אני רוצה לשתף אתכם באחת ההופעות הכי קשות ומשפילות שחוויתי.
אולי אפילו הקשה והמשפילה ביותר.
**
תקופה קצרה יחסית אחרי שהתחלתי להופיע, הזמינו אותי למופע קצר בפני צוות מורים מדרום הארץ.
אגיד בכנות, המופע שלי באותו זמן היה רחוק מלהיות טוב.
חומר לא מלוטש, מעט ניסיון בימתי וחוסר ביטחון מעבר לכמות המומלצת.
אבל זה כמובן לא היה תירוץ לאופן המחפיר שבו הקהל התנהג באותו ערב.

זה התחיל מזה שאנשים המשיכו לדבר ביניהם בקול, גם אחרי שעליתי לבמה והמופע התחיל. כאילו שהם עצמם, כמורים, לא מכירים מקרוב את הסיטואציה הלא פשוטה של להתחנן לקשב. אבל זה עוד היה החלק הבאמת קל.

בשלב מסוים הם התחילו להפריע לי באופן יזום.
ולא רק המורים שהעירו הערות, אפילו הרב (!) של בית הספר פנה אליי באמצע המופע ושאל בזלזול "רגע, אתה הסטנדאפיסט?" לקול צחוקם של חבריו.

אבל השיא?
הבנתי בדיעבד שאחרי המופע שלי - מתוכנן להם ערב קריוקי.
אני למעשה הייתי הדבר המעיק והלא מצחיק שעמד בינם לבינו. בינם לבין הדבר שתכלס בשבילו הם באו.
ואז אחד מהאנשים כנראה חשב לעצמו –
"איך אני אזרז את תחילת הקריוקי? אה הא! יש לי רעיון!"
והוא פשוט שלף את הדרבוקה שהייתה לו מתחת לכיסא, ו*באמצע המופע שלי* התחיל לדרבק. ספק להתאמן לקראת, ספק ניסה לגרום לי לסיים את המופע וללכת.

אני כותב את זה וברגע התחושות הקשות מציפות אותי.
המופע הזה כמובן צילק אותי מאוד. הוא היה יחסית בתחילת הדרך ולימד אותי בדרך הכי קשה על הצד הקשוח והמשפיל של אומנויות הבמה. מיד אחרי אותה הופעה לקחתי צעד אחד גדול אחורה - ופשוט הפסקתי להופיע. רק פעם בשנה, בפורים.

לקח לי הרבה מאוד זמן לשנות את זה. שנים.
מדי פעם הסכמתי למופע נוסף, מלווה בחשש כבד, מגרד את הצלקת המטאפורית שעל המצח שלי, בכל פעם שאני נזכר בהשפלה ההיא.

אבל לפני ארבע שנים בערך החלטתי לשחרר.
במקום להופיע רק מול הקהל שלי במקום הבטוח שלי, התחלתי להופיע מול קהלים חדשים ומגוונים. צעירים ומבוגרים, דתיים וחילוניים, ערים ויישובים. אפילו כתבתי מופע חדש שכלל סטנדאפ עם הצצה אל מאחורי הקלעים, השתפרתי, נפתחתי, הרחבתי את המופע, ופתחתי קופות כמעט בכל הארץ. חוץ מ...הדרום.
משהו שם עדיין סירב להשתחרר. הרגשתי שהפצע עוד לא התאחה לגמרי.

אבל הנה סוף סוף הגיע הרגע.
החלטתי לסיים את העניין הפנימי הזה עם עצמי, ולקפוץ למים. לצאת מאזור הנוחות שלי, ולחזור אל 'זירת הפשע' והפעם - לנסות לתקן.
חז"ל אומרים שצדיק אמיתי הוא לא רק מי שהתחרט, חזר בתשובה וקיבל על עצמו לא ליפול בחטא שלו יותר. אלא מי שהזדמן בפניו לעשות את אותו חטא בדיוק, ובחר הפעם שלא לעשות את זה. ואז התיקון הוא שלם ומעשי ולא רק תיאורטי.

אז הנה התיקון שלי, בשלישי הקרוב.
וברוך ה' אנשי הדרום הנפלאים באים לקראתי ואפילו החלפנו אולם בגלל הביקוש. חסדי ה'.

אז אם גם אתם גרים באזור (או לא, אבל אתם משקיענים או שיש לכם רכב חברה) ורוצים לבוא למופע שמכבד את האינטליגנציה שלכם, ועל הדרך עושה הרבה כבוד לשפה העברית – אני מזמין אתכם לבוא.
יש אפילו כרטיסים מסובסדים.

ניפגש בע"ה ♥
https://tic.li/O2qNAPz

בדיחות אבא, חלק ב׳!

בדיחות אבא, חלק ג׳!

​​לפעמים יש רעיון שיכול להסתובב אצלי חודשים עד שהוא מגיע לניסוח שאני שלם איתו. הנה דוגמה לאחד כזה.
ואני אוהב אותו מאוד

פגישה מרגשת באמצע הרחוב ^

אם אין לכם תוכניות מיוחדות למוצ״ש -
נשארו כרטיסים אחרונים למופע בדיקת חומרים, שאני מקיים יחד עם מתן פרץ ויאיר יעקבי.
ערב מיוחד שבו תקבלו הצצה נדירה ובלעדית לפאנצ'ים טריים, שבזכותכם, אולי
יהפכו לחלקים במופעים החדשים שלנו.
**
והבונוס? חוץ מזה שמרוויחים 3 הופעות - המחיר לכרטיס נמוך מהרגיל (40 ש"ח
במקום 65 ש"ח)
**
אפשר לשריין כרטיסים כאן >>
https://tic.li/O8eK41y
*אל תחכו לרגע האחרון*

והנה בונוס, בדיחות אבא חלק ד׳!!

^ בדיחות אבא, חלק ה׳!! ^

שלום לכולם,
מעדכן באופן חריג שחבר טוב פתח קבוצות וואטסאפ (שקטות), שבהן הוא שולח במהלך היום פאנצ'ים שהוא כותב כדי להעלות חיוך.
האמת היא שהן לא הראשונות, הקודמות התמלאו די מהר.
**
השם שלו הוא רדוצקיז' - והוא בוודאי מצלצל מוכר לחלקכם.
**
אז מי שרוצה להצטרף לקבוצה וליהנות מהתוכן, זה הקישור >>
https://chat.whatsapp.com/LevkPyV4UDVLcLwzPDj2EK
ובמקרה והקבוצה כבר התמלאה, הנה אחת נוספת
https://chat.whatsapp.com/GVjMbEuy27H50fvuNIsZKW

הנה דוגמה לסטטוס שלו שאני מאוד אוהב