בדיחה ישנה אומרת:
מה עשתה חווה בכל פעם שאדם חזר הביתה?
ספרה לו את הצלעות, לוודא שאין לו אישה אחרת.
--
הסיפור המקובל על יצירת האישה הוא שהיא נבראה מהצלע של האדם, כלומר, מאחת העצמות שיש לכל אחד מאיתנו בבית החזה.
אבל זה לא הפירוש היחיד. למילה צלע, יש הרי משמעות נוספת.
כשאומרים, למלשל, "צלע ההר"- לא מתכוונים שלהר יש עצמות, אלא צד. חלק מצורה. כמו צלעות של ריבוע או משולש.
לפי הפירוש הזה, אדם וחווה היו בתחילה גוף אחד, מחובר. גב אל גב. וכשהקב"ה הפריד ממנו צלע, הכוונה היא שהוא "ניסר" ממנו את הצלע, את הצד שלו. והאיש והאישה היו מגוף אחד - לשני גופים.
לפי המדרש הזה, מובנת המשיכה שיש בין איש לאישה.
כשמוצאים את האחת, זו שמשלימה אותנו - באופן הכי מילולי- אנחנו רוצים לחזור ולהיות גוף אחד. כמו פעם. אבל זה לא ממש אפשרי.
"עוד מעט כמעט, אנו גוף אחד"
הפליא לכתוב אהוד מנור בשירו 'ברית עולם'.
ובאמת, אחרי שאנחנו נהיים גוף אחד- האישה נכנסת להריון ממנו מגיע תינוק- גוף אחד שהוא שילוב של שנינו.
--
אהבה אמיתית, בעיניי, היא להמשיך ולהרגיש כל הזמן גוף אחד. תודעתית.
לא מטריד אותי שיש כלים בכיור כרגע. באמת. אבל אני יודע של'גוף השני' שלי זה מפריע.
אז גם אם השעה מאוחרת ואני עייף, אני רוצה שהצד השני שלי יקום בבוקר לכיור שטוף וישמח.
--
בראייה הזו, אני אף פעם לא "מוותר" בזוגיות-
כי בעצם אין פה מישהו אחר. אני פשוט דואג לפעמים יותר לגוף השני שלי. כמו שאם יד אחת מתעייפת והשנייה מחליפה אותה, אתה לא מרגיש שויתרת, כי זה אותו גוף. אז לפעמים אוכלים במסעדה שהיא אוהבת, או רואים סרט שהיא בחרה, או הולכים להורים שלה בשבת. בכל זאת, אני חייב להם לא מעט שבזכות האחד שלהם, האחת שלי פה.
--
יום אהבה שמח ❤️
מה עשתה חווה בכל פעם שאדם חזר הביתה?
ספרה לו את הצלעות, לוודא שאין לו אישה אחרת.
--
הסיפור המקובל על יצירת האישה הוא שהיא נבראה מהצלע של האדם, כלומר, מאחת העצמות שיש לכל אחד מאיתנו בבית החזה.
אבל זה לא הפירוש היחיד. למילה צלע, יש הרי משמעות נוספת.
כשאומרים, למלשל, "צלע ההר"- לא מתכוונים שלהר יש עצמות, אלא צד. חלק מצורה. כמו צלעות של ריבוע או משולש.
לפי הפירוש הזה, אדם וחווה היו בתחילה גוף אחד, מחובר. גב אל גב. וכשהקב"ה הפריד ממנו צלע, הכוונה היא שהוא "ניסר" ממנו את הצלע, את הצד שלו. והאיש והאישה היו מגוף אחד - לשני גופים.
לפי המדרש הזה, מובנת המשיכה שיש בין איש לאישה.
כשמוצאים את האחת, זו שמשלימה אותנו - באופן הכי מילולי- אנחנו רוצים לחזור ולהיות גוף אחד. כמו פעם. אבל זה לא ממש אפשרי.
"עוד מעט כמעט, אנו גוף אחד"
הפליא לכתוב אהוד מנור בשירו 'ברית עולם'.
ובאמת, אחרי שאנחנו נהיים גוף אחד- האישה נכנסת להריון ממנו מגיע תינוק- גוף אחד שהוא שילוב של שנינו.
--
אהבה אמיתית, בעיניי, היא להמשיך ולהרגיש כל הזמן גוף אחד. תודעתית.
לא מטריד אותי שיש כלים בכיור כרגע. באמת. אבל אני יודע של'גוף השני' שלי זה מפריע.
אז גם אם השעה מאוחרת ואני עייף, אני רוצה שהצד השני שלי יקום בבוקר לכיור שטוף וישמח.
--
בראייה הזו, אני אף פעם לא "מוותר" בזוגיות-
כי בעצם אין פה מישהו אחר. אני פשוט דואג לפעמים יותר לגוף השני שלי. כמו שאם יד אחת מתעייפת והשנייה מחליפה אותה, אתה לא מרגיש שויתרת, כי זה אותו גוף. אז לפעמים אוכלים במסעדה שהיא אוהבת, או רואים סרט שהיא בחרה, או הולכים להורים שלה בשבת. בכל זאת, אני חייב להם לא מעט שבזכות האחד שלהם, האחת שלי פה.
--
יום אהבה שמח ❤️
הממשלה היא כמו מיטה של רווקים-
אין מצעים, אין ציפיות ונכנסים אליה רק אם הרוסים
אין מצעים, אין ציפיות ונכנסים אליה רק אם הרוסים
באותו עניין:
מישהי התחילה איתי בבר ורצתה לכתוב את המספר שלי על היד שלה.
הרגשתי כמו בשואה, גם שם אנשים התחילו להזות דברים שלא קרו 😔
מישהי התחילה איתי בבר ורצתה לכתוב את המספר שלי על היד שלה.
הרגשתי כמו בשואה, גם שם אנשים התחילו להזות דברים שלא קרו 😔
בדאבל דייט
חברה של האישה: הייתי היום באינטרנט..
אני: גם אני הייתי היום באינטרנט! איך לא ראיתי אותך??
אשתי לשעבר: 🤦🏻♀️
חברה של האישה: הייתי היום באינטרנט..
אני: גם אני הייתי היום באינטרנט! איך לא ראיתי אותך??
אשתי לשעבר: 🤦🏻♀️