון הייתי אומר שאולי הפעם כן יפסלו אותם

ההסתודדויות עדיין נמשכות בועדה

באופן אבסורדי, עכשיו לפיד יצטרך לבקש לפסול את בלד

מיד

הגישו בנפרד

איזו דרמה משוגעת

מדהים. חגיגות במצודת זאב

כמו שהשמאל הדליק זיקוקים כשסמוטריץ פסל את רעמ, ככה הימין עם הריצה של בלד

אם במקום להשקיע חודש של מאמץ על פארש באיחוד המדומיין בין מרצ והעבודה, לפיד היה שם לב מה קורה במגזר הערבי, אולי לא היה מוצא עצמו הערב מול שוקת שבורה

״אינעל אבוהם, תגישו כבר״. הודעת הווטסאפ הזו, בקבוצה של חד״ש ב-22:21 אתמול, סיימה את אירוע האובדנות העצמי המרהיב ביותר מאז התאבדותו של הימין, אשתקד.

קחו למשל את אחמד טיבי, הימין הממלכתי בגרסה הערבית: נמצא במרכז בין חד"ש השמאלנית לבל"ד הימנית. במהלך השבוע האחרון הוא גילה שמנסים לעשות לו מה שעשו שני המחנות להנדל והאוזר: לדלל אותו ברשימה, עם אופציה להשלכה. ההסכם המפתיע בין חד"ש ובל"ד הציב בפניו ברירה אכזרית: להיכנס בגפו לכנסת, או להיפרד ממנה, ולראשונה מהמילניום הקודם למנוע מהליכוד את הסיסמא "ביבי או טיבי". איש לא הופתע כשטיבי נעתר לבסוף לחזור אל הרשימה המשותפת.

ההסכם שחתמו חד"ש ובל"ד מנע למעשה כל המלצה על לפיד או גנץ אחרי הבחירות הקרובות. אחמד טיבי פרץ אל הפוליטיקה הישראלית בשנות התשעים כמי שמוכן לשיתופי פעולה פרלמנטריים. איימן עודה עמד ב־2015 בראש הרשימה הערבית הראשונה מקום המדינה שמנתה מספר דו־ספרתי של מנדטים, וב־2019 הכריז ב"ידיעות אחרונות" על נכונותה להיכנס למשחק ההמלצות אצל הנשיא. רע"מ בסך הכל המשיכה את הקו הזה, כשהדהימה בנכונותה להיכנס לקואליציה, גם בראשות נתניהו. עבאס עדיין מעוניין בכך: הסכם העודפים בין הרשימות מתעכב לפי שעה בשל סירובו לפסול פומבית שיתוף פעולה עם נתניהו אחרי הבחירות.

עכשיו כל זה נעצר בחריקת בלמים, אחרי שבל״ד ביצעה מהלך כפול: הפכה את חד״ש ותע״ל לבדלניות, ואז פרשה. יו"ר המפלגה לשעבר, ח"כ ג'מאל זחאלקה, הסביר לי השבוע שבעיניו לא רק שאין הבדל בין שמאל וימין, למעשה השמאל גרוע יותר: "אצל נתניהו, התקציבים למגזר הערבי ניתנו ללא קשר להתנגדותנו לממשלתו. בקואליציית השינוי, הם הועברו רק לרע"מ, בתמורה להצטרפותה. המסר העמוק הוא שאנחנו נתינים על תנאי". הזכרתי לו שבאמריקה של המאה ה־19, מכבי האש הגיעו לטפל בשריפות רק בשכונות שהצביעו לראש העיר. הוא שמח להיזכר.

טיבי ועודה עודם מעוניינים להישאר במשחק. רשמית, תע"ל של טיבי לא מחויבת להסכם, וגם חברי הכנסת של חד"ש השמיעו פלפולים בנוסח תלמודי־יהודי שמאפשרים להמליץ על מועמד למרות ההתחייבות, שפקעה אתמול עם הפילוג.

היחלשות ההשפעה הערבית בפוליטיקה מורגשת גם הרחק מעבר לעסקונה המגזרית. ברשימות הציוניות שהוגשו אתמול לוועדת הבחירות המרכזית אין אפילו ערבי מוסלמי או נוצרי אחד במקום ריאלי. איבתיסאם מראענה נדחקה בעבודה הרחק מעבר לטווח הסקרים, ג'ידא רינאווי זועבי נשלחה לפנסיה. המועמד היחיד שמגדיר עצמו "ערבי" הוא הח"כ הדרוזי עלי סלאלחה ממרצ. אם לא תחול התעוררות בקנה מידה נרחב, הייצוג הערבי בכנסת ישוב עשרים שנה לאחור, וכמותו גם ההשפעה. רק בתשדירי הליכוד והציונות הדתית הם עוד חזקים ומאיימים מאי־פעם.
 
(גרסא מעודכנת של הטור בידיעות אחרונות)

בזמן שהגוש שלו התפרק: לפיד היה במסעדה בארוחת ערב עם שר החוץ האמירתי

הסבר מתמטי קצר על משמעות ההיפרדות:

במגזר הערבי יש כמיליון מצביעים. כל אחוז הצבעה פירושו 10,000 קולות.

בהנחה הסבירה שבל״ד שורפת מנדט, כארבעים אלף קולות, המשמעות היא ש-4 אחוזי הצבעה ירדו לטימיון.

זאת אומרת שגם אם אחוז ההצבעה במגזר יעלה בארבעה אחוז, במונחים ריאליים זה אותו דבר.

ובעברית- גם אם שיעור ההצבעה יעלה מ-46 אחוז לחמישים, הייצוג יישאר על 10.

וכמובן זה לפני האפשרות ששיעור ההצבעה אכן יירד כמו שחוזים הסקרים, לפני האפשרות ששיעור ההצבעה היהודי יעלה, ולפני האפשרות שעוד מפלגה שם תיפול.

והסבר פוליטי, למי שטוען שההיפרדות מבלד תסייע ללפיד בגזרת ההמלצות לנשיא:

פוליטית אין כל משמעות להמלצות. אם לנתניהו יהיה 61 זה חסר משמעות, ואם לא - אז בכל מקרה אחרי שנתניהו ייכשל לפיד או גנץ יקבלו את ההרכבה.

סרטון של המחנה הממלכתי

עם צאת השבת בפגוש את העיתונות:

איילת שקד בראיון ראשון מאז הפרידה

משה גפני על הדרמה ביהדות התורה

איימן עודה על התפרקות המשותפת

ועמיחי שיקלי, הליכודניק הטרי