‏לפיד: ההסכם שהבאנו שומר על כל האינטרסים הבטחוניים של ישראל חוץ מאלה שהוא לא שומר עליהם. מדובר בהישג מדהים של הממשלה בראשותי ולכן נתנגד לו.

‏חוק יסוד משאל עם כמו חוק יסוד הלאום הם שני ניסיונות של הימין להגביל את השמאל באמצעים חוקתיים, שנידונו מראש לכשלון. כפי שכתבתי בזמן אמת: המשפט הוא פיקציה לניסוח כוח פוליטי. כשלשמאל יש כוח הוא יתמודד עם חוקי היסוד המגבילים, כפי שאכן קורה כעת.
‏הדבר היחיד שיש לימין זה תמיכה פופולארית שמתבטאת בכוח פוליטי. כשהור מאבד את זה אין לו כלום - ולא יעזרו מכוני המחקר, העתירות לבגצ וכתבי העת

‏בחור חביב יזם הקמת קבוצות ווטסאפ לציוצים של עיתונאים, מהיום אפשר לקבל את הציוצים שלי גם בקישור הזה:

https://chat.whatsapp.com/IgXGGHXsKy61oiBNbUMQVf

"מחליפים חולצה ויוצאים" - כך פועל ארגון עומדים ביחד לעודד הצבעה במגזר הערבי תוך התחמקות מדרישות החוק.
תחקיר ששודר הערב >>

כמה שקטים החיים בלי ווטסאפ סוף סוף אין את כל ההודעות המעיקות האלה באפליקציה אחת נוחה ואפשר להתרווח על הספה ולחלק את הקשב ל-3 אפליקציות גרועות שונות תוך כדי שעונים למלא טלפונים לאנשים עם שאלות של כן/לא, שולחים קבצים במייל ותוהים מי נמצא באיזו פלטפורמה ואיך ליצור איתו קשר

הסיפור המדהים של ליברמן והעיתון 'וסטי', חלק מתחקיר שיתפרסם בקרוב. שידרנו הערב במהדורה:

‏פרסמתי הערב: תכנית עבאס להלבנת הפזורה הבדואית.
התכנית קודמה בממשלה והגיעה לרמות שונות של תכנון וביצוע. הפלת הממשלה מנעה גם את זה

סיכום ראשוני של תוצאות הבחירות:

השוויתי תוצאות בחירות בפער של 30 שנה. בחישוב נלקחו כל המפלגות, כולל אלו שלא עברו חסימה. המטרה: להבין את המגמות בציבור.

מסקנות:
א. יש בעקביות שוויון בין הגושים בערך 49 אחוז מהקולות לכל גוש.

ב. המרכיב הלאומי בימין נחלש לעומת הדתי/חרדי

ג. המרכיב היהודי בשמאל נחלש לעומת הערבי

אלו מגמות מטרידות. הקונצנזוס הלאומי-ציוני בשני הגושים נחלש באופן יחסי. חרם הרל"ב שיצר את הדיכוטומיה הבין-גושית הזאת גורם לנזק עמוק וארוך טווח לפוליטיקה שלנו ולציונות כרעיון המסדר של הלאומיות היהודית.
אחרי שיכירו בקריסתם וישלמו את מחיר ההפסד, יגיע הזמן גם לתקן את זה

הערה: גם אם מחשיבים את כלל מצביעי הציונות הדתית במחנה הלאומי (למרות הזיהוי העצמי של חלקם כמחנה ה"אמוני") כוחו של המרכיב הלאומי-אמוני בגוש ימין-חרדים יורד באופן יחסי ב5 אחוזים. ואני מניח שיותר נכון לחלק את מצביעי הציונות הדתית לקבוצה שנוטה לקוטב החרדי-אמוני לעומת הקבוצה הלאומית יותר אבל אני לא יודע אם אפשר לפלח את זה בצורה אמינה. בכל מקרה המגמה נותרת בעינה, אם כי אפשר להתווכח על עצמתה.

‏האמת נחשפת: כך הוזרמו מיליוני שקלים מחו"ל לעידוד הצבעה במגזר הערבי.

תחקיר שפרסמתי הערב >>

יומיים אחרי מקרה האונס בדרום הסתובבתי בכפר ביר הדאג' ממנו יצא האנס. גיליתי תופעה מדהימה: כשמדברים עם אנשים בצורה רשמית, כולם מביעים זעזוע וגינוי, מוקיעים את המעשה ודורשים ענישה כבדה.
אבל כשמנהלים שיחות חולין, אוף רקורד, עם האנשים ה"רגילים" במכולת, בחנויות וכו יש משהו מטריד:
כמעט כולם מקטינים את האירוע, לא מאמינים שבאמת היה כזה דבר, חושבים שהמשטרה סתם מעלילה, או שמתנכלים לבדואים סתם כדי לנפח תיקים פליליים.
העונש המגוחך שנגזר היום הוא לא רק כשל ברמת ההרתעה האישית, אלא ברמה הרחבה: כשהמדינה נותנת כזה עונש, המסקנה היא שגם היא לא מאמינה באמת שזה מה שהיה

בשבוע שעבר השתתף חבר הכנסת אתמר בן גביר באזכרה השנתית לרב מאיר כהנא והצהיר מעל הפודיום שהוא נגד גירוש כל הערבים.
ההצהרה נתפסת כחריגה ואמיצה, היוצאת נגד הזרם המרכזי של הכהניזם. אין טעות גדולה מזו.

הכהניזם הוא הרבה יותר מתון ומכיל ממה שמכירים במערב. למעשה, התפיסה לפיה הכהניזם דוגל באלימות וגזענות אינה אלא קריקטורה גרוטסקית של הכהניזם האמיתי, קריקטורה הנובעת משילוב של בורות עם התנשאות ואירופוצנטריזם.

כל מי שקורא קצת בכתבי הקודש יודע שהכהניזם הוא דת של שלום. זה נגזר משמה של התנועה, המרמז על ה"כהן" המקראי, שמברך "וישם לך שלום"; ומשמו של מייסדה "מאיר". כהן האור.

הנה כמה עובדות על הכהניזם שלא תשמעו ממנהיגי המערב:

א. הכהניזם הוא דת אוניברסלית. היא נוסדה בארצות הברית, ולא בכדי. היות ומדובר בבשורה הומניסטית לכלל האנושות.

ב. הכהניזם דוגל באחווה וסובלנות. אין זה מקרה שרבים מהכהניסטים חיים בצמידות לבני עמים אחרים. לעיתים אף באופן מכוון מחדירים את עצמם המאמינים לתוך שכונות וערים של בני עמים אחרים, כדי להגביר את החיכוך והדבקות הבין דתית.

ג. זה לא מקרי. ססמאתו של הנביא כהנא "לעולם לא עוד", היא קריאה נחרצת ללמוד את לקחי מלחמת העולם השנייה והשואה, שזוועותיהן נבעו מקסנופוביה וקנאות לאומנית. לעולם לא עוד, פירושו: סולידריות בין דתית ובין לאומית.

ד. רבים מהכהניסטים היו רופאים, מורים ואנשי אשכולות, המחזיקים בהשכלה רחבה ונטועים במסורת ההומניסטית. 

אמנם, נכון, לעיתים ישנם כהניסטים שפועלים באלימות, קוראים לגירוש מיעוטים או יורים בלי אבחנה בנשק אוטומטי בתוך בתי תפילה. מקרים אלו זוכים סאופן טבעי לבולטות בתקשורת המחפשת סנסציות. זו תמונה חלקית ושגויה.

חשוב לדעת שמקרים אלו לא מייצגים את הכהניזם האמיתי, אלא פרשנות מסולפת וצרה שלו. ושוליים כאלה יש בכל חברה.

נהוג לצטט את הקריאה ל"טרנספר" כעדות לרדיקליזם הכהניסטי. אך זו טעות נפוצה. הטרנספר בכהניזם המקורי אינו אלא הטרנספר של הנפש. מאבק פנימי לגירוש התכונות השליליות שבכל אחד ואחד מאיתנו, וחתירה לאישיות שלמה ומוסרית יותר.

גם ציטוט הקריאה "שיישרף לכם הכפר" נפוץ בניסיונות להכפיש את הכהניזם הסופיסטי. וגם כאן, מדובר בפרשנות מוטה ומסולפת. מדובר כמובן בתפילה להבערת האש הפנימית, שתוקד עד ביאת המשיח ותשרוף את ה"כפר", כלומר, מחשבות הכפירה הטורדות את נפשו של המאמין.

כשמבינים את הכוונה האמיתית של הכהניזם הפוריטני, כבר אין צורך להסביר את משמעותו האותנטית של הפסוק "מוות לערבים". והדברים עמוקים, ודו"ק.

אכן, בתוך הכהניזם המודרני יש בעת האחרונה מאבק בין כוחות מתונים, המייצגים את הכהניזם המקורי, לבין המוטציה הרדיקלית החדשה, ולכן ישנה חשיבות עליונה לחיזוק המתונים ולא להדרתם. שותפות במשחק הפוליטי היא שלב חיוני. אך בכך לא די. צריך לתקצב את מוסדות הכהניזם הסופיסטי, לממן את נבחרי הציבור של הפלג הדרומי של הכהניזם, ובמידת האפשר גם לתת להם אסדה.

בשבת: קורא באוטוביוגרפיה של ביבי את הפרקים הארוכים על הרפורמה הכלכלית וקיצוץ הקצבאות שהוביל את המשק לצמיחה
במוצש: קורא בטוויטר את כל האפולוגטיקה של ימנים שמגינים על דרישות החרדים להעלאת קצבאות

חברים, הקמפיין הסתיים, יש ממשלה ויש שותפים, לא כל דרישה שלהם טובה ומותר לומר זאת

‏תגובות רבות בכל העולם לפרסום שלנו מהערב. בצעד חסר תקדים הFBI מתכוון לחקור אזרחים ישראלים ולוחמי צהל על פרשת שירין אבו עקלה

‏פרסמתי הערב:
נהגים ערבים מעורבים פי 4.6 בנהיגה ללא רישיון או בשלילה. נתונים בלעדיים שהתקבלו עפ חוק חופש מידע חושפים את היקף דוחות המשטרה והחקירות בעבירות הללו ומספרים סיפור מטריד.

‏משטרת ההכלה: נקודת המפנה שהפכה את המשטרה לחסרת אונים.
תחקיר מקיף ששידרנו הערב.

לצפיה ביוטיוב:
youtu.be/WhJghOCMGPA‎

לצפייה בפייסבוק:
fb.watch/g-Av0oNcCj/?mi…‎

האם נלמד בימין את לקחי ?1988
(טור שפרסמתי בספטמבר 2019. רלוונטי תמיד)

1. המפלה שגרם לעצמו הימין בבחירות - 1992 מפלה שהובילה בין היתר לאסון אוסלו - היא אחד התקדימים המרכזיים בשיח הפוליטי שלנו, אירוע המשמש כאיתות אזהרה בפני מי שמסיבות של טהרנות אידיאולוגית מפיל ממשלת ימין, ומתמודד בבחירות במפלגות קטנות המייצגות קבוצות משנה בשולי המחנה. כדי להבין את התופעה ולהישמר ממנה בעתיד, חשוב להבין את הלך הרוח שהציף את הימין באותה תקופה, את הסיבה לריצה המפוצלת ואת הרעיונות הפוליטיים ששררו באגף הימני של המחנה הלאומי.
מסמך מרתק המספק הצצה לרוח התקופה, הוא פרוטוקול דברי ימי הכנסת 4 שנים קודם לכן, עם השבעת ממשלת שמיר, הממשלה החמישית בהובלת הימין מאז המהפך. בדברי נציגי מפלגות הימין האידאולוגיות בדיון ההוא, ניתן למצוא את כל הטרוניות המוכרות.

2. הישיבה נפתחה בנאום ראש הממשלה יצחק שמיר, שהציג את הממשלה החדשה - ממשלת אחדות לאומית, הפעם בלי רוטציה. שמיר בראש, פרס שר חוץ ורבין בביטחון. זה היה נאום אחראי ומפייס, שכלל תקווה לשלום עם מדינות ערב, ובו הוצגה ירדן כפתרון לבעיה הפלשתינית. ההתיישבות בשומרון ויהודה נותרת ומורחבת, מעמדה של ירושלים אינו נושא לדיון, וברור לחלוטין שמו"מ עם אש"ף לא בא בחשבון כלל. הנאום נקטע שוב ושוב על ידי קריאות ביניים של גאולה כהן ומוחמד מיעארי.

האלטרנטיבה לחזון של שמיר לא הייתה תיאורטית. נציגי השמאל הצהירו במפורש שחייבים לנהל שיחות שלום עם אש"ף. כך שולמית אלוני: "אבל אנחנו חייבים לומר: כן, לדבר עם נציגי העם הפלשתיני המוכרים היום בכל מקום בעולם". על סוגיה זו נסבו הנאומים במליאה. זלמן שובל, מיכאל קליינר, מיכאל איתן ואחרים התפלמסו עם חיים רמון, חיים אורון, שולמית אלוני ונציגי המפלגות הערביות בשאלת שיחות עם אש"ף. אחד ההישגים של שמיר היה ההצלחה לרתום את מפלגת העבודה לממשלה ששללה זאת, מתוך מגמה להתמודד מול המערכה הבינלאומית בנושא באמצעות חזית לאומית רחבה ואחידה.

3. אולם את הניצים האידאולוגיים בכנסת, שום דבר מזה לא עניין. פרופ' יובל נאמן, איש התחיה, שהתנגד בכל מאודו לממשלת האחדות, הציג בנאומו את התזה הכללית: "אני רוצה לומר פה: במקרה הטוב אנחנו עומדים רק בפני אובדן הסיכוי ליצירת אותן עובדות שאפשר היה ליצור אותן. אבל, עומד בשער מצב חמור בהרבה - יוזמה מדינית חדשה שלא ניתן יהיה לבלום אותה. יוזמה מדינית, קרי: נסיגה - נסיגה רבתי - כזאת שמתאימה לליכוד, ורק הליכוד יכול לעשות זאת בגדול".

לדברי נאמן, היה "סיכוי" ליצירת עובדות בשטח שיחזקו את ההתיישבות, יפסיקו את האינתיפאדה, וכן הלאה בנוסח החזון הימני ה"אמיתי" של אותם ימים; אבל ההליכה של הליכוד לממשלת אחדות טרפדה הכל. ומדוע? נאמן העלה את התזה המוכרת כל כך: הליכוד הוא בעצם שמאל בתחפושת שמתכנן "נסיגה רבתי", כזו "שמתאימה לליכוד". במצב הזה, הצהיר נאמן, הוא היה כבר מעדיף ממשלה בראשות פרס: "אני רוצה לומר לחברים כאן, שאני חושש שמוטב היה כבר המערך, מוטב היה אילו היינו מציעים לנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על שמעון פרס. בדברים כאלה מסוגל המערך להיות אחראי יותר". אכן, שנים ספורות לאחר מכן התקבלה התשובה בממשלת המהפך של רבין ופרס.

רפול, מנהיג תנועת צומת, שהלך גם הוא לאופוזיציה ביטא את הלך הרוח הזה כך: "זו אותה ממשלה שהייתה, רק מסורבלת יותר, כבדה יותר, יקרה יותר; ומה שלא עשתה קודם, אין סיכוי שייעשה היום, חרף כל המשברים שעברו עלינו בארבע השנים האחרונות". מי שרואה בכך הד לטענות סביב ממשלות נתניהו האחרונות, לא טועה. לרפול הייתה סדרה שלמה של רפורמות ש"חייבים" לבצע - בתחומי הפנים, החינוך, הביטחון, ההתיישבות וכן הלאה; ומכיוון שהדברים לא התקדמו בקצב שבו הוא חפץ, רפול היה מלא זעם וביקורת:

"זה לא דבר חדש; אך מה עושים, מה יעשו, מה התוכנית, כיצד יהוו כוח משיכה בצורה שבה תתנהל המדינה? האם יש לממשלה המוצעת תוכנית, או שמא מסתפקים בקווי יסוד חסרי משמעות מעשית, כפי שהיה בממשלה הקודמת?". הכל אותו הדבר; הקיפאון, הסטגנציה, חוסר התוחלת וחוסר התכלית. במצב כזה, רפול אומר נואש. החלופה, כפי ששניים מחברי מפלגתו יסייעו בהמשך לבצע, תהיה כמובן גרועה הרבה יותר.

אחרון היה רחבעם זאבי. לאחר ששלל את האפשרות לשלום עם הפלשתינים, הודיע שהדרך היחידה היא להבהיר לאומות העולם ש"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ורק לו". הוא קבע: "לממשלה הזו אין, ולא יכול להיות, הכושר להתמודד עם בעיות הביטחון הלאומי שלנו... ממשלה רחבה משמעה מדינה צרה. ממשלה רחבה היא צרה... לכן, סיעת מולדת תצביע נגד הממשלה הזו".

4. חכמה שלאחר מעשה היא חכמה קטנה. אבל כיום אנחנו מצויים בחכמה שלפני מעשה, וזו אמורה להיות גדולה מאוד. ברי לכל בר דעת, שמדינת ישראל הייתה במצב טוב בהרבה, אילו שנות ה- 90 היו המשכן של שנות ה- ,80 פחות או יותר באותם קווים. נכון, הייתה אולי אינתיפאדה, אבל היא הייתה נותרת ברמת המהומות והסכינים, ולא מגיעה לפיגועי התופת ולעליית חמאס; נכון, הרפורמות לא היו מתקדמות בקצב מהיר מספיק, אבל ממשלות רבין וברק לימדונו שהצד השני מוביל למהפכות מזיקות ביעילות; נכון, הגאווה הלאומית נפגעה מביטול הלביא והכפיפות לאינטרסים האמריקניים, אך כניעה לחזון השלום של קלינטון והדמוקרטים יכול להיות הרסני הרבה יותר.

עזה, בג"ץ, המסתננים, חאן אל אחמר וכדומה, הן סוגיות חשובות המחייבות טיפול; אבל נדמה שרבים מדי בימין להוטים להחליף ממשלה, שלא מטפלת בנושאים הללו ביעילות מספקת, בממשלה שתעמיק את הכשלים ותק› ›ע את האסון. במקום מנהיגות שלא עשתה מספיק לרסן את בג"ץ, נקבל ממשלה שתעצים את המהפכה הפרוגרסיבית; במקום ממשלה שלא הצליחה להוציא מספיק מסתננים (וקשה לומר שלא ניסתה), נקבל ממשלה שתכניס לכאן עוד המונים; ובמקום ממשלה שלא הרסה את חאן אל אחמר, תגיע ממשלה שתקים עוד עשרה. זה מה שעומד על הפרק. למדו את לקחי .'88

פרוטוקול השבעת ממשלת שמיר ב- ,1988 מספק הצצה לרוח התקופה, שבה הימין האידיאולוגי שלל הזדמנות לקדם באיטיות את רעיונותיו וישב באופוזיציה והתפצל למפלגות קטנות. ממשלת אוסלו הייתה שאלה של זמן.


https://www.israelhayom.co.il/opinion/665625

1933
ברלין. חורף. פנים.
היטלר: אני רוצה דיקטטורה
גבלס: דבר ראשון - לצמצם שליטה של המדינה בתקשורת ולהשאיר רק ערוצים בבעלות פרטית!
הימלר: ולפתוח את האינטרנט בלי פיקוח! זה יראה להם!!
גרינג: ותפריטו גם את הרדיו הצבאי!! הייל!!
היטלר: נעשה גם וואוצ'רים בחינוך
כולם: צחוק מרושע

פרסמתי הערב: נתונים מטרידים - ירידה עקבית בשיעור היהודים המתגייסים למשטרה. הפרטים המלאים כאן

‏אם אבי מעוז רוצה לעשות משהו טוב בתפקידו החדש במקום למצוא דרכים להוציא עוד כספי ציבור על הנדסה חברתית, הוא צריך להתמקד במיפוי כל הגופים הממשלתיים שהוקמו במטרה להטמיע ערכים ולקדם פרופגנדה פרוגרסיבית ולהוביל מהלכים לסגירתם. הצלחה תהיה להודיע עוד שנה: המשימה בוצעה, אפשר לסגור אותי.

‏לצערי אני חושש שהוא ינסה להשתמש בממשלה כדי לבצע אינדוקטרינציה "נכונה" ו"יהודית", מה שיוביל גם ליצירת עוד מנגנוני שטיפת מוח שהשמאל בבוא העת ינצל על טורבו כדרכו. יחידה במשרד רוהמ הממונה על אינדוקטרינציה זה חלומם הרטוב. הימין צריך לקדם חירות ולבלום מעורבות ממשלתית, השאר יקרה מאליו.