עמדת חמאס אחרי הפצצת צה"ל

‏דברים שלוקח יותר זמן לעשות מאשר להכשיר שוטר:
א. לקבל היתר בניה
ב. למחזר משכנתא
ג. חופשת סמסטר
ד. סמסטר
ה. לספור את העומר
ו. טירונות 03
ז. קורס אוריגמי בהתכתבות
ח. להוציא דרכון
ט. לערער על דוח חניה
י. לקבל החזר מהקופת חולים
יא. להשיג תור לרופא מומחה
יב. לתאם בית קפה עם האחים

גן הפלגנות *
טור שלי ממגזין עכשיו 14 האחרון
"בשלהי בית שני, בלהט הטהרנות והאיבה, יהודים שרפו זה לזה את מאגרי המזון, והביאו על עצמם את התבוסה. איזה מחיר נורא שילמנו 2,000 שנה בגלות, בגלל שנכנענו לשנאת אחים".
הקו הזה חזר על עצמו בנאומיו של ראש הממשלה נפתלי בנט בימי השואה, הזיכרון והעצמאות האחרונים. אלו גם המסרים שהוא הביע בצום תשעה באב האחרון, וסביר להניח שנשמע עוד מאותן זמירות גם ביום ירושלים ובימי בין המצרים הקרבים, אם הממשלה לא תיחרב בגלל – אתם יודעים – שנאת חינם. לא בכדי זהו המסר המפומפם ביותר: אחד הצידוקים המוסריים של הממשלה הנוכחית הוא הטענה שאחדות היא צו השעה וכי אם לא נהיה מאוחדים, הריבונות היהודית בארץ ישראל עלולה חלילה להיחרב בשלישית.
ממשלת ימין צרה וקנטרנית
יש כאן קודם כל שאלה היסטורית, האם אחדות לאומית הייתה מצילה את יהודה וזעמה של רומי, שראוי לדון בה בנפרד. אבל גם מעבר לשאלה זו, הטענה הזו של בנט היא מניפולציה.
מי שישמע את נאומיו של בנט עשוי לחשוב שבמשך העשור הארוך של שלטון נתניהו שלטה בישראל ממשלת ימין צרה וקנטרנית; כזו שמעולם לא צירפה לשורותיה מפלגות שמאל או מרכז; כזו שמעולם לא התפשרה על האידאולוגיה שלה ורק דרסה את העמדות והעקרונות של הצד השני.
אלא שאם יש דבר שאפיין את ממשלות נתניהו הרי שזו המתינות האידאולוגית והרוחב האלקטורלי שלהן. הוא ישב עם ברק, לבני ולפיד, ואפילו ניסה להקים ממשלה עם אבי גבאי. גם ממשלת ה"ימין על מלא" של 2015-2019 הייתה תלויה במשה כחלון. כל הממשלות הללו עשו ויתורים אידאולוגיים, בעיקר בתחום המשפט.
יתרה מזאת: אופיין המתון של ממשלות הליכוד גרר ביקורת ציבורית עזה, והוביל למרמור גובר בשורות הימין האידאולוגי. מי שעודד ושילהב את הביקורת מימין במשך כל התקופה היה אחד - נפתלי בנט.
לפיד לתוך האסם
"המסכה הוסרה, הליכוד רוצה ממשלה עם ציפי ובוז'י", הודיע בנט בקמפיין בחירות 2015; ובקמפיין 2013 הוא זעק: "נראה שהתוכנית של ראש הממשלה לצערי היא להקים ממשלת שמאל – ליכוד, ציפי לבני, עמרם מצנע ועמיר פרץ - כמו שקרה בפעם שעברה כשנבחרה ממשלה לאומית, ודקה אחרי הבחירות הוא צירף את ברק".
וכך הלאה וכך הלאה: הליכוד לא מספיק אידאולוגי; נתניהו מחזר אחרי השמאל; לא עשו רפורמה משפטית; לא פינו את חאן אל אחמר; לא סגרו את עמותות השמאל. מצביעים ימנים, עשו ניסוי: בחרו בעיה במדינה ותמצאו פוסט חריף של נפתלי בנט מאשים את נתניהו שהוא לא טיפל בזה על אפם ועל חמתם של השמאלנים.
את מי בנט לא תקף? בג"ץ, גל"צ, הרמטכ"ל, התקשורת, הקרן החדשה לישראל, האקדמיה ומה לא. מי שעובר על הרקורד הציבורי שלו מגלה שאין אסם שהוא לא שרף, או לפחות זרק לתוכו לפיד.
אבל עכשיו בנט גילה את האחדות, וממרום מנעמי השלטון הוא נזכר להטיף לאופוזיציה על "גן הפלגנות" שהוא טרח כל השנים הללו לטפח.

הדיפ סטייט של מנסור עבאס:

‏למדנו שני דברים ביממה אחת:
א. לא צריך לשים קצוץ על היועמש
ב. מותר ואפילו חובה לבקר, לקלל, לאיים ולמחות נגד שופטי עליון

תודה לשמאל על קורס מתקדם במשילות

גדעון סער התמודד בבחירות על מצע של שמרנות משפטית. לסיגום הקדנציה הקצרצרה שלו במשרד המשפטים, בדקנו את העובדות:

בנט לא פרש מהחיים הפוליטיים, החיים הפוליטיים פרשו ממנו

‏מתן כהנא הוא טייס שהמריא מנושאת המטוסים למשימה ובינתיים היא טובעה. הוא יסתובב פה ושם עוד קצת, יזרוק איזו פצצונת או ישחרר מוץ, אבל הדלק יגמר בקרוב והוא יצלול לים בשקט אפילו בלי לעורר גלים

אז למה הקולנוע שלנו כל כך שמאלני?

חלק מהתשובה הערב ב19.00

הקלטות הקולנוענים. הכתבה המלאה

‏מי שלא מבין את גודל השבר שיצר בנט בימין ואת עצמת חוסר האמון כלפי חלקים מהציונות הדתית, לא מבין את האירוע הפוליטי שאנחנו נמצאים בתוכו ומפספס את התמונה הגדולה.
כל "ריפוי" בימין (אם בכלל ניתן) צריך להתחיל משם. מי שקורא לאנשים ביביסטים מוכיח שאת הדבר המרכזי הזה הוא רחוק מאוד מלהבין.

‏קראו לנו ביביסטים כשביקרנו את בנט ב2012, קראו לנו ביביסטים כשתקפנו את שקד ב2015, קראו לנו ביביסטים כשיצאנו נגד הקמת הימין החדש וכל הגחמות של בנט בחסות התקשורת ומובילי דעה בציבור הדתי לאומי. ונחשו מה? הביביסטים צדקו, ועוד איך.
אנשים בעלי יושרה לפחות יודו בזה היום.

בחסות בג"צ חומות החמ"ד מתחילים להיסדק. פרסום שלי מהערב

המהומה המוזרה סביב ארנון סגל הוא ביטוי נוסף לעצמת הניכור והתיעוב שחלקים גדולים בימין חשים כלפי דמויות בולטות בציונות הדתית על רקע התמיכה/שתיקה/השלמה שלהם עם מעשה ההונאה של בנט.
התיקון - אם בכלל אפשרי עוד - יתחיל בהבנה של השבר הזה,
קלמן ליבסקינד ושות' מפספסים את האירוע לגמרי.

יש כאן קו שבר היסטורי בין הליכוד לציונות הדתית. מה שאנחנו רואים עכשיו זו רק ההתחלה. מזכיר לכם את המאמר של מוטי אוחנה בהארץ לפני כמה חודשים שפרס חזון ימין-ריאליסטי שלדעתי רבים בליכוד יאמצו בשמחה.

יש פער גדול בין חזון גוש אמונים לחזון הליכוד, מנקודת המוצא הזו יצאו לנגח את נתניהו בנט וחבריו יחד עיתונאי הז'אנר האנטי ליכודי המגזרי - חגי סגל, קלמן, עמית סגל, ועוד ועוד כל אחד לפי סגנונו ודרכו, במהלך שבסופו של דבר הוביל להקמת ממשלת שמאל על מלא ולחצייה של כל הקווים הדמוקרטיים והלאומיים.

הגושאמוניזם בפוליטיקה ובתקשורת (הטובים לתקשורת!) קרס באופן כ"כ ספקטקולארי בשנה האחרונה עד שבמידה מסויימת אפשר לומר שניצחון של המגזריות התגלתה כחורבן של הלאומיות. וזה מהותו של השבר הגדול. זה לא עניין של *דעות* ימין או שמאל, אלא של פרקטיקה פוליטית לאומית מול מגזרית. כשכמה צייצנים קוראים לאנשים "שמאלנים" הם מתכוונים לזה, והם צודקים לחלוטין.

אם יש סיכוי לתיקון ולריפוי הליכוד צריך להמציא את עצמו מחדש כמפלגה לאומית אמיתית, והציונות הדתית צריכה לעשות בדק בית עמוק ביותר.
הבנטיזם אינו אפיזודה חולפת, אלא ביטוי לשבר האידאולגי המרכזי של התקופה. ולצערי אני לא רואה כאן סיכוי לפתרון.

אוסיף ואומר: ממשלת בנט/לפיד נפלה מוקדם מדי. לא היו שום מהלכים דרסטיים, ולהערכתי גם לא יהיה כלום עד הבחירות. הימין עדיין שאנן, ואף זחוח כי חושבים שהפילו את בנט, מתפלגים, מתכסחים וחוזרים על הדפוסים הישנים. לא היה מספיק קשה כדי לחייב בדק בית רציני ושידוד מערכות. בקיצור: חוזה שחורות.

‏חשיפה: 300 מיליון שח לאוכלוסיה הערבית בערים המעורבות. החלטה שתגיע בקרוב לוועדת שרים לענייני ערבים.

יחד עם התקציב לג'יסר א-זרקא ונצרת, מתקרבים כבר למיליארד ש"ח לחברה הערבית שעוברים מאז ההליכה לבחירות.

‏ועוד: בישיבת הוועדה האחרונה לא נכחו איש מהשרים חוץ ממירב כהן. בולטת בהיעדרה - השרה ‎איילת שקד שבימים האחרונים מנהלת ויכוח סוער עם חה"כ בצלאל סמוטריץ בנוגע לרמת הפיקוח על התקציבים לחברה הערבית. היעדרותה מישיבה בה הועברו 200 מיליון שח לג'סר, תמוהה מאוד.

שבוע הבא ביום שלישי:
סוכן מדיח - עדותו של סוכן שב"כ בחטיבה היהודית בתקופת ההתנתקות.

שלישי הבא, בדוח של אראל, עכשיו 14 22:00

‏קצין המופיע בתמונה מוסר:
"לו הייתי יודע שאופיע כפרזנטור בקמפיין של לפיד וגנץ הייתי מבקש לא לפרסם את תמונתי או הייתי יוצא מהחמ״ל לפני הביקור.
זו שערוריה שביקור בחמ״ל מבצעי תוך כדי לחימה משמש לתעמולת בחירות. התגייסתי בחירום, עזבתי עבודה ומשפחה, לא שיערתי שינצלו אותי לתעמולת בחירות"

סוכן מדיח: כך פעל השב"כ לסיכול המחאה נגד ההתנתקות. התחקיר המלא כאן >>

אפרופו הנאום של שקד, תמיד טוב לזכור שאין כמו צחוק טוב לרפא לב שבור

אז מי עומד מאחורי היוזמה לשינוי שיטת הממשל, ומה הקשר ביניהם לשר המשפטים גדעון סער? דיווח שלי מהערב

‏כשביבי אומר שתי מדינות פלוס הסתייגויות כולם יודעים שההתייסוגיות הן העיקר, והשתי מדינות זה גימיק; ואצל לפיד זה הפוך: השתי מדינות זה העיקר וההסתייגויות הן גימיק