לדווח על המשיח בווייז/אמיר מויאל

המשיח נעמד בכניסה לירושלים ושאף אוויר הרים צלול כיין.
הראש שלו כאב אחרי שלאורך כל הדרך אלפי רכבים צפרו לו שיזוז לשוליים.

הסימנים הראשונים להגעתו של המשיח היו עשרות דיווחים בווייז על מפגע בצד הדרך-
ותמונות של תימהוני מזוקן שרוכב על חמור לבן.

ירושלים,
שכבר ראתה במהלך שנותיה אלפי אנשים שהכריזו על עצמם כמשיח,
הגיבה באופן די מנומנם ורק אתר אחד שלח כתב מפוהק שימתין לאיש עם הזקן הלבן מתחת לגשר המיתרים.
מאחוריו נעמדו גם כמה סקרנים שלא היה להם משהו טוב יותר לעשות.

"בוקר טוב אדוני" אמר הכתב המנומנם בשעה שהמשיח הגיע סוף סוף לגשר המיתרים.
המשיח קצת התאכזב מהכמות הדלה של האנשים שהתגודדו מאחורי הכתב. בתוך תוכו הוא ציפה למשהו הרבה יותר מרשים-
הוא זכר איך סגרו את ירושלים כשטראמפ הגיע לביקור.

"בוקר טוב עם ישראל!" ענה המשיח ובחיוך צחור שיניים הוסיף "באתי לגאול אתכם".
הכתב הירושלמי גלגל עיניים וחשב שהנה, הוא שוב שרף לעצמו שעה מהבוקר על עוד חולה נפש, אבל אז - התחיל פתאום רעש חזק שלא נשמע כמוהו מעולם.
השמים התעננו ברגע, אנשים החלו לגלות סימני לחץ ורק המשיח היה נראה רגוע לחלוטין.

בכמה מוקדים בירושלים מאות בני אדם הוציאו את הניידים והחלו לצלם.
הר הזיתים החל להיבקע לשניים, זרם של מים פרץ והציף את מנהרות הכותל.
מבזקים מיוחדים בכל העולם החלו להופיע בזה אחר זה, אלפי סטטוסים טענו שמדובר בפוטושופ או בקידום למופע החדש של ליאור סושרד, בעוד
אחרים טענו שמדובר בצירוף מקרים של צינור מים שהתפוצץ ותזוזה של לוחות טקטוניים, אבל כשבית המקדש עטוף באש ירד מהשמים וריחף מעל הר הבית-
לאיש כבר לא היה ספק.

מאותו רגע, מאות אזרחים ניסו להשיג סלפי קדוש והכתבים שהספיקו להגיע, נלחמו על הניסיון להשחיל שאלה למשיח.

"אני אשיב לכולכם" אמר המשיח וליטף ברוגע את זקנו הלבן "כן, אתה אדוני" הוא הצביע על יאיר שרקי.
שרקי הנרגש לא איבד את העשתונות ושאל:
"למה בית המקדש ממשיך לרחף ולא יורד למטה?"
המשיח היה מרוצה מהשאלה, בכל זאת, הוא שתל אותה במוחו של שרקי. הוא הישיר מבט למצלמה ואמר:
"כל עוד לא ימונה כהן גדול, בית המקדש לא ירד למטה"

ב'רשת' ו'קשת' הציעו מיד לצלם תוכנית ריאליטי חדשה שתקבע מי יהיה הכהן הגדול הבא ולתת לקהל לבחורראש הממשלה התקשר ליו"ר הכנסת שימנה ועדה שתחליט, אבל אז, בשיא ההתרגשות-
פוסט אחד בפייסבוק שינה את הכל.

"למה דווקא כהן" כתב ערן פרידמן מחולון "מדובר באפליה בלתי מתקבלת על הדעת. צריך לפתוח את התפקיד גם לישראלים ולויים!"
הפוסט עלה מיד ב'סטטוסים מצייצים' וב'צינור' וגרף אלפי לייקים ושיתופים של הזדהות.

במקביל,
שרונה מרום שטרית העלתה פוסט שהמחשבה הפטריארכלית שהכהן הגדול חייב להיות גבר, היא כמובן מיזוגנית ושוביניסטית,
ואחרי שתפקיד המשיח כבר ניתן לגבר, צריכה להיות העדפה מתקנת ולמנות אישה לתפקיד.

"דווקא אישה?" הדהד את המסר שלה גדי טסמה "אם כבר מדברים על אפליה, אז ברור שהכהן הגדול צריך להיות אתיופי-
מה גם שאחרי עשרות שנים בהן אנחנו חוטפים מהמשטרה, אנחנו מבינים הכי טוב בקורבנות!"

איחוד מפלגות הימין והמפלגות החרדיות העלו פוסט שאמר שמכיוון שמדובר באירוע דתי-
פשוט שהכהן הגדול צריך להיות חובש כיפה, אבל לא הצליחו להחליט האם סרוגה או שחורה. והאם הוא צריך להיות תלמיד מרכז או הר המור,
ספרדי או אשכנזי, מכיניסט או בוגר ישיבת הסדר, תלמיד כיסא רחמים או ישיבת פוניבז'.

מסביב למשיח החלו להתאסף הפגנות ענק.
קבוצה אחת מחתה נגד העלאת מחירי הנדל"ן המטורפת שתתרחש כתוצאה מירידת בית המקדש ויוקר המחיה שצפוי לעלות, אחרים מחו על בחירתה ירושלים, כרגיל, בלי להתחשב בפריפריה ובתושבי הצפון, מאות טבעונים הפגינו על מנהג הקורבנות שצפוי להתחדש, פעילי איכות הסביבה מחו נגד האש היוקדת שעוטפת את בית המקדש ונוער מרצ התנגד לקביעה שגואל העם היהודי חייב להיות דווקא יהודי.

המשטרה נאלצה להפריד בין מפגינים שהחלו לזרוק כיסאות אחד על השני, פחי אשפה ותחנות אוטובוס הוצתו, קללות איומות הוטחו בכל מי שהציע שהכהן הגדול יהיה מהמחנה שלו והמפלגות הדתיות איימו להפיל את הממשלה ולצאת לבחירות חוזרות

המשיח הביט סביב.
הוא עצם את העיניים בייאוש, הזיל דמעה, נקש באצבעו והחזיר את העולם כמה ימים אחורה.
הוא חזר לשבת מתחת לכיסא הכבוד ואמר "כל שנה אותו דבר".

פתרון אפשרי לסוגיית הפרדת ההופעה בעפולה

‏״לנצח זכור נא את שמותינו..״

‏טוב, אז עשיתי צדק ועליתי על D9 עם בית המשפט העליון.

בדיחה ישנה אומרת:
מה עשתה חווה בכל פעם שאדם חזר הביתה?
ספרה לו את הצלעות, לוודא שאין לו אישה אחרת.
--
הסיפור המקובל על יצירת האישה הוא שהיא נבראה מהצלע של האדם, כלומר, מאחת העצמות שיש לכל אחד מאיתנו בבית החזה.
אבל זה לא הפירוש היחיד. למילה צלע, יש הרי משמעות נוספת.
כשאומרים, למלשל, "צלע ההר"- לא מתכוונים שלהר יש עצמות, אלא צד. חלק מצורה. כמו צלעות של ריבוע או משולש.

לפי הפירוש הזה, אדם וחווה היו בתחילה גוף אחד, מחובר. גב אל גב. וכשהקב"ה הפריד ממנו צלע, הכוונה היא שהוא "ניסר" ממנו את הצלע, את הצד שלו. והאיש והאישה היו מגוף אחד - לשני גופים.

לפי המדרש הזה, מובנת המשיכה שיש בין איש לאישה.
כשמוצאים את האחת, זו שמשלימה אותנו - באופן הכי מילולי- אנחנו רוצים לחזור ולהיות גוף אחד. כמו פעם. אבל זה לא ממש אפשרי.

"עוד מעט כמעט, אנו גוף אחד"
הפליא לכתוב אהוד מנור בשירו 'ברית עולם'.
ובאמת, אחרי שאנחנו נהיים גוף אחד- האישה נכנסת להריון ממנו מגיע תינוק- גוף אחד שהוא שילוב של שנינו.
--
אהבה אמיתית, בעיניי, היא להמשיך ולהרגיש כל הזמן גוף אחד. תודעתית.
לא מטריד אותי שיש כלים בכיור כרגע. באמת. אבל אני יודע של'גוף השני' שלי זה מפריע.
אז גם אם השעה מאוחרת ואני עייף, אני רוצה שהצד השני שלי יקום בבוקר לכיור שטוף וישמח.
--
בראייה הזו, אני אף פעם לא "מוותר" בזוגיות-
כי בעצם אין פה מישהו אחר. אני פשוט דואג לפעמים יותר לגוף השני שלי. כמו שאם יד אחת מתעייפת והשנייה מחליפה אותה, אתה לא מרגיש שויתרת, כי זה אותו גוף. אז לפעמים אוכלים במסעדה שהיא אוהבת, או רואים סרט שהיא בחרה, או הולכים להורים שלה בשבת. בכל זאת, אני חייב להם לא מעט שבזכות האחד שלהם, האחת שלי פה.
--
יום אהבה שמח ❤️

מעדכן את הקמפיין של המחנה הדמוקרטי

הממשלה היא כמו מיטה של רווקים-
אין מצעים, אין ציפיות ונכנסים אליה רק אם הרוסים

תרגישו חופשי להשתמש 😏

‏הזמנתי רביולי במסעדה ולא היה להם.
הרגשתי שאני בשואה- גם שם לא היה ליהודים רביולי פטריות

באותו עניין:
מישהי התחילה איתי בבר ורצתה לכתוב את המספר שלי על היד שלה.
הרגשתי כמו בשואה, גם שם אנשים התחילו להזות דברים שלא קרו 😔

‏יהושע: כמה מלכים ניצחת?
‏משה רבינו: שלושה
‏יהושע: איך?
‏משה רבינו: לקחתי גם את סיחון בחשבון
‏⁧ #נישתי⁩

‏בדאבל דייט
‏חברה של האישה: הייתי היום באינטרנט..
‏אני: גם אני הייתי היום באינטרנט! איך לא ראיתי אותך??
‏אשתי לשעבר: 🤦🏻‍♀️