נרטיב הניצחון שמנסה חמאס לבסס מול הקהל הפלסטיני והערבי, סביב אלאקצא, נתקל באתגר הראשון.

המופתי של הרש"פ, מחמד חסין, התעקש לשאת דרשה היום באלאקצא. בדרשה הוא לא הזכיר את המערכה בעזה או את ההרוגים, דבר שגרם למתפללים להתעצבן ולקרוא לעברו:
برا برا برا كلاب السلطة برا!
ובתרגום לעברית:
הכלבים של הרש"פ, החוצה!

לא נעים...

מהמנהרה באזור אלפח'ארי חולצו 6 גופות של פעילי עז אדין אלקסאם.
(השמות ברשותי).
מהבוקר יש בסה"כ 15 שמות מאומתים של פעילי עז אדין אלקסאם שנהרגו ונקברו בשתי מנהרות במערב ח'אן יונס.

בזמן שהעזתיים שולפים גופות מהמנהרות והמזרח ירושלמים נפצעים בעימותים בהר הבית.... אסמאעיל הניה, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס נואם על "הניצחון הגדול"...

אולי הוא יצטרך לעדכן את הנאום בקרוב.

הקצב מסחרר: מספר ההרוגים במנהרה באלפח'ארי עלה ל 9.

סה"כ 18 שמות מאומתים מהבוקר של פעילי עז אדין אלקסאם שמצאו מותם ב 2 מנהרות.

הניה משתמש באותו ביטוי שטבע נסראללה ב 2006 בתארו את "הניצחון של חזבאללה במלחמת לבנון השנייה". גם הוא קורא לו
نصر إلهي "הניצחון האלוהי"

ההקבלה לא מקרית.

ע"פ מקורות בעזה חלק מפעילי עז אדין אלקסאם שנמצאו במנהרה השניה, באלפח'ארי, נשלפו ממש מתחת לגדר הגבול באזור ח'אן יונס . כלומר היו קרובים מאוד לצד הישראלי.

שני חברי חוליית נ"ט שחיסל אתמול צה"ל בירי מהאוויר לעבר רכבם, מובאים לקבורה.

מקורות בעזה: המשלחת המצרית יצאה מהרצועה אחרי שנפגשה עם הנהגת חמאס.

הקולאז' של המנהרה השניה.

صورة بألف كلمة

תמונה שווה אלף מילים.

שימו לב ליחס עיתונאים/מחלצים.

הפלסטינים מבינים היטב את כוחה של התמונה במאמצי ההסברה שלהם בחו"ל ולכן עיקר המאמץ מושקע שם. עוד הרוג פחות הרוג זה לא מה שמשנה. ישנה מסירות אדירה לשיווק הסוגיה הפלסטינית לעולם כולו. הערך הראשון במעלה.

אותו שוטר תנועה עזתי, לפני המבצע ואחריו, בצומת אלצ'ביט במרכז העיר עזה.

ארבעה ציטוטים מראיון עם שר הביטחון גנץ מקבלים תהודה כעת בכלי תקשורת עזתיים:

1. מחמד דף ויחיא סנואר בראש רשימת היעדים שלנו.
2. בכירי חמאס עודם נמצאים בראש רשימת היעדים שלנו, אפילו כעת.
3. לא נסכים לשיגור אפילו של בלון אחד, שלא לדבר על רקטה. המדיניות שלנו תשתנה מקצה לקצה.
4. שיקום עזה והפסקת אש ארוכת טווח מותנית בהשבת הבנים.

***
באמת שלא הקשבתי לראיון של גנץ בעברית אבל ככה זה נראה בצד הפלסטיני.
וזה בהחלט דומה לעקרונות שהצעתי להתנהלותה של ישראל מול הרצועה ביום שאחרי הפסקת האש וזאת בזכות ההזדמנות הייחודית שיצר מבצע שומר החומות.

עכשיו נשאר רק להפוך את המילים למעשים.

אחד יפה שהתפספס אתמול. תקיפת מבנה באזור אלעטאטרה בצפון הרצועה.

סינדרום ירושלים של מחמד דף

האבק מתחיל לשקוע ברצועת עזה ומעטה "הניצחון האלוהי" עליו דיבר היום מנהיג חמאס, אסמאעיל הניה, מתחיל להסדק.

הנרטיב ששיננו לנו בכירי חמאס בשבועות האחרונים יותר מפעם אחת היה: ירושלים קראה לעזה ועזה נענתה לקריאה.

אתם ודאי זוכרים את קריאות תושבי מזרח ירושלים למחמד דף, קריאות שעוררו בו תחושות שהנה הוא, מחמד דף, הולך להיות צלאח א-דין של העת החדשה ולשחרר את ירושלים.

המביט מן הצד יכול היה להבחין בניצוץ של שיגעון גדלות שהיה מעורב בשיקול הדעת של מנהיגי חמאס בקבלם את ההחלטה לצאת לסבב לחימה מול ישראל. זאת בניגוד לשיקול הדעת המאוד רציונלי ושכלתני שאפיין את החלטותיהם בשנים האחרונות.

אבל, הנה, לא חלפו 24 שעות מאז הפסקת האש ויש תחושה שהקסם מתחיל להתפוגג.
האבק שקע והאחדות הפלסטינית שאפיינה את ימי הלחימה, גם ברשתות החברתיות מתחילה להראות מעט אחרת.

כתבתי לכם מוקדם יותר היום שלהיות "מגן אלאקצא" זה קצת טריקי.

כעת מחמד דף ובכירי הנהגת חמאס צריכים לפרוע את ההכרזות ששחררו לכל עבר באשר להגנה שתספק חמאס לאלאקצא ולמזרח ירושלמים.

היום פרצו עימותים בהר הבית. היו פצועים פלסטינים ושוטרי מג"ב פרצו לרחבה וביצעו מעצרים.

אלאקצא וירושלים שוב קראו לעזה. אבל עזה היתה עסוקה. היתה עסוקה בללקק את הפצעים ולחפור את מתיה מהמנהרות שקרסו.

קשה להאמין שעזה במצבה תוכל להענות שוב ל"קריאתה של ירושלים" ,וזה עוד אחרי "הניצחון האלוהי".

"אופוריית הניצחון" והניסיון התקשורתי המוצלח לשווק אותו כלפי חוץ שמים את חמאס במצב בו מבחן המציאות מוציא את כל העוקץ מההצהרות המפוצצות שנשמעו ביממה האחרונה.

באחד הפוסטים המעניינים שפגשתי היום ברשתות החברתיות (והוא לא היחיד) שאל אחד העזתיים אחרי מראות היום באלאקצא:

"מה קוראים המסגדים בירושלים?" (הוא כיוון לכך שהמסגדים קוראים לעזה שוב להענות לקריאה של ירושלים-א"ע).

התגובות של העזתיים היו מעניינות במיוחד  ונשמעו הרבה פחות לוחמניות ולאומניות ממה שהייתם מצפים. הן בהחלט מעידות על הלך הרוח ברצועה, זה שמעבר להצהרות הרשמיות.

הנה מקבץ מתוכן:

1. הם(המזרח ירושלמים-א"ע) רוצים לחיות על חשבון הדם והכאב של העזתיים.
2. איפה הם היו כשעזה מתה במשך 11 ימים, בהפצצות רצופות יום ולילה? הפסקנו להבין מתי זה יום ומתי זה לילה. עדיף שילכו לישון. מה שקרה בעזה לעולם לא ישכח.
3. שיבינו שהדם שלנו (העזתיים-א"ע) לא זול.
4. שאף אחד לא יקרא לעזה. עזבו אותנו בשקט.
5. איפה היו כשעזה מתה? חגגו ושמחו ואנחנו נהרסנו. מספיק לנו. המוות כאן בכל מקום. עזה הפכה אזור אסון בגלל הלחימה.
6. הקו תפוס.
7. עזה מחוץ לאזור קליטה.
8. עזבו את עזה בשקט. מספיק מה שקרה לה.
9. הפסקנו לשמוע
10. הם רוצים ששוב עזה תשלם את החשבון.
11. שיפנו עכשיו לראמאללה.
12. שלא ייקראו לנו! עדיין לא קברנו את מתינו.

ועוד ועוד

אחד העיתונאים העזתיים מצא דרך מעניינת להציג את המצב בעזה:
"243 איש ניצלו מהחיים בעזה במהלך הסבב האחרון.
אחרי שניצחנו את המערכה שלנו עם המוות התחילה עכשיו המערכה שלנו עם החיים...."

יצא קצת ארוך אבל השתדלתי לתת לכם את הזווית שמעבר לאולפנים בטלוויזיה ומעבר להצהרות של בכירי החמאס על הניצחון האדיר שהשיגו.

הצהרות לחוד ומציאות לחוד.
וזה רק כמה שעות אחרי הפסקת האש. מה יקרה בעוד שבוע כשיבינו העזתיים שהם לא יכולים להגן על ירושלים ונשארו לבדם לאסוף את השברים.

ניצחון אלוהי?

יותר כמו סינדרום ירושלים של מחמד דף.

כלי תקשורת המזוהים עם הציר האיראני מדווחים כי כלי טיס אמריקאי או ישראלי תקף רכב מסוג טויוטה בגבול עיראק-סוריה ליד אזור אלקאא'ם. התקיפה אירעה בשעה האחרונה.

הזרוע הצבאית של הג'האד האסלאמי פרסמה את פוסטר 19 הרוגי המבצע שלה. שימו לשורה העליונה בתמונת המחזור. גודל התמונה כן קובע. במרכז השורה העליונה מימין מח"ט הצפונית ומשמאל ראש המערך הרקטי. יש במה להתגאות. סיכולים בעלי משמעות רבה.

תמונה המיוחסת לאזור בו הותקף רכב הטויוטה במעבר אלקאא'ם בגבול עיראק-סוריה.
ע"פ מקורות המזוהים עם הציר האיראני היו רק "נזקים לרכוש".