מסתבר שבהסכם עד המדינה עם חפץ היה סיכום שהוא יקליט, כנראה את אנשי נתניהו, וימסור את התוצרים לתביעה.

חפץ: הסעיף הזה לא מומש

בן צור: אחרי שארדן מסיים את תפקיד שר התקשורת, נתניהו נכנס לתפקיד. תאשר לי שאין לזה שום קשר לאלוביץ׳ אמר כל או אחרת.

חפץ: אפס, כלום, זירו, אפילו לא אחד למיליארד- את זה אני אומר מידיעה. אני שותף לדיונים הכי פתוחים בפורומים הכי מצומצמים. לא בזק, לא אלוביץ, לא וואלה. המסרים מצד שאול אלוביץ׳ לא מהווים שיקול.

חפץ: בבחירות 2015 לנתניהו לא היה אכפת כהוא זה ממשרד התקשורת

חפץ: ברגר לא נחשב איש אמון של נתניהו, זאת הסיבה שברגר ביקש פגישה איתי כדי להישאר בתפקיד. מטרת הפגישה הייתה להציג את עצמו כנאמן לנתניהו. הוא הצהיר שיבצע כל מדיניות של נתניהו. הוא התחנף וליקק ברמות הכי מביכות. אמרתי לעצמי שעל האיש הזה לא אמליץ בחיים לנתניהו.

כשברגר הבין שלא יעבוד עם נתניהו- הוא הלך לעבוד בדהמרקר והפך לעומתי כלפי נתניהו.

מתוך חקירת חפץ מעט לפני חתימת ההסכם:

חפץ: אני ממש מבקש בנושא הזה... אני מבין אותכם, אל תלחצו עלי... יש לי גם תשובה לשאלה שלך
חוקר יואב תלם: אין בעיה אבל ניר, לצורך קבלת ההחלטה, ובהמשך התהליך אנחנו צריכים לדעת ממך האם ביבי, בקולו בפה שלו, אמר אמירה שיכולה להתפרש לכך שהוא מבין את יחסי התן וקח...
חפץ: שמע...
חוקר יואב תלם: הקשר בין הסיקור לבין עסקת… או הטבות כאלה ואחרות למשפחת…
חפץ: תשמע גם אם זה יפוצץ לי את העסקה, אני אומר לך שלהביא לך את ה... את הראייה ברמה הזאת שאתה מבקש, אני לא יודע לעשות.

סיכום לא מחייב של יום החקירה הנגדית של חפץ.

אינני הנהג, למי שדואג

חפץ: נתניהו בכל מקום שהוא חושב שהוא מתקרב לרף הפלילי הוא זהיר שבעתיים והוא בצורה קיצונית יברח משם. אני כן חייב לסייג: בכל הנושא שנקרא ז'אנר פרשה 1000, נתניהו ידע שהוא מסתובב באזורים הפליליים והוא המשיך ביודעין לנסות לשדוד את כספי המדינה

חפץ: ההוראה של נתניהו הייתה תמיד לדבר עם הגורם הכי בכיר, בכל מערכת, בלי יוצא מן הכלל

עו"ד בן צור: אז זה לא חריג (מה שקרה בוואלה)

חפץ: לא חריג

הבהרה חשובה לגבי הסרטון: לא טענתי שצריכה להיות מודעות נפשית לקיומה של העבירה. חפץ טען שנתניהו, שהוא אדם זהיר ופחדן לרוב על פי עדותו, לא דאג לרגע שאירועי וואלה אלוביץ׳ מסבכים אותו. אם הוא לא כרך בתודעה שלו עצמו בין המתת לכאורה לתמורה לכאורה אז זה ודאי לא מסייע לתביעה.

הפגנת הימין הערב בכיכר הבימה

ועדת הכספים של הכנסת סירבה לאשר הטבה במס לשתי עמותות: כייאן שמקדמת סדר יום של הכרה בנכבה, ועמותה נוספת שקשורה לשייח מסית תומך פיגועים.

בעקבות היוזמה של עד כאן לבקשת יו"ר סיעת ימינה ח"כ ניר אורבך בשת"פ עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר, העמותות תועברנה לבדיקת רשות המיסים.

אגב בדיון באופן תמוה נלחמה בעד עמותת כיאן חברת הכנסת נעמה לזימי מהעבודה. היא דרשה ש״לא נתנהל לפי ציוצים של עמית סגל״, שזה נכון: הנושא לא עלה בציוץ אלא כאן בטלגרם.

עו"ד בן צור: ידעת על הקשר בין ישועה לפוליטיקאים אחרים?
חפץ: לא, הוא אמר לנו שאנחנו ה"בן היחיד". רק במשפט קראתי שהוא אמר דברים דומים גם לאחרים

עו"ד בן צור: אתה זוכר איך המחנה הציוני סוקר בוואלה בתקופת הבחירות?
חפץ: לא פחות טוב מאשר אנחנו, לדעתי יותר טוב. ציפי ובוז'י קיבלו יחס טוב. כנקודת מוצא, וואלה היה אתר עוין.

סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה: רוב בעלי הדעה סבורים שמשפט נתניהו הוא שימוש בהליך המשפטי למטרות פוליטיות. 42-39%. שימו לב לפילוח המפלגתי.

מפגן כוח: חצי מסיעת הליכוד בסיור אצל יוסי דגן בשומרון בביקור נגד ״ההקפאה השקטה״ שם.

מעשה בנחש ופיל

ביום העצמאות האחרון פרסם מבקר המדינה דו"ח שלא זכה לשום תשומת לב. הוא צלל אל עולמם המופלא של תרגילי החקירה המשטרתיים, ואל השאלה מה סמכותו של הפרקליט המלווה. פרקליטות המדינה זכתה שם לביקורת קטלנית, שרמזה שלא רק תרגילי חקירה היא מאשרת בקלות, אלא גם תרגילים כדי להימנע מתיקון הביקורת. "הפקת לקחים כדבר שבשגרה היא כלי ארגוני המאפשר התייעלות למידה מכשלים ומטעויות", קובע המבקר. "אבל הסדרת תהליך קבוע של הפקת לקחים בפרקליטות לא הושלמה בשל התנגדות מצד ועד הפרקליטים... הפרקליטות אינה עורכת הפקות לקחים רשמיות בתיקים שבהם התבקשה לעשות זאת ולא בתיקים אחרים כדי למנוע הישנות של פגיעה בזכויות עדים וחשודים".
עדותו של ניר חפץ במשפט נתניהו היא המחזה בעל פה של הדו"ח הכתוב של המבקר: במשפט החשוב בתולדות המדינה מאז משפט אייכמן נמנעת שינה, מוטחים איומים, מופעלות "שיטות של שב"כ" והבטחות לפירוק המשפחה. אבל עד עצם היום הזה לא ברור: מי נתן את ההוראה? כאשר פורסמו לפני שנתיים מעט מהמעט מחוויות חפץ ואלוביץ' בחדרי החקירות, קונן היועץ המשפטי לממשלה במכתב ש"פרסומים אלה יצרו את הרושם (המעוות) כאילו החקירות בתיקים בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד בוצעו בצורה מגמתית, ובלא הקפדה נאותה על זכויות הנחקרים". השבוע התברר שזו הייתה גרסה כבושה, חלקית ומתפתחת: חפץ גילה שפנה לפרקליטה המלווה ליאת בן-ארי והתלונן על תרגילי החקירה הפליליים, אך דבר לא נעשה. מנדלבליט הבטיח לפני שנתיים במכתב "כי ככל שיימצא שבמסגרת הטיפול בתיקים אלה בוצעה פעולה לא כשורה, הדבר ייבחן ויטופל כנדרש". אבל עד לרגע זה לא דווח לציבור מי הפרקליט שנתן את ההוראה. שוחרי טובתו של מנדלבליט היו מייעצים לו לפעול בנחרצות ובתקיפות, אבל למשמע הדברים שאמר למערכת הארץ ופורסמו השבוע על ידי גיא פלג, אפשר להבין מדוע לא: מנדלבליט משוכנע שהוא בעצמו הציל את הדמוקרטיה הישראלית מידי נתניהו. ומול אויבי משטר כמעט כל האמצעים כשרים.
לא צריך להיות נביא גדול כדי להעריך שקרב הדיאדוכים בבית המשפט המחוזי בירושלים ייגמר במה שקראו במלחמה הקרה "השמדה הדדית מובטחת". זיכוי מוחלט, לרבות בתיק המתנות, נראה תרחיש בלתי סביר, אבל לא פחות מופרכת המחשבה שהפרקליטות תצליח להרשיע את נתניהו בכל סעיפי השוחד, המרמה והפרת האמונים. קשה מאוד יהיה לשכנע את השופטים בקיומה של עסקת שוחד בתיק 4000 כאשר עד מדינה אחד העיד שמדובר ב"חקירה הזויה שבאה לעולם רק כי נתניהו הוא ראש הממשלה" ועד המדינה השני לועג לפרקליטות בטוויטר. המשפט הזה משול לציור ההוא מהנסיך הקטן על הנחש שבולע פיל: הפיל לא יצליח כנראה לצאת בחזרה, אבל הנחש לא יוכל לעכל, ויש סיכוי שגם הציבור לא.
 
(הטור המלא הבוקר במוסף לשבת של ידיעות אחרונות)

כי מה שעם ישראל צריך השבוע זה עוד שר ועוד סגן שר

גם הבית היהודי לא חיוני כל כך, אם לא מוכרחים