הודעה חריגה מאוד של נתניהו בחשבון ה-X הרשמי באנגלית של משרד ראש הממשלה. בטקסט קצת מתקרבן, נתניהו שם את עצמו בשורה אחת עם טראמפ ואומר כי הדיפ סטייט רודף אחרי שניהם בשתי המדינות. "באמריקה ובישראל, כאשר מנהיג ימין חזק מנצח בבחירות, השמאל והדיפ סטייט משתמשים במערכת המשפט כנשק פוליטי כדי לסכל את רצון העם. הם לא ינצחו באף אחד מהמקומות! אנחנו עומדים חזקים ביחד".
בחירת המילים של נתניהו, וכמובן הטיעון עצמו, זהים לגמרי למינוחים שטראמפ ואנשיו משתשמים בהם. רק לפני שעה דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, הטיחה בשופט שהורה לעצור את הטיסות לסילוק מסתננים לארה"ב כי הוא "פעיל דמוקרטי שמונה על ידי אובמה ואשתו תרמה לדמוקרטים 10,000 דולר". המונח "weaponizes the justice system " כלומר "שימוש במערכת המשפט ככלי פוליטי", הוא טענה שטארמפ משמיע כבר שנים, ובפרט לאורך מערכת הבחירות.
האם הרקע לדברים של נתניהו הוא החקירה הערב? האם זו חנופה לטראמפ? גם וגם?
דבר אחד בטוח, הרלב"יסיטים כבר יכולים לזעוק לאמריקה שתבוא להציל אותם, או להציג אותה כמודל. בדיוק להפך, כעת ארה"ב היא המודל שהימין שואף אליו.

נתניהו מחק את הציוץ מהחשבון הרשמי ופרסם מחדש את אותו תוכן בחשבון הפרטי שלו.

הנשיא הרצוג פרסם מה שנראה היה כציוץ תגובה לנתניהו אך מיד מחק אותו. לא הספקנו לצלם.

הנה הציוץ של הנשיא בתגובה לנתניהו: מערכת המשפט העצמאית והחזקה של ישראל היא נכס לדמוקרטיה שלנו ונשיא מדינת ישראל מאוד גאה בה".

מה שהכי מדהים: מלחמת הכל הכל הזו בתוך ישראל, מתחוללת כאשר חיילינו הגיבורים נלחמים באמת באויב בעזה ויש לנו כ-24 חטופים חיים במנהרות בעזה. אלה ואלה מסכנים את חייהם, בזמן שאצלנו בצמרת אף אחד - ולמען האמת בעיקר מתנגדי הממשלה - לא מסוגל להתאפק.
היועמ"שית תוקעת מקלות בגלגלי הממשלה על כל צעד ושעל. נתניהו מצדו מצפצף ומגיב בכוונה לפטר אותה.
ראש השב"כ מטיף לראש הממשלה על דמוקרטיה. גם הוא בדרך החוצה.
ברקע הפגנות נגד הממשלה והתבטאויות פסיכיות של ראשי האופוזיציה.
אני אפילו לא מחווה דעה מי פה מגזים יותר.
פשוט מבאס שזה המצב.

הנימוקים של נתניהו לאבדן האמון ברונן בר.

ראש הממשלה נתניהו מעניק לסנטור הדמוקרטי ג׳ון פטרמן ביפר בצבע כסף. פטרמן, שיש לו סיפור חיים מיוחד, עזב את האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, בו צמח פוליטית במשך שנים, בשל עוינותו של האגף הזה לישראל. הוא השתתף בעצרת הענק בוושינגטון למען ישראל לאחר פרוץ המלחמה ומאז מגן באופן עקבי על מדינת היהודים, למרות ביקורת קשה ותוך מחירים אישיים במפלגתו. צילום: רועי אברהם, לע״מ.

‏אלון פנקס הוא מראשוני הרל״ביסטים ומגדוליהם. כבר 15 שנה.
‏על פי עדותו כאן *הוא זה שחיבר את איש היח״צ של קטאר (ג׳יי פוטליק) לאלי פלדשטיין*.
‏עוד על פי ליאל, הוא עצמו ידע שפלדשטיין מחובר לעיתונאים ימניים, בעוד פוטליק *לא ידע* שפלדשטיין עבד עם נתניהו.

‏כלומר, אם יש מישהו שהכיר את כל התמונה - כלומר שפלדשטיין גם מקושר לנתניהו אבל גם ממומן בעקיפין על ידי קטאר - זה אלון פנקס עצמו. אם חוקרים, *ויש לחקור, פנקס צריך להיות בין הנחקרים*.
‏הלאה.
‏כזכור, הכסף בפועל הועבר לפלדשטיין על ידי גיל בירגר, שגם הוא נמצא במחנה היריב לנתניהו. גם בירגר ידע שחברו פוטליק עובד עבור קטאר. לכן גם פה *יש לבדוק מה ידע בירגר על קשרי פלדשטיין-נתניהו*.

‏פלדשטיין לגרסתו לא ידע שהשכר שלו מגיע בעקיפין מקטאר. הוא הרי קיבל את הכסף כאמור מבירגר. הוא עד כדי כך תמים? גם זה חייב להיחקר.
‏ברם, יש פה שני אנשים *יריבים לנתניהו* שהיו על פי עדותם חלק מהמנגנון העקום שהעביר כספים קטארים לפלדשטיין.
‏האם שני רל״ביסטים באו לעזור ליונתן אוריך לסגור פינה לנתניהו? זה לגמרי לא סביר.
‏ואני כבר לא רוצה לחשוב על תרחישי עוקץ כאלה ואחרים…

שיגורים למרכז כנראה מעזה

יאיר גולן בונה קריירה מפרובוקציות. הוא מנסה להיות טראמפ של השמאל וזה גם די מצליח לו.
את כל מה שקורה אתו צריך לראות בהקשר הזה.

שידור ישיר של אלי שרעבי במועצת הביטחון של האו״ם:

https://webtv.un.org/en

גורמים בממשלה מגיבים לנשיא הרצוג:
לא מפתיע שהרצוג שוב מתגייס מלא-מלא למען הדיפ-סטייט. הוא הוביל קו רופס מול תופעת הסרבנות המסוכנת לפני השבעה באוקטובר וכעת שוב חובר לקפלניסטים.
מדובר בשחקן פוליטי לכל דבר ואף אחד לא קונה את הממלכתיות המזויפת שהוא מנסה לשווק. רואים לו.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק באמירה חמורה ביותר לערוץ 13: אנחנו הולכים לשפיכות דמים ומלחמת אזרחים.

*מזכיר הממשלה במכתב תשובה למשנה ליועצת המשפטית לממשלה:*

היועצת המשפטית לממשלה חורגת מסמכותה, ונותנת חוות דעת והנחיות משפטיות לממשלה בניגוד לפסקי דין של בית המשפט העליון שזה עתה ניתנו.

כך בעניין מינויו של השר בן גביר בממשלה ביום ג׳ השבוע לשר לביטחון לאומי, וכך באשר לקיום הדיון הערב בממשלה בהצעה להפסקת כהונתו של ראש השב״כ.

בנוסף, אין החלטת ממשלה תקפה המחייבת בחינה של הוועדה המייעצת למינויים בכירים בטרם מובאת הצעת החלטה לפי סעיף 3 לחוק השב״כ.

- מצ״ב המכתב.

‏כבר סיפרתי פעם שלפני המון שנים, יותר מ-20 כשהייתי כתב צעיר, השתתפתי במפגש שקיים אהרון ברק, אז כנשיא בית המשפט העליון, עם כתבי דתות.
‏אמרתי לו שם - על רקע בג״ץ קעדן והמשפט שכתב ׳זו תחילתה של דרך ארוכה׳, וכן בשל פסיקות אקטיביסטיות אחרות - שחלקים נרחבים מאוד בעם, כנראה הרוב, לא שותף לדרך הארוכה הזו, ושיום אחד הוא יגלה שהוא רץ קדימה כאשר המונים אינם מאחוריו.
‏ברק לא הקשיב. כמובן.
‏ממשיכיו לא ניחנו אפילו ביכולת לנהל שיח, והוא גם לא טרח לרסן אותם מעולם.
‏כך הגענו הלום.
‏הייתי רוצה שהשינויים יהיו בהסכמות. אך כדי להסכים צריכים להיות שני צדדים, ולא צד אחד - שהוא המיעוט אגב - שכופה את עצמו על הרוב.
‏ברק יכול וצריך לבוא בטענות רק לעצמו.
‏נ״ב - הוא יכול להרגיע. לא תהיה מלחמת אזרחים.

לשימושכם הטקסט המלא של מכתב ראש השב״כ, רונן בר:

אתמול בלילה פורסם כי הממשלה עתידה להתכנס היום לדון בהפסקת כהונתי כראש שירות הביטחון הכללי. מדובר בישיבה שכונסה בבהילות, זאת בניגוד לכל כלל משפטי בסיסי העוסק בזכות השימוע ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה.
כמי שמשרת במשך למעלה מ – 35 שנים את ביטחון המדינה ורוחש למוסדותיה ולשלטון החוק כבוד רב, אבקש להבהיר, כבר בפתח הדברים, כי החלטתי שלא להגיע לישיבת הממשלה נובעת אך ורק מהבנתי כי מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של כל עובד, קל וחומר ממלא תפקיד בכיר, ותפקיד ראש השב"כ במיוחד.
אני סבור כי החלטה תקדימית ומשמעותית שעניינה פיטוריי מתפקידי כראש השירות, זאת לאחר שכבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן, חייבת להתבסס על טענות מפורטות ומבוססות לרבות דוגמאות, אשר יובאו בפני ואליהן אוכל להתייחס, לרבות על דרך של הצגת מסמכים רלוונטיים, ולאחר שניתנה שהות מספקת לכך. לצערי הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי. אציין כי גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות.
בנסיבות אלו איני יכול להתייחס כאן לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה, אשר ניכר כי באו אל העולם לשם הליך זה ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמא אחת. התייחסות מהותית לטענות כאלה מחייבת הליך סדור, לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים, ולא הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש. מכל מקום מדובר בטענות מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת.
את עמדתי המפורטת, הן ביחס לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה והן ביחס למניעים העומדים מאחוריה אציג בפורום המתאים, בהתאם לחוק ולמה שייקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים וכן בפני אזרחי ישראל.

אציין בתמצית רק זאת:  
בפועל, ובניגוד לנטען, מאז כניסתי לתפקיד וביתר שאת מאז תחילת המלחמה בחזיתות השונות, מתקיים שיתוף פעולה אינטנסיבי ויעיל בין השירות בהובלתי לראש הממשלה, אשר מוביל לתוצאות משמעותיות בסיכול הטרור ובקידום מטרות המלחמה. ראש הממשלה עמד על כך במספר הזדמנויות, לרבות בהתבטאויות פומביות. השירות פועל ליישם את המדיניות שקובע הדרג המדיני, וימשיך לעשות כן. לצערי, שרי הממשלה אינם נחשפים לרובם של הדברים, וזאת בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עלי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה, הנחייה שספק אם יש לה בסיס בחוק. לפיכך, הופתעתי לקרוא בהצעת ההחלטה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו. בהקשר זה ראוי שיובאו בפניי דוגמאות המבססות טענה מופרכת זו. זאת, לאור העשייה הסיכולית האינטנסיבית של שב"כ, חסרת התקדים בהיקפה ועוצמתה, בדגש על תקופת המלחמה, בהנחיית הדרג המדיני, בכל הגזרות, הן מול איומי טרור והן מול איומי ריגול.
מהצעת ההחלטה משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים. מבלי להיכנס לעובי הקורה, אציין כי עסקת שחרור החטופים אשר מומשה לאחרונה באה אל העולם נוכח פעילות ייחודית שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה. העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית, שככל הנראה כשלתי בהבנתה, הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה. בפועל, הרחקת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המו"מ פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים, ועל כן אין שחר לטענת ראש הממשלה בהקשר זה. אחזור ואדגיש את מחוייבותי האישית ומחוייבות השירות לעשות כל שלאל ידנו כדי להחזיר את החטופים החיים ואלו שאינם בין החיים בחזרה לישראל, בעיקר בחלון ההזדמנויות הנוכחי.
במסגרת ההליך בעניין הרצון לסיום כהונתי, שאני תקווה כי ייתקיים כדין, ולאור הנטען בהצעת ההחלטה, אציג פירוט מלא באשר למהלכים התקפיים והמלצות לדיונים אסטרטגיים, הנגזרים מתפיסתי הביטחונית והאסטרטגית, אשר הבאתי לאישורו של ראש הממשלה, הן לפני ה – 07.10 והן לאחריה, ואשר חלקם המשמעותי לא קודמו על ידו, וכן את תהליכי השיקום הענפים המתקיימים בשב"כ על בסיס לקחי תחקיר 07.10.

בנוסף, וכידוע, מתנהלת בימים אלה חקירה מורכבת, מסועפת ובעלת חשיבות רבה ורגישות מיוחדת העוסקת למעורבות של קטאר, בקודש הקודשים של קבלת ההחלטות הישראלית, לשכת ראש הממשלה. אני רואה בהשלמת החקירה במלואה וחתירה לחקר האמת, תהא תוצאת החקירה אשר תהא, כחובה ציבורית ראשונה במעלה המוטלת עליי. כפי שפורסם, מהלכי חקירה משמעותיים מתקיימים בימים אלה ופגיעה בהם באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם, טבולה כל כולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו. פיטורי ראש השירות בשעה זו ביוזמת ראש הממשלה מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצוייה המיטבי של החקירה. זוהי סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל.
 
כמו כן, הצגת עמדת השירות באשר לצורך הביטחוני בקיומה של בדיקה מקיפה, עמוקה ובלתי תלויה באשר לאירועי ה – 7 באוקטובר והמהלכים שקדמו להם, הנרמזת בהצעת ההחלטה כטעם להפסקת כהונתו של ראש השירות, הינה חלק מחובותיו של ראש השירות. גם ביחס לסוגיה זו, אין המדובר בחוסר אמון, אלא בתפיסה זרה של נאמנות אישית במקום נאמנות לציבור. הצורך הלאומי הדחוף בקיומה של חקירה כאמור אינו יכול להיות מוכפף לשיקולים אישיים של מי שמעורב בעניין, שכן היא הדרך היחידה להבטיח כי כשל רב מערכתי שכזה לא ישוב.    

מעל הכל, מודאג אני מכך שחוסר האמון, שנטען לכאורה כלפיי, נובע מכך שראיתי את תפקידי ככזה שמילויו, לטובת תהליך קבלת ההחלטות ברמה הלאומית הגבוהה ביותר, מחייב אותי להביע עמדות מקצועיות בצורה עצמאית ועניינית, זאת גם אם לעיתים הן שונות מהנוכחים בחדר. כך עשיתי ועודני עושה בנושא החטופים, בהצעה ובדחיפה של יוזמות מבצעיות ייחודיות ולטובת מימוש יעדי המלחמה במקרים לא מעטים. כך גם עשיתי לפני טבח ה-7.10 בהתרעות אינספור שהעברתי לדרג מדיני. לצד זאת אדגיש, כי כאשר עמדותיי המקצועיות אינן מתקבלות, תמיד פעלתי למימוש מלא של ההחלטות ושל המדיניות שנקבת על ידי הממשלה. כך חונכתי בשב"כ.
 
מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. 59 חטופים עוד נמצאים בלב הרצועה, חמא"ס עוד לא הוכרעה, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב זירתית והיד האיראנית נמצאת עמוק בתוך המדינה. ישראל חזקה, נחושה, נלחמת, אך לכל מי שנושא תפקיד ציבורי אחריות עצומה ויש להתפלא כי במצב זה, הממשלה מבקשת לנקוט בצעדים שתוצאותיהם מחלישות אותה, הן פנימית והן מול אויביה.
 
כאמור, השב"כ ככלל, ואני כעומד בראשו בפרט, נפעל למימוש תפקידי השירות בהתאם לחוק ועל פי החלטות המוסדות המשפטיים המוסמכים, כפי שראוי שיתקיים במדינת חוק. אין בכוונתי לסטות מכך ולו בפסיק. את המענה המלא והמפורט לטענות העולות מהצעת ההחלטה וכן את המניעים העומדים מאחוריה אפרוס במלואן בפני הפורום שייקבע, בהתאם להחלטות הגורמים המשפטיים המוסמכים.

גורם מדיני:

ממשלת ישראל, שממונה על השב״כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות.

הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב בשבעה באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ״ל היוצא. אך רונן בר העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון?

אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים לשבעה באוקטובר.

ההאשמות של ״הגורם המדיני״ חמורות במיוחד ונשמעות בפעם הראשונה:
לטענתו רונן בר *ידע על מתקפת חמאס שעות לפני התרחשותה*. זו טענה מדהימה אך מחייבת הוכחה.
גם הטענה שראש השב״כ עושה שימוש ציני בחטופים ובמשפחות שלהם, קשה מאוד, ומחייבת הוכחות.

ראש השב״כ לשעבר, השר אבי דיכטר, הצביע בישיבת הממשלה בעד העברת ראש השב״כ מכהונתו:

״ראש הממשלה אמר בצורה כנה, קשה ועצובה שאין לו אמון בראש השב״כ.

בניגוד למוסד שיש לו היבטים מבצעיים, לשב״כ יש גם היבטים אישיים הקשורים לראש הממשלה - ראש השב״כ אחראי על אבטחתו האישית של ראש הממשלה.
לכן, כל הדברים האחרים בכלל לא רלוונטיים.

במצב של חוסר אמון יש שתי אפשרויות: או שראש השב״כ יתפטר, או שיפוטר. ואם הוא לא מתפטר, אז הוא מפוטר״.