שוויון בנטל/אמיר מויאל
זהו סיפורו של א'.
א' משרת בישיבה מובחרת, בדרגת עילוי משנה.
עוד בתחילת הדרך, כשסיים דף יומי בתוצאה מדהימה של פחות מ6 דקות, כבר שמו עליו עין. זה לא היה מאוד מפתיע, כי מראש אמרו שיש לו קב"ה גבוה.
כשהיה צעיר, נהג להכריז בכל פעם שזיהה בצד דיבור המתחיל, וזכה לכינוי קצין מודיעין רש"י.
תמיד הוא היה בין הראשונים. וכשהיה צריך, נעזר גם באחרונים.
כשהיה לו קשה- הוא נהג לומר שהכל ברא"ש. ולמרות שמעולם לא עבר הכשרה רפואית רשמית, במצבים קשים הוא גם היה מפנה אנשים לרמב"ם.
--
חלק מהבחרים שהתחילו עם א', חתמו שנתיים אברכות,
אבל הרוב כבר השתחררו מהישיבה-
ובכל זאת עדיין עושים מילואים.
מדי פעם יש להם אימונים בבא"פ לקיש, כדי לשמור על תעודת ה"יורה יורה" שלהם. כל אחד מהם זוכר היטב איך לפרק מסכת ולהרכיב חזרה, כולל החלק הזה שאם אתה שוכח אותו, אתה נשאר במסכת שבת.
תמיד כשהם נפגשים, הם מגיעים עם אותה חולצת סוף מסכת. חשוון ס"ג כבוד!
--
א' סוגר הרבה שבתות בישיבה.
הכלל שם הוא שכל פעם יוצאים רק צמד הביתה, כי יציאות השבת- שתיים.
אבל בתכלס הוא אוהב את זה. הוא אוהב לשבת עם כל החברים שמספרים מה היה להם השבוע, ואיך הורידו חלק מהחברים לשכיבות סמיכה לרבנות. ואיך כל הזמן מבקשים מהם לעמוד בחטא. חבר אחר סיפר איך כעסו עליהם כשלא החזירו למקום ציוד למידה ממוספר, וטרטרו אותם מהריטב"א למהרי"ל הלוך חזור עד שהם למדו את הלקח.
--
מבחינתו של א' להמשיך בישיבה כל עוד הוא יכול.
אבל הוא מתקשה להבין למה אין שוויון בנטל, ואיך זה שרק הוא וחבריו משרתים בישיבה – אבל השאר לא.
למרות שאם חבר שלו מתחיל לדבר על ה"פרזיטים האלה שלא עושים ישיבה, ואחרי זה גם לא משתלבים במעגל לימוד התורה" הוא אומר לו שזה נכון, אבל הם הולכים לצבא, והם מאמינים שזה שומר על עם ישראל באותה מידה ושהוא מכבד את זה.
פשוט הוא חושב שיש כאלה שחוגגים על הפטור מהישיבה, ולא באמת עושים צבא, אלא עושים יומיות, ופשוט צריך להגדיר בכל מחלקה מצטיינים, והם יישארו ויעשו אימונים ויישמרו עלינו, והשאר- ילכו לישיבות, או לפחות יעשו מסלול מקוצר כדי שיוכלו לפחות להשתלב בדף היומי.
--
אבל שניהם מסכימים שהכי גרועים זה ההסדרניקים, שלא עושים כמו שצריך לא את זה ולא את זה. אבל זה כבר לפעם אחרת.
--
"מי כעמך ישראל"
זהו סיפורו של א'.
א' משרת בישיבה מובחרת, בדרגת עילוי משנה.
עוד בתחילת הדרך, כשסיים דף יומי בתוצאה מדהימה של פחות מ6 דקות, כבר שמו עליו עין. זה לא היה מאוד מפתיע, כי מראש אמרו שיש לו קב"ה גבוה.
כשהיה צעיר, נהג להכריז בכל פעם שזיהה בצד דיבור המתחיל, וזכה לכינוי קצין מודיעין רש"י.
תמיד הוא היה בין הראשונים. וכשהיה צריך, נעזר גם באחרונים.
כשהיה לו קשה- הוא נהג לומר שהכל ברא"ש. ולמרות שמעולם לא עבר הכשרה רפואית רשמית, במצבים קשים הוא גם היה מפנה אנשים לרמב"ם.
--
חלק מהבחרים שהתחילו עם א', חתמו שנתיים אברכות,
אבל הרוב כבר השתחררו מהישיבה-
ובכל זאת עדיין עושים מילואים.
מדי פעם יש להם אימונים בבא"פ לקיש, כדי לשמור על תעודת ה"יורה יורה" שלהם. כל אחד מהם זוכר היטב איך לפרק מסכת ולהרכיב חזרה, כולל החלק הזה שאם אתה שוכח אותו, אתה נשאר במסכת שבת.
תמיד כשהם נפגשים, הם מגיעים עם אותה חולצת סוף מסכת. חשוון ס"ג כבוד!
--
א' סוגר הרבה שבתות בישיבה.
הכלל שם הוא שכל פעם יוצאים רק צמד הביתה, כי יציאות השבת- שתיים.
אבל בתכלס הוא אוהב את זה. הוא אוהב לשבת עם כל החברים שמספרים מה היה להם השבוע, ואיך הורידו חלק מהחברים לשכיבות סמיכה לרבנות. ואיך כל הזמן מבקשים מהם לעמוד בחטא. חבר אחר סיפר איך כעסו עליהם כשלא החזירו למקום ציוד למידה ממוספר, וטרטרו אותם מהריטב"א למהרי"ל הלוך חזור עד שהם למדו את הלקח.
--
מבחינתו של א' להמשיך בישיבה כל עוד הוא יכול.
אבל הוא מתקשה להבין למה אין שוויון בנטל, ואיך זה שרק הוא וחבריו משרתים בישיבה – אבל השאר לא.
למרות שאם חבר שלו מתחיל לדבר על ה"פרזיטים האלה שלא עושים ישיבה, ואחרי זה גם לא משתלבים במעגל לימוד התורה" הוא אומר לו שזה נכון, אבל הם הולכים לצבא, והם מאמינים שזה שומר על עם ישראל באותה מידה ושהוא מכבד את זה.
פשוט הוא חושב שיש כאלה שחוגגים על הפטור מהישיבה, ולא באמת עושים צבא, אלא עושים יומיות, ופשוט צריך להגדיר בכל מחלקה מצטיינים, והם יישארו ויעשו אימונים ויישמרו עלינו, והשאר- ילכו לישיבות, או לפחות יעשו מסלול מקוצר כדי שיוכלו לפחות להשתלב בדף היומי.
--
אבל שניהם מסכימים שהכי גרועים זה ההסדרניקים, שלא עושים כמו שצריך לא את זה ולא את זה. אבל זה כבר לפעם אחרת.
--
"מי כעמך ישראל"
