‏ח"כ רון כ"ץ שיגר ליועמשית פניה דחופה לבדיקת מימון סרטון הנאצה נגד הרמטכ"ל.

העלילה מסתעפת. ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) במכתב לראש השב"כ, בעניין ההסתה של ערוץ 14 נגד הרמטכ"ל.
לזימי טוענת כי ״בהתאם לסעיף 7 (א), לחוק שירות הביטחון הכללי, הארגון מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, ועליו לפעול כנגד איומים שונים, לרבות ניסיונות חתרנות.
לא ייתכן בשום אופן ובפרט בעת הזו כאשר ישראל מתמודדת עם אחת השעות הקשות בתולדותיה, שתתאפשר הסתה בוטה שכזו כנגד אחד מראשי מערכת הביטחון, שמוביל את מערכה זו.״
״אני קוראת לך, בשם ערכי הארגון עליו אתה אמון ובשם ביטחונה וחוסנה של ישראל, לפעול כנגד הסתה פרועה זו.״

‏לשם פרופורציות:
בבסיס צה"לי כלשהו (השם שמור במערכת) הורה מפקד הבסיס לאחד מקציניו להסיר ממדיו את סיכת החטופים.
הקצין ציית.
המפקד אמר לו: "זה לא תקני לשים תגים ואותות או סמלים שאינם צבאיים על מדי צבא. אחרת, כל חייל ישים משהו שהוא מאמין בו".
כי צבא צריך להיות נקי וטהור מסממנים שאינם צבאיים, באשר הם. דרגות, מדים, אותות, סמלי יחידה ותגי יחידה. זהו.

‏כמה עצב, משמחת תורה עד שמחת תורה.
ים של דמעות.
על השנה שעברה.

https://news.walla.co.il/item/3699531

>>>>>> אך ההודעות ממשיכות להגיע: ״בנט תעזור לנו! יש כאן מחבלים!״
והשעה כבר 7:30, 8:00, 9:00 ואני ממשיך ללחוץ על הבכירים, וגם מתקשר כבר למפקדי יחידות ומפקדי יחידות במילואים: ״שמע, תקפיץ את החיילים שלך, ורדו מיד לכפר עזה!״
וזה לא זז. הזמן נוקף.
אחת מחברות כפר עזה עדכנה אותי שאופיר ליבשטיין נהרג.
היא גם הכניסה אותי לקבוצת ״יד שנייה כפר עזה״ שזו קבוצת הווצאפ של הקיבוץ (ראו צילומי מסך).
לא האמנתי למראה עיניי.
כל כמה שניות אחד התושבים מדווח: ״מחבלים נכנסים לי לבית. מה לעשות?״, או: ״איפה החיילים?״, או: ״קולות בחוץ. איך אני יודעת אם זה חיילים או מחבלים?״
אני ממשיך ללחוץ על הבכירים. ״אנחנו מכירים. זה מטופל״, הם משיבים.
אבל עדיין לא זז מספיק מהר.
אז עליתי על המכונית שלי ונסעתי לבסיס של יחידת המילואים שלי לשעבר, אוגדה 98 ברמלה.
לקראת הבסיס אני רואה שורות ארוכות מאד של מכוניות חונות בצד
. ״מעולה, הגיעו אלפי חיילים. דברים זזים״, חשבתי לעצמי.
הש״ג מכניס אותי לבסיס כי אני רה״מ לשעבר, ואני מגיע להאנגר של אחד מגדודי המילואים.
ראיתי שם מאות מילואימניקים מתארגנים למלחמה.
הרי באותו הבוקר, הממשלה הודיעה שאנחנו במלחמה.
אך איך נראית התארגנות למלחמה?
חותמים על מלוא הציוד. מדים, נשק, אפודים. רכבים. ציוד קשר. ציוד הסוואה. מנות קרב ועוד ועוד.
התארגנות כזו למלחמה אורכת נניח 6-10 שעות.
ואז הבנתי את הנתק.
הגדודים נערכים ל״מלחמה״, אך בפועל אין מלחמה; יש טבח, פוגרום!
מלחמה נמדדת בימים, שבועות.
טבח נמדד בשניות ודקות!
הבנתי שבעצם הכוחות מתארגנים לדבר הלא נכון.
מבינים?
אני רואה פוגרום בשידור חי בקבוצת ״יד שנייה כפר עזה״, ובמקביל כוחות המילואים נערכים למלחמה בסגנון לבנון השנייה.
אז מיד ניגשתי למפקד הגדוד הראשון, תפסתי אותו: ״שמע, יש כרגע טבח בדרום, שעה נסיעה מכאן. תפסיקו להיערך ולהזדווד. כל חמישה לוחמים שיש להם נשק קסדה ומחסניות וטוסו דרומה! מיד!״
״אני לא יכול סתם לנסוע לתוך שטח מלחמה, בלי תיאום בלי כלום. זה יגרום לדו״צים (ירי שגוי על כוחותינו), וגם כך אני חייב שהכוח שלי יהיה ערוך״, הוא אמר.
אז הראיתי לו את קבוצת הווצאפ של כפר עזה שיבין מה קורה.
אז הוא הבין. ושינה פאזה.
ואז עברתי לגדוד השני והשלישי כדי להאיץ.
והכל קורה לאט מדי, ואני לא מפסיק לחשוב שכל דקה שעוברת נרצחים עוד ועוד תושבים בדרום.
המעבר התפיסתי מ״מלחמה״ סדורה, שהיא איטית ומסודרת יותר, ל״טבח״ שהוא בהול וגם מבולגן יותר לקח לכולם המון המון זמן.
שקלתי במהלך היום לפרסם סרטון פשוט: ״כל מי שיש לו נשק, שיירד בהול דרומה בקבוצה של 3 אנשים ומעלה!״, אך לא עשיתי זאת מחשש לדו״צים וגם מכיון שלא ידעתי בעצם את תמונת הקרב ולא הייתי בעל תפקיד רשמי וזה היה נראה לי בלתי אחראי.
אבל התברכנו בעם של אריות.
אלפי צעירים וצעירות מכל רחבי הארץ הבינו שהם חייבים לרדת בכוחות עצמם לשטח ההריגה כדי להילחם ו/או להציל תושבים.
חוליית קלמנזון, רמי דוידיאן, האחים סלוצקי ז״ל, בן שמעוני ז״ל, ועוד רבים רבים רבים וטובים שחלקם נפלו וחלקם חיים.
גם מספר יחידות צה״ל זינקו במהירות לתופת, ואיבדו הרבה לוחמים תוך כדי לחימת גבורה באותן שעות גורליות.
הרבה פעמים אני שואל את עצמי האם באותו יום יכולתי לעשות יותר.
אנחנו חייבים ללמוד ולחקור את עצמנו בצורה הכי כנה ואמיתית, זאת רק באמצעות וועדת חקירה ממלכתית, כדי שמחדל נוראי כזה לא יקרה שוב.
באותו היום גילינו שאנחנו עם של אריות, אך גם ראינו כמה עלובה ההנהגה שלנו.
חייבים כבר להביא הביתה את 101 החטופים שלנו, ולהשיב את מפוני הצפון והדרום לבתיהם בביטחה.
ואז נוכל להתחיל במסע לשיקום המדינה

הפטריוטים היא תכנית סאטירה כמו שערוץ 14 הוא ערוץ מורשת

כשדבורי שאל אותי מי העניק לי תקווה והשראה השנה.

ההדלפות נמשכות. מטורף

https://x.com/sherrwood9/status/1849702327084613973?t=vk2nDWqtJULxQUX6kxZ4gA&s=19

קטע מטורשישי – הטור המלא היום במעריב סופהשבוע

ממטרד לאיום אסטרטגי
האיש שלקח לפני כמה ימים קרדיט על הצלתנו, מכהן כראש ממשלה מאז שנת 2009 כמעט ברציפות (למעט שנה וחצי של ממשלת לפיד־בנט). הוא כיהן כראש ממשלה גם בניינטיז (כשלוש שנים). בסך הכל קרוב ל־17 שנה. הרבה יותר מבן־גוריון. במשמרת שלו הפך חמאס מארגון טרור קיקיוני למפלצת רבת־זרועות ויכולות, שהשפילה את ישראל עד עפר ב־7 באוקטובר, כבשה, שרפה, בזזה, אנסה, רצחה והחריבה חבל ארץ שלם, על יישוביו ובסיסיו. במשמרת שלו הפך חיזבאללה מארגון טרור לא משמעותי, למפלצת טילים, רקטות, קומנדו, כטב"מים ומה לא, שהורידה אותנו על הברכיים לאורך קו הגבול במשך שנים ואילצה אותנו לפנות חבל ארץ שלם מתושביו, ועוד היד נטויה. מה שהיה מטרד לא נעים, הפך לאיום אסטרטגי קיומי.
איראן הפכה בימי נתניהו למדינת סף גרעינית, קרובה יותר מאי פעם ליכולת גרעינית צבאית. החות'ים, שנשמעו עד לא מזמן כמו בדיחה, מטילים על המעצמה הישראלית מצור ימי דה־פאקטו. בשנותיו של נתניהו הפך הנגב לממגורת סמים ופרוטקשן, הגליל הפך למערב הפרוע, הוא לא פתר את משבר הגיוס ונתן לו לתפוח ולצמוח לממדי ענק >>>>>>

>>>>>> הוא לא אכף על החרדים לימודי ליבה, הוא נמלט מהתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי, הוא הפך את ישראל למדינה מצורעת, שמנהיגיה חוששים מצווי מעצר בינלאומיים והוא עצמו שנוא בוושינגטון כמעט כמו קים ג'ונג און. לאורך הקמפיינים שלו הוא חזר ואיים כי אם לא יהיה בשלטון, "השמאל" יפקיר את ישראל לטרור, ש"ירים את ראשו" כשיזהה את חולשתנו.
ובכן, הטרור הרים את ראשו. הטויוטות הלבנות שטפו את הדרום על הראש של נתניהו. ירושלים הופצצה, מצעד הדגלים פוזר, חבל ארץ שלם הופקר, אבל "מר ביטחון" היה ונשאר. כנראה שזה מה שמגיע לנו. האיש שרק לפני כמה דקות דרש בקולי קולות ועדת חקירה ממלכתית על קשקוש הפגסוס, מסית עכשיו את הציבור שלו נגד מערכת המשפט כדי לפרק את הלגיטימציה של ועדות חקירה. האיש שהסביר לוועדת וינוגרד שרק ראש הממשלה אחראי לביטחון המדינה, הוא ולא אחר, לא שר הביטחון ולא מערכת הביטחון אלא הוא, והוא בלבד, עושה עכשיו הכל כדי להימלט מהאחריות לטבח אבל לקבל אחריות על כל ההישגים שאחריו.

מרוב שהיא מוטה פוליטית, היא הצמיחה לנו את יאיר נתניהו, יונתן אוריך וטופז לוק. אה, גם את מירי רגב.

זה כבר מבצבץ בציוצי שופרות וברגי מכונת רעל למיניהם, אבל זה רציני: בסביבתו המשפטית של נתניהו שוקלים להגיש, בקרוב ממש, בקשה לדחיית עדותו המיועדת להתחיל ב-2 בדצמבר. הסיבה: בטחונית. העובדה שרה"מ אמור להגיע לאותו מקום כל בוקר במשך כמה שבועות תחשוף אותו לאיומי כטב"מים.
איך זה ייגמר אני לא יודע.
איך זה התחיל אני דווקא יודע: בהצהרה והתחייבות שנתניהו יכול גם להיות נאשם במשפט פלילי וגם לנהל מדינה, בעת ובעונה אחת. ואין סתירה בין השניים.
ובכן, יש. עצם הבקשה הזו מוכיחה, שוב, שלראש הממשלה יש אינטרס-צד שהמלחמה תימשך. ככל שהיא תימשך, כך יקשה להמשיך את המשפט.

אפשר גם אחרת. הרב של צפון ת"א אריה לוין ובית הכנסת שלו ערכו אתמול הקפות שניות. ברי סחרוף שר כאן עם אלי שתיוי, אביו של עידן שתיוי שנחטף ונרצח בעזה. לא כולם ישראל זעירא.

טורשישי מלא.
כך נוצחה האמת. כך נמחץ נסראללה. כך חמק האחראי למחדל.

https://news.walla.co.il/item/3699798

‏13 הרוגים ביממה וחצי.
שלושה עשר. חמישה בתקרית בלבנון, עוד חמישה בתקרית בלבנון, עוד שלושה בעזה (שוב חטיבה 460).
אני חושב על גולדקנופף והקערה שלו.
"גם אנחנו", הוא אומר, "רוצים לקחת מהקערה. מגיע לנו. כל אחד לוקח מהקערה, גם לנו מגיע".
הבעיה היא, שלא כל אחד תורם לקערה.
זו אינה הקערה של כולם.
13 הרוגים ביממה וחצי, וזה בלי לספור פצועים. כי גם הפצועים נגרעים מהסד"כ של צה"ל. חלקם לתמיד, חלקם לתקופות ארוכות, חלקם לא יוכלו לחזור לקרבי.
אבל הגולדקנופפים מרוכזים בקערה.
הקואליציה בה הם יושבים עוזרים להם.
אין שם מי שיקום ויגיד, רגע אחד חברים. הקערה הזו מתרוקנת. יש כאן אנשים שרק לוקחים ממנה.
אין כאן מישהו שישים קץ לטירוף הזה.
גם כשאנחנו במלחמה כבר מעל שנה. גם כשצה"ל מתקרב לאלף הרוגים ואלפים רבים של פצועים. גם כשהסדירים שחוקים והמילואימניקים קורסים.
אני חושב על הלוחמים עזי הנפש של הציונות הדתית. נלחמים כמו אריות ונופלים במספרים מטורפים.
יש להם נציגים בקואליציה הזו.
הנציגים האלה לא באמת מייצגים אותם.
הם חוששים שאם יתעקשו שכו-לם יתרמו לקערה, אז עוד עלולים להרחיק אותם ממנה.
הם לא מבינים שזה לא הזמן לפוליטיקה.
זה הזמן לעשיית המעשה ההסטורי המתבקש, ההכרחי, המנהיגותי.
הם לא עושים אותו.
עד מתי זה יימשך?
עד מתי שנאפשר לזה להימשך.
כי ממה שאני שומע מסביב, הגב של הגמל עומד להישבר.

‏הערת מערכת: המכתב הזה נכתב ע"י קצין מילואים לוחם. עומד להכנס בפעם השניה ללבנון. מאות ימי מילואים.
אני חייב להדגיש שאני, אישית, לא חותם במאה אחוז על כל המסרים. אבל החשיבות של הדברים, כפי שנכתבים מהשטח, גוברת בהרבה על חילוקי הדעות שיש לי עם חלק קטן מהטקסט (בעיקר בחלק האחרון בעניין המשימה בלבנון).
הוא מדגיש: אין כאן תבוסתנות, אין כאן, כמובן, איום בסרבנות. יש כאן שרטוט של התמונה האמיתית באשר למצבם של הכוחות הלוחמים. סדיר ומילואים. בשטח. בעיקר אל מול האי-שוויון בנטל.
הנה דבריו:

"היי דרג מדיני, תתעוררו, אנחנו קורסים Enough is enough !!!

השחיקה הקיצונית, היעלמות השוויון בנטל וחטא ההיבריס שעולה בחיי אדם - סוף שנת מלחמה מעיני קצין לוחם במילואים

השחיקה
מה שרואים מכאן, משטחי הכניסה ללבנון, מההגנה על הגבול הצפוני ומסמטאות עזה - לא רואים משולחנות קבינט הממשלה. חשוב לי להדגיש כי במסרים הבאים אין כל כוונה חלילה להוריד את המורל או רוח הגייסות, אלא רק לשקף מציאות אמיתית מהשטח, תמונת מצב שאני חושש שאינה מובאת במלואה - אלא 'מפולטרת' בין מפקדים בכירים ומתעלמת מבעיות משמעותיות.

הרגע עבורו צבא המילואים שם את רוב המשאבים והקשב בעשורים האחרונים הגיע - תמרון בלבנון, רצינו שהוא יתפוס אותנו 'מורעלים' ובשיא המוטיבציה, לצערי הוא תפס אותנו שחוקים ואחרי שנת מילואים מוצדקת אך מטורללת, שנה על מדים, עמוסה בטירוף, שנה בה שמנו הכל בצד, עסקים, משפחה וילדים, לימודים, קריירה וטיולים, אנחנו שנה על מדים, נלחמים. כמצופה מאיתנו, התייצבנו לנצח גם בלבנון, בשביל זה קיימים לוחמי וחיילי המילואים, בשביל זה התאמנו, בשביל זה כל המערך הזה חי, בועט ועוצמתי, להוות תעודת הביטוח של מדינת ישראל ולעשות זאת באהבה, בנחישות ובגאווה.

אבל מכאן והלאה מרגיש שהגבול לגמרי נחצה, עד כמה לימון המילואים הזה עוד סחיט? עד מתי יחזיק חוסר האיזון הזה בטרם קריסה? עד מתי אי השוויון הקיצוני והמטורף הזה בנטל יימשך? אותן חטיבות, אותם מספרים, אותם פרצופים, שוב פותחים ימ"ח, שוב מסדרי ציוד, שוב אימונים, שוב משימה, ניתן לראות ממשימה למשימה שהתייצבות המפקדים והלוחמים חלקית מאוד - דרג השדה, הדרג הלוחם, שחוק. אני לא מדבר בשם עצמי, מספרי התייצבות הלוחמים מדברים בעד עצמם.

גם למשאב הזה שלא הפסיק לתת יש גבול והוא נחצה. הקולות מהשטח זועקים שחיקה - ובינתיים הפיקוד הבכיר מנרמל בין 250 ל-300 ימי מילואים בשנה וממשיך בשיחות ההוקרה. מקבלי ההחלטות חייבים להפנים שאנחנו כבר לא משתכנעים מהפאתוס ושהסבבים המוגזמים האלו פוגעים בסד"כים, במשימות ועולים בחיי אדם. כל סבב לו נקראנו הוא "רגע היסטורי", גודל השעה ומלחמת הקוממיות, האמירות המשוחזרות האלו כבר לא מרימות, הן עוברות לידינו, אנחנו אטומים להן, עברה יותר משנה. נדמה שהצבא במן שיטת מצליח, נילחם עם מי שמוכן לבוא, נילחם עם מי שסופג וסופג ולא אומר - עד כאן! יש גבול! נראה שהפעם החיים בבית אותתנו לחלקינו בפירוש Don't!

מלחמה אישית, צורך לאומי
המלחמה הפרטית שלי - המצב ההזוי שאתה נשלף כפרט מהשגרה של ה'רגילים' - אותם אנשים שקמים בבוקר, קדימה ילדים למסגרות, אולי ספורט, קפה ולעבודה, חוזרים, קצת טלוויזיה, חברים ומשפחה ו-אתה? מרגיש כפרט במצב מלחמה, בתוך טנק או שיח, בחום בכפור, נלחם. הדיסוננס העצום הזה כבר לא מרגש את החברה הישראלית, לצאת מהבית על מדים לקראת לחימה כאשר סביבך ובעבודה הכל ממש רגיל זה מצד אחד משמח אך מצד שני מרגיש מנותק וללא רוח גבית מהרחוב, יחיד שנושא בנטל, יחיד שהולך למלחמה, עניין פרטי של לוחמי המילואים ולא עניין ציבורי. נגמרו כל המדליות וה"כל הכבוד"-ים מהמדינה, נשאר לעשות דבר אחד - להגיע מיד לקו הסיום של כל האירוע הזה.

*דרג מדיני, תתרכזו באיך להגדיל סד"כ משרתים ולוחמים, תמצאו פתרונות ותביאו עוד חלקים בחברה שייכנסו תחת האלונקה, חוסר ההוגנות זועק לשמיים. ביטול פטורים וביטול השתמטויות, השטח זקוק לכוחות חי"ר, שיריון והנדסה, שחררו אותנו, תנו לחזור לעבודה, לחיים, למשפחה, תנו לנו לייצר יציבות ורציפות ולהיות קצת גם האנשים ה'רגילים'.

ניצחנו - סיימו עם זה
דרג מדיני, סיימו עם זה, תגיעו להסדרות ולנקודות יציאה ושמרו עתודות מילואים ל-2025.
ספציפית לגבי מה שקורה בצפון, כל תשתיות כפרי המגע הושמדו במהלכים אגרסיביים ומוצלחים של האוגדות המתמרנות, באמת שאפו. האירוע עבורו גויסנו (שוב) הסתיים, צריך גם את זה לומר - הסתיים. מכאן, נראה שהמחיר הכבד ביותר שמשפחות עלולות לשלם, מחיר השכול, האובדן והריקנות יהיה גדול בהרבה מתועלת המשך מהלך קרקעי וגניבת סוסים אחרונה וסתמית של מפקד אוגדה כזה או אחר.

עם כל הכבוד והרצון לסמן "וי" תודעתי שירגיע עוד ראש רשות או לנצל בחטף הזדמנות אחרונה להרוס כמה בתים באחד הכפרים, נראה שמכאן התכלית רחוקה מלהיות קדושה, לכן, תעצרו עכשיו את הגנרלים כי במובני עלות תועלת סיימנו, אין צורך לפרק משפחות נוספות. מתחיל להרגיש שמהלכי התמרון הופכים להיות ללא ערכיות והישגים ברורים כפי שהרגשנו בהתחלה, מהלכים כאלו חסרי אחריות שלא נבלמים ולוקים בחטא ההיבריס עלולים לעלות בחיי אדם שלא לצורך".

"The Mother of all Leaks" shocks Israel, but "will not affect the expected strike against Iran"

https://did.li/KtAIw