אם לסכם את המצב החדש בכנסת: שום דבר לא יכול לעבור יותר בלי האופוזיציה

שר הבריאות ניצן הורוביץ בועידת הארץ בשיתוף ״האם ראית את האופק לאחרונה״: "בנט ראש ממשלה והוא לא מפנה את חאן אל אחמר, למה הוא לא מפנה? כי הוא נמצא בממשלה שאי אפשר לעשות בה הכל"

כזכור, הממשלה טענה בתגובתה שהסיבה לאי הפינוי היא התיווך באוקראינה, לא הנוכחות של הורוביץ. מי צודק?

מרב מיכאלי לבן וינון: לא ארוץ עם מרצ

שאלה: מה צריך לקרות כדי שיישמעו קריאות ביניים בועידת הארץ נגד אחמד טיבי? תשובה: תמיכה שלו בפיזור הכנסת

שיתוף פעולה יוצא דופן: גפני מקדם הצעת חוק להורדת אחוז החסימה, שמשרתת גם את האינטרס של לפיד.

גפני מרוויח אפשרות לפיצול משנואי נפשו אייכלר ושות החסידים

לפיד מרוויח הצלה של 4 רשימות שמתנדנדות תחת אחוז החסימה, מה שלפי הסקרים יקרב אותו לגוש חוסם נתניהו

האם על זה הם שוחחו השבוע שעה?

(הפרסום הראשון על החוק של גפני - אצל ארי קלמן)

דורון אלמוג נבחר ליו"ר הסוכנות.

תקדים מסוכן בישראל: המועמד הראוי ביותר נבחר

נתניהו באזכרה הממלכתית לחללי אלטלנה:

אני שומע בימים האחרונים שגם אורבך מודאג כמו סילמן ושיקלי. הם עשו את הצעד הנכון, אני מקווה ומייחל שגם הוא יעשה בקרוב את הצעד הנכון. אני אומר לו צדקת שאמרת בכנסת שהניסוי נכשל אבל הכישלון הזה שמסכן מדינה שלמה מסכן את עתידנו.

נתניהו בטקס אלטלנה: "הבעת מחאה היא לא מכונת רעל. בדמוקרטיה מותר לבקר. בדמוקרטיה אסור לחצות את הגבול ולפעול באלימות".

https://twitter.com/yanircozin/status/1537490955963617281?s=20&t=lp6tR65VSlwyLpIk7kpcUg

שלכם, עמיחי סגל

כבר חודש שכל המהדורות מלאות בח״כ אורבך שעשה כך ושוקל אחרת, ככה שפעמיים ביום יוצא שאני חושב על האורבך הקודם, וחושב שהוא כבר היה סוגר את העניין המוטרף שאליו נקלענו במשפט חכם אחד

מהתכתבויותיי עם המנוח

מרב מיכאלי מתקבלת במצעד הגאווה בבאר שבע

מרבי נחמן דרך היצ׳קוק ועד ניר אורבך: מדוע דווקא סיעת ימינה התרסקה

פעם אחת בישר המלך למשנה שלו בשורה קשה: התבואה של השנה הבאה תגרום למי שיאכל ממנה להשתגע. כך נפתח סיפור של רבי נחמן מברסלב שכל בוגר חינוך דתי מכיר, גם ניר אורבך ובטח נפתלי בנט. מה עושים? התלבטו המלך ומשנהו: אם לא נאכל, נמות ברעב; אם נאכל, נשתגע; אם נאכל תבואה אחרת נישאר שני השפויים היחידים במדינה שהשתגעה, ואז כולם יחשבו שאנחנו המשוגעים. בסוף החליטו לאכול גם הם מהתבואה הנגועה ולאבד את שפיותם. אבל הם החליטו לצייר לעצמם על המצח סימן, שיזכיר להם את זה.
השבוע לפני שנה, בתום ארבע מערכות של התחרפנות כללית, החליט נפתלי בנט להפוך את סדר העניינים: לאכול את התבואה המשוגעת, ולהגיע למלוכה. "באמת לא העליתי על דעתי באלף שנה שאני אשב עם מנסור עבאס", אמר לי אשתקד בראיון ההכתרה שלו, "לא העליתי על דעתי. האילוץ הפוליטי הביא לזה". זו הייתה גרסתו לסימון על המצח: דעו לכם בוחרי ימינה יקרים, שאני יודע שזה שיגעון, וגם אתם יודעים את זה. הקמנו את הממשלה הזו כי אחרי שנתיים של שיתוק לא הייתה ברירה אחרת, ולא נשכח שהיינו מעדיפים ממשלה אחרת.
שנה אחרי, הסימן על המצח של בנט דהה ונמחק. אשתקד הוא הקפיד בכבודו של נתניהו, היום נואם על "מכונת הרעל וההסתה"; אז הצהיר שיעדיף ממשלת ימין, היום הוא מדבר בזכות ממשלה עם מרצ ורע"מ כפתרון הטוב ביותר לישראל. לכל בר דעת היה ברור שכך יקרה: אנושי להסתחבק עם מסתחבקיך ולרתוח על מבקריך. אבל השינוי הזה, שעבר בימינה רק על בנט וכהנא, זרע את זרעי התפרקות המפלגה, ובעקבותיה הקואליציה כולה. הנה הניסוי שנכשל באמת: קשה מאוד להלהיב תומכים עם גישה של "לא הייתה ברירה, אז הלכנו על זה". אבל בלתי אפשרי, לתמוך לכתחילה במה שאנשיך רואים, במקרה הטוב, כפתרון בדיעבדי. שיקלי, סילמן ואורבך לא קיבלו את התזכיר שלפיו יאיר גולן עדיף על מאי גולן, עבאס על ש"ס, וביבי הוא כמו טיבי. בנט הציע להם תבואה משוגעת, והם, כך התברר, בכלל רגישים לגלוטן.
 
מחקר של תכלית, המכון למדיניות ישראלית, מאשר לכאורה את הטענות של בנט. החוקרים בל יוסף ואריאל ענבי מיינו את כל סעיפי ההסכמים הקואליציוניים על פי צבעי הרמזור: ירוק לסעיפים שאושרו, צהוב לסעיפים שמקודמים, אדום – יוזמות שלא בוצעו. הסיעות הירוקות ביותר הן ימינה ותקווה חדשה. רוב מכריע בהסכמים הקואליציוניים שלהן יצא לפועל. אמנם, סער נאלץ לוותר על פיצול תפקיד היועמ"ש ועל חוק יסוד החקיקה: במכון סבורים שקבורת היוזמה בוועדה קואליציונית היא בזבוז היסטורי של הזדמנות להסדרת כללי המשחק בין הרשויות. אבל מי לא קיבל כמעט כלום? יש עתיד, העבודה ומרצ. רוב מכריע של הסעיפים בהסכמים הקואליציוניים מצויים רק בשלבי ביצוע או נעלמו ולא נודעו עקבותיהם. ובכל זאת, בוחרי המרכז-שמאל מרוצים מהממשלה עד השמיים. מוסי רז מצביע בעד תקנות יו"ש בלי לצייץ, ונעמה לזימי מחוקקת את חוק ההסדרים הכי קפיטליסטי בעשורים האחרונים. הנה ההבדל: מצביעי רינאווי-זועבי זועמים עליה בגלל שמרדה בקואליציה, מצביעי אורבך הפגינו שנה מתחת לביתו בגלל שסירב למרוד.
 
אבל לשווא ינסה ראש הממשלה לשכנע את בוחריו באותות ובמופתים שהממשלה הזו ימנית לא פחות, אולי יותר, מקודמתה. אם להתקדם מאתיים שנה מרבי נחמן, הוויכוח בין בנט ושקד לאורבך וסילמן משול למי שצופים בסצנה מסרט אימה של אלפרד היצק'וק. התמונה פסטורלית: אישה יפה צועדת ברחוב שטוף שמש. מה שהופך את האירוע לסרט אימה הוא הסאונד, מוזיקה קודרת, מבשרת רעות. תראו כמה הכל יפה, אומרים בנט ושקד. תשמעו מה הולך לקרות, אומרים אורבך וסילמן. ראש הממשלה מציע להתעלם מההרכב הקואליציוני, בחלקו אנטי ציוני ובחלקו פוסט ציוני. ולהתמקד בהחלטות. מתנגדיו ופורשיו רואים את גידופיו של יאיר גולן, את תיאבונם של זועבי וטהאא, את ראשות הממשלה המתקרבת של לפיד, ומשוכנעים שזה ייגמר רע מאוד.
זה מה שקרה בשנתה הראשונה של הקואליציה. והנה מה שיקרה בשנה הקרובה, הקצרה: בנט ושקד, הלא הם גם שר הפנים המיועד וזו הנוכחית, יתקשו מאוד להמשיך יחדיו כל עוד אינם מסכימים על סוף הסרט. הוא הרי טוען היום שאם רק יוכל, יקים שוב את הממשלה הנוכחית, ושחזרת נתניהו היא סכנה לישראל. היא, לעומתו, רוצה בהקמת ממשלת ימין. איש מתומכיו לא מאמין במסר שלה, איש מתומכיה לא מאמין במסר שלו. אם אחד מהם לא יתיישר, נגזרו דרכיהם להיפרד, ולאכול איש איש מתבואתו.

(הטור המלא הבוקר בידיעות אחרונות)

רעיון מצוין. למה לא להתחיל באלי אבידר?

שר המשפטים גדעון סער מכחיש הערב באולפן של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' (18:00, קשת 12), את השמועות על פרישתו מהקואליציה - לטובת הקמת ממשלה חלופית עם הליכוד ומפלגות הימין, ומאשים כי הליכוד "משחדים כל מיני אנשים, הם מציעים לאנשים שוחד".

"אני לא אחזיר את ביבי, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה", הוסיף סער. "יש מפעל של פייק ניוז. הם מפיצים וכל היום עובדים בפייק ניוז. פעם אחת להחליש אותי ולפגוע בציבור שהלך אחרי בדרך לא סלולה ופעם שניה לנסות לפתות. הם אומרים 'תבוא אלינו, ניתן לך מקום בממשלה הבאה, מקום בכנסת הבאה. הנה גדעון תכף בא – אז תבוא אתה קודם, תקדים אותו'

שבוע ספר טוב לכם

מי שרוצה לפגוש אותי בשבוע הספר (ולקבל חתימה, תיק וסימניות עם כל רכישה) מוזמן לעשות זאת בדוכני סלע מאיר:

בירושלים, ביום שני בין 19:00-22:00 במתחם התחנה

בתל אביב, ביום שלישי בין 19:00-22:00 בשרונה.

בשאר הימים הספר יימכר בדוכני סלע מאיר במחיר מיוחד לכבוד שבוע הספר.

ומזכיר לכם את מבצע חלוקת התיקים באתר: תיק בד שווה עם האיורים של ראשי הממשלה מתנה, יחד עם סט סימניות והקדשה אישית.

אפשר להזמין כאן: http://book.amitsegal.co.il

כשהרב יצחק יוסף מכנה את איתמר בן גביר ״אהבל״ בשל עלייתו להר הבית, הוא הרי לא באמת גילה את דבר העלייה השבוע.

סביר יותר שגם לאוזניו הגיעו הדי הביקור של בן גביר בשבוע שעבר במעוז ש״ס בבית כנסת היזדים, אצל הרב אליהו. בש״ס מודאגים מאוד מהתחזקות של בן גביר בקרב מצביעי המפלגה

אושר פה אחד מינויו של שרון אפק למשנה ליועמ״ש