תובנות של בוקר^^

החדר היה מלא אנשים שישבו דומם סביב שולחן ארוך ומפואר.
בעוד עיניהם מסתגלות לאפלולית נמשכו מבטיהם כלפי מעלה, אל הפרט המוזר ביותר במחזה:
דמות אנושית, ככל הנראה מחוסרת הכרה, תלויה במהופך ומסתובבת לאיטה כאילו היא תלויה על חבל בלתי נראה.

הנכנסים לחדר התקשו להבחין בדובר, אבל כשהתקרבו פניו בהקו באפלולית. פנים חיוורות ונטולות הבעה.

"קיוויתי שהשינוי והשותפות החדשה יובילו להשגת היעדים שהצבנו" אמר הדובר בשפתיים חשוקות ושלף את שרביטו.
הוא כיוון אותו אל הדמות המרחפת והניע אותה קלות.

"אתה מזהה את האורחת, איתן?" שאל הדובר.
"ואתה, חסון?" שאל גבאי וליטף את ראשו של חיליק בר ביד שלא אחזה בשרביט.
יואל חסון הניד בראשו בתנועה קטועה.

"לאלה מכם שאינם מזהים, אנחנו מארחים הערב את ציפי לבני, עד לא מזמן חברה במפלגת התנועה"
המהומי הבנה שקטים נשמעו מסביב לשולחן והדובר המשיך.
"כן. ציפי לבני לימדה אותנו כל מה שיש לדעת על ימנים, למשל, שבעצם הם לא כל כך שונים מאיתנו"
יוסי יונה ירק על הרצפה.

לבני הסתובבה ושוב פנתה אל יואל.
"יואל...בבקשה...בבקשה"

"דממה!" אמרה הדמות והנידה קלות את שרביטה ולבני השתתקה כאילו מישהו סתם את פיה.
אי אפשר היה לטעות בכעס ובבוז שבקולו. "בבחירה שבין השותפות לציבור, אני בוחר בציבור"

היא הסתובבה ופנתה כלפי חסון בשלישית שהשיב לה מבט אטום לחלוטין.

גבאי הרים את השרביט וצעק:
"אני מאחל לך הצלחה בבחירות בכל מפלגה שבה תהיי!!!"
הבזק האור הירוק האיר את כל פינות החדר ולבני נפלה בחבטה מהדהדת.

"ארוחת הערב שלך, חיליק"

איזה יופי, יורד אצלנו ביישוב גשם כבר 4 דקות, ועדיין לא קפץ החש

‏2 הדברים הכי קשים בגידול ילדים:
‏1. לשכנע אותם להיכנס למקלחת
‏2. לשכנע אותם לצאת מהמקלחת

"טוב" אמר הפרופסור לופין כשכולם היו מוכנים, "בואו אחריי"
תמהים אך סקרנים, המועמדים הלכו בעקבות הפרופסור לופין, שנעצר ממש מול דלת חדר המליאה.
"היכנסו בבקשה," אמר הפרופסור לופין.

הם התקדמו עד קצה האולם.
לא היה שם דבר מלבד ארון ישן, שנרעד פתאום כשהם התקרבו.
"אין סיבה לדאגה," אמר הפרופסור בשלווה "יש בפנים בוגארט"

"בוגארט זה השם המלא של בוגי?" נשמע לוחש קולו של אחד המועמדים שנראה מבועת מהאפשרות.

לופין התעלם והמשיך "בוגארטים אוהבים מקומות חשוכים וריקים"
"כמו מפלגת העבודה?" צחק מועמד בשם מיקי זוהר שקיבל מבט נוזף מהפרופסור והשתתק מיד

"אם כן" המשיך לופין "השאלה הראשונה שעלינו לשאול היא מה זה בוגארט?"
שולי מועלם הרימה יד
"הבוגארט הוא ממיר צורות" היא אמרה בידענות.
"כמו ציפי לבני?" שאל מאחורה מועמד בשם אמיר אוחנה וכולם צחקו.
אוחנה לא פחד מהבוגארט, כי גם הוא בעצמו יצא פעם מהארון.

לופין המשיך "הבוגארט תמיד לובש את הצורה של הדבר שלדעתו יפחיד אותנו יותר מכל" ג'מאל זחאלקה חשב על הסחנה ובלע רוק.

"הלחש שדוחה את הבוגארט הוא פשוט מאוד. מה שצריך זה לאלץ את הבוגארט ללבוש צורה שתהיה מבדרת בעיניכם.
חיזרו אחרי בבקשה: "רידיקולוס!"" כל המועמדים חזרו פה אחד.
"מצוין, בואו נתחיל". אמר הפרופסור בהתלהבות.

יאיר לפיד היה הראשון שניגש אל הארון.
"מה הדבר שהכי מפחיד אותך, יאיר?" שאל אותו הפרופסור.
השפתיים של יאיר זזו, אך שום צליל לא בקע מהם. לבסוף הוא אמר "פריימריז". "אוקיי," אמר לופין "כאשר יצא הבוגארט נסה לחשוב על דבר מגוחך. למשל, שאבי גבאי יהיה יום אחד ראש ממשלה" כל המועמדים צחקו. "כאשר הבוגארט יקפוץ" המשיך לופין "דמיין את זה ותצעק "רידיקולוס!" מוכנים?"

לופין שחרר את הבוגארט שהביט ביאיר לפיד והתחיל להפוך לפריימריז. יאיר נלחץ אבל ניסה להתרכז וצעק "רדיקולוס!" וברגע אחד הבוגארט
הפך לשער של עיתון שבו מופיע אבי גבאי עם חליפה של חמשת אלפים שקל ומנסה להיות עממי.
המועמדים התפוצצו מצחוק.

"יפה מאוד" קרא לופין "גנץ! קדימה!" והבוגארט יצא שוב, ולבש צורה של מיקרופון. גנץ נבהל, אבל שלף מהר את השרביט וצעק "רידיקולוס" וכולם
ראו איך הבוגארט הופך למצע בחירות. כל המועמדים צחקו חוץ מפייגלין.

"כל הכבוד, בני" צעק לופין ובקצב מסחרר, בזה אחר זה, חלפו כל המועמדים. הבוגארט של סמוטריץ' הפך למיילדת ערביה, אצל שמולי הוא הפך למילה מסצ'וסטס, ואילו אצל מירי רגב זה הפך לצ'כוב. כחלון היה מנוע מהשתתפות בשיעור בגלל קשרי ידידות והשקעה משותפת שהיה לו עם הבוגארט.

שני מועמדים ניסו לבלבל את הבוגארט ולגשת יחד, אך כשהוא זיהה את מרב מיכאלי יחד עם ליצמן – הוא הפך מיד לבת שירות, ושניהם נסו על חייהם

ציפי לבני צעקה "רידיקולוס" עד שנגמר לה הקול, ורק אחרי מספר דקות הבינה שזה לא הבוגארט אלא אבי גבאי האמיתי, שהסתכל עליה במבט משועשע.
.
אחרון חביב ניגש המועמד נתניהו.
כל המועמדים ליוו אותו במבט, כשהוא צעד בחשש אל עבר הארון.
כל כך הרבה דברים יכולים להפחיד אותו. אולי הבוגארט ילבש צורה של נפתלי בנט שר ביטחון? אולי של פסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי. אולי לפוסט של יאיר נתניהו.

לופין פתח את הארון וביבי הרים את השרביט ביד בוטחת. הבוגארט יצא החוצה, הביט בביבי ואמר "ביבי יא מלך, אני מצביע לך ושילכו כל הסמולנים לעזאזל, אתה המלך של המדינה והם מקנאים בך, כל המשפחה שלי מצביעים לך, תראה להם מה זה" וחזר לארון.

קניתי טלפון כשר.
כמו שחששתי- לא טעים

מזג האוויר כרגע, הוא דוגמא מצוינת לשילוב של גשמיות עם רוחניות

השמש הבוקר כל כך שקרנית, שהציעו לה להעביר סיורים בשוברים שתיקה

‏תמיד חמש שניות אחרי שרואים ברק,
‏שומעים משהו נגד ביבי.

‏נתניהו ב-20:00:
‏״בהצלחה ליאיר בני, בכל משפחה שלא תהיה״

רלוונטי שוב...

‏הרב בחופה בעצם מכשיר קשר.

‏כשכל המועמדים מתנהגים כמו תינוקות, לא פלא שקוראים לזה מעון ראש הממשלה

שאגה מחרישת אוזניים נשמעה לפתע.
ביבי הזדקף בבת אחת וראשו נחבט במשקוף הדלת הנמוך.
הוא עיסה את מקום המכה, ליטף את הדוויג המבוהלת ואז דידה אל עבר המטבח המתקלף.

הוא הביט מהחלון אל עבר החצר ואז ברגע אחד החלו לבצבץ בו דמויות, בקצב מסחרר.

בנט ושקד הגיעו באמצעות סיכת ראש ששימשה מפתח מעבר. "לכן הוא הולך עם סיכה" נפל פתאום האסימון לביבי.

אחריהם הופיעו מיכאל בן ארי עם סובארו מתנחלים מעופפת כשלצידו יושב המומחה לתורת הצמחים, משה פייגלין.

כחלון הגיע על מטאטא כי הוא עממי, ואחרונים הופיעו אלי ישי ויוני שטבון ברגל. כמובן יחד.

ביבי פתח את הדלת וכל החבורה נכנסה בצהלות אל הבית.
הוא הוביל את כולם למטבח, והם התיישבו על הכיסאות מחוייכים ונרגשים.

"ביבי, נחש מה!" אמרה איילת שקד בחיוך ממקום מושבה ורמזה במבטה על בנט.
"את ובנט? מפלגה?" קרא ביבי מופתע והסתכל על נפתלי.
"מצטער שלא יכולנו להזמין אותך ביבי" אמר בנט "זה נעשה במפתיע ובמהירות"

"חל שינוי בתוכניות", נהם עין הזעם, שהניח שני שקים ענקיים ועין הקסמים שלו תרה במהירות מסחררת בעקבות כל הטפטופים בבית ראש הממשלה.
"כפי שנפתלי בטח עדכן אתכם, נאלצנו לנטוש את הבית היהודי. סמוטריץ' עבר לצד השני, מה שמשאיר אותנו בבעיה גדולה"

מלמולים שקטים נשמעו ברחבי החדר.

"זו התוכנית" המשיך עין הזעם וכולם השתתקו "אתם-יודעים-מי חושב שהבחירות יהיו בנובמבר. אנחנו נקדים אותם לאפריל וכך נבלבל את כולם"
ביבי הסתכל ימינה ושמאלה ולא הבין מה כל כך מתוחכם בתוכנית הזאת. "אה" אמר מודי "את העיקר שכחתי. לא תהיה בבחירות מפלגה אחת גדולה, אלא 7 מפלגות זהות שינועו בשמי ישראל"

מבין קפלי גלימתו, שלף מודי בקבוקון של נוזל שנראה כמו בוץ.
ביבי הבין את שאר התוכנית מיד.

"לא!" הוא קרא בקול רם "אין סיכוי!"
"האמת, גם לאף אחד מאיתנו לא מתחשק לעשות את זה, ביבי" אמר אלי ישי בנימה רצינית ובח' גרונית "תאר לך שמשהו ישתבש ונתקע לנצח בתור אשכנזים מבוגרים שנשואים לפסיכולוגית ילדים בשירות הציבורי"

"הם אולי לא יכולים לפגוע בך עכשיו" הסביר מודי "כל עוד הלחש של החקירות מגן עליך, אבל הלחש הזה עומד לפוג והשמאל יתקוף וחזק. הסיכוי היחיד שלנו הוא להשתמש בכפילים. אפילו השמאל לא יכול להתפצל לשבעה חלקים"

"כן, למרות שבקצב הזה" אמר שטבון שקרא בדיוק פוש על ההתפצלות של טיבי מהרשימה המשותפת

"אבל זה שגעון, אין שום צורך" ניסה ביבי.
"אין צורך?!" גער בו מודי "כשאתה-יודע-מי מסתובב שם בחוץ וכל התקשורת בצד שלו? כמה פעמים תוכל עוד להכריז על משהו דרמטי ולקוות שהתקשורת תתיישר?"

"זה לא יצליח לכם אם אני לא משתף פעולה" הכריז ביבי.
"הו, כן, אבוד לנו" התפייט בן ארי "שש מפלגות נגד ראש ממשלה, שלא יכול להרכיב בלעדיהן קואליציה. מה נעשה?"
"מצחיק מאוד, מיכאל" אמר ביבי והושיט בהכנעה קווצת שיער למודי ששמט אותן אל הנוזל שהעלה עשן והפך לסגול. מודי חילק לכולם צ'ייסר פולימיצי וגופם החל להתעוות בהתאם ולהפוך לביבי.

ביבי האמיתי חשב שזה אולי המראה המוזר ביותר שראה בחייו.
והוא ראה את בוז'י מצהיר שהוא יהיה ראש הממשלה הבא.

"הראייה שלך באמת לא משהו" אמר פייגלין לביבי האמיתי.
איילת שקד ראתה לפתע את בבואתה בחלון ונחרדה. "אל תסתכל עליי, נפתלי, אני נראית זוועה"

"אחרי שתסיימו להתלבש" אמר מודי "קחו מהשק בובות של שטייניץ וצחי הנגבי שיהיו לכם"

"יופי" אמר מודי כאשר סוף סוף ניצבו מולו שבעה מועמדים עם אג'נדה זהה.
"וביבי האמיתי" אמר מודי "אם תוקפים אותך, תפסיק להאשים את נוני. יזהו אותך מיד כי זה הפך להיות סימן ההיכר שלך"

כל הביבים הנהנו ויצאו אל הלילה הקר.

#פוטריטיקה.

‏ליברטריאן נכנס למסעדה
‏מלצר: תפריט?
‏ליברטריאן: ברור. הכל.

לא מבין למה אני לא מצליח לסגור הופעות 🤔

‏אז כל אלה שיברחו מגבאי למפלגות אחרות-
‏יהיו בעצם מהגרי עבודה? 🤔

המשותף לאיש שלג ולשאלה להיכן משתייך חנוך דאום:
אף מגזר.

"רק לא ביבי" נשמע כמו קמפיין נגד הרטבת לילה במגזר הערבי.

אם מישהו העביר ביקורת בפומבי,
אז הוא גינה ציבורית? 🤔