*תקנון הבחירות לרשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-25 אושר בהנהלת המפלגה ויגיע להצבעה בוועידת המפלגה ביום שני ה-1.8*
*עיקרי התקנון:*
- רשימת המפלגה תישען על עקרון האיזון המגדרי (ריצ'רץ')
*הזכות לבחור:*
- ניתן יהיה לבחור בין 5-7 מועמדות ומועמדים לצורך השלמת ההצבעה.
*הזכות להיבחר:*
- מתמודדות ומתמודדים חדשים יוכלו להירשם עד ה-4.8
- אדם שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת פשע לא יוכל להתמודד לרשימת העבודה.
- דמי התמודדות: 10,000 ש"ח
- מי שכיהן כחבר או חברת כנסת בשלוש שנים האחרונות והתפקד למפלגה אחרי יום פיזור הכנסת לא יהיה כשיר להתמודד.
*עיקרי התקנון:*
- רשימת המפלגה תישען על עקרון האיזון המגדרי (ריצ'רץ')
*הזכות לבחור:*
- ניתן יהיה לבחור בין 5-7 מועמדות ומועמדים לצורך השלמת ההצבעה.
*הזכות להיבחר:*
- מתמודדות ומתמודדים חדשים יוכלו להירשם עד ה-4.8
- אדם שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת פשע לא יוכל להתמודד לרשימת העבודה.
- דמי התמודדות: 10,000 ש"ח
- מי שכיהן כחבר או חברת כנסת בשלוש שנים האחרונות והתפקד למפלגה אחרי יום פיזור הכנסת לא יהיה כשיר להתמודד.
עמית סגל
בני בגין פורש מרשימת כחול לבן
*לעדכונכם:*
ח״כ בני בגין מסר ליו״ר ״תקווה חדשה״, שר המשפטים גדעון סער, כי משום שבקרוב ימלאו לו שמונים החליט שבגיל זה לא ימשיך לשרת בכנסת הבאה.
יו״ר תקווה חדשה השר סער הודה לחבר-הכנסת בגין על כך שנעתר בשעתו לפנייתו, ערב הבחירות הקודמות, להצטרף לתקווה חדשה וכן על עבודתו המסורה והמקצועית בכנסת ובועדותיה.
ח״כ בגין הודיע כי הוא נשאר חבר תקווה חדשה וכי יקח חלק במערכת הבחירות במסגרת ״כחול לבן - תקווה חדשה״ והשר סער הודה לו על כך.
ח״כ בני בגין מסר ליו״ר ״תקווה חדשה״, שר המשפטים גדעון סער, כי משום שבקרוב ימלאו לו שמונים החליט שבגיל זה לא ימשיך לשרת בכנסת הבאה.
יו״ר תקווה חדשה השר סער הודה לחבר-הכנסת בגין על כך שנעתר בשעתו לפנייתו, ערב הבחירות הקודמות, להצטרף לתקווה חדשה וכן על עבודתו המסורה והמקצועית בכנסת ובועדותיה.
ח״כ בגין הודיע כי הוא נשאר חבר תקווה חדשה וכי יקח חלק במערכת הבחירות במסגרת ״כחול לבן - תקווה חדשה״ והשר סער הודה לו על כך.
רז נזרי איננו מתמודד, ככל הידוע, על מקום ריאלי ברשימת הציונות הדתית. הוא גם לא פוטר מתפקידו, לא עתר נגד מנהליו ואפילו לא האשים אותם בתפירת תיקים. עם הדברים של המשנה הפורש ליועמ"שית קשה יותר להתמודד מאשר עם ההאשמות של הסגן הפורש של מנהלת מח"ש, משה סעדה.
בנאום הפרידה שלו ובראיון שערך במוסף זה עם טובה צימוקי, נזרי רמז בעדינות לחבריו במשרד המשפטים שהם אינם כה קדושים ומושלמים כפי שנדמה להם. "אם לא היה למערכת כל כך קשה להודות בטעויות, לא היה כל כך קל להאשים אותנו בשחיתויות", צלף בהם בנימוס. "חיוני שנפנים יותר שאלת הצדק לא מונחת תמיד על ראשנו, שחלקים מהביקורת קנינו ביושר. חובה עלינו להחדיר בליבו ובראשו של כל משפטן, שלא די לחשוב שאנחנו בסדר, שהביקורות אינטרסנטיות, שלא די לשכנע את המשוכנעים בתוך תיבת תהודה פנימית ולקוות שהכלבים ינבחו ושיירת שלטון החוק תעבור".
ההתנפלות האלימה על משה סעדה הוכיחה שבזמן שנזרי נשא את דבריו, החברים השלימו קלוריות בבופה. בפעם המי-יודע-כמה הם סירבו להכיר באחריותם לשורת כשלים חמורה, תוך שהם נאחזים בכוונתו האפשרית להתמודד באחת מרשימות הימין לכנסת. כנראה פרחה מזיכרונם של הנ"ל ריצתה של טליה ששון לרשימת מרצ, והכתם הרטרואקטיבי שהדבר הטיל על דו"ח המאחזים שהכינה כבכירה במשרד המשפטים; ואולי טרם הספיקו לעיין בעיתון הארץ, שם, באקט מרהיב של צדקנות וברברת, השוותה המשנה ליועמ"שית לשעבר, דינה זילבר, בין מצב הדמוקרטיה בישראל ובין כליאתם של גברים עם חולצות קצרות באיראן אחרי המהפכה המוסלמית. היא תמיד הייתה אדם של ניואנסים וחיבור עמוק למציאות.
אין מן המותר לציין שעד לרגע זה ממש, איש מבכירי המערכת טרם התנצל על שבעה כשלים חריפים שנפלו במערכת: האשמת אזרח חף מפשע באום אל חיראן בהיותו מחבל; שיבוש חקירת הרג נער בן 17 במרדף משטרתי; תרגיל סחיטה פלילי לנחקר בתיקי נתניהו; הכשרת פריצה פלילית לטלפון של יריב משפטי כדי להעמידו לדין; פתיחת חקירה נגד ראש הממשלה בלי אישור מסודר, כפי שקבע בית המשפט; הצרת צעדיה של נציבת הביקורת על הפרקליטות עד שהתפטרה; והחלשת מח"ש עד הפיכתה לגוף כמעט לא רלבנטי.
גלי בהרב מיארה ועמית איסמן, היועצת והפרקליט, שמרו גם השבוע על זכות השתיקה. מתבקש שאחרי חודשים של דממה יגלו, בפעם הראשונה, סימני חיים. אם הם לא רוצים שישוו אותם ל"מנאייכ", אולי הגיע הזמן שיעשו קצת חוק וסדר.
(הטור המלא הבוקר בידיעות אחרונות)
בנאום הפרידה שלו ובראיון שערך במוסף זה עם טובה צימוקי, נזרי רמז בעדינות לחבריו במשרד המשפטים שהם אינם כה קדושים ומושלמים כפי שנדמה להם. "אם לא היה למערכת כל כך קשה להודות בטעויות, לא היה כל כך קל להאשים אותנו בשחיתויות", צלף בהם בנימוס. "חיוני שנפנים יותר שאלת הצדק לא מונחת תמיד על ראשנו, שחלקים מהביקורת קנינו ביושר. חובה עלינו להחדיר בליבו ובראשו של כל משפטן, שלא די לחשוב שאנחנו בסדר, שהביקורות אינטרסנטיות, שלא די לשכנע את המשוכנעים בתוך תיבת תהודה פנימית ולקוות שהכלבים ינבחו ושיירת שלטון החוק תעבור".
ההתנפלות האלימה על משה סעדה הוכיחה שבזמן שנזרי נשא את דבריו, החברים השלימו קלוריות בבופה. בפעם המי-יודע-כמה הם סירבו להכיר באחריותם לשורת כשלים חמורה, תוך שהם נאחזים בכוונתו האפשרית להתמודד באחת מרשימות הימין לכנסת. כנראה פרחה מזיכרונם של הנ"ל ריצתה של טליה ששון לרשימת מרצ, והכתם הרטרואקטיבי שהדבר הטיל על דו"ח המאחזים שהכינה כבכירה במשרד המשפטים; ואולי טרם הספיקו לעיין בעיתון הארץ, שם, באקט מרהיב של צדקנות וברברת, השוותה המשנה ליועמ"שית לשעבר, דינה זילבר, בין מצב הדמוקרטיה בישראל ובין כליאתם של גברים עם חולצות קצרות באיראן אחרי המהפכה המוסלמית. היא תמיד הייתה אדם של ניואנסים וחיבור עמוק למציאות.
אין מן המותר לציין שעד לרגע זה ממש, איש מבכירי המערכת טרם התנצל על שבעה כשלים חריפים שנפלו במערכת: האשמת אזרח חף מפשע באום אל חיראן בהיותו מחבל; שיבוש חקירת הרג נער בן 17 במרדף משטרתי; תרגיל סחיטה פלילי לנחקר בתיקי נתניהו; הכשרת פריצה פלילית לטלפון של יריב משפטי כדי להעמידו לדין; פתיחת חקירה נגד ראש הממשלה בלי אישור מסודר, כפי שקבע בית המשפט; הצרת צעדיה של נציבת הביקורת על הפרקליטות עד שהתפטרה; והחלשת מח"ש עד הפיכתה לגוף כמעט לא רלבנטי.
גלי בהרב מיארה ועמית איסמן, היועצת והפרקליט, שמרו גם השבוע על זכות השתיקה. מתבקש שאחרי חודשים של דממה יגלו, בפעם הראשונה, סימני חיים. אם הם לא רוצים שישוו אותם ל"מנאייכ", אולי הגיע הזמן שיעשו קצת חוק וסדר.
(הטור המלא הבוקר בידיעות אחרונות)
מאז הראיון של משה סעדה אצל עמית סגל, אנשים שואלים, איפה היה סעדה ואיפה היו טענותיו עד היום, תוך רמיזה שדבריו מומצאים, ונאמרים רק מתוך אינטרס פוליטי. אני משמש כעורך דינו של סעדה בשנתיים האחרונות ומלווה מקרוב את מאבקיו מתוך מח״ש, שנועדו להעלות למודעות הציבורית את מה שקרה וקורה בשנים האחרונות לשלטון החוק, לדעתו ולמיטב ידיעתו.
השאלה איפה הוא היה עד עכשיו נענית בקלות - משה סעדה היה נתון בשנים האחרונות במאבק עקרוני ועקבי מול מח״ש ומשרד המשפטים, בו הוא הקריב את האינטרסים הפרטיים שלו לטובת מה שהוא תופס כאינטרס הכלל.
השאלה איפה היו עד היום הדברים שאמר סעדה בראיון אצל עמית סגל אף היא נענית בקלות - כל מה שהוא אמר בראיונות, ללא יוצא מן הכלל, אמר סעדה וכתב במשך שנים. דבריו גובו בראיות, לרבות בתצהירו המפורט של עו״ד אורי כרמל, מי שהיה ראש מח״ש בתקופה הרלוונטית, אדם שהיה בשר מבשרה של הפרקליטות ושלגביו אין לאיש טענות ביחס להשתייכות פוליטית המחייבת התייחסות זהירה לדבריו. אורי כרמל התפטר מתפקידו כראש מח״ש שנה לפני סיום הקדנציה שלו, במחאה בדיוק על הדברים שעליהם מתריע כעת סעדה בקולו. כשאורי כרמל אמר את הדברים הקשים שביטא כעת סעדה, ישבו בקהל בכירי מערכת המשפט, אולם דבריו המטלטלים לא היכו הד ציבורי כפי שעשו דברי סעדה בראיון אצל עמית סגל. את הדברים שאמר כעת סעדה הוא אמר וכתב למבקר המדינה, לשופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, לפרקליט המדינה עמית איסמן ולבית המשפט.
סעדה צעק וזעק, סרב להצעות מפתות לסידור ג׳ובים, ופעל כשליח ציבור נאמן הרואה עצמו כשומר סף בעבור כולנו. הוא סרב להשלים עם מצב בו מפכ״ל המשטרה אומר למנהל מח״ש ״אני הרי מומחה בפירוק ארגונים עויינים״ בכוונו למומחיותו כסגן ראש השב״כ בעבר, ובהתייחסו למח״ש כאל ארגון עוין. סעדה סרב להבליג כשעוזר המפכ״ל קידם אליו מסרון ובו שתי מלים מפחידות, בסגנון מאפיוזי - ״תיכנס בסעאדה״, ובו שמו של סעדה מאויית בטעות שהייתה אופיינית למפכ״ל. משה סעדה סרב לעבור לסדר היום כשהמפכ״ל, בעצמו ובאמצעות כפיפיו, טינף בתקשורת בטענות כוזבות על יושרת אנשי מח״ש, שחקירתם העלתה שהוא, המפכ״ל, מיהר לחרוץ דין מחבל במורה אלקיעאן המנוח, שלא היה מחבל אלא קורבן. סעדה קיבל בזעזוע את תגובת פרקליט המדינה דאז, עו״ד שי ניצן, כשראש מח״ש דאז אורי כרמל דרש ממנו שיגבה את מח״ש אל מול המפכ״ל ותשובתו של ניצן, בכתב (!) הייתה ״…להסלים כעת את המריבה, רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק. וד״ל״ (ודי לחכימא ברמיזא). אשרי המאמין לטענתו המאוחרת של ניצן, כאילו שהוא לא התכוון לכך שאין ברירה אלא ליישר קו עם המפכ״ל, כדי שהחשוד המאד בכיר באותה עת לא יפיק תועלת מעימות עם המפכ״ל, זאת במקום שיעמידו את המפכ״ל במקומו הראוי.
על כך ענה לו ראש מח״ש אורי כרמל ״מזה שנתיים אני חש שבשם ׳ההתרוממות מעל׳ ועל מזבח יחסי פרקליטות-משטרה, מוקרבת מח״ש, על מנהליה ואנשיה, ועל האינטרס הציבורי עליו היא מופקדת״.
אינני אדם פוליטי. אני איש מקצוע המייצג לקוח. אין לי יד ורגל במאבק הפוליטי ״רק ביבי״ או ״רק לא ביבי״. אינני מייצג את נתניהו ואני משוכנע שבית המשפט המחוזי בירושלים יעשה משפט ותצא תחת ידיו התוצאה הנכונה משפטית, תהא זו אשר תהא.
אבל נדמה לי שרבים וטובים מנתחים את דברי סעדה מתוך פוזיציה מובנית של בעד או נגד נתניהו. זו בעיניי טעות קשה. אם טענות סעדה נכונות - וכמי שמכיר לעומק ובמשך שנים את הטענות ואת הראיות התומכות בהן, לדאבון הלב, למיטב שיפוטי כאלה הם אכן פני הדברים - הרי שבמשך שנים בחרו בכירי מערכת אכיפת החוק להקריב עקרונות חשובים בעבור תיק חשוב. זו אמת שאמורה להטריד עמוקות את הקבוצה שוחרת הטוב במדינה, המבקשת באמת ובתמים להגן על שלטון החוק, קבוצה שאני גאה להימנות עמה.
אני מציע להתעלם מהפוזיציה, לשכוח לרגע את האינטרסים הפוליטיים, המוקצנים בתקופת בחירות, ולהקשיב היטב למשה סעדה. אני מציע להתייחס לדבריו בכובד ראש ולא כפי שרבים וטובים במחנה ״רק לא ביבי״ מתייחסים אליהם. את המסקנה הפוליטית מדברי סעדה יתרגם איש איש לפי השקפותי, אולם תהיה זו בעיניי שגיאה גסה לטמון את הראש בחול ולחפש סיבות לעשות דה לגיטימציה לאיש הזה, הנאבק מזה שנים למען שלטון החוק, כשומר סף נאמן, תוך תשלום מחירים אישיים כבדים, ולהתעלם מדבריו כאילו הם נאמרים כעת לראשונה, מתוך אינטרס פוליטי. הדברים לא נאמרים כעת לראשונה, רחוק מזה. הם נאמרו ונכתבו אינספור פעמים בעבר. הם בוטאו כעת לראשונה בפומבי, בקולו של סעדה, מיד לכשהדבר התאפשר, ימים ספורים לאחר שחדל להיות עובד מדינה ומותר היה לו להתראיין.
השאלה איפה הוא היה עד עכשיו נענית בקלות - משה סעדה היה נתון בשנים האחרונות במאבק עקרוני ועקבי מול מח״ש ומשרד המשפטים, בו הוא הקריב את האינטרסים הפרטיים שלו לטובת מה שהוא תופס כאינטרס הכלל.
השאלה איפה היו עד היום הדברים שאמר סעדה בראיון אצל עמית סגל אף היא נענית בקלות - כל מה שהוא אמר בראיונות, ללא יוצא מן הכלל, אמר סעדה וכתב במשך שנים. דבריו גובו בראיות, לרבות בתצהירו המפורט של עו״ד אורי כרמל, מי שהיה ראש מח״ש בתקופה הרלוונטית, אדם שהיה בשר מבשרה של הפרקליטות ושלגביו אין לאיש טענות ביחס להשתייכות פוליטית המחייבת התייחסות זהירה לדבריו. אורי כרמל התפטר מתפקידו כראש מח״ש שנה לפני סיום הקדנציה שלו, במחאה בדיוק על הדברים שעליהם מתריע כעת סעדה בקולו. כשאורי כרמל אמר את הדברים הקשים שביטא כעת סעדה, ישבו בקהל בכירי מערכת המשפט, אולם דבריו המטלטלים לא היכו הד ציבורי כפי שעשו דברי סעדה בראיון אצל עמית סגל. את הדברים שאמר כעת סעדה הוא אמר וכתב למבקר המדינה, לשופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, לפרקליט המדינה עמית איסמן ולבית המשפט.
סעדה צעק וזעק, סרב להצעות מפתות לסידור ג׳ובים, ופעל כשליח ציבור נאמן הרואה עצמו כשומר סף בעבור כולנו. הוא סרב להשלים עם מצב בו מפכ״ל המשטרה אומר למנהל מח״ש ״אני הרי מומחה בפירוק ארגונים עויינים״ בכוונו למומחיותו כסגן ראש השב״כ בעבר, ובהתייחסו למח״ש כאל ארגון עוין. סעדה סרב להבליג כשעוזר המפכ״ל קידם אליו מסרון ובו שתי מלים מפחידות, בסגנון מאפיוזי - ״תיכנס בסעאדה״, ובו שמו של סעדה מאויית בטעות שהייתה אופיינית למפכ״ל. משה סעדה סרב לעבור לסדר היום כשהמפכ״ל, בעצמו ובאמצעות כפיפיו, טינף בתקשורת בטענות כוזבות על יושרת אנשי מח״ש, שחקירתם העלתה שהוא, המפכ״ל, מיהר לחרוץ דין מחבל במורה אלקיעאן המנוח, שלא היה מחבל אלא קורבן. סעדה קיבל בזעזוע את תגובת פרקליט המדינה דאז, עו״ד שי ניצן, כשראש מח״ש דאז אורי כרמל דרש ממנו שיגבה את מח״ש אל מול המפכ״ל ותשובתו של ניצן, בכתב (!) הייתה ״…להסלים כעת את המריבה, רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק. וד״ל״ (ודי לחכימא ברמיזא). אשרי המאמין לטענתו המאוחרת של ניצן, כאילו שהוא לא התכוון לכך שאין ברירה אלא ליישר קו עם המפכ״ל, כדי שהחשוד המאד בכיר באותה עת לא יפיק תועלת מעימות עם המפכ״ל, זאת במקום שיעמידו את המפכ״ל במקומו הראוי.
על כך ענה לו ראש מח״ש אורי כרמל ״מזה שנתיים אני חש שבשם ׳ההתרוממות מעל׳ ועל מזבח יחסי פרקליטות-משטרה, מוקרבת מח״ש, על מנהליה ואנשיה, ועל האינטרס הציבורי עליו היא מופקדת״.
אינני אדם פוליטי. אני איש מקצוע המייצג לקוח. אין לי יד ורגל במאבק הפוליטי ״רק ביבי״ או ״רק לא ביבי״. אינני מייצג את נתניהו ואני משוכנע שבית המשפט המחוזי בירושלים יעשה משפט ותצא תחת ידיו התוצאה הנכונה משפטית, תהא זו אשר תהא.
אבל נדמה לי שרבים וטובים מנתחים את דברי סעדה מתוך פוזיציה מובנית של בעד או נגד נתניהו. זו בעיניי טעות קשה. אם טענות סעדה נכונות - וכמי שמכיר לעומק ובמשך שנים את הטענות ואת הראיות התומכות בהן, לדאבון הלב, למיטב שיפוטי כאלה הם אכן פני הדברים - הרי שבמשך שנים בחרו בכירי מערכת אכיפת החוק להקריב עקרונות חשובים בעבור תיק חשוב. זו אמת שאמורה להטריד עמוקות את הקבוצה שוחרת הטוב במדינה, המבקשת באמת ובתמים להגן על שלטון החוק, קבוצה שאני גאה להימנות עמה.
אני מציע להתעלם מהפוזיציה, לשכוח לרגע את האינטרסים הפוליטיים, המוקצנים בתקופת בחירות, ולהקשיב היטב למשה סעדה. אני מציע להתייחס לדבריו בכובד ראש ולא כפי שרבים וטובים במחנה ״רק לא ביבי״ מתייחסים אליהם. את המסקנה הפוליטית מדברי סעדה יתרגם איש איש לפי השקפותי, אולם תהיה זו בעיניי שגיאה גסה לטמון את הראש בחול ולחפש סיבות לעשות דה לגיטימציה לאיש הזה, הנאבק מזה שנים למען שלטון החוק, כשומר סף נאמן, תוך תשלום מחירים אישיים כבדים, ולהתעלם מדבריו כאילו הם נאמרים כעת לראשונה, מתוך אינטרס פוליטי. הדברים לא נאמרים כעת לראשונה, רחוק מזה. הם נאמרו ונכתבו אינספור פעמים בעבר. הם בוטאו כעת לראשונה בפומבי, בקולו של סעדה, מיד לכשהדבר התאפשר, ימים ספורים לאחר שחדל להיות עובד מדינה ומותר היה לו להתראיין.
יתכן שכיום יש לו אינטרס פוליטי, אולם מוטב היה אילו אנשים ישרי דרך היו מנתחים את העובדות עליהן הוא מתריע ומפיקים מהן מסקנות ביושר, שלא דרך הפוזיציה הפוליטית בה הם אוחזים, שאחרת הם יעשו בדיוק את מה שסעדה טוען שעשתה הפרקליטות - הכשרת כל שרץ למען המטרה, הראויה לדעתם כשלעצמה.
הכותב הינו עורך דין, שותף במשרד ״סבוראי, האוזמן״ שייצג את סנ״צ דובי שרצר והמייצג את עו״ד משה סעדה במאבקיהם המשפטיים מול מח״ש ומשרד המשפטים
הכותב הינו עורך דין, שותף במשרד ״סבוראי, האוזמן״ שייצג את סנ״צ דובי שרצר והמייצג את עו״ד משה סעדה במאבקיהם המשפטיים מול מח״ש ומשרד המשפטים
מסמך שמפרסמת פרקליטות המדינה. נשמט כנראה מחוסר מקום: שיחת הצעקות של אלשיך שבה איים בפירוק מחש; ההצעות לקניית שתיקתו של סעדה בכסף וג׳ובים; החלטת הנציב רוזן שדיברה על עננה כבדה מעל הפרקליטות; סירוב ראש מחש לעבור פוליגרף בפרשת השתקת התלונה מחדרי החקירות של נתניהו