מחמד זיארה, שר השיכון הפלסטיני בממשלת הרש"פ:

" עד כה לא קיבלנו כל מימון לשיקומה של עזה.

יש להבטיח את כניסת המימון הדרוש כי לא נוכל להתחיל לבנות בסכומים קטנים ואז לעצור.
עלות הבניה בשיקום עזה מוערכת במאות מליונים וזאת לבד מהפיצויים הדרושים כדי לשפות על ההפסדים הכלכליים."
###
הבטחות לחוד וכניסת מזומן לחוד.
ברגע ששוקע האבק ועזה מעט פחות מעניינת מאשר היתה בימים הראשונים שאחרי המבצע גם אלה שהבטיחו לשלם, לא בדיוק מזדרזים לעשות כן. ככה זה כשהרייטינג בירידה.

למרות ההודעה☝️ הלקונית הרשמית של סוריה לאחר חצות לפיה בעקבות התקיפה הישראלית נגרם נזק לרכוש בלבד, מדווחים הבוקר כלי תקשורת סורים לא רשמיים על לפחות 11 הרוגים סורים (ככל הנראה כולם אנשי צבא), רובם מאזור חומס שמצאו את מותם מהטילים הישראלים.
נכון לשעה זו איתרתי חמישה שמות של הרוגים בהם קצין מהנדס בדרגת עקיד (מקביל לאל"מ).
כפי הנראה רוב ההרוגים קשורים למערך ההגנה האווירית הסורית.
הנה השמות שאיתרתי עד כה:

סלימאן אסמאעיל (דרגת עקיד מקבילה לאל"מ)
מחמד עבוד
סומר אלסאלם
ראע'ב דוירי
עמאד אליוסף

חשוב לציין כי לחלקם כבר נערכה הלוויה ועדיין המשטר הסורי שותק ולא מודיע על כך רשמית.

משרד הרווחה של חמאס בעזה:

כל הידיעות המתפרסמות בנושא התרומה הקטרית אינן נכונות. אין מידע חדש לגבי כניסת כספי התרומה הקטרית לעזה.

ע"פ מקורות סורים הקצין המהנדס הסורי הבכיר, עקיד סלימאן אסמאעיל, נהרג כתוצאה מתקיפת צה"ל על מרכז המחקרים המדעיים הסוריים. כלומר הוא אינו איש הגנה אווירית וסביר שעסק במחקר, ייצור ופיתוח של אמצעי לחימה.

אנרכיסטים פלסטינים מרססים צבע אדום על חלונות בית עסק בלונדון, שלטענתם בעליו משכיר שטחים לחברת אלביט הישראלית המייצרת כלי נשק בהם נעשה שימוש נגד פלסטינים.

המשטרה התירה לקיים היום את תהלוכת "סיבוב שערים" המתקיימת מדי חודש בעיר העתיקה.

כלי תקשורת מזרח ירושלמים ופלסטיניים קוראים לתושבי מזרח העיר להגיע לאזור הר הבית בשעה 19:00 ולהתעמת עם באי התהלוכה.

"הניצחון בקרב בראיית הערבי" על פי חסין אלואדעי

במסגרת שיטוטיי אתמול במרחב התימני של המרשתת, נתקלתי בדברים מעניינים שכתב חסין אלואדעי, סופר והוגה דעות תימני בולט, בעקבות סבב הלחימה האחרון בעזה שבסופו הכריזה חמאס על "ניצחונה האלוהי".

כך כתב שעות אחרי הפסקת האש:

"הערבי מנצח במלחמותיו עוד לפני שהן נגמרות ולעיתים אפילו לפני שהן מתחילות.
הערבי מפריד באופן דיכוטומי בין ניצחון ובין ניצחון מעשי במערכה.
אין לו צורך בניצחון מעשי במערכה כדי להכריז על ניצחונו. כל שדרוש הוא רק מלחמה אפילו כזו שהשיבה את אזרחיו לתקופת האבן.. וזהו

הערבי  מקל על עצמו בקריטריונים לניצחון ככל שנמשכת המערכה.
בתחילת המערכה הקריטריון הוא "תבוסת האויב", אח"כ הוא מקל על עצמו והקריטריון הופך ל"מלחמה באויב", אח"כ הקריטריון לניצחון מצטמצם לכדי "עמידה איתנה בפני מכותיו של האויב" ובסופו של דבר הניצחון הופך למילה נרדפת לתבוסה והרס, אך עם הרבה גאווה."

האם מדינת ישראל פשוט לא טובה בניהול מו"מ מול ערבים?


ניסיתי לבדוק אתמול, באמצעות חוכמת ההמונים בטוויטר, תובנה שמתגבשת אצלי מזה זמן לפיה קברניטי ישראל, לאורך שנות קיומה של המדינה, פשוט לא יודעים לנהל מו"מ מוצלח מול הצד הערבי. לעומת זאת, הצד הערבי, כך ניכר, יודע היטב , ע"פ רוב, את מלאכת המו"מ ואת רזי המקצוע , כמו סוחר ממולח.


נוכחתי לדעת שאף על פי שכמעט כל ישראלי יודע להצביע על מספר ניצחונות ישראלים מובהקים בשדה הקרב, במהלך שנות קיומה של המדינה, כמעט כולם התקשו להצביע על ניצחון או עליונות ישראלים בשדה המו"מ. חשיבות גדולה אני רואה גם למבחן הזמן שמאפשר לנו כעת לשפוט אירועי ניהול מו"מ והשפעתם בראי ההסטוריה ממרחק של שנים לאחר שניכרת השפעתם הכוללת על נתיב חיי המדינה.

ניכר כי ישנו פער מובהק בין היכולת והביצוע הצבאיים  לבין היכולת והביצוע בניהול מו"מ.


אפשר לומר שפעם אחר פעם נכשלים קברניטיה המדיניים של ישראל לתרגם את הישגיה הצבאיים לכדי יתרון או עליונות במו"מ, המגיע בעקבות פעילות בעלת אופי מלחמתי.
היתרון הצבאי נשמט. כך יוצא שישראל נדרשת להגיע בסוף מצב מלחמתי לניצחון בפער משמעותי ולהתחיל את המו"מ בנקודה גבוהה מאוד כדי לפצות על היתרון שנשמט במהלך מו"מ.

בחנתי גם את השאלה האם יש בכלל צד שיכול לנצח באופן מובהק במו"מ או לצאת כשידו על העליונה, במו"מ מדיני למשל ונראה שהתשובה היא: בהחלט כן. יש בהחלט הסכמים ועסקאות שמהווים יתרון בולט לצד אחד, לאחר מו"מ מוצלח שניהל אותו צד. יש דוגמאות מעולם העסקים וגם מהעולם המדיני-פוליטי.


מכאן צצו ועלו בראשי הרבה שאלות. הפעם אין לי תשובות רק שאלות שאני חושב שצריך לתת עליהן את הדעת ואיני יודע אם הוקדשה להן עד כה תשומת הלב הראויה:


האם ישראל נערכת למו"מ שאחרי הלחימה כפי שהיא נערכת מבחינה צבאית ללחימה?
האם יש אימונים לאנשי המו"מ כשם שיש לחיילים?
האם הם עוברים הכשרות?
האם אלה אנשים קבועים?
האם ההכשרה מתוחזקת דרך קבע?
האם מטרות המו"מ ידועות ונשקלות טרם היציאה לקרב כדי שילקחו בחשבון בהישגי הקרב ובנוהל הקרב?

הרי אם ידוע שהמו"מ הוא ע"פ רוב האקט המסיים שמגיע לאחר הלחימה האם לא ראוי מראש להלחם על מטרות שיהפכו קלפי מיקוח טובים במו"מ שלאחר הלחימה?

כמה מנוסים הם אנשי המו"מ וכמה בקיאים הם ברזי המלחמה והישגיה?
האם יודעים הם טרם המו"מ מה הכי כואב לאויב?
האם הם יודעים ערבית?
האם הם מכירים את התרבות הערבית?

האם הם עוברים קורסים לניהול מו"מ כמו שעוברים נניח אנשי היחידה שמטפלת בשחרור בני ערובה?
אילו הצלחות עבר היו להם בתחום ניהול המו"מ?

האם נבחרו בגלל כישוריהם או בגלל קרבתם לקברניט המדיני התורן?


עד כאן השאלות. לפעמים הכרה בבעיה היא עיקר הדרך לפיתרון.
ראוי שיהיה עיסוק ציבורי בנושא, לפחות כמו העיסוק הציבורי שיש באשר לאופי ניהול המלחמה. שהרי תוצאות המו"מ משפיעות על ההמשך יותר מאשר המלחמה שקדמה למו"מ.


אקנח במערכון המצוין של התוכנית "היהודים באים" בעניין עסקת ג'יבריל שנותן זווית משעשעת ופוקחת עיניים סביב סוגיית המו"מ:

תיעוד פלסטיני של תהלוכת "סיבוב שערים" הערב בעיר העתיקה

כלי תקשורת המזוהים עם המליציות השיעיות בעיראק:
החלק האמריקאי בבסיס האווירי "בלד", מצפון לבגדד, הותקף לפני זמן קצר בחמש רקטות.

משלחות הפלגים הפלסטינים השונים הגיעו היום ואתמול לקהיר כדי לדון בסוגיות מרכזיות בהן: הפסקת האש, הפילוג וגם עסקת השבויים.
לפני זמן קצר, אחרי שכבר הגיעו הנציגים הפלסטינים הבכירים, הודיעה מצרים על דחיית השיחות, "בשל עיסוקים מצריים מיוחדים".

המצרים החליטו "לייבש" קצת את הבכירים הפלסטינים.

אירוע חריג הלילה בג'נין

הפלסטינים מדווחים שכוח צה"לי מיוחד נכנס לג'נין כדי לעצור שני מבוקשים מהזרוע הצבאית של הג'האד האסלאמי באזור הסמוך למפקדה של מנגנוני הביטחון של הרש"פ.
במהלך המעצר החלו חילופי ירי עם המבוקשים. פעילי המודיעין הצבאי של הרש"פ (כאן בתמונה) החלו אף הם לירות לעבר הכוח הישראלי. הכוח השיב באש ממנה נהרגו שני פעילי הרש"פ- אדהם עליוי ותייסיר עיסה.

בנוסף, ע"פ הפלסטינים נהרג אחד ממבוקשי הג'האד האסלאמי וחברו נעצר בידי כוח צה"ל.

הנה תמונת שני מבוקשי הג'האד האסלאמי שהיו מטרת כניסת הכוח. זה שמופיע בחלק התחתון בתמונה(עם הכיתוב בעברית) הוא ג'מיל אלעמורי שנהרג, ע"פ הפלסטינים, בפעולה והשני הוא וסאם אבו זיד שנעצר .

הכיתוב בעברית על החולצה /אפוד , מפנה לקרב המפורסם שאירע בג'נין במהלך מבצע חומת מגן.

כוחות צה"ל יוצאים מג'נין לאחר סיום הפעילות. נגרר גם רכב אזרחי לישראל.

מבחינת חמאס האירוע בג'נין הוא אידיאלי והם בירכו על "רוח הקרב" שהפגינו אנשי מנגנוני הביטחון של הרש"פ "כשלא נכנעו לכיבוש".
החלום הרטוב של החמאס זה לעורר את אוחזי הנשק בפת"ח וברש"פ לפעול מול ישראל.

בג'נין הוכרזה היום שביתה כללית.
אבו מאזן פרסם הודעת גינוי ל"הסלמה הישראלית שהובילה למותם של שני קציני מודיעין צבאי ואסיר משוחרר".
לדבריו ישראל נושאת באחריות לכך.

סוריה

מקורות סורים המזוהים עם האופוזיציה מדווחים כי לפנות בוקר, כיממה לאחר תקיפת צה"ל בסוריה, נחת בשדה"ת בדמשק, מטוס איראני של חברת "קשם" (המקורבת למשמרות המהפכה האיראנים).