טעות מס' 1: הרצי הלוי ורונן בר מידרו את נתניהו מהמידע המודיעיני שהגיע בשעות הלילה.

טעות מס' 2: הגורמים שכן עודכנו בהודעה כתובה על המידע קיבלו לצדו קביעה כי "החמאס מתנהל בשגרה וכי אלוף פיקוד דרום יקיים דיון בנושא בבוקר" - מסר שמצנן תחושת חירום ומנתב את המכותבים לא לנהוג בדחיפות.

כמה הרצי הלוי אפס מאופס וחסר בושה?
הוא משתמש בטעות השנייה שהובילה את הקמ"נים המכותבים לתחושה שהאירוע בשליטה ומנוהל ע"י הדרגים הבכירים, כדי להפיל את התיק על כך שנתניהו לא עודכן על קמ"ן שזה מלכתחילה לא תפקידו ואשר נותב ע"י צמרת צה"ל למסקנה שהמידע אינו דרמטי או דחוף.

אגב הספין הזה לא חדש. האפסים המאופסים האלו כבר מכרו אותו לרונן ברגמן בנובמבר 24'.
זה מה שכתבתי על זה אז:

לראשי מערכת הביטחון יש שתי דרכים מתבקשות לעדכן את ראש הממשלה במידע בעל חשיבות אסטרטגית:
דרך המלך הראשונה היא טלפון ישיר מהרמטכ״ל ו/או מראש השב״כ לראש הממשלה.
דרך המלך השנייה היא שיחה ישירה מלשכת הרמטכ״ל למזכיר הצבאי של רוה״מ.

האם הרמטכ״ל וראש השב״כ ביצעו את חובתם ועדכנו את נתניהו באחת משתי הדרכים הללו?
לא.
אין על זה מחלוקת.

רק ב-6:19, אחרי לילה שלם, הם נזכרו לעדכן את המזכיר הצבאי האלוף אבי גיל.

בעיה חמורה.
הרצי הלוי ורונן בר מעלו בחובתם לעדכן את ראש הממשלה וכתוצאה מכך התרחש אסון חסר תקדים.

מה עושים?

במשך 13 חודשים ישבו רונן בר והרצי הלוי וחיפשו דרך להצדיק את ההחלטה המופקרת שלהם שלא לעדכן את נתניהו עד שמצאו שעיר לעזאזל.

הם אמנם לא הלכו באף אחת משתי הדרכים המתבקשות, ובמבחן התוצאה נתניהו מודר מהמידע ומהשיחות שהתקיימו לאורך הלילה, אבל אחרי 13 חודשי חיפושים נמצאה המניפולציה שעימה הם ינסו לטייח את המחדל:
נמצאה דרך שלישית - עקיפה, פתלתלה ומשובשת - שמובילה ממערכת הביטחון לש״ג שאפשר להפיל עליו את התיק: אלוף משנה ש׳, מהמזכירות הצבאית של לשכת רוה״מ, שהיה חלק מקבוצת קציני מודיעין שעודכנה בשעות הלילה.

אז מה אם אל״מ ש׳ הוא בורג זניח במערכת ואינו הדרך המתבקשת והישירה לעדכן ראש ממשלה?

אז מה אם להודעה שנשלחה לו צורפה הערכה שהמידע אינו חריג והפיקוד והאוגדה ידונו בכך בבוקר?

אז מה אם במבחן התוצאה נתניהו לא עודכן עד שהמתקפה כבר החלה?

אז מה אם הרצי הלוי ורונן בר לקחו לעצמם את הסמכות והחירות לנהל את אירועי הלילה שקדם לטבח כאילו אין במדינת ישראל ממשלה?

נמצא קשר עקיף ללשכת רוה״מ?
מעולה. עכשיו מכניסים לפעולה את מערך הצינורות באולפנים ובעיתונים ומפילים את התיק על הש״ג ועל הלשכה המטונפת של נתניהו.

יש לכם טענות?
לכו לאל״מ ש׳ וללשכה של ביבי (זו שהם משחירים ומלכלכים באינספור חשדות ופרשות בדיוק כדי שיוכלו להדביק להם גם את המחדל הזה).

ועכשיו שאלה: אם הלילה יתקבל בלשכות ראש השב״כ והרמטכ״ל מידע מודיעיני בעל חשיבות אסטרטגית, האם מצופה מהרצי הלוי ומרונן בר להביא אותו לידיעת נתניהו?
או שזה תקין שהם ימדרו אותו ויסמכו על כך שאיזשהו קצין שמכותב על חלק מהמידע הוא שיעדכן את ראש הממשלה?

ואידך זיל גמור.

אחרי האסון הרצי הלוי ורונן בר אמרו כי הם ״לוקחים אחריות״.
מצטער אבל ככה לא נראית לקיחת האחריות.
ככה נראה ניסיון טיוח בזוי.
ופתטי.

‏אם ראש השב״כ והרמטכ״ל יקבלו הלילה מידע בעל חשיבות אסטרטגית - האם מצופה מהם להביא אותו לידיעת נתניהו?
‏או שזה תקין שהם ימדרו אותו ויזרקו את התיק על איזה קצין זוטר שמכותב על חלק מהמידע שיחליט האם לעדכן או לא לעדכן את ראש הממשלה?
‏וזה כל מה שאתם צריכים לדעת על הספין החדש של הרצי.

צודק בכל מילה אבל מי שהולך לישון עם בואשים לא יכול להתפלא כשהוא מתעורר בבוקר מסריח.

שופטות בג"ץ וילנר, ברק ארץ ורות רונן הוציאו צו על תנאי "המורה למשיבים (המדינה) להתייצב וליתן טעם מדוע לא יקבע נוהל שיסדיר מתווה לפינוי חולים ופצועים שאינם מעורבים בלחימה, המצויים במצב רפואי המצריך טיפול במדינות שלישיות (בהעדר מניעה ביטחונית)"

ומי ידאג לחטופים שלנו לטיפול???

לטובת אלה שעברה להם ליד האוזן התשובה לשאלת השאלות – למה לא הרימו כוננות, למרות כל הסימנים המקדימים? – הנה סיכום שיזכיר לכם את עיקר האירוע, כפי ששמעתי אותו הבוקר, בהקלטה של פרק מטלטל של #שומר_סף, עם איש השב"כ לשעבר יזהר דוד.

כי אלה הרי הדברים שהמערכת ויחצ"ניה בעיתונות מנסים לטשטש. אז שווה לא לאבד פוקוס. לדברי דוד בהערכת המצב בשב"כ, בראשות רונן בר, במהלך הלילה, עלו שלוש אפשרויות להסברת הסימנים המודיעיניים ההולכים ומצטברים.

1. שבמודבר בתרגיל.
2. שחמאס מתכוננים למתקפה מוגבלת.
3. שחמאס מעלה כוננות כי הוא חושש מתקיפה ישראלית.

האפשרות השלישית היא זו שהתקבלה בהערכת המצב הזו, וזו היתה התפנית בסיפור שפתחה את הדלת לאסון. המלצת השב"כ לא להעלות את הכוננות, ולא להתריע דבר לבסיסים בגזרה, כדי להימנע מהסלמה. ההנחה הבלתי נתפסת היתה שלהשאיר את עצמנו חשופים – ממש להראות להם את הצוואר שלנו חשוף למשיסה – זה מה שיבהיר להם שהם יכולים להרגע כי לנו אין כוונות התקפיות. זה עומק הרקבון, הקונספציה, ואובדן האינסטינקט הצבאי הבסיסי של הממסד שלנו.

יזהר דוד מדגיש את הטירוף פה. שהרי מדובר בשיח לגמרי פנימי. הרי לא קרה מעולם שהעלאת כוננות בצד שלנו גרמה להם לתקוף.

אבל ההמלצה המופרכת, המופקרת הזאת התקבלה.
העניין הוא, אומר דוד, שמאחר שעזה היא נחלת המודיעין המובהקת של השב"כ, הצבא לא מעלה בדעתו לחלוק על הערכותיו. וכך קיבלו בצה"ל בהכנעה את ההמלצה להימנע מכל הגברה של הכוננות, ומכל התרעה לבסיסים שחייליהם נשארו במיטות שבהן נשחטו אחר-כך. אפילו את המסיבה בנובה לא פיזרו.

עד כדי כך הגזרה היתה שקטה, אומר יזהר דוד, שמוחמד דף דחה בחצי שעה את ההתקפה. השקט גרם לו לחשוב שאולי מכינים לו אמבוש.

אם לא היה ברור לכם עד עכשיו למה רונן בר נאחז בכיסא, משתלט על התחקירים, משגר ספינים, ורודף חיילים שפועלים נגד הסתרת המידע, אז אולי עכשיו זה יותר ברור. בדרמה הנוראה הזאת, הוא השחקן הראשי.

וזה גם מבהיר, כמובן, מה נועד הסיקור של התחקירים אצל דוברי המערכת ב"עיתונות" להסתיר.

ברור לי שחסידי תיאוריית הבגידה ימשיכו מן הסתם לומר בגידה. אבל בהנחה שבגידה אינה ההסבר, מה שמסמר שיער בכל זה הוא עומק הקונספציה. ולא רק בגלל שסירבו לפרש את הסימנים כפשוטם: התקפה מקיפה של החמאס בכל הגזרה. הרי מלבד הדלקות הסימים היו סימנים מטרימים ברורים מאד (שחלקם עדיין חסויים, ועל חלקם מדבר יזהר דוד בפרק שישודר בקרוב).

אם אכן חשבו שהבעיה היא שחמאס נבהל מהאפשרות של תקיפה ישראלית, תחשבו רגע מה צריך להיות הלך הרוח של מקבלי החלטות שחושבים גם בשעה המאוחרת הזאת שפייסנות ולא הרתעה היא מה שדרוש. הרי יש דרכים אחרות להעביר מסרים מרגיעים בלי להפקיר כך את החיילים, את התצפיתניות, את ישובי העוטף ואת החוגגים בנובה. הרי אם היינו מרימים את הגזרה וגם מודיעים שנימנע מלתקוף, היינו גם מרתיעים אותם, וגם מרגיעים אותם. הרי ישראל עשתה זאת אלף פעם כשזיהתה פעילות אוייב ורצתה למנוע הסלמה. אלף פעם גם הגברנו כוננות וגם שלחנו מסרים מרגיעים. ואם הם לא היו נרגעים? מה הרעיון? לשדר להם שאנחנו מפחדים מהסלמה זו הדרך למנוע אותה? זה בלתי נתפס. הגישה המופרכת של בר ומטה השב"כ שלו היא פשוט פייסנות על סטרואידים. זו גישה לדניס רוס. לא לראש השב"כ.

והערה אחרונה. כל זה מסביר גם את העובדה שלא העירו את הדרג המדיני. הרי במשך חודשים ארוכים הבכירים חזרו ואמרו לנו – וכנראה גם שיכנעו את עצמם – שהדרג המדיני חסר אחריות ועוד יגרור אותנו לסבב או למלחמה מטעמים רווח פוליטי. הרוח היא אם כן אותה רוח. לא להעיר את החיילים ולא להעיר את ראש הממשלה, כדי ש*אנחנו* לא נגרום לחמאס בהלה שתוביל להסלמה. עד כדי כך השב"כ בראשות רונן בר היה רחוק מקריאה מציאותית של המפה.

הפרטים המלאים בראיון המלא עם יזהר דוד בערוץ #שומר_סף. בקרוב.

איבון דנגורי, אימו של גל הי"ד שנרצח במסיבת הנובה, בריאיון בפטריוטים: "רוצים ועדה אחרת, ועדה ממלכתית לא מקובלת עלינו. כמו שאומרים שהממשלה והצבא לא יכולים לחקור את עצמם - גם המערכת המשפטית לא יכולה"


@YinonMagal https://t.co/UgHhBLeMWl
עכשיו 14 🔗

מיליארד וחצי ש״ח בשנה לתוספות לפנסיות התקציביות? אין בעיה. אפילו בצורה בלתי חוקית. אם נתפסים פשוט הופכים את זה לחוקי.
אבל 200 מיליון ש״ח להפיכת בסיס נחל עוז למוצב שיכול להגן על עצמו?
לא מספיק חשוב.

.
איך קרה ש'הארץ' הפך לעיתון אנטי-ליברלי? סערה בכוס התה שלהם היתה יכולה לשפוך על זה אור. אבל שפכה על זה תה.

מה קרה שם?

ובכן, דוד שוקן, אחיין של עמוס שוקן, כתב מאמר (ב'הארץ') ששאל האם לא כדאי שבעיתון יהיה גם ויכוח, ולא רק מקהלה של דעה אחת.

חס וחלילה! נזף עורך העיתון, אלוף בן.

בן השיב לדוד שוקן במאמר קרבי שבו כתב ש'הארץ' לא יתקרנף ויעמוד על עקרונותיו הליברליים.

אבל אלה שטויות, כמובן. 'הארץ' הוא עיתון פרוגרסיבי. ולכן הוא בפירוש אנטי-ליברלי.

אי לזאת, קל להראות – וכך מיד נעשה – שמאמרו של אלוף בן, הוא פשוט מחרוזת של טענות שאדם פחות מנומס ממני היה קורא להם בפשטות שקרים.

אז ובכן, כתבתי באתר 'מידה' מאמר מפורט על הויכוח בין ענפי משפחת שוקן, ועל מצב העיתון. (לינק למטה). אבל בינתיים, עבור הממהרים, הנה תקציר מנהלים של החלק הראשון במאמר, שעסק בטענותיו המשעשעות של אלוף בן. (אוסיף תקצירים לחלקים אחרים בהמשך).

1. טרנספר.
"העיתון רואה בטרנספר עוול מוסרי ופשע מלחמה", כתב אלוף בן. ולכן, המשיך, לא יהיו בעיתון דיונים על "טרנספר בעד ונגד".
אבל זה פשוט לא נכון. 'הארץ' הוא נגד טרנספר של ערבים, אבל הוא בהחלט בעד טרנספר של יהודים. כלומר אין לו שום עמדה עקרונית נגד טרנספר, לא בתור עוול ומסרי ולא בתור פשע מלחמה.

2. זכויות אדם
אלוף בן התגאה ב"עמידתו רבת השנים של העיתון על משמר זכויות האדם והאזרח". אבל הרי זה הבל גמור. הארץ בעד זכויות של חלק מהאנשים, אבל הוא מתנגד לאותן זכויות אצל אחרים. המונח "זכויות אדם" מצביע על זכויות שהן אוניברסאליות, וחלות על כל אדם. וברור שבעיני 'הארץ' הן לא לא חלות על כולם.

למעשה, הארץ מתעורר לנפנף ב"זכויות אדם" בדרך כלל כשזה מועיל למאבקו במדינה היהודית (זכויות של פלסטינים ומסתננים זה חשוב, זכויות של דתיים, חרדים או מפגינים ועצורים ימנים פחות).

הנה סוגייה מובהקת של זכויות אדם ואזרח: הפרקליטות רומסת דרך שיגרה זכויות חשודים כמו דיקטטורה דרום אמריקאית, ושיעורי ההרשעה של מערכת המשפט המפלצתית שלנו הם ממש סובייטיים. תגובת 'הארץ'? פיהוק.

3. דמוקרטיה
גם זו אגדה אורבנית. הארץ לא בעד דמוקרטיה. הפרשן המשפטי הראשי של העיתון, פרופ' מרדכי קרמניצר הוא הוגה אנטי-דמוקרטי מובהק, שחושב ש"שום רוב" לא יכול לקבוע את ערכיה של מדינת ישראל.

כמו כן אסור לגלות לקוראי העיתון שבישראל הריבונות – סמכות ההכרעה האחרונה בכל תחום שהוא – אינה של האזרחים אלא של בית המשפט, ושאין סידור כזה בשום דמוקרטיה מערבית, מהסיבה הפשוטה שזה לא דמוקרטי. מי שמתנגד לדיקטטורה היוריסטוקרטית, או אפילו רק מזכיר את קיומה, סוגרים לו את הטור, כידוע לי מניסיון אישי.

4. גזענות
תאמרו אולי ש'הארץ' הוא לפחות נגד גזענות?

שטויות. 'הארץ' נגד גזענות של יהודים. אבל גזענות של ערבים הוא מתרץ, מכשיר ומעודד. גרוע מזה הוא אחד מגדולי מחוללי הגזענות האנטישמית בעולם. הפצת עלילות דם על חיילי צה"ל (כולל בגרסה האנגלית של העיתון) זה ממש עיסוק מרכזי אצלם. וזו הסיבה שהפרסומים הכי גזעניים ברשת, אלה של הניאו-נאצים המערביים והערבים, מתים על 'הארץ'.

הביטאון הנאצי The Daily Stormer (ששמו הוא הצדעה לשבועון הנודע לשמצה של יוליוס שטרייכר, 'דר שטירמר') התהדר בכ 200 אזכורים של מאמרים מ'הארץ' כדי להוכיח את טענותיו על רשעותם המהותית של היהודים (כך לפי ספירה של אתר ביקורת התקשורת Presspectiva מ 2017) ואילו האתר של הנאצי של דיוויד דיוק הגדיל לעשות עם יותר מ 600 אזכורים (לפי אותו מקור).

זו הסיבה שהעיתונאי הליברלי ג'פרי גולדברג הודיע בטוויטר שהוא מפסיק את המינוי שלו ל'הארץ': יותר מידי ניאו-נאצים שולחים לו לינקים לעיתון, אמר.

אז תפסיקו להגיד שהארץ הוא נגד גזענות, כי זה פשוט לא נכון.

5. אז מה כן? מאד פשוט.
אז מה אני אומר בעצם? שליברליזם הוא כבר מזמן לא המצפן הערכי של העיתון. המצפן הערכי של העיתון הוא אמונתו שהערבים הם הצד הצודק בסכסוך. זה כל הסיפור. כל הדיבורים הכאילו-הליברליים נועדו לשרת את האמונה הזאת, וזורקים אותם כשהם לא מועילים לה, כמו שבולשביקים טובים תמיד עושים.

***
תקצירי מנהלים הבאים מתוך אותו מאמר יעסקו ב (א) הלבנת החמאס. (ב) הכרזת המלחמה של העיתון על הציונות. (ג) מדוע השיסוי והפילוג הפכו למטרה בפני עצמה. (ד) הכשרת אסכולות אנטי ציוניות. (ה) הפמיניזם הרדיקלי מאשים את ישראל בסכסוך. כי בשביל מה יש לכם פה #שומר_סף אם לא בשביל זה?

אבל הוא לקח אחריות 😂😂😂

‏אם רונן בר לא היה אידיוט ומטומטם בצורה קיצונית, החטופים לא היו נחטפים מלכתחילה ו-1,200 איש עדיין היו בחיים.
‏העובדה שבר הוא אידיוט ומטומטם ומכהן כראש השב״כ מעלה את הסבירות שישראלים נוספים יחטפו או ישחטו או יתפוצצו באוטובוסים - כפי שכמעט והתרחש לפני כשבועיים.
‏לפי הלוגיקה של האידיוט המופקר הזה הוא לא אמור לעזוב את תפקידו עד שגם החטופים הבאים שייחטפו באשמתו הישירה יחזרו, מה שמעלה את הסבירות לאסון נוסף, שלישי במספר, שיתרחש באשמתו הישירה.

‏למעשה, לפי הלוגיקה המעוותת הזו, לא רק שנגזר עלינו לחיות בתוך שרשרת אסונות בלתי פוסקים באשמתו הישירה של רונן בר, אלא שככל שיותר אסונות יתרחשו במשמרת שלו ובאשמתו הישירה כך כהונתו בראשות השב״כ תתארך ויהיה קשה יותר להזיזו מתפקידו.
‏סך הכל הגיוני.

מאיפה יש להם את החוצפה?

‏כמה יומינט היה לשב״כ בנוער הגבעות ב-15 השנים האחרונות?
‏הערכה שלי: עשרות רבות של מקורות שנסחטו ברמה כזו או אחרת.
‏כמה יומינט היה לשב״כ בעזה ב-15 השנים האלו?
‏אפס.
‏וזו עוד סיבה לכך שראשי שב״כ פוליטיים זו סכנה לחיים של כולנו.

‏״עזה היא שטח סגור״ עלאק…
‏אלפי עזתים הגיעו עם מלווה לטיפולים רפואיים בישראל מדי שנה.
‏עשרות אלפים עבדו בישראל.
‏כמה מסובך לכפות על כמה מאלו שחיי ילדיהם תלויים בטיפול בישראל להפוך למקורות?
‏אפס מקורות ב-15 שנה?
‏עם ראשי שב״כ סבירים מינוס היו צריכים להיות לנו מאות.