רוצים להזמין שרברב?
אין בעיה, יש גוגל עם כל המידע שתצטרכו. אנחנו היינו צריכים לחפש את הספר הענק שנקרא דפי זהב (למרות שהוא היה צהוב, נשבע) ולחפש במודעות אם יש שם במקרה איזו מודעה של שרברב.
ואם רצית לחפש את הטלפון של משפחת כהן, היית צריך לעבור על 25 עמודים ולנסות להיזכר מה השמות של ההורים של הילד מהכיתה שלך.

או פשוט לעשות מה שהרבה ילדים מהדור שלנו עשו-
לא להתקשר, אלא פשוט להגיע. ואז היית שומע דפיקות, אמא שלך פותחת את הדלת ורואה שם ילד ששואל:
"אפשר לבוא אליכם?".
ניוז פלאש - אתה כבר אצלנו.

ולמה חברים היו באים אלינו?
שאלה מצוינת, כדי לעשות ביחד עבודה. כי לא לכולם היה מחשב, בטח שלא WORD או מדפסת.
אז היית פותח את הוורד, וישר הייתה קופצת סיכה משרדית מעצבנת שמסבירה לך מה לעשות, ושעה היית מתלבט איזו סגנון של כותרת לבחור בטכנולוגיה המטורפת של הWORDART, ובסוף כמו כולם בוחר את זו שצובעת לך את המילים צבעי הקשת, למרות שממילא לא הייתה יוצאת צבעונית כי יש לכם מדפסת שחור לבן.

אה, למה להדפיס אם אפשר לשלוח באימייל?
אני אענה לך. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. אימייל.

אתם לא מעריכים באמת את התקופה שנולדתם בה.
אם משעמם לכם בשירותים – אתם יכולים פשוט לגלוש בסמארטפון. אם לנו הה משעמם, נאלצנו לקרוא את המאחורה של המטהר אוויר.

ובכיתה? אם היה לנו משעמם היינו מדפדפים לסוף של היומן ובודקים בטבלה מה המרחק בין מטולה לסדום. או מה מידת הנעליים שלנו באירופה. היינו מנסים לעצור את הסטופר על פחות מ16 מאיות, או מכוונים את השניות בשעון היד שיהיו מסונכרנים בדיוק עם הצלצול.

זהו, עכשיו הוצאתי הכל.

ולסיום, אם אתם אוהבים את התוכן שלי,
אתם מוזמנים מאוד לבוא להופעה שלי כדי שבין היתר, נצחק יחד על התקופה ההיא שאנחנו גם לא ממש רוצים לחזור אליה, אבל גם מתגעגעים אליה.

כרטיסים לסטנדאפ שמכבד את האינטליגנציה שלכם:
פ״ת (2.7) >> https://tic.li/y6eZdmO
י-ם (7.7) >> https://tic.li/g9ePZkg See less

​​קצת אקטואליה

​​זה פלא עצום שאני עדיין נשוי

יש לי מקום מיוחד בלב לסטטוס הזה.
משתי סיבות.
--
הראשונה,
זה היה משחק המילים הראשון שלי שממש הצליח.
הוא עלה לסטטוסים מצייצים והגיע למספר האסטרונומי דאז- 700 לייקים.
אני זוכר את עצמי מרענן את העמוד כל כמה דקות ורואה איך הלייקים עולים, וקורא את התגובות המפרגנות ("נפל לך המצחיק", "לא הבנתי", "למה העליתם אותו? זה הבן של מנהל העמוד")
--
הסיבה השנייה יותר מעניינת.
לפני שהתחלתי להופיע, אי אז בגיל 19-
למדתי בישיבת הסדר. בערב פורים, לפני שההצגה עלתה ביקשו שאמשוך זמן ואעלה להצחיק את הקהל. הסטטוס הזה היה לי בראש ופשוט סיפרתי אותו.
דממה. ארוכה. כבדה.
למשך 7-8 שניות שנדמו כמו נצח.
ואז נפל האסימון, והראשונים התחילו לצחוק. ואז מעגל שני. ואז מעגל שלישי שלא באמת הבין, אבל הסבירו לו.
--
השקט הסמיך והחונק הזה - לימד אותי שיעור חשוב.
לא כל מה שעובד על המסך - עובד על הבמה.
אני מאוהב בשפה שלנו, ולא יכול להשאיר אותה מחוץ לסטנדאפ, אבל למדתי איך לאתר את משחקי המילים הפשוטים שמקשטים, שמוסיפים עוד נדבך, שמבדלים אותי.

עברתי כברת דרך ארוכה מאז.
למדתי איך לשבץ את משחקי המילים כמו דובונים בגומי גם (אלו המפנקים, לא הקמצנים). כשהם במשורה, שקולים ומדודים - הם מתוקים יותר.

אם אתם אוהבים כמוני את השפה, ומעדיפים את הסטנדאפ שלכם נקי ומחשבתי, אתם מוזמנים לבוא להופעה שלי במוצאי השבת הקרובה, ועל הדרך לצבור כוחות וחיוכים לקראת החופש הגדול.

כרטיסים לסטנדאפ שמכבד את האינטליגנציה שלכם:
הופעה בפ״ת (2.7) >> https://tic.li/y6eZdmO

חושב אני פראייר

נרגש *מאוד* לפתוח הופעה ראשונה בדרום*
‏אז אם אתם רוצים ליהנות מסטנדאפ שמכבד את האינטליגנציה שלכם, אשמח מאוד לראותכם!
‏--
‏זה הקישור >> ⁦ tickchak.co.il/32571⁩
‏--
‏* אני יודע, דרום זה אזור גדול.
‏** לא לדתיים בלבד
‏***אזהרה: עלול להכיל משחקי מילים