שימו לב, מי שעומד בראש המפלגה המשותפת של העבודה ומרצ, הוא זה שדורש כעת "חופש הפעולה המבצעי המוחלט של צה״ל נגד כל התארגנות טרור נגדנו".
בכך באים אל קיצם דה פקטו הסכמי אוסלו - הסכמים שנולדו אצל ממשלת העבודה-מרצ של יצחק רבין, תחת התזה של יוסי שריד "יומרץ רבין".
כמה דם נשפך מאז בגלל ההסכמים האלה.
כמה איום ונורא מחיר ההתפכחות.
וכמה עצוב שרק בודדים ממי שדחפו אז לדרך השגויה הזו -כמו אלי גודלשמידט האמיץ - מודים בטעותם. כל השאר, מיוסי ביילין ועד יתר נערי פרס - שותקים.
אבל הנה, בסוף האמת המרה צצה. חבל שרק אחרי כל כך הרבה זמן וכאב.

סנטור לינדזי גרהם בתגובה לדיווחים שרוסיה תתווך להסכם גרעין בין איראן לארה״ב: ״יש אפס סיכוי שיהיה הסכם גרעין. האייתולות הנאציות רוצות להשמיד את ישראל. הנשיא טראמפ צריך לתת לישראל את הכלים להשמדת הגרעין האיראני״. הוא דיבר ברדיו פוקס ניוז.

דורון קדוש:

התרשמות אישית שלי מתחקיר שב"כ שמתפרסם הערב:

שב"כ ניצל היטב את היותו ארגון חשאי, כדי לפרסם לציבור הישראלי מסמך "עיקרי תחקיר", שרובו ככולו – הטלת אשם בגורמים אחרים, ומיעוטו – פירוט של תקלות הארגון, הכשלים העמוקים שהיו בו, ופריסה כנה ואמיתית של העובדות במלואן.

המסמך שפרסם הערב שב"כ לציבור הוא אוסף של עובדות, שמבלי לחלוק על אמינותן – ניכר שנעשה מאמץ להוציא מהם שורה תחתונה אחת: "כשלנו, אבל". כשלנו, אבל הדרג המדיני אשם יותר כי הוא הוביל מדיניות של הכלה מול רצועת עזה. כשלנו, אבל הדרג המדיני לא הקשיב לנו כל השנים כשדחפנו לבצע סיכולים ברצועה. כשלנו, אבל אנחנו בכלל לא מתאימים לתת התרעה למלחמה וזו הייתה צריכה להיות מלכתחילה אחריותו של צה"ל. כשלנו, אבל לא הייתה ברירה כי חופש הפעולה שלנו בעזה נפגע ולא יכולנו לגייס מקורות כהלכה. כשלנו, אבל אמ"ן אשם יותר כי הוא לא שיתף אותנו במידע בליל 7/10. כשלנו, אבל בעצם כן התרענו לכל הגופים על כוונות התקפיות של חמאס ב-3 בלילה!

אתן דוגמה למספר נקודות בולטות לרעה בתחקיר:

1. השב"כ מציג את המסמך שהפיץ ב-3:03 בלילה, כמסמך "התרעתי" שהופץ לכל הגופים ושהיה צריך לשנות את ההיערכות המבצעית על הגבול. זה נכון בהחלט, אבל השב"כ לא מזכיר אפילו במילה את העובדה ששני אנשי מודיעין בכירים מטעמו, נכחו בדיוק באותה השעה (3 בלילה) בהערכת המצב של אלוף פיקוד הדרום, והדגישו שם כי קיימת סבירות נמוכה שמדובר בפעולה התקפית של חמאס, וממילא לא מדובר באירוע מיידי. אם השב"כ סבר שמדובר במידע התרעתי כה חשוב שדרש לשנות היערכות – מדוע שני נציגיו בהערכת המצב הפיקודית לא הוסיפו אף מילה על דבריהם של קמ"ן פיקוד הדרום וקמ"ן אוגדת עזה ואתגרו אפילו במעט? ומדוע השב"כ נמנע מלציין זאת?

2. זאת ועוד, אם השב"כ הפיץ "מידע התרעתי" בעל חשיבות כה גדולה ב-3 בלילה לצה"ל, למשטרה ולמל"ל – מדוע ראש השב"כ, שהיה ער באותו הלילה, לא טלפן לרמטכ"ל הרצי הלוי ואמר לו זאת? (אין זה כמובן מפחית במאום את האחריות על הרמטכ"ל הלוי או על צה"ל בנושא).

3. התחקיר מציג את עיקרי הערכת המצב של ראש השב"כ עם ראשי הזירות ב-4:30 לפנות בוקר. בתחקיר מוצג כי אחד התרחישים שעלו הוא תרחיש פשיטה או חטיפה של חמאס, אך מדוע התחקיר לא מציין מה יתר התרחישים שהוצגו באותה הערכת מצב? ומה מביניהם הוגדר כתרחיש הסביר יותר?

4. התחקיר מגולל ארוכות את כל התפיסות של שב"כ על חמאס ברצועת עזה, שאף אחת מהן (לכאורה, עפ"י התחקיר) לא נפלה לקונספציה: לא חשבנו שחמאס מורתע, חשבנו ששומר החומות הוא ניצחון חמאסי מובהק, המלצנו לחסל מחבלים בעזה והתרענו בפני הדרג המדיני כל הזמן על פגיעה בהרתעה. מבלי להטיל ספק באמינותו של אף אחד מהסעיפים, ייתכן שאף לא סעיף אחד בתחקיר מציג תפיסה שגויה של שב"כ על חמאס בעזה בעשור האחרון? איך ניתן להסביר את הפער הבלתי נתפס בין כל כך הרבה תפיסות "נכונות" ו"מפוכחות" שמציגים בשב"כ, לבין העובדה ששב"כ תמך במהלכי הדרג המדיני ברצועת עזה בשנים האחרונות? (ראש השב"כ תמך בצעדים אזרחיים לרצועת עזה, תמך ב"הבנות" שהושגו גם זמן קצר לפני 7/10 ותמך גם בהכנסת הפועלים).

5. אם שב"כ חשב ש"שומר החומות" הוא ניצחון חמאסי מובהק – איך מסבירים שם את דברי ראש השב"כ נדב ארגמן בסיומו של המבצע: "המבצע הזה לא דומה למבצעים קודמים מבחינת המכה שקיבל חמאס. המבצע הזה יכול להיות מבצע משנה מציאות. כללי המשחק השתנו, חמאס שלפני המבצע לא דומה לחמאס של היום שאחרי"? (הדברים נאמרו בהצהרה לתקשורת ב-21.05.2021).

6. מדוע השב"כ לא מזכיר אפילו במילה בתחקיר שלו את סוגיית הכנסת הפועלים מרצועת עזה? נזכיר: תפקידו של שב"כ היה לאבחן ביטחונית כל פועל ופועל שנכנס לארץ ולאשר זאת. עד היום, שב"כ לא מסר כל מידע על השאלה שנותרה פתוחה: האם הפועלים שנכנסו לישראל סייעו לחמאס ואספו מודיעין? האם מתחת לאף, ובאישור השב"כ, הפועלים האלה הפכו לסוכנים של חמאס בשטח ישראל?

7. בסוגיית היומינט, שב"כ מציין את הקשיים בהפעלת סוכנים מנגד ברצועה, אך עדיין טוען כי השב"כ החזיק במקורות רבים ברצועה גם ערב 7/10 ולא משיב על השאלות הבאות: האם מקורות אלה מסרו מידע שגוי שהטעה את השב"כ? האם ייתכן שחלק ממקורות אלה שימשו סוכנים כפולים של חמאס? איך ייתכן שבלילה אחד, שלושת אלפים מחבלי נוחבה יוצאים מהבית, מתארגנים, זזים, ולמרות כל כך הרבה תזוזות ברצועת עזה – איש ממקורותיו של השב"כ לא ידע להרים טלפון למפעילו ולספר לו על התרחשות חריגה כלשהי? למרבה הצער, התחקיר לא פותר תעלומה זו.

לסיכומו של דבר, אגיד שוב: אין הדברים האמורים מפחיתים מאחריותם של הדרג המדיני ושל צה"ל ולו במאומה. אחריות, אשמה, כשלים ותקלות, לצערנו יש לכולם, ולמכביר. אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלקים ניכרים בתוך מסמך התחקיר של שב"כ עוסקים בכשלים של אחרים, ובהפניית האצבע המאשימה לגורמים שאינם השב"כ.

המסמך מצייר את שב"כ כמי שלא היה שבוי בקונספציה, מסמן עובדות חלקיות בלבד, ומשמיט עובדות אחרות שפחות מתיישבות עם הקו הכללי.

אחרי 16 חודשי המתנה ארוכים, שב"כ, שכשל, יכול היה לספק לציבור הישראלי תחקיר נוקב יותר, הגון יותר, שיש בו לקיחת אחריות מלאה, ובלי "אבל". לצערי, זה לא נעשה.

ישראל דוחה את התכנית של מדינות ערב לטיפול בעזה. דובר משרד החוץ מסר כי ״ ההצהרה שפורסמה בפסגת החירום של הפסגה הערבית יוצאת הדופן אינה מתייחסת למציאות של המצב שלאחר ה-7 באוקטובר 2003, והיא נותרה נטועה בפרספקטיבות מיושנות. ראוי לציין כי מתקפת הטרור האכזרית של חמאס, שגרמה לאלפי הרוגים ישראלים ולמאות חטיפות, אינה מוזכרת, ואף אין גינוי של ישות טרור רצחנית זו, למרות הזוועות המתועדות היטב והאיום שהיא מהווה על ישראל והאזור.

‏״ההצהרה ממשיכה להסתמך על הרשות הפלסטינית ואונר"א - שניהם הפגינו שוב ושוב שחיתות, תמיכה בטרור וכישלון בפתרון הנושא.

‏״במשך 77 שנים, מדינות ערב השתמשו בפלסטינים ככדורים נגד ישראל, ודנות אותם למעמד ׳פליטים׳ נצחי.

‏״כעת, עם הרעיון של הנשיא טראמפ, יש הזדמנות לעזתים לבחירה חופשית על סמך רצונם החופשי. צריך לעודד את זה! במקום זאת, מדינות ערב דחו את ההזדמנות הזו, מבלי לתת לה סיכוי הוגן, וממשיכות להטיף האשמות חסרות בסיס נגד ישראל.

‏״המתקפה של חמאס על ישראל ערערה את כל האזור. משטר הטרור בעזה מונע כל סיכוי לביטחון לישראל ולשכנותיה. לכן, למען השלום והיציבות, לא ניתן להשאיר את חמאס בשלטון.

״ישראל דוחקת במדינות אזוריות אחראיות להשתחרר ממגבלות העבר ולשתף פעולה כדי ליצור עתיד של יציבות וביטחון באזור״.

תנועת ״המילואימניקים- דור הנצחון״ המאגדת אלפי חיילי מילואים הגיבה לתכנית המצרית שהוצגה היום בליגה הערבית: ״התכנית מבקשת להחזיר את הרש״פ לשלוט ברצועת עזה.
מדובר על אותה רשות אשר ממשיכה במימון משכורות למחבלים ומאכילה את הטרור שוב ושוב. קידום התכנית על ידי תימן, עיראק, קטאר וסוריה לא באמת דואגת לפלסטינים אלא מטרתה היא אחת- השמדת מדינת ישראל. כדי להילחם באמת בטרור יש להתחיל להוציא כמה שיותר עזתים מרצועת עזה. שיקום רצועת עזה יעשה אך ורק דרך הגירה מרצון של האוכלוסייה.
באם ישראל תאמץ חלילה את התכנית המוצעת הרי שהשבעה באוקטובר הבא מחכה ממש לעבר הפינה״.

פרסום:
הבינה המלאכותית שמשדרגת את עבודת משרד החוץ

https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/17478200?amp=1

*נתונים ראשונים מסקר jppi: רוב היהודים בישראל מביעים אמון נמוך בצמרת השב״כ*.

נתונים ראשונים מתוך סקר "מדד החברה הישראלית" של המכון למדיניות העם היהודי (jppi) מראים מגמה מדאיגה של חוסר אמון בצמרת השב"כ, בהתאמה לקיטוב הפוליטי באוכלוסיה היהודית בישראל.
המשיבים נשאלו "מה רמת האמון שלך בצמרת השב"כ?" והתשובות היו: "מאד גבוהה", "די גבוהה", "די נמוכה", "מאד נמוכה", ולאחר יודע".
בימין ל-85% מהיהודים אין אמון בצמרת השב״כ (34% השיבו "די נמוך", 51% מתומכי הימין השיבו "מאוד נמוך").
בקרב מצביעי הליכוד היהודים ל-79% אין אמון בצמרת השב"כ, ממצביעי הציונות הדתית 91% הביעו אי אמון, ובקרב תומכי עוצמה יהודית (לפי כוונת הצבעה):ל- 100% מהם אין אמון בצמרת השב"כ.
בקרב מצביעי המחנה הממלכתי - ל-76% יש אמון בצמרת השב"כ.
אצל מצביעי יש עתיד 79% הביעו אמון. ובקרב תומכי הדמוקרטים (כוונת הצבעה) 81% הביעו אמון בצמרת השב"כ.

*שידור חי:*

*במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו - טקס חילופי הרמטכ"ל והענקת דרגת רב-אלוף לרמטכ"ל הנכנס, אייל זמיר, בבסיס הקריה בת"א.*

לצפייה:
https://youtube.com/live/QfjhW8SBdC0?feature=share

נאום מעולה של נתניהו.
ביקורת ישירה וחריפה של הרצי הלוי גם כלפי נתניהו וגם אל סמוטריץ או כלשונו ״מי שמדברים על מחסור באומץ אל מעולם לא הרגישו לחיצת הדק קר בלילה או נשימות של חבר פצוע״.

באופן פרדוקסלי גם נתניהו גם הלוי, מעולם לא תיארו בחדות את זוועות 7 באוקטובר - גם לא היום - כפי שעשה זאת כרגע הרמטכ״ל החדש זמיר. אין פה מקריות. ברור לי ששני האישים לא מסוגלים לומר גם לעצמם עד כמה נורא היה היום ההוא, שכן ברור כי האחריות על כתפיהם. זמיר מיישיר מבט בדיוק למה שקרה (״מבטי אימה של משפחות המשוועות לעזרה״) ומכוח זאת נחוש לתקן מן היסוד את מה שנדרש.
לכן עבורי זהו יום של הרבה תקוות.

שר האוצר האמריקני לסמוטריץ': המשק שלכם חזק
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המבקר לראשונה בוושינגטון סיים לפני זמן קצר את פגישתו עם עמיתו, סקוט בסנט, מזכיר האוצר האמריקני.
הבכיר האמריקני שיבח בפתח הפגישה את חוזקו של המשק הישראלי, למרות ההוצאות הרבות הנובעות מהמלחמה. הוא הגדיר את הכלכלה הישראלית כ"חסינה" (Resilience) והדגיש כי הוא אומר את הדברים לאחר שקיבל סקירה על המצב הכלכלי בארץ ובהשוואה למדינות אחרות שנמצאות במלחמה.
עוד פרטים באתר ישראל היום.

בהמשך לחשיפה של ברק רביד על השיחות הישירות בין ארה"ב לחמאס, גורם המעורה בפרטים אומר הן לא הניבו תוצאות עד כה. הוא הוסיף כי ישראל הייתה מודעת למהלך האמריקני והוסיף כי מנקודת מבטה של ישראל הדבר מטריד מאוד.

בום - לוין מציע לממשלה להחליף את בהרב מיארה

נא לדייק.
מהות ההליך אינה *הדחת* היועמ"שית אלא *החלפת* היועמ"שית.
ולממשלה מותר בהחלט להחליף את יועציה, בפרט אם אלה יועצים כושלים ומכשילים.

ועכשיו הביקורת רשמית:

*לשכת ראש הממשלה:*

במגעים עם ארצות-הברית, ישראל הביעה את דעתה על שיחות ישירות עם חמאס.

שר החוץ גדעון סער: ‏אני הבאתי לממשלה, לפני שלוש שנים, את ההצעה לבחור בעו״ד גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה... על פי התנהלותה הנוכחית - אין ספק כי עליה לסיים את תפקידה.


ובהרחבה: העברת היועץ המשפטי לממשלה מתפקידו זהו צעד חריג. צעד שלא ננקט מאז שנות השמונים של המאה הקודמת. אבל גם תיפקודה של היועצת המשפטית לממשלה הוא חריג ביותר. היא הפכה לשחקנית פוליטית על מלא שפועלת נגד הממשלה באופן שיטתי במטרה שקופה להפילה. כל מי שרוצה להפיל את הממשלה - תומך בה, ולהיפך. זה מקום שאסור לייעוץ המשפטי לממשלה להיות בו.
‏מזה זמן היא לא מקיימת קשרי עבודה תקינים עם הממשלה ועם השרים. כל דבר הוא ״מניעה משפטית״.

‏בלשכת היועץ המשפטי לממשלה התחלתי לעבוד לפני יותר משלושים שנה. מוסד היועץ המשפטי לממשלה יקר ללבי. מוסד זה נהרס בימים אלה והופך להיות מוסד שמקבל אמון מחצי עם בלבד על פי השתייכות פוליטית.

‏בשנתה הראשונה לתפקיד, בעת כהונת הממשלה הקודמת, היא פעלה לפי המוטו אותו הציגה בעת מועמדותה לתפקיד - “ייעוץ מאפשר״.
‏היום היא מצויה במקום המרוחק ביותר משם.
‏על הדרך אותה גמעה מקצה לקצה ניתן ללמוד מניתוח שני המקרים בהם החליט בג״צ להפוך את החלטותיה.
‏בתקופת הממשלה הקודמת זה היה בפרשת מינויו, במהלך תקופת הבחירות, בעצתה, של השופט (בדימוס) מני מזוז לתפקיד יו״ר הועדה המייעצת למינוי בכירים לתקופה של 8 (!) שנים.
‏בית המשפט העליון ביטל את המינוי וקבע (בג״צ 5403/22), כי ״הפכו את החריג לכלל ואת הכלל לחריג״ בכל הנוגע למותר ואסור באשר למינויים בתקופת בחירות.
‏קרי: ייעוץ מאפשר על סטרואידים.

‏באחרונה הפך בית המשפט העליון (בג״צ 34680-08-24) את חוות דעתה שנגעה לפסילת מינויה של ממלאת מקום יו״ר מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו לתקופה של שלושה (!) חודשים בלבד. בנוסף הפך בג״צ באותה פסיקה את עמדתה שלא לאפשר לשר התקשורת ייצוג נפרד בעתירה.
‏כלומר : ייעוץ בלתי מאפשר על סטרואידים.

‏כל אדם ישר יכול להפריד בין עמדתו לגבי הממשלה (שלילית או חיובית) לבין הבנה מה בדיוק קורה פה.
‏מי ששינתה ב-180 מעלות את גישתה היא היועצת המשפטית לממשלה.

‏לא ניתן לומר שהממשלה הנוכחית לא איתגרה את היועצת המשפטית לממשלה ובתקופות ידועות היה ערך לעמידתה ולחלק מעמדותיה. אבל אין שום מקום בעולם שבו יועץ משפטי פועל באופן עקבי, שיטתי ובלתי מרוסן נגד הממשלה שלה הוא אמור לייעץ. כל זאת - תוך מתיחת גבולות התפקיד עצמו למקומות בלתי אפשריים.

‏המשך כפייתה על הממשלה היא תקלה שלטונית חמורה הפוגעת קשות בתפקוד הרשות המבצעת. ראיתי זאת פעם אחר פעם - ומקרוב - בחצי השנה האחרונה.

‏אני הבאתי לממשלה, לפני שלוש שנים, את ההצעה לבחור בעו״ד גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה. על פי אותה התפיסה בדיוק שלפיה הבאתי את מועמדותה (ושמעוגנת בדברי בישיבת הממשלה מפברואר 2022) ועל פי התנהלותה הנוכחית - אין ספק כי עליה לסיים את תפקידה.
‏אם כל העובדות שידועות לי היום היו ידועות לי אז - לא הייתי מציע את מועמדותה. זוהי, כמובן, חוכמה בדיעבד. עדיף ללמוד מטעויות מאשר להתבצר בהן.
‏עו״ד בהרב-מיארה לא הותירה לשר המשפטים כל ברירה אלא לנקוט במהלך עליו הודיע הערב והיא זו שבהתנהלותה שיכנעה שצעד זה נדרש.

‏בנוסף, יש לקדם רפורמה במוסד היועץ המשפטי לממשלה (פיצול) בהיבטי אחריותו על התביעה הכללית (בדגש על הליכים פליליים נגד חברי הממשלה והכנסת). כמו כן, יש להוביל שינוי בסוגית הייצוג (אפשרות רחבה יותר לייצוג עצמאי של הממשלה וחבריה).

קצת אופטימיות לקראת סוף היום:
הרמטכ"ל החדש אייל זמיר נכנס הערב בסערה לתפקידו, והיא נראית סערה בכיוון הנכון.
בשיחת פתיחה עם פורום המטה הכללי הוא הדגיש את ערך "הניצחון" בקרב – מילה שהייתה חסרה אצל קודמו.
זמיר הודיע על קידום מפקדים התקפיים כמו תא"ל איציק כהן ואלוף יניב עשור. זה מסר חשוב.
צעד כאילו צדדי אך משמעותי מאוד בעיני הוא מינויו של אלוף פיקוד הדרום לשעבר, סמי תורג'מן, לראש צוות לבחינת תחקירי 7/10, הפקת לקחים קדימה ואופן יישומם בצה"ל. תורג'מן הוא מפקד מסוג הישן במובן הטוב של המילה. אחד שפשוט רוצה לתת בראש לאויב. בתקופת צוק איתן הוא חתר קדימה והיה נכון להכניס לחמאס הרבה יותר חזק. הרמטכ"ל גנץ – אביו הרוחני של הרצי – בלם אותו. טוב שאחד כמוהו יבחן מחדש את התחקירים ויפיק את הלקחים.
זמיר הנחה להקים חטיבת טנקים נוספת – מסר למצרים אם אתם שואלים אותי. הוא גם מחזיר ובצדק את פלס"רי השריון שפורקו ובוחן את הפיכת אחד מהפלס"רים לחרדי (רעיון מצוין).
בקיצור, אהבתי.

בישראל ערוכים: 2,500 איש ביום, באוויר בים או ביבשה

https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/17488555