אבו עלי אקספרס

הסכם הפסקת האש מול חמאס: חמאס עדיין שולטת ברצועה, מה הלאה?

ברור לכולנו שישראל הסכימה לחתום על הסכם הפסקת אש עם חמאס, כאשר חמאס עדיין על הרגליים, עדיין שולטת ברצועה ועדיין יכולה במוקדם או במאוחר להוות איום על מדינת ישראל.
זה נכון שהמערך הצבאי שלה וארסנל החמושים שלה, המאיים על ישראל הצטמצם דרמטית, אך היא עדיין הכוח השולט והמוביל ברצועה.

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להשלים עם מצב כזה פעם אחת מבחינה ביטחונית מיידית ופעם שנייה מבחינת הרתעה וניראות במזה"ת.

זו לא נקודת סיום טובה, זו אפילו נקודת סיום גרועה.

אני רואה הרבה שיח ברשתות החברתיות סביב השאלה האם ישראל ניצחה ברצועה או הפסידה.

אם נסתכל לרגע על הזירה הצפונית, הרי שהרבה יותר ישראלים סבורים(ולא רק ישראלים) שישראל ניצחה את חזבאללה באופן מובהק.

יחד עם זאת חזבאללה עודנו מחזיק בשלב זה ארסנל צבאי מאיים ומשמעותי גדול מזה של חמאס בצורה ניכרת.
ישראל חיסלה בכירים רבים, כולל הבכירים ביותר, גם לחזבאללה וגם לחמאס. ועדיין הדעה נותנת שישראל ניצחה את חזבאללה באופן מובהק ולא כך התחושה כאשר דנים במערכה של ישראל מול חמאס.

כמה סיבות לכך:
1. חמאס עדיין שולטת ברצועת עזה.
2. חמאס עדיין מחזיקה בחטופים ישראלים.
3. חמאס היא זו שביצעה את הטבח הנורא ביותר והיא זו שיזמה את מכת הפתיחה של המלחמה הרחבה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

סעיפים 2,3 מכילים בתוכם גם אפקט רגשי מאוד חזק, חמאס צריכה להיענש עד הסוף והרבה יותר מאחרים.
סעיף 1 נוגע לעתיד הרצועה ויחסיה מול ישראל והוא מאוד משמעותי כאשר בוחנים את מיכלול השיקולים באופן קר.

מאירועי היממה החולפת נראה שממשלת ישראל החליטה ללכת על מימוש של עסקה לשחרור חטופים, שבה החזרת החטופים נעשית בשלבים.

בשלב הראשון של העסקה שייארך 42 יום, ישוחררו מעזה כ 33 חטופים ישראלים בתמורה לשחרור מאות מחבלים המרצים מאסרי עולם בגין רצח ישראלים לצד שחרור יותר מאלף מחבלים ועצורים שאינם שפוטים למאסרי עולם.
זה מחיר כבד מאוד. ע"פ ניסיון העבר המשמעות של שחרור כזה היא התעצמות טרור שיגבה חיי ישראלים ועלול לעודד חטיפות אחרות בעתיד.

שאלה מוסרית שעולה כאן, וקשה לי להכריע בה: דמו של מי סמוק יותר? של החטופים או של אלה שחס וחלילה ייפגעו על ידי אותם רוצחים שישתחררו.
לא אכריע בסוגיה. אני לא מרגיש שיש לי זכות להביע דעה בעניין.

לתפיסתי הסוגיה המרכזית כאן היא המשך/אי המשך שלטון חמאס ברצועה. כתבתי לאורך השנה האחרונה שישראל צריכה להסכים בכל שלב להפסקת הלחימה אם יוחזרו כל החטופים במקביל להסכמה של חמאס להגליית אנשיה מהרצועה.

אני עדיין חושב כך. סילוק חמאס מהרצועה ומיטוטה/הפסקת שלטונה ברצועה הם הישג נדרש שבלעדיו אי אפשר להגיד שישראל ניצחה.

לכן בשלב זה מוקדם מדי לחוות דעה אם ישראל ניצחה או הפסידה, כך לדעתי.

אם בסוף יישום שלב א' של העסקה, ביום ה42, תתקדם ישראל ליישום שלב ב' של העסקה שמשמעו סיום הלחימה וזאת מבלי ששלטון חמאס ברצועה הגיע לקיצו הרי שלא יהיה ניתן לומר שישראל ניצחה במלחמה.
איני חושב, לפחות כעת, שזה ריאלי שחמאס תפנה באופן וולונטרי את כס השלטון ברצועה במהלך 42 ימי השלב הראשון, ולכן ישראל תהיה חייבת לחזור ללחימה כדי להשיג את המטרה הזו - לה כאמור יש ערך חשוב מיידי מבחינה ביטחונית וגם ערך חשוב נוסף: הרתעת אחרים מביצוע מעשה דומה בעתיד.

המחיר שחמאס צריכה לשלם ברור: היא חייבת לאבד את הרצועה. מבחינת ישראל זו חובה. לא מותרות. התשלום על הפסקה מוחלטת של הלחימה ללא ההישג הזה יגיע בריבית דריבית.
ולא רק מהרצועה.
המלאכה לא תמה בעזה. ההישג לא הושג עדיין. ניצחון ישראלי יגיע רק אם שלטון חמאס ייכחד מהרצועה.
יפה הדבר גם לעניין החות'ים בתימן.

24 תגובות

👍3.74K❤244💔125😁30🔥26😱9

123K viewsedited 16:49