אפשר לישון בשקט!
(כמדומני זה הבחור שהתברר שמחלטר כקבלן במקביל לסגן יו"ר הכנסת)

ינון מגל ובן כספית - התוכנית המלאה (19.1.2025)

הסטנד אפ העלוב והעילג המצ"ב ייכנס הישר לצמרת רשימת המלטדאונים המרהיבים של כל הזמנים. מגדף את כל הסביבה, מאשים את כל העולם, מתעלם מהדבשת של עצמו. האיש שעשה הכל כדי ששני בניו לא ישרתו ביחידות לוחמות מאשים עכשיו את איילת שקד בהסכם עם האחים המוסלמים.
איפה הוא היה כשביבי ושופרותיו התחננו שסמוטריץ' יסכים לממשלה עם עבאס? איפה הוא היה כשביבי אירח את עבאס בבלפור ועשה לו סיור VIP? כשהטריחו את הרב דרוקמן להכשיר את זה?
ולהאשים את שקד ש"לא נלחמתם בעזה בגלל האחים המוסלמים" למרות שבשנה וחצי של ממשלת השינוי קצרת הימים עזה היתה שקטה לגמרי, אפילו השריפות פסקו, בעיקר בגלל שינוי המדיניות.
איזה איש עלוב

עכשיו זה מדוייק

‏בצלאל סמוטריץ' ב-2020: "הכסף הקטארי כרגע מבחינתנו הוא אמצעי למשוך זמן, הוא אמצעי להכיל כרגע את מה שקורה ברצועה, כדי להיות מוכנים לדבר הגדול. זאת האמת וצריך לומר אותה".
בנוסף, טען לגבי הכסף מקטאר כי יש "סיבות מיוחדות למה הכסף הזה הוא דווקא קטארי ולא אחר"

(פריאל פלג)

כל מילה של דבורי. בדם ליבו וליבנו.
העובדה שהממשלה הזו, והעומד בראשה, ממשיכה לתבוע משאר העולם להסיק מסקנות ולהתפטר בעודה רוחצת בנקיון כפיה ולא מוכנה אפילו לוועדת חקירה, תרדוף אותה לדראון עולם.
סדום ועמורה

מסע הג׳יהאד נגד הרמטכ״ל הרצי הלוי שבר אותו. הממשלה ממשיכה ״לנקות״ את השטח מאלה שכיהנו ב-7 באוקטובר. חוץ מאשר להכיר באחריות של עצמה. בלי בושה.
טור טרי ממעריב הבוקר

https://m.maariv.co.il/journalists/article-1166250

Will Netanyahu follow through with ending Gaza war?

https://did.li/VOQaa

מתן מסביר מצויין

‏אז ככה: לסיפור הזה יש פוטנציאל נפיץ, אולי אפילו גרעיני.
בשבוע שעבר ערך מישהו בישראל סקר שבדק, בקרב המצביעים הליברלים של מפלגות האופוזיציה מה עמדתם באשר לצירוף המחנה הממלכתי לממשלה. תוצאות שליליות למדי.
שורה תחתונה: מישהו בודק את זה. פרשנות: זה חייב להיות מישהו מהמחנה הממלכתי. אגב, הממצאים לא מלהיבים: הסיכוי שהמצביעים (בכל הקבוצות) יצביעו למחנה הממלכתי במקרה של הצטרפות לממשלה, יורד בצורה דרמטית.
זאת, ועוד: יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ נמצא בארה״ב באיזור שבוע. על פי גורמים הבקיאים במתרחש, נעשה נסיון לסדר לו מפגשים עם בכירי ממשל טראמפ (לא צלח במיוחד, כנראה). על פי הגורמים הללו, מדובר בגיבוי משמעותי של טראמפ להצטרפות פוטנציאלית של המחנה הממלכתי לממשלת נתניהו, במקום סמוטריץ׳. בן גביר כבר פרש, כזכור.
אני לא יודע עד כמה קרוב גנץ להחלטה הזו. אני כן יודע שהתרחיש הזה נבדק בסביבתו בדיקות עומק משמעותיות.
דבר נוסף שאני לא יודע, זה איך יגיב גדי איזנקוט ליוזמה כזו. איזנקוט היה אחד הכוחות המרכזיים שדחפו את המחנה הממלכתי אל מחוץ לממשלה. קשה להניח שיתמוך במהלך כזה (לא שוחחתי איתו טרם פרסום הידיעה, זו באמת אניגמה).
המטרה היא לאחד כוחות על מנת להביא את העיסקה עם סעודיה (תמורת הכרה בצורך לחידוש המו״מ עם הפלסטינים), לאחד כוחות נגד איראן, להגיע למתווה או להסכמה באשר לרפורמה במערכת המשפט בהערכה שהיא תוקפא בשלב הזה לפחות.
כזכור: גנץ עשה את המעשה הזה כבר פעמיים בעבר.
בשתי הפעמים הוא נעקץ.
לעניות דעתי, בשתי הפעמים הללו המוטיבציה של גנץ היתה טובת המדינה. השאלה היא אם הוא יהיה מוכן להקריב את עצמו פעם נוספת, בידיעה שזו עלולה להיות ההקרבה האחרונה והאובדן הסופי של האלקטורט הליברלי. תשובה? אין לי.
כאמור, מדובר בבדיקה. לא יותר מזה. אז לפני שאתם מתחילים לגדף או לשבח, תספרו עד 10.

תיקון: גנץ היה בארה"ב 5 ימים, לא שבוע.

לכאורה סחיטה באיומים. "סירבתי לדרישותיו האישיות"

אין ספק, שר המשפטים מאוד פופולרי. מצ"ב קבלת הפנים לה זכה בטקס הסמכת עורכי הדין החדשים

הידעתם? לוחם המילואים יונתן שליו, שסולק היום מוועדת חוץ ובטחון הוא נכדו של סא"ל שאול שלו, שנפל במלחמת יום כיפור בחזית הדרום. טרם נפילתו חילץ סא"ל שלו את לוחמי מוצב פורקן הנצורים, עם טנק אחד מול ארמיה מצרית. תחת אש תופת העמיס אותם על הטנק והציל אותם. אלמנתו (וסבתא של יונתן) היא פרופ גבריאלה שלו.

בלעדי לטלגרם ולערוץ הוואטצאפ – קטע מטורשישי
הטור המלא מחר במעריב סופהשבוע

אין עוד עם כזה
ריחוק גיאוגרפי יכול להשפיע על עוצמתה ואולי גם על טיבה של חוויה. רחוק מהעין, אמרו פעם, זה גם רחוק מהלב. בשבוע האחרון לא הייתי כאן. בחזרתן של שלוש החטופות הראשונות צפיתי ממדינה זרה. עוד בטרם יציאתי, תהיתי איך תשפיע העובדה הזו על הרגשות, התחושות, השמחה, העצב, למראה שחרורן המיוחל של אמילי, רומי ודורון. האם צפייה במחזה מרטיט הנשמות הזה מסביבה רחוקה, סטרילית וצוננת יחסית, שאינה החברותא הישראלית המרוגשת והרוטטת, תיצור אצלי סוג של פרספקטיבה אחרת לאירוע? עד כמה משפיעה הסביבה המיידית על עיבודם של רגשות וחוויות בהקשרים כאלה? כשאתה חווה את הסיפור כשאינך מוקף בישראלים המחסירים פעימה ועוקבים בנשימה עצורה אחר המראתו או נחיתתו של המסוק, האם אתה מסוגל לניתוח אחר, רציונלי יותר, של חוויה אנושית מרגשת התשובה הקצרה היא: לא. או: אולי אפילו להפך. להביט בהתרחשות שעצרה את נשימתה של אומה שלמה ביום ראשון האחרון ממרחקים, מעורר התרגשות גדולה אף יותר. המפל הרגשי ששוטף אותך באין־ספור תחושות מעורבות, שמחה ועצב, תקווה וחשש >>>>>>

>>>>>> דמעות של גיל ועצב בו־זמנית, מתעצמים כשהצופה מתבונן מבחוץ, פנימה. לא יכולתי שלא להשתאות אל מול הישראליות הייחודית הזו, שהופכת מדינה למשפחה. ההתגייסות הרגשית והאנושית כל כך של המוני אנשים המצפים לשובם של אחיותיהם ואחיהם מהשבי, בנשימה עצורה (כן, אני יודע שיש כאן לא מעט אנשים שחושבים אחרת, ובכל זאת). כשצריך להגדיר את ה"ישראליות" המקורית, הישנה והטובה, כדאי מאוד לפתוח בעניין הזה. הוא גם יהודי לעילא. הערבות ההדדית. "כל המציל נפש אחת". קדושת החיים. המשפחתיות המופלאה הזו, בדרך כלל דביקה ומוגזמת - באירועים מהסוג הזה מחבקת, עוטפת, מנחמת. וכמובן, המשפט הנכון כל כך, המדויק כל כך, שאנחנו נוהגים טיר בכל מיני הזדמנויות, אבל צריך להודות שזוהי הטובה מכולן: אין עוד מדינה כזו. אין עוד עם כזה. אין עוד מקום כזה.

--------------------------------------

היועמ"שית מסכמת את זה מצויין.

‏טורשישי מלא ובו גם חלק אישי: צפיתי ביישום השלב הראשון של עיסקת השבויים בחו״ל, וזה לא הוריד את עוצמת הרגשות וההתרגשות. ההבדלים בין עיסקת שליט, לה התנגדתי, לעיסקה הנוכחית, בה אני תומך בכל ליבי.
וגם: מסע השיימינג נגד הרמטכ״ל ושר הבטחון ועל הדילמה הקיומית והאכזרית בה עלול להיתקל בהמשך בני גנץ, בפעם המי-יודע-כמה.

https://m.maariv.co.il/journalists/article-1166843

‏בג"ץ דוחה את הטענות של יריב לוין. אם יש לו הסתייגויות לגבי "מיצוי הדין בטענות שהועלו מול מועמד כזה או אחר", הוא צריך לפנות לוועדה למינוי שופטים.
במילים אחרות: אין שינוי במצב, הוועדה צריכה להתכנס ולהחליט מי יהיה נשיא העליון

‏לא מצליח להבין מאיפה מביא שי גולדן, את החוצפה הזו, להשוות בין השתמטות החרדים המגזרית השיטתית ההמונית והנצחית, להשתמטות בציבור החילוני ("לא פחות מהם"!!). זה גם שקר, זו גם עזות מצח, זו גם בורות.
הנתונים ברורים ופשוטים ומתפרסמים כל העת. האמת נמצאת במרחק של הקלדת עכבר, אבל זה כנראה גדול על גולדן: הציבור החילוני (ממלכתי) מתגייס בשיעור של יותר מ-88%. הציבור הממלכתי-דתי (סרוגים) מתגייס בכ-84% (ההבדל בא מגיוס נשים מופחת). החרדים: 13%. עובדות.
היחידים בציבור היהודי שיש להם אישור רשמי לא להתגייס הם חרדים. אצלנו חייבים להתגייס. אצלם לא. אצלנו, אם אתה לא רוצה להתגייס, אתה צריך להוציא פטור. רפואי, נפשי, פטור כלשהו. אחוז מוציאי הפטור (קב"ן) נמוך מאוד (פחות מ-5%). אגב, חלק מהם חרדים שמוציאים פטור נפשי. זאת ועוד, שיעור ההתנדבות לצה"ל בקרב אלה שפטורים מסיבות רפואיות בציבור החילוני הוא הגבוה ביותר.
הגיע הזמן שנילחם במוציאי דיבתנו.
רצ"ב הפניה לציוץ מפורט של שחר אילן בנושא:
https://x.com/shaharilan/status/1882369356337934344?t=GqYcM42WBTh0suOTRdVHqA&s=19